פטרישה היל קולינס

פטרישה היל קולינס
Patricia Hill Collins

לידה	1 במאי 1948 (בת 75) פילדלפיה
מדינה	ארצות הברית
ידועה בשל	פיתוח תאוריות בסוציולוגיה ופמיניזם, בעיקר פמיניזם שחור
השכלה	אוניברסיטת הרווארד אוניברסיטת ברנדייס בית הספר לחינוך של הרווארד
מקצוע	אקדמאית, מחברת ספרים, חוקרת ופילוסופית
מעסיק	אוניברסיטת מרילנד, אוניברסיטת טאפטס, אוניברסיטת סינסינטי
תפקיד	פרופסור מחקר, אוניברסיטת מרילנד
פרסים והוקרה	פרס ג'סי ברנרד (1993) Gittler Prize (2013) פרס ויליאם אדוארד בורגהרד דו בויז (2017) עמיתת האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (2022) American Sociological Association Distinguished Scholarly Book Award פרס ברגרואן לפילוסופיה

פטרישה היל קולינס (באנגלית: Patricia Hill Collins, נולדה ב-1 במאי 1948) היא פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת מרילנד הידועה בשל מחקרה על הצטלבות הדיכויים בשל גזע, מגדר, מעמד, מיניות ולאום. בעבר היא כיהנה כראש מחלקת הלימודים האפרו-אמריקאים באוניברסיטת סינסינטי, וכנשיאת המועצה של האגודה הסוציולוגית האמריקאית. קולינס הייתה האישה האפרו-אמריקאית הראשונה שכיהנה בתפקיד זה. מחקרה בתאוריה פמיניסטית שחורה הוא חלוצי: ספרה Black Feminist Thought: Knowledge, Consciousness and the Politics of Empowerment שיצא לאור בשנת 1990 הביא את מחקרה למרכז תשומת הלב האמריקאית וזכה בפרסים יוקרתיים, כמו גם ספרה משנת 2004, Black Sexual Politics: African Americans, Gender, and the New Racism. קולינס מוכרת כתאורטיקנית חברתית המושפעת ממסורות אינטלקטואליות רבות. יותר מארבעים מאמרים ומסות שלה פורסמו במגוון רחב של תחומים הכוללים פילוסופיה, היסטוריה, פסיכולוגיה ובעיקר סוציולוגיה.

ביוגרפיה

קולינס נולדה בשנת 1948 בפילדלפיה, פנסילבניה. הוריה היו יוניס רנדולף היל, שעבדה כמזכירה, ואלברט היל, עובד מפעל שלחם במלחמת העולם השנייה. היא הייתה בת יחידה. כילדה למדה בבתי ספר ציבוריים בפילדלפיה שהיו מיועדים בעיקר לתלמידים לבנים ממעמד הביניים. מכיוון שהייתה תלמידה מצליחה, היא מעידה כי נבחרה רבות להיות "השחורה המייצגת" במסגרת מאמצים לסיים הפרדה גזעית או להבטיח "גיוון". היא כתבה על החוויה:

Beginning in adolescence, I was increasingly the "first," "one of the few," or the "only" African American and/or woman and/or working class person in my schools, communities, and work settings. I saw nothing wrong with being who I was, but apparently many others did. My world grew larger, but I felt I was growing smaller. I tried to disappear into myself in order to deflect the painful, daily assaults designed to teach me that being an African American, working-class woman made me lesser than those who were not. And as I felt smaller, I become quieter and eventually was virtually silenced.

החל מגיל נעוריי, הייתי יותר ויותר ל"ראשונה" או "אחת מקומץ" או האפריקאית אמריקאית/או אישה/או ממעמד הפועלים "היחידה" בבתי הספר, בקהילות, ובמסגרות עבודה. אני לא ראיתי משהו לא כשורה עם מי שאני, אך מסתבר שרבים אחרים כן. העולם שלי גדל, אך הרגשתי שאני קטֵנה. ניסיתי להיעלם לתוך עצמי כדי להסיט ממני את המתקפות הכואבות, היומיומיות, שנועדו ללמד אותי שלהיות אישה אפריקאית אמריקאית ממעמד הפועלים הופך אותי לפחותה ממי שלא. וככל שהרגשתי קטנה יותר, נהייתי שקטה יותר, ולבסוף הושתקתי כמעט כליל.

— Black Feminist Thought: Knowledge, Consciousness and the Politics of Empowerment, Routledge, 1990

כבר בתקופה זו היא פיתחה מודעות למציאות חייה, וחלק נרחב ממחקרה בהמשך יתבסס על הסטטוס המיוחד של אישה שחורה בקרב רוב לבן.

את התואר הראשון בסוציולוגיה סיימה באוניברסיטת ברנדייס בשנת 1969. בעת לימודיה, עבדה בפיתוח מודלים חינוכיים פרוגרסיביים עבור בתי הספר של הקהילה השחורה. עבודה זו הניחה את היסוד להמשך הקריירה שלה, בה תמיד שילבה פעילות קהילתית עם המחקר האקדמי. היא המשיכה ללימודי תואר שני בהוראת מדעי החברה באוניברסיטת הרווארד בשנת 1970. בשנים 1970–1976 עבדה כמורה וכאחראית תוכניות לימודים בבית הספר סנט ג'וזף ברוקסברי, בוסטון, גם הוא בית ספר לשחורים. בהמשך (1976–1980) היא ניהלה את המרכז האפריקאי באוניברסיטת טאפטס, שם גם פגשה את בעלה לעתיד, רוג'ר קולינס, פרופסור לחינוך באוניברסיטת סינסינטי. השניים נישאו בשנת 1977, ובתם ואלרי קולינס נולדה ב-1979. לאחר הולדת בתה, קולינס ניגשה ללימודי דוקטורט בסוציולוגיה באוניברסיטת ברנדייס ב-1980, אותם השלימה בשנת 1984. במהלך זמן זה, ב-1982, עברה המשפחה לסינסינטי, שם הצטרפה קולינס לסגל בחוג ללימודים אפרו-אמריקאים, ושם שירתה 23 שנים, כאשר בשנים 1999–2002 אף שימשה כראש החוג. בשנים אלו היא גם פעלה במסגרת החוגים ללימודי נשים וסוציולוגיה. קולינס העידה כי האופי הבינתחומי של לימודים אפרו-אמריקאים התאים לה, מכיוון שהוא שחרר אותה ממסגרות דיציפלינריות קשיחות. הנטייה שלה לפרוץ מחוץ למסגרות מוסכמות משתקפת במחקרה וכתיבתה, אשר ממזגים באופנים חדשניים בין האפיסטמולוגיות של סוציולוגיה, תאוריה פמיניסטית ולימודי נשים, ולימודים שחורים.

בשנת 1990 פרסמה את ספרה הראשוןBlack Feminist Thought: Knowledge, Consciousness and the Politics of Empowerment שהביאה לתודעת הציבור והאקדמיה. הספר זיכה אותה בפרסים והכרה, ביניהם פרס ג'סי ברנרד מטעם האגודה הסוציולוגית האמריקאית, ופרס סי. רייט מילס מטעם האגודה לחקר בעיות חברתיות. בשנת 2000 יצאה מהדורה מחודשת של הספר במלאת לו עשור.

בשנת 2005 קולינס הצטרפה לפקולטה לסוציולוגיה באוניברסיטת מרילנד כפרופסור מחקר. עיקר עבודתה מתרכז בסוגיות של גזע, מחשבה פמיניסטית ותאוריות פמיניסטיות. היא חוקרת פעילה וממשיכה לכתוב ספרים ומאמרים בנושאים אלה. מחקרה האחרון עוסק בבני נוער אפרו-אמריקאים ואופן ההתמודדות שלהם עם בעיות סוציאליות שונות כגון חינוך, אבטלה, תרבות פופולרית ועוד.

תרומה תאורטית

ההתמקדות התמידית של קולינס במחקרה הוא "הסוציולוגיה של ידע", גישה אשר מכירה בכך שייצור והעברת ידע זה תהליך חברתי, אשר מנוסח ומאושרר על ידי מוסדות חברתיים. היא תיארה את האופנים בהם כוח וידע מצטלבים, וכיצד דיכוי מקושר להדרה וביטול של ידע, גם כשהוא קיים אצל רבים, על ידי קבוצות מיעוט בעלי הכוח. מתוך עבודתה זו, קולינס הפכה למבקרת נחרצת של חוקרים ומוסדות הטוענים לנייטרליות כמשקיפים בלתי תלויים, המפתחים סמכות אובייקטיבית לכאורה כמומחים לגבי כל העולם והמגוון האנושי שחי בו. במקום זאת, היא מעודדת חוקרים ואת האקדמיה לפתח כלים להתבוננות עצמית ביקורתית לגבי תהליכי ייצור הידע שלהם, ולגבי מה שמובן להם שהוא תקף או לא, ולהנכיח את נקודת מבטם/המיצוב החברתי שלהם בעבודתם.

תרומות תאורטיות בולטות של קולינס הן בתחום תאוריית נקודת המבט הפמיניסטית, לימודי הצטלביות, וכן בפיתוח מודלים של ידע ונרטיביים נגדיים לידע הגמוני.

תאוריית נקודת המבט הפמיניסטית

הזרה מבפנים (The Outsider Within) הוא מונח שטבעה קולינס במאמרה משנת 1986, "Learning from the Outsider Within", בכתב העת האקדמי Social Problems. במאמר קולינס השתמשה בכלים סוציולוגיים כדי לנתח היררכיות של גזע, מגדר ומעמד, והאופנים שאלה משפיעים עליה בתור אישה אפרו-אמריקאית ממעמד הפועלים, והופכים אותה ל-"outsider" (זרה, מן החוץ, ה"אחרת") באקדמיה. היא הציגה בעבודה זו לראשונה את הרעיון של אפיסטמולוגיה של נקודת המבט, סביבו צמח תחום חדש של תאוריה פמיניסטית. התאוריה מכירה בכך שכל סוג של ידע נוצר ומוגש מהמיקום החברתי בו יושב הפרט המציע את הידע. התאוריה האפיסטמולוגית הזו מאז הפכה למקובלת בתחומי מדעי החברה ומדעי הרוח, לא רק בתאוריה פמיניסטית. אך כשקולינס ניסחה אותה לראשונה עדיין לא הייתה הכרה בכך שמחקר וייצור ידע היו עדיין מעוזם של גברים לבנים, אמידים והטרוסקסואלים, וביטאו את נקודת מבטם. העיסוק הפמיניסטי בהקשר הזה הוא ביצירת מסגרת מודעת ולא שקופה המתארת הן את הבעיות והן את הפתרונות החברתיים, וכן זיהוי נקודות מבט של ידע וניתוח ההשפעה של נקודת מבט זו.

קולינס העבירה ביקורת חריפה לגבי החוויה של נשים לא-לבנות באקדמיה ובחברה בכלל. היא השתמשה בדוגמה האישית שלה דרך העדשה הניתוחית שהציעה, והשתמשה במונח "הזרה מבפנים" כדי לתאר מצב של חיים על הגבול. היא תיארה את חווייתן של נשים אפרו-אמריקאיות, שהן מיעוט מדוכא בארצות הברית, הנכנסות לתוך החברה הלבנה כמשרתות, אומנות ומבשלות, וחולקות את האינטימיות של משפחות אלה, אך שעל אף הקרבה הן לעולם תשארנה זרות – לא באמת חלק, ולא שוות בין שווים. מתוך כך היא חידדה את ההבנה לגבי גזענות, שאינה מושתתת על הבדלים מהותיים של אינטלקט או כישורים, אלא על הבדלי גזע גרידא. קולינס טוענת כי חוקרות וחוקרים אפרו-אמריקאים שהשכילו לאמץ את נקודת המבט הזו ולא להתעלם ממנה, יצרו תאוריות ייחודיות שכללו גם התייחסות לגזע, מעמד ומגדר. מבחינה אקדמית, סטטוס "הזרה מבפנים" שניתן לייחס אותו לקבוצות רבות נוספות, מעניק נופך נוסף למחקר, מעודד יצירתיות ומציע הבנה אחרת מגישות שמרניות. 

העבודה הזו הניחה את היסוד לספרה הראשון, וכן למחקר והכתיבה שלה בהמשך הקריירה.

הצטלביות

במידה רבה, קולינס התפרסמה כסוציולוגית הודות לפיתוח התאוריה ההצטלבותית. הצטלביות הוא מונח אשר נטבע על ידי קימברלי קרנשו בשנות השמונים, והוא מתייחס לאופן שבו סוגים שונים של דיכויים – למשל גזע, מגדר, מיניות, ולאום – פועלים באופן מצטלב ומצטבר על יחידים וקבוצות בחברה. קרנשו השתמשה במונח כדי לתאר גזענות במערכת המשפט, אך הייתה זו קולינס שפיתחה את הרעיון לכדי תאוריה מלאה והשתמשה בו לניתוח חברתי. בשנים שעברו מאז, התקבל והתקבע הרעיון בתחום הסוציולוגיה שזה בלתי אפשרי להבין סוגים מסוימים של דיכוי מבלי להבין ולנתח את כל מערכת הדיכויים הפועלת בחברה.

נרטיבים נגדיים

החיבור בין תאוריית ההצטלביות עם הדיציפלינה הסוציולוגית הובילו את קולינס לפעול כדי להנכיח סוגי ידע מן השוליים, ולעודד פיתוח נרטיבים נגדיים לגישה האידאולוגית המיינסטרימית המסמנת אנשים על בסיס גזע, מעמד, מגדר, מיניות ולאום. לשם כך, היא עצמה מתמקדת בפרספקטיבות של נשים שחורות, כאלה שנשמטו או נמחקו מן ההיסטוריה המערבית, ומקדמת את העיקרון שאנשים הם-הם המומחים לגבי החוויות שלהם. המחקר שלה הפך, לפיכך, לכלי מרכזי בידי קבוצות נדחקות לשוליים, כמו נשים, עניים, אנשים של צבע, ואחרות, הן בשימוש אקדמי-מחקרי, והן ככלי לשינוי חברתי.

אקטיביזם

מאז תקופת לימודיה, קולינס פועלת לסיוע וקידום קהילות, בעיקר שחורות. כאקדמאית-אקטיביסטית. כשהיא הייתה יו"ר האגודה לסוציולוגיה האמריקאית, היא ערכה את הכנס השנתי תחת הכותרת "פוליטיקת הקהילות החדשה". הנאום הנשיאותי שלה עסק בכך שקהילות הן מוקדי פעולה פוליטית, ובו הצהירה כי על סוציולוגים להשקיע בקהילות שהם פועלים בהן, ולעבוד לצידן כדי לקדם שוויון וצדק.

ספריה

Black Feminist Thought: Knowledge, Consciousness and the Politics of Empowerment

בשנת 1990 פרסמה קולינס את הספר Black Feminist Thought: Knowledge, Consciousness and the Politics of Empowerment, אשר בחן מחשבה פמיניסטית שחורה מבעד ליצירותיהן של נשים אפרו-אמריקאיות, הוגות ויוצרות, כמו אנג'לה דייוויס, בל הוקס, אליס ווקר ואודרי לורד. המחקר התבסס על טווח מקורות נרחב שכלל ספרות, שירה, מוזיקה והיסטוריה כתובה. זו הייתה הפעם הראשונה שבה מחקר מסוג זה התמקד ביוצרות שחורות.

נקודת המוצא של קולינס בכתיבת ספר זה, ובעבודתה בכלל, כוללת שתי טענות מרכזיות: בראשונה, היא מפתחת את המושג "הצטלביות" שנטבע על ידי קימברלי קרנשו, על מנת להתייחס למערכות של דיכוי כפול או של דיכוי מרובה. לפי טענתה, דיכויים על בסיס גזע, מגדר, מיניות, מעמד ולאום פועלים יחדיו ומחזקים אחד את השני, ויוצרים מערכת של כוח המשפיעה באופן כלל-חברתי. השנייה היא שנשים שחורות נמצאות במעמד ייחודי, בשל הדיכויים המצטלבים שהן חוות בשל מגדרן וגזען, להבין את החשיבות של הגדרה עצמית בתוך ההקשר של מערכת חברתית שמגדירה אותן באופנים דכאניים, ושמעמד זה ממצב נשים שחורות כבעלות פרספקטיבות ויכולות ייחודיות לעסוק בעבודת צדק חברתי. קולינס טוענת שנקודת מבטן של נשים שחורות מהווה עדשה חיונית להבנת מערכות דיכוי באופן כללי. במהדורות מאוחרות יותר, קולינס פיתחה את התאוריות שלה כדי לכלול סוגיות של גלובליזציה ולאומיות. הספר זיכה את קולינס בפרסים רבים.

Race, Class and Gender: An Anthology

ב-1992 יצאה אתנולוגיה בשיתוף פעולה בין קולינס למרגרט אנדרסון, בה ערכו אוסף מאסות בנושאי גזע, מיניות, מגדר ומעמד. הספר הוכר כעבודה בינתחומית, וכמקדמת את תאוריית ההצטלביות. הספר הדגים את האופנים בהם הצטלבות דיכויים משפיעה על חוויות אינדיבידואליות ומעצבות את הפרט. המאמרים עסקו במגוון סוגיות, כולל סטודנטים ללא סטטוס הגירה, טכנולוגיות גנטיות, אלימות במשפחה, אי-שוויון בתחום שירותי בריאות, והשפעת התקשורת על דימוי גוף. יצאו שש מהדורות לספר.

Fighting Words: Black Women and the Search for Justice

ספרה השני של קולינס הוא Fighting Words: Black Women and the Search for Justice, אשר יצא ב-1998. בספר זה היא מפתחת את הרעיון של "הזרה מבפנים", ובוחנת את הטקטיקות בהן משתמשות נשים שחורות כדי להילחם באי-צדק ובדיכוי. היא בוחנת התנגדות בקרב קבוצות שוליים לתפישות הגמוניות, ומציינת את חשיבות ההכרה בתפישות אלטרנטיביות ותאוריות של קבוצות דיכוי כי הן מספקות זוויות אחרות להסתכלות על זכויות אדם ואי-צדק. היא מפתחת גם את הניתוח הביקורתי שלה בסוגיית הסוציולוגיה של הידע, בהצביעה שהיסטורית הידע האלטרנטיבי לא הוכר, כי "בידי האליטות הכוח לתת לגיטימציה לידע שהן מגדירות כאוניברסלי, נורמטיבי, ואידיאלי". קולינס מציעה שהידע והפרספקטיבות של קבוצות מדוכות צריכות להיות מוכרות כתאוריות חברתיות אופוזיציוניות. בכללי, הספר מבקש לבדוק כיצד נשים שחורות יכולות לעבור מלהיות "בעלות מחשבות" ל"בעלות תאוריות".

Black Sexual Politics: African Americans, Gender, and the New Racism

ספר זוכה פרסים נוסף של קולינס היה Black Sexual Politics: African Americans, Gender, and the New Racism, שיצא לאור בשנת 2004. בספרה זה טוענת קולינס כי גזענות והטרוסקסיזם שזורים זה בזה, ושהחברה לא תוכל לעבור מעבר לאי-שוויון ודיכוי עד שדיכויים על סמך גזענות, מגדר, מיניות ומעמד יפסיקו להתקיים. לדבריה, אף סוג של דיכוי אינו "מנצח" דיכוי אחר, ולכן כל עבודת קידום צדק חברתי חייבת להתבסס בהכרה שכל דיכוי הוא חלק ממערכת מסועפת שכוללת עוד דיכויים, ולכן גם כדי להילחם בה חובה לעמוד כחזית מאוחדת. היא מפצירה בקוראים לחפש את המשותף ביניהם וליצור קשרי סולידריות, במקום להתנצח ולהתפלג עלסמך כל אחד מהדיכויים בנפרד. בניתוח שלה את האופנים בהם דיכויים שונים פועלים יחד, היא משתמשת בדמויות מן התרבות הפופולרית, ומדגימה כיצד אידיאלים של יופי גורמים לדיכוי נשים וגברים אפרו-אמריקאים, ללא הבחנה בנטייתם המינית. היא טוענת כי על אנשים לבחון את ההצטלבויות של גזע, מעמד ומגדר, וכי בהסתכלות בכל עניין בנפרד בהכרח מפספסים חלק גדול מהבעיה. היא מוסיפה כי התנגדות לתפקידי מגדר בינאריים ומוגדרים באופן צר דורשת פעולה במישור אישי וקהילתי, והכרה במדדי הצלחה מעבר לאלה המתואמים לתפקידי המגדר הבינאריים-הטרונורמטיביים של כסף ויופי. בנוסף, קולינס טוענת כי הדיכוי של אפרו-אמריקאים לא ייפסק עד אשר ייפסק הדיכוי הפנים-קהילתי, למשל כלפי נשים שחורות וקהילת הלהט"ב. הספר זכה בפרס האגודה הסוציולוגית האמריקאית.

From Black Power to Hip Hop: Racism, Nationalism, and Feminism

בשנת 2006 היא פרסמה את ספרה From Black Power to Hip Hop: Racism, Nationalism, and Feminism, אשר בוחן את הקשר בין לאומיות שחורה, פמיניזם ונשים בדור ההיפ הופ. הספר הוא אוסף של מאמרים, שנכתבו במשך שנים רבות, ואוגדו לבחינת המצב הנוכחי של אפרו-אמריקאים. קולינס בוחנת את הדעות הקדומות הקיימות היום, שאותן היא מכנה "הגזענות החדשה", בודקת כיצד רעיונות ישנים על גזענות מונעים מהחברה הכרה ותיקון עוולות שעדיין מתקיימות. קולינס משתמשת במגוון דוגמאות, מן הזהות האמריקאית, אימהות, תיאורי נשים בהיפ הופ ועוד. קולינס טוענת כי בעקבות התנועה לזכויות האזרח, התרחש "מעבר בין גזענות מודעת-צבע שהתבססה על הפרדה גזעית נוקשה, לגזענות עיוורת צבעים לכאורה שהבטיחה שוויון הזדמנויות, אך לא סיפקה מסלולים ברי קיימא לקידום אמריקאים-אפריקאים". לטענתה, הגזענות החדשה משעתקת את ההיררכיות של הגזענות הישנה ואפקטיבית לא פחות מההפרדה הגזעית הבוטה.

Another Kind of Public Education: Race, Schools, the Media and Democratic Possibilities

בשנת 2009 יצא לאור הספר Another Kind of Public Education: Race, Schools, the Media and Democratic Possibilities, שבו קולינס מעודדת את הציבור להיות מודע יותר לאפליה שממנה סובלים ילדים אפרו-אמריקאים בחינוך הציבורי ולמנוע אותה. היא טוענת שמערכת החינוך מושפעת במידה רבה מהתקשורת. לטענתה, גזענות היא מערכת של כוח המונעת מחינוך ומדמוקרטיה להתממש במלואם.

On Intellectual Activism

בשנת 2012 יצא ספרה של קולינס On Intellectual Activism, ובו היא מאגדת מספר הרצאות שהעבירה במוסדות השכלה וציבור בנושא כיצד אינטלקטואלים מתקשרים עם הציבור לגבי סוגיות חברתיות מודרניות, וכן מספר מאסות שלא פורסמו קודם לכן. היא בוחנת את הסתירה המובנית בין האקדמיה לשטח, בין חוקרים לפעילים, וחוזרת על התמות של הכרה בידע ובניית תאוריות מצד ה-outsiders, כדי להילחם באופן אפקטיבי בסוגיות הצדק הבוערת של התקופה, כולל קולוניזציה, ג'נוסייד, דיכוי מגדרי, וגזענות. היא מבקשת מ"אינטלקטואלים אקטיביסטים" לקחת על עצמם "to speak truth to power", לעמת את מוקדי הכוח עם האמיתות החברתיות, ובאותה העת לספר את האמת לאנשים, לעם, מתוך עמדה שהיא סולידרית ומאוחדת עם המציאות שלהם בשטח ועם הפראקסיס של שינוי חברתי.

Intersectionality

ב-2016 יצא ספרה האחרון, Intersectionality, אותו חיברה בשיתוף עם סירמה בילג'. המחברות מכירות בכך שהמושג "הצטלביות" הפך לפופולרי מאוד בשנים האחרונות במעגלים אקדמיים ואקטיביסטיים כאחד, וכן שהתאוריה עצמה יכולה להיות מורכבת. הן מציעות סיקור של ידע ופראקסיס הצטלבותיים, ומנתחות את הצמיחה של הרעיון וכן את הישימות שלו למגוון נושאים, ביניהם זכויות אדם, נאוליברליזם, פוליטיקה של זהויות, הגירה, היפ הופ, תנועות מחאה עולמיות, גיוון, מדיה דיגיטלית, פמיניזם שחור בברזיל, אלימות והמונדיאל. הספר נכתב בשפה נגישה המיועדת להרחיב הבנה של צורות שונות של אי-שוויון ויישום ראייה הצטלבותית כחלק מהפתרון לשינוי חברתי.

פרסים ותארים

• פרס "הפקולטה המצטיינת של השנה" באוניברסיטת סינסינטי (1991).
•  פרס ע"ש C. Wright Mills עבור המהדורה הראשונה של ספרה Black Feminist Thought ‏(1991).
•  פרס האיגוד למען נשים בפסיכולוגיה על הספר Black Feminist Thought‏ (1991).
•  פרס ע"ש לטישיה וודס מטעם איגוד ההיסטוריוניות השחורות עבור הספר Black Feminist Thought ‏(1991).
•  פרס ציון שירות יוצא מן הכלל לסטודנטים אפרו-אמריקאיים מטעם אוניברסיטת סינסינטי (1993).
•  פרס ע"ש ג'סי ברנרד מטעם איגוד הסוציולוגים האמריקאיים על תרומה משמעותית בתחום המגדר (1993).
•  מינוי כפרופסור בפקולטה לסוציולוגיה ע"ש Charles Phelps Taft באוניברסיטת סינסינטי. בכך הפכה לאישה האפרו-אמריקאית הראשונה, ולאישה השנייה בכלל, להחזיק במינוי זה (1996).
•  תואר פרופסור מטעם קולג' פארק – אוניברסיטת מרילנד (2005).
•  פרופסור לשם כבוד – אוניברסיטת מרילנד (2006).
•  פרס מטעם האיגוד האמריקאי לסוציולוגיה על הספר Black Sexual Politics ‏(2007).
•  פרס ע"ש מוריס רוזנברג מטעם אוניברסיטת מרילנד על הנחיית סטודנטים (2009).
•  פרס הישגי הבוגרים מטעם הפקולטה לחינוך באוניברסיטת מרילנד (2011).
•  פרס ע"ש Joseph B. & Toby Gittler על תרומתה ליחסים הגזעיים והאתניים מטעם אוניברסיטת ברנדייס (2012).

ציטוטים נבחרים

לעיתים קרובות, קבוצות מדוכאות נאלצות להתמודד עם המצב בו אנו נשמעות רק אם אנחנו מנסחות את הרעיונות שלנו בשפה שמוכרת ונוחה עבור קבוצה הדומיננטית. הדרישה הזו הרבה פעמים משנה את המשמעות של הרעיונות שלנו, ופועלת להאדרת הרעיונות של הקבוצה הדומיננטית.

— On Inellectual Activism

הגזענות לא נעלמה באורח קדם רק מפני שאנו מסרבים לדבר עליה. למעשה, השפה הגזענית הבוטה פשוט מוחלפת בשפה מכובסת, המתייחסת לאותה התופעה. במקום דיבור על "כושים" וה"גטו" אומרים "אורבני", "אמהות סעד" ו"פשע רחוב". כולם יודעים מה משמעות מונחים אלו, ואם לא ידעו, מגלים אותה במהרה

— On Inellectual Activism

קבוצות פריווילגיוניות באופן קבוע יוצאות מהנחה כי כל אמריקאי ראוי חי בבית ראוי, לומד בבית ספר בטוח עם מורים אכפתיים, ויבוא על שכרו בשל עבודתו הקשה, כולל בקבלת הזדמנויות להשכלה גבוהה ומשרות טובות. הן מאמינות כי השחורים והלטינים הבלתי-ראויים, שנותרים כלואים במרכזי ערים מתפוררים ומתדרדרים, מקבלים את המגיע להם, ולכן אינם זכאים לתוכניות חברתיות שיאפשרו להם עתיד. סגירת דלת הזדמנויות זו המיוחסת להיפר-סגרגציה מייצרת מצב של הזנחה וצמצום הזדמנויות. זהו האקלים המדויק שיוצר תרבות של אלימות שהיא חלק הולך וגדל מ'תרבות רחוב' בשכונות של מעמד הפועלים ושל שחורים.

— Black Sexual Politics: African Americans, Gender, and the New Racism

ביבליוגרפיה

ספרים

• On Intellectual Activism, Philadelphia: Temple University Press, ISBN 978-1439909614, 2012
• (co-edited with John Solomos) The SAGE Handbook of Race and Ethnic Studies, Los Angeles: London: SAGE, ISBN 978-0761942207, 2010
• Another Kind of Public Education: Race, the Media, Schools, and Democratic Possibilities, Beacon Press, ISBN 0-8070-0018-3, 2009
• From Black Power to Hip Hop: Racism, Nationalism, and Feminism, Temple University Press, ISBN 1-59213-092-5, 2006
• Black Sexual Politics: African Americans, Gender, and the New Racism, New York: Routledge, ISBN 0-415-93099-5, 2005
• Fighting Words: Black Women and the Search for Justice, University of Minnesota Press, ISBN 0-8166-2377-5, 1998
• (co-edited with Margaret Andersen) Race, Class and Gender: An Anthology, ISBN 0-534-52879-1, 1992, 1995, 1998, 2001, 2004, 2007, 2010
• Black Feminist Thought: Knowledge, Consciousness and the Politics of Empowerment, Routledge, ISBN 0-415-92484-7, 1990, 2000

פרקי ספרים

• Hill Collins, Patricia (1996), "Black women and the sex/gender hierarchy", in Jackson, Stevi; Scott, Sue (eds.), Feminism and Sexuality: a reader, New York: Columbia University Press, pp. 307–313, ISBN 9780231107082.
• Hill Collins, Patricia (1997), "Defining Black feminist thought", in Nicholson, Linda (ed.), The Second Wave: A Reader in Feminist Theory, New York: Routledge, pp. 241–260, ISBN 9780415917612.

מאמרים

• "Just Another American Story? The First Black First Family." in Qualitative Sociology 35 (2), 2012: 123–141.
• "New Commodities, New Consumers: Selling Blackness in the Global Marketplace," in Ethnicities 6 (3), 2006: 297–317.
• "Like One of the Family: Race, Ethnicity, and the Paradox of the US National Identity." in Ethnic and Racial Studies 24 (1), 2001: 3–28.
• "The Tie that Binds: Race, Gender, and U.S. Violence." in Ethnic and Racial Studies 21 (5), 1998: 918–38.
• "What's In a Name: Womanism, Black Feminism and Beyond" in Black Scholar 26 (1), 1996: 9–17.
• "The Meaning of Motherhood in Black Culture and Black Mother/Daughter Relationships" in Sage: A Scholarly Journal on Black Woman 4 (2), 1987: 4–11.

ראו גם

• פמיניזם 
• פמיניזם שחור 
• הצטלביות 
• דיכוי

קישורים חיצוניים

• המחלקה לסוציולוגיה, אוניברסיטת מרילנד
• קישור לספר מחשבה פמיניסטית שחורה
• אתר האיגוד האמריקאי לסוציולוגיה
• הצטלבויות של דיכוי

• פטרישה היל קולינס, ברשת החברתית Goodreads