פלופונסוס
 | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום |
הים התיכון, הים האדריאטי, הים האגאי  |
| קואורדינטות | 37°20′59″N 22°21′08″E / 37.349722222222°N 22.352222222222°E |
| שטח | 22,200 קילומטר רבוע |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
יוון |
  | |
פֶּלוֹפּוֹנֶסוֹס (ביוונית: Πελοπόννησος, ביוונית מודרנית נהגה פֶּלוֹפּוֹנִִיסוֹס) הוא חצי אי גדול בדרום יוון. פירוש השם ביוונית הוא Pelopos nesos, כלומר "האי של פלופס" (גיבור מן המיתולוגיה היוונית). בהתאם לפירוש מכונה חצי האי לעיתים הפלופונסוס (מיודע - "האי של פלופס").
ב-1893 נפתחה תעלת קורינתוס אשר הפרידה את פלופונסוס באופן מלאכותי מהיבשת, להוציא גשר מעל התעלה. ב-2004 חובר חצי האי לצפון יוון גם על ידי בניית גשר ריו–אנטיריו.
בימי הביניים נקרא פלופונסוס מוראה.
העיר טריפולי היא בירת האזור המנהלי פלופונסוס, ואילו העיר פטרס היא העיר הגדולה בחצי האי פלופונסוס.
מחוז פלופונסוס המשתרע על מרבית שטחו של חצי האי פלופונסוס מהווה אחד ממחוזות יוון, ומכיל חמש יחידות אזוריות:
שתי יחידות אזוריות נוספות, אכאיה ואליס, נמצאים גאוגרפית על פלופונסוס, אך שייכות למחוז מערב יוון מבחינה מנהלתית.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שטחו של פלופונסוס הוא 21,556 קמ"ר. חצי האי מופרד מהיבשה על ידי מפרץ קורינתוס, מפרץ פטרס והמפרץ הסרוני. על אף חופיו הארוכים אין בו מישורי חוף פרט לדלתות של הנהרות, חלק מהחוף הצפוני מערבי ומפרץ ארגוליס. צפונו ומערבו מכוסים על ידי גוש הרים, שגובהם הממוצע מעל אלף מטר. הפסגה הגבוהה ביותר היא פסגת פרופיטיס איליאס (2,407 מטר) על רכס טייגטוס. ההרים מבותרים על ידי אפיקי נהרות שזורמים לכל הכיוונים, מקשים על התחבורה, ובתקופה העתיקה שימשו כיסוד לחלוקה המדינית.
במזרחו של חצי האי, ישנה חלוקה ברורה יותר על ידי רכסי הרים מקבילים, שביניהם עמקים שממשיכים למפרצי ים. הגדול ביניהם הוא עמק נהר אורוטס הפורה. בינו לבין הים האגאי מפריד רכס ההר פרנון (1,835). מישור ארגוליס הוא שפלה שנמשכת בין מפרץ ארגוליס לתעלת קורנית, ושימש תמיד כדרך תחבורה ראשית.
מתוך פלופונסוס יוצאים ארבעה חצאי איים המופנים דרומה.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחצי האי פלופונסוס מתגוררים 1.1 מיליון איש נכון לשנת 2021. האוכלוסייה מפוזרת על פני שטח של 21,549 קמ"ר, מה שהופך את צפיפות האוכלוסין ל-51.1 איש לקמ"ר.
העיר הגדולה ביותר בפלופונסוס היא פטרס, עם אוכלוסייה של 171,263 איש. ערים גדולות נוספות כוללות את קורון (23,725), נאפפליו (14,203), וספרטה (13,085).
יהודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיים תיעוד לקשרים בין יהודה וספרטה במחצית הראשונה של המאה ה-3 לפנה"ס והם חודשו בהמשך על ידי יונתן החשמונאי. מכתבו של הקונסול הרומאי מ-142 לפנה"ס, שהעתקים ממנו נשלחו לספרטה וסיקיון שבפלופונסוס, מעיד על קיום יישובים יהודים במקומות אלה.
הכהן הגדול חוניו השלישי נמלט לספרטה מפני אנטיוכוס אפיפנס.
במאה ה-1, היו לפי עדותו של פילון האלכסנדרוני יהודים ברוב חלקי פלופונסוס. פאולוס מצא יהודים ובתי כנסת בעיר קורינתוס. אספסיאנוס שלח אלפי שבוים יהודים אל נירון קיסר לעבוד באיסתמוס הקורינתי. לאורך התקופה הרומאית והביזנטים הלכה וגדלה האוכלוסייה היהודית. תחת השלטון הטורקי המשיכו היהודים בשגשוגם, והיישוב גדל על ידי חלק מאנוסי ספרד שברחו לאזור. עם פלישת ונציה לפלופונסוס ב-1685 ברחו היהודים בבהלה מפטרס.
היוונים שבפלופונסוס, שמרדו לעיתים קרובות בטורקים, היו פוגעים בקהילות היהודיות, שנחשבו בעיניהם בעלי ברית של הטורקים. בפרוץ מרידת היוונים בפלופונסוס (1821) נטבחו שם 5,000 יהודים והנותרים נמלטו לקרקירה ולכלקיס. בתקופה הטורקית עסקו היהודים בעיקר ברוכלות ובפחחות וחיו בדלות.
במלחמת העולם השנייה היה פלופונסוס בשליטה איטלקית ומצב היהודים היה טוב יותר מאשר אחיהם באזורי השליטה הגרמנית, משום שהאיטלקים לא הפעילו את חוקי הגזע. לאחר כניעת איטליה וכיבוש כל יוון על ידי גרמניה הגיעה ההשמדה גם אליהם. לאחר שחרור יוון כמעט ולא נשארו יהודים ביוון כולה (מעריכים שכ-88% מהאוכלוסייה היהודית ביוון נכחדה) ובפלופונסוס בפרט.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע על פלופונסוס בקטלוג הספרייה הלאומית
- חיפוש פלופונסוס בעיתונות יהודית היסטורית
- משה גלעד, ביקור בקצה הפלופונס בדרום יוון, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2012
- גילי חסקין, טיול בחצי האי פלופונס, באתר GoTravel
- משה גלעד, דרום יוון: חומות המסתורין בלב חבל הפלופונס, באתר וואלה, 6 בפברואר 2014
- מיכאל יעקובסון: סקירה מצולמת בקברים ובשרידי העיר מיקנה, באתר 'חלון אחורי', 24 בספטמבר 2015
- דפנה נסים, מפגש של זיכרון ופולחן בפלופונז, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 27.08.2017
- דוד רוזנטל, יוון זה לא רק בטן-גב: טיול אוף-סיזן בפלופונז, באתר וואלה, 31 באוקטובר 2017
- יניב דוידסון, אלים, מנזרים ומשחקים אולימפיים: טיול בצפון הפלופונס והסביבה, באתר הארץ, 29 במאי 2018
- ארווין פלר, האזור המדהים ביוון שנמצא מתחת לאף של כולנו, באתר וואלה, 19 במרץ 2019
- אמנון גופר, טעימה מיוון הכפרית: טיול יום מחוץ לאתונה אל האצבע המזרחית של הפולופונז, באתר הארץ, 8 ביולי 2019
- פלופונסוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- פלופונסוס, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)