צבי הקר

צבי הקר
Zvi Hecker
	צבי הקר בדירתו בבית דובינר, 2015
לידה	31 במאי 1931; קרקוב, פולין
פטירה	24 בספטמבר 2023 (בגיל 92); ברלין, גרמניה
מקום לימודים	הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל (24 בספטמבר 2023); מכון אבני (1957); Cracow University of Technology ;
תקופת הפעילות	1955–2023 (כ־68 שנים)
תחום יצירה	אדריכלות
יצירות ידועות	בית עיריית בת ים, בית הספירלה, מוזיאון הפלמ"ח
פרסים והוקרה	פרס רכטר
	www.zvihecker.com

צבי הקר (בגרמנית: Zvi Hecker;‏ 31 במאי 1931 – 24 בספטמבר 2023) היה אדריכל ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-1931 בקרקוב שבפולין. הקר עזב את פולין עם פרוץ מלחמת העולם השנייה והיגר לקזבלנקה ולאחר מכן ב-1950 עלה לישראל. למד אדריכלות בטכניון שבחיפה וסיים את לימודיו ב-1955. בין 1955 ל-1957 למד ציור במכון אבני וב-1959, לאחר שירותו הצבאי, הקים משרד ופעל בשיתוף עם אלדר שרון (עד 1964) ואלפרד נוימן (עד 1966). עבודותיהם המשותפות כוללות את מועדון הים התיכון באכזיב (1960–1961), כפר הנופש במכמורת (1961), מלון בונגלוס בשארם א-שייח' (1972–1976), בניין העירייה של בת ים (1969-1963), בנין הפקולטה להנדסת מכונות ע"ש דנציגר בטכניון (1965) ובית הספר לקצינים בה"ד 1 (1963–1967).

בסוף 1966, לאחר שלטענתו הטכניון שינה מתוכניתו לבניין דנציגר, הוא ניסה לצבוע את קירות הבניין ומאוחר יותר אף לחבל בו^[1]^[2]^[3]. תביעה שהגיש ביחד עם אלפרד נוימן בדרישה להורות לטכניון להסיר את השינויים שנעשו בבניין בגלל הפגיעה בשם הטוב של המתכננים נדחתה על ידי בית המשפט^[4].

עבודותיהם הושפעו ממגמות דומות בעולם האדריכלות (דוגמת זרם המטבוליזם היפני) ושאלו מטפורות צורניות מהטבע לשימוש בתכנון מבנים ארכיטקטוניים מורפולוגיים. התנאים הפיזיים והכלכליים ששררו בארץ באותה התקופה איפשרו להם בתקופה קצרה יחסית להביא לידי ביצוע מספר עבודות לא קטן ולהפוך את ישראל למוקד התעניינות עולמי לזמן קצר.

ביוני 1967 חתם ביחד עם אישים אחרים כמו נתן ילין-מור, אייבי נתן, עמוס קינן והדה בושס על קריאה להקפדה על יחס הוגן כלפי תושבי השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים, כדי לא לתת נשק בידי התעמולה האנטי-ישראלית^[5].

במשך שנים התגורר הקר ברמת גן. ב-1990 עבר להתגורר ולפעול בברלין^[6]. הוא לימד בגרמניה ותכנן בייחוד פרויקטים הקשורים לקהילה היהודית. מבין הפרויקטים המאוחרים שלו, ניתן לציין את שכונת המגורים רמות פולין שבירושלים (1971–1973), בית הספר היהודי בדויסבורג, גרמניה (1996–1999) ואת מוזיאון הפלמ"ח (1995) בתל אביב.