קערת השבעה

קערת השבעה בשפה המנדעית, מתוארכת בין המאה ה-5 ל-7

קערת השבעה היא סוג של חפץ מאגי או קמיע העשוי מקערת חרס עליה נכתב טקסט שלו מיוחסות סגולות שונות. קערות השבעה היו טכניקה נפוצה למאבק בשדים במאות ה-4 עד ה-8, ובין היתר גם בקרב האוכלוסייה היהודית בבבל. מטרת השימוש בקערות ההשבעה הייתה, על פי רוב, להגן על בעלי הקערות מפני שדים ומזיקים. מטרות נוספות היו הגנה רפואית, מניעת הפלות, גרימת נזק לאדם אחר ועוד.

לא ברור מהו הטקס שבו נעשה שימוש בקערות ההשבעה, אך מעט הקערות שנמצאו בחפירות, נמצאו כך שהן קבורות עם פנים הקערה כלפי מטה.

קערות השבעה נתגלו במספר שפות, ביניהן מנדעית וסורית, אולם מרבית הקערות נכתבו בארמית בבלית ובכתב מרובע. קערות בודדות נכתבו בפרסית אמצעית.

יש המשערים כי כתיבת הטקסט הייתה בעיקר מעשי ידי בעלי אומנות יהודיים.

היסטוריה

קערות השבעה היו פרקטיקה מאגית שזכתה לעדנה במשך תקופה קצרה יחסית בהיסטוריה. ישנו חוסר ודאות לגבי מועד הופעת קערות מאגיה לראשונה, אך על פי רוב מתוארכת הופעת הקערות במקביל לדעיכת התרבות המסופוטומית ואובדן הידע והאפשרות להשתמש בידע מאגי שנצבר בכתב יתדות על גבי לוחות חרס. בסביבות המאה ה־4 לספירה.

גם תיעוד להיעלמות קערות ההשבעה מן הנוף התרבותי לוקה בחסר, אולם, הסברה המקובלת היא שעם הופעת האסלאם במאה ה־7, ושינויי התרבות שהביאה אתה, פסו מן העולם קערות ההשבעה.

תהליך הייצור והכתיבה

גוף הקערה

קערות המאגיה הן קערות חרס סטנדרטיות ביחס לזמנן ומקומן - גם בצורתן הפיזית וגם בהרכבן הכימי. על כן ההשערה המקובלת היא שקערות אלה נוצרו בבתי מלאכה שהתמחו ביצירת כלי חרס ולאחר מכן נמכרו למומחי ההשבעות.

הטקסט

הטקסטים על גבי הקערות נכתבו בדיו באמצעות מכחול. הכתיבה נעשה בצידה הקעור של הקערה, על פי רוב, מן המרכז כלפי חוץ בספירלה, אולם לעיתים גם מן החוץ פנימה. הערות בודדות נכתבו על גב הקערה. בקערות היהודיות, הטקסט החיצוני כלל לרוב הוראות שימוש והנחיות למיקום הקערות. בקערות במנדעית, נכתב המשכו של הטקסט המאגי גם בצד החיצוני.

בניגוד לגופן של הקערות, בהחלט סביר להניח שהטקסטים עצמם נכתבו על ידי מומחים לדבר. המומחים לעניין זה דורשים גם מיומנות של כתיבה על פני מצע תלת־ממדי ובנוסף גם יודעים ומסוגלים לכתוב את הטקסטים המאגיים עצמם.

הציור

כדי להעצים את נוסחת ההשבעה, בחלק מן הקערות נוספו לטקסטים המאגיים ציורים של שדים ולילית, כבולים בידיהם ורגליהם ואסורים בתוך מעגל מאגי. הדמות המצוירת מהווה בבואה כללית ומייצגת של כל השדים המנודים בטקסט ההשבעה. ציור דמותם של השדים ולילית על גבי הקערה, בתוספת מיקומם במעגל הקסמים, משמעותי מבחינת עיקור כוחם ומהווה תוספת מחזקת לשימוש בכינויים הטקסטואליים. יש קערות שהן חסרות טקסט ויש בהן ציורים, סמלים ואותיות דומות לכתיבה אלפביתית.

הטקס

הטקסטים הכתובים לוו, ככל הנראה גם במעשה פולחני מאגי שמטרתו הייתה לצקת יתר תוקף לפעולת ההשבעה. ייתכן שהצד הפולחני היה חשוב ומורכב, אך ידיעתנו על היבט זה של פעולת ההשבעה לוקה בחסר ואין לנו ידיעות על האופן שבו הקערות מילאו את תפקידן.

קערות השבעה יהודיות מבבל

חלק ניכר, כשני שלישים, מהממצא של קערות השבעה במסופוטמיה הן קערות השבעה שמזוהות עם האוכלוסייה היהודית בבבל. זיהוי זה מבוסס בין היתר על כך שהן כתובות בכתב העברי-ארמי, והלשון שלהן היא ארמית-יהודית הקרובה ללשון התלמוד הבבלי המעורבת ביסודות של מילים עבריות. במקרים אחדים ישנם אפילו טקסטים הכתובים בעברית טהורה. קערות אלה משקפות, כך מסתמן, פעילות ערה של כותבי קמיעות יהודיים. עדות נוספת לכך היא השימוש בפסוקי מקרא במקורם העברי ובתרגומם הארמי כחלק מהטקסט המאגי וכן למונחים יהודיים כמו גט ודמויות יהודיות כמו יהושע בן פרחיה, רבי חנינא בן דוסא וכן דמויות מן המקרא.

רבות מן הקערות אינן מתוארכות ועל פי רוב הן מיוחסות לשלהי תקופת התלמוד. רק חלק קטן מן הקערות זכו לתארוך על פי מניין השטרות ובמקרים אלה הן מתוארכות למאה ה-6. בסך הכל ידוע על כ-1,500 קערות כאלה אשר רק כמה מאות מתוכן התפרסמו. עיקר חשיבותו של הממצא הוא היותו החומר האפיגרפי היחיד שנותר מבבל בתקופה זו.

יצוין כי רבות מן הקערות הידועות כיום נמצאות בידיהם של אספנים פרטיים וסוחרי עתיקות ברחבי העולם. רבות מן הקערות הקיימות נמצאו כשהן שבורות לחתיכות וסביר להניח שהממצא שנותר כיום הוא שריד קטן למצאי רחב בהרבה שממנו לא נותרו שרידים.

מטרת הקערות

קערות ההשבעה היו מקבילותיהם של הקמעות שבדרך כלל נכתבו על ידי רבנים. כאשר המאגיה הרבנית לא הביאה לתוצאות הרצויות, פנו הנזקקים לעזרת המאגיה והכישוף העממיים.

קמע לאם היולדת

הנוסחאות המיוצגות בקערות ההשבעה מצביעות על אמונה בדת פופולרית החורגת מעבר לקונבנציות של הפרקטיקה הנהוגה בדת המוסדית. הקערות מייצגות את כלי הנשק במלחמה נגד כוחות קוסמיים כדמונים, שדים, רוחות ולילית. כל קערה נכתבה עם סוג דיו תמידי בלתי מחיק ו"נתפרה" על פי מידות הלקוח המסוים, בעיותיו ומחלותיו. מיד לאחר הכתיבה והריטואל, היא נקברה באדמה.

השפה בה נכתבה הנוסחה המאגית על גבי קערת ההשבעה היא מעורבת ונובעת משלל מקורות של קבוצות תרבות שונות שחיו באותו אזור, כגון גנוסטים, פגנים ונוצרים. בנוסף, טקסט ההשבעה בעיקר בקרב יהודים כלל מסורת מגוונת של מקורות השאובים מתוך דימויים תנ"כיים, אמונות יהודיות פופולריות ושאריות של דתות מסופוטמיות. לטקסט יש קרבה ללחשים המאגיים; בשניהם קיים מעין גיבוב של מילים החוזרות על עצמן ורעיונות לא קוהרנטיים שלרוב אינם מובנים לקורא. עם זאת, בקרב היהודים נערכה ההשבעה באוריינטציה יהודית ונכתבה בשפה שהייתה קרובה ללשון התלמוד הבבלי - ארמית בבלית.

קערות השבעה מנדעיות

הקערות המנדעיות מכילות נוסחאות שאופייניות לדת המנדעית כפי שגם הקערות היהודיות מכילות אלמנטים יהודיים. על גבי הקערות המנדעיות כמעט שאין ציורים של דמויות. אף על פי שברוב מוחלט של המקרים, הקערות הללו נכתבו על ידי סופרים בני הדת המנדעית, יש מספר קטן של קערות במנדעית המכילות טקסטים יהודיים מובהקים שכנראה תורגמו מארמית יהודית בבלית למנדעית. מצד שני, ישנן כמה קערות בארמית יהודית שעושות שימוש בנוסחאות השבעה מנדעיות.

קערות השבעה סוריות

ארמית סורית הייתה, ככל הנראה, הניב הארמי המדובר ביותר בקרב האוכלוסייה המסופוטמית. שפה זו נכתבה בשלושה סגנונות כתב נפרדים: הנסטוריאני, האסטרנגלו, והכתב הידוע בשם "המאניכאי." כל שלוש שיטות הכתב הסוריות מיוצגות בקערות ההשבעה שמקורן בבבל. אולם, למרות התפוצה הגבוהה של סורית כלשון דיבור, מספר הקערות בסורית קטן יותר מאשר בארמית בבלית או במנדעית.

קערות סוריות שימשו הן את הנוצרים (אם כי ישנן רק קערות מועטות שיש להן מאפיינים נוצריים מובהקים), את המניכאים, וכן את בני הדתות המקומיות (אלה שאינם משתייכים לדתות הגדולות).

התפתחות המחקר

קערות ההשבעה הראשונות התפרסמו בשנת 1853 על ידי תומאס אליס (Thomas Ellis). בשנת 1913 פרסם ג'יימס מונטגומרי (Montgomery) חיבור רחב יריעה שכלל נוסחאות של ארבעים קערות וסקירה של עולם קערות ההשבעה כפי שנתגלו בניפור. יעקב נחום אפשטיין פרסם רשימת תיקונים לחיבור של מונטגומרי. בשנת 1975 פרסם איזבל (Isbell) מהדורה של כל הקערות שהתפרסמו עד אז. יוסף נוה ושאול שקד פרסמו בסוף שנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90 שני כרכים המכילים עוד עשרות טקסטים מתוך קערות השבעה. אלפי קערות נתגלו בעיראק בזמן מלחמת המפרץ. מאז תחילת שנות האלפיים, פורסמו עוד כמה מאות טקסטים מתוך קערות השבעה על ידי כמה חוקרים בתחום, ביניהם שאול שקד, יוסף נוה, דן לוין, סיאם בהיירו, משה מורגנשטרן, ג'יימס נתן פורד ואחרים.

פרסומן של הקערות משמש כר נרחב לפעולה בעיקר של בלשנים המתמחים בחקר הארמית, ובפרט, חקר הארמית הבבלית, כדי לזהות צורות לשוניות שלא נותר להן תיעוד במקורות מאוחרים.

לקריאה נוספת

• שאול שקד (תשס"ה), "קערות השבעה ולוחות קמיע: כיצד נפטרים משדים מזיקים?", קדמוניות 38, 120, ע' 2–13
• שאול שקד, "קערות השבעה ארמיות ושימושן: מבוא קצר", בתוך: פיליפ ווקוסבוביץ (עורך), לכל הרוחות והשדים - לחשים וקמיעות במסורת היהודית, מוזיאון ארצות המקרא ירושלים, 2010, עמ' 62–67
• דורית רוזנצויג, "לילית – שדה בעלת הפרעת אישיות גבולית", 1000 שנים ראשונות של לילית היהודית, הוצאת בית עלים (2010)
• דורית קידר, מי כתבה קערת השבעה?, הוצאת אדרא, 2019.

פרסומי קערות

• S. Bhayro, J. N. Ford, D. Levene and O. Saar, Aramaic Magic Bowls in the Vorderasiatisches Museum in Berlin: Descriptive List and Edition of Selected Texts, [MRLA 7], Leiden and Boston: Brill, 2018
• J. N. Ford and M. Morgenstern, Aramaic Incantation Bowls in Museum Collections, I: The Frau Professor Hilprecht Collection of Babylonian Antiquities, Jena, Leiden 2019
• D. Levene, A Corpus of Magic Bowls: Incantation Texts in Jewish Aramaic from Late Antiquity, London 2003
• D. Levene, Jewish Aramaic Curse Texts from Late-Antique Mesopotamia: "May These Curses Go Out and Flee", [Magical and Religious Literature of Late Antiquity, 2], Leiden and Boston: Brill, 2013
• J. Naveh and S. Shaked, Amulets and Magic Bowls: Aramaic Incantations of Late Antiquity, Jerusalem 1998
• J. Naveh and S. Shaked, Magic Spells and Formulae: Aramaic Incantations of Late Antiquity, Jerusalem 1993
• S. Shaked, J. N. Ford and S. Bhayro, Aramaic Bowl Spells: Jewish Babylonian Aramaic Bowls, I, Leiden 2013
• S. Shaked, J. N. Ford and S. Bhayro, Aramaic Bowl Spells: Jewish Babylonian Aramaic Bowls, II, Leiden 2022

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קערת השבעה בוויקישיתוף

• מידע על קערת השבעה בקטלוג הספרייה הלאומית
• איתמר גרינולד, שדים, מלאכים ורוחות: קערות המאגיה של יהודי בבל, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2014