רמות פולין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בניין טיפוסי בשכונה

רמות פולין היא שכונה משנית בתוך השכונה הגדולה רמות אלון שבצפון מערב ירושלים. השכונה נבנתה בשלבים החל משנת 1972 ביוזמת משרד הבינוי והשיכון על ידי כולל פולין והיא מאוכלסת, בהתאם לתכנון, במשפחות חרדיות. השכונה כוללת 720 יחידות דיור בגדלים שונים.

תכנון ובנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרקע לתכנון השכונה, כמו מספר שכונות ותתי-שכונות נוספות בעיר בכלל וברמות ובגילה בפרט, היה הרצון ליישב בבנייה חדשה ולהרחיב את ירושלים אל מעבר לשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים. הבינוי החדש בפאתי העיר אופיין בניסיונות של שר השיכון דאז אברהם עופר ושל אדריכלים ישראלים רבים ליצור צורות חדשות של מבנים ושל מבנים שכונתיים וקהילתיים, שיחרגו מהתדמית האפורה שאפיינה את שיכוני הארץ. על תכנון הפרויקט של רמות פולין שהוא אחד מבין פרויקטי שיכון אלו, הופקד האדריכל הישראלי צבי הקר הן לתכנון השכונתי והן לתכנון האדריכלי. הקר, שנודע כאדריכל המתנסה בצורות גאומטריות מיוחדות וחדשניות, יישם בתוכניתו כמה רעיונות אדריכליים שהיו חדשניים מאוד באותה תקופה. בתי השכונה זכו לפרסום מקצועי וציבורי יותר מכל פרויקט אחר שתוכנן בירושלים מאז 1967[1]. כמו כן הם נכללו ברשימות "הבניינים המוזרים בעולם", ותוארו כ"פרויקט דיור עבור דבורים"[2].

השכונה כולה מאורגנת על גבעה במרכז רמות בצורה המזכירה כף יד בת חמש אצבעות או עלה בעל שלוש זרועות. כל אצבע, המייצגת שלב אחר של הבנייה אשר נמשכה עד אמצע שנות ה-80, היא סדרה של 5–6 בנייני מגורים בצורת 'ר' אשר משתלבים אחד עם השני ליצירת "זיגזג" רחב. בכל אצבע כזו קיימת מעין חצר פנימית, שנועדה להזכיר במידה מסוימת את החצרות המסורתיות של השכונות היהודיות הוותיקות של ירושלים, שצורתה הייתה על בסיס הזיגזג הפנימי שבין בנייני ה-'ר'. מרכז השכונה המבוסס על ציר המחבר בין כל האצבעות, כמו הסיב המרכזי בעלה, מתחיל בצד הדרום מזרחי של השכונה על רחוב הרא"ה (לכיוון מרכז העיר) וממשיך צפון מערבה עד לקצה האצבע הארוכה.

עיצוב הבתים גם הוא יוצא דופן: הבניינים אשר נבנו משילוב של בטון ואבן הורכבו בחלקם כרכיבים של בנייה טרומית. צורת הקירות החיצוניים היא של חלקי דודקהדרון (פאון משוכלל המורכב ממחומשים) המשתלבים זה בזה ובקירות משופעים נוספים לכדי מראה דמוי כוורת דבורים או סידור של סלעים גבישיים.

התכנון של שכונת רמות פולין זיכה את הקר בשבחים רבים על היצירתיות והחדשניות בעיקר מחוץ לישראל, אך בישראל נשמעו לרוב טענות וביקורות על אדריכלות זו. בקנה המידה העירוני, השכונה מנותקת מסביבתה ויוצרת חוסר הרמוניה עם שאר העיר והחצרות הפנימיות ודאי אינן מתפקדות כחצרות מסורתיות. מבקריו הרבים טוענים שצורות הבניינים הכוללות קירות בעלי שיפוע וגאומטריה מעניינת הם עניין של טעם ושל אופנה אך חוסר הנוחות שנגרמת לדיירי הבתים נמשכת לאורך שנים רבות. על אף הצלחתה של השכונה בתקופת בנייתה, השכונה סובלת כיום מבעיות שונות והבתים נחשבים לדיור באיכות נמוכה. אדריכלים ישראלים רבים ומבקרי אדריכלות טוענים נגד הקר, במיוחד על רקע בנייתה של רמות פולין, כי האדריכל שם את יצירתו האמנותית בעדיפות עליונה לעומת נוחיות התושבים ואיכות העיר. כך לדוגמה התייחס לתכנון של הקר האדריכל דוד קרויאנקר:

"האדריכל הסביר את עקרונות התכנון ויתרונותיו במונחים של 'צמיחה הומוגנית' מן הקרקע; פרטיות, חללים גדולים, מרווחים ובנייה זולה... המצדדים טענו, כי הפתרון הוא פרי דמיון וביטוי של קו אישי ויוזמה חדשנית... המקטרגים תקפו את התוכנית, וראו בה עטיפה ראוותנית ל'דירות קופסה' קטנות, בלתי נוחות למגורים, שיש בה הרבה יומרות ארכיטקטוניות"[3].

עם השנים ניסו הדיירים לעקוף את חוסר הנוחות על ידי תוספות בנייה שריבעו את הצורה המחומשת, ונכון לשנת 2011 לא נותר בה בניין אחד במצבו המקורי. השכונה ייצגה את ישראל בתערוכה "הוספות: אדריכלות על רצף הזמן", בביאנלה לאדריכלות בוונציה בשנת 2008.‫[4]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דוד קרוינקר, ירושלים: המאבק על מבנה העיר וחזותה, זמורה ביתן, 1988
  2. ^ World's Strangest Buildings, באתר יאהו
  3. ^ המאבק לעצמאות של האדריכלות הישראלית במאה ה-20, אבא אלחנני, 1998, ע"מ 162
  4. ^ נועם דביר, צורה לה: שכונת רמות פולין מאבדת את קווי המתאר שלה, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2011‬


קואורדינטות: 31°49′12″N 35°11′37″E / 31.820124139209863°N 35.19362926483154°E / 31.820124139209863; 35.19362926483154