קרל פלגה
 | |
| לידה |
10 ביולי 1897 דרמשטאדט, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
19 ביוני 1957 (בגיל 59) דרמשטאדט, גרמניה המערבית |
| מקום קבורה |
Alter Friedhof Darmstadt |
| מדינה |
הקיסרות הגרמנית, גרמניה הנאצית, גרמניה המערבית |
| השכלה |
האוניברסיטה הטכנית בדרמשטאדט |
| תקופת הפעילות |
מ-1914 |
| דרגה |
מייג'ור |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
|
חסיד אומות העולם (22 ביולי 2004) | |
  | |
קַרְל פְּלַגֶה (בגרמנית: Karl Plagge; 1897–1957) היה קצין בדרגת רב-סרן בצבא הגרמני (ורמכט) בתקופת מלחמת העולם השנייה, חבר המפלגה הנאצית וחסיד אומות העולם.
פלגה השתמש במעמדו כקצין בצבא הגרמני ובתפקידו כדי להגן על כ-1,250 יהודים - 500 גברים, והיתר נשים וילדים - אסירי גטו וילנה, שעבדו במחנה HKP בווילנה, מחנה בו שהה פלגה בתפקידי ניהול.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בראשית תקופת השלטון הנאצי בגרמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פלגה, חייל משוחרר ממלחמת העולם הראשונה, תמך באדולף היטלר עוד לפני תחילת שלטונה של המפלגה הנאצית בגרמניה, וזאת עקב הבטחות הנאצים לשפר את המצב הכלכלי ולשקם את הגאווה הלאומית שנפגעו לאחר הסכם ורסאי. פלגה הצטרף למפלגה הנאצית ב-1931 ופעל לשם קידום מטרותיה המוצהרות להתחדשות לאומית. עם זאת הוא התעמת עם הנהגת המפלגה הנאצית באזור מגוריו, דרמשטאדט, עקב סירובו ללמד את תורת הגזע הנאצית שלא מצא ראיות לנכונותה. סירוביו החוזרים ונשנים ללמד את תורת הגזע הובילו להאשמתו על ידי ראשי המפלגה הנאצית בדרמשטדט כידיד של יהודים והבונים החופשיים והוא סולק מתפקידי הנהגה בסניף המפלגה בעיר.
בתקופת מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פלגה, שסיים את לימודיו לתואר באוניברסיטה הטכנולוגית בדרמשטדט ב-1924 בתואר מהנדס, גויס לוורמכט בתחילת מלחמת העולם השנייה. הוא הוצב לפקד על יחידת הנדסה HKP562 שבה נעשו תיקוני כלי רכב צבאיים שניזוקו בחזית המזרחית. פלגה ויחידתו הוצבו בווילנה ביולי 1941 ופלגה היה עד ראייה לרצח יהודי האזור. בתקופה זו החלה התפכחותו מהתמיכה בנאציזם ופעולתו נגד רצח היהודים.
פלגה החל לתת אישורי עבודה לגברים יהודים, בהם קבע כי יהודים אלה הם עובדים מיומנים וחיוניים למאמץ המלחמה הגרמני, גם אם לא היו להם כלל כישורים בתחום העבודה המסוים לגביו ניתן האישור. כל אישור כזה הציל עובד יהודי, את בת זוגו ושניים מילדיהם מפני האקציות שקיימו אנשי האס אס בגטו וילנה ומפני שילוח לגיא ההריגה בפונאר. פלגה העניק כ-250 אישורים כאלה, רבים מהם לאנשים ללא כישורי עבודה. כך הציל למעלה מאלף איש בין קיץ 1941 לאמצע 1944. פלגה תמך בעובדיו באמצעות מנות מזון מוגדלות ואספקת ארוחות חמות לעובדי הסדנאות הטכניות שעליהן פיקד. תוספת זו למזון הצילה רבים ממקבלי האישורים ממוות ברעב. פלגה אפשר ליהודים שעבדו מחוץ לגטו וילנה לסחור בחפצים עם גרמנים וליטאים מחוץ לגטו וילנה, בתמורה למזון, ולהבריח מזון לגטו, וכך אפשר הגדלתן של מכסות המזון של יושבי הגטו. פלגה סיפק ליושבי הגטו ציוד רפואי, חומרי הסקה בחורפים ובגדים חמים. במספר מקרים הצילו פלגה ועובדיו מספר יהודים שנחטפו על ידי האס אס באקציות.
בספטמבר 1943 עמד גטו וילנה בפני חיסול. כל היהודים שנותרו בגטו עמדו בפני גירוש על ידי האס אס, ובמצב זה תעודותיו של פלגה כבר לא יכלו להגן עליהם. פלגה ניסה לבצר את מעמדה של יחידתו, HKP562, כמחנה לעבודת כפייה של הצבא הגרמני וכך למנוע מהאס אס את היכולת לגרש ממנו אנשים באקציות - יהודים ובני משפחותיהם כאחד. ב-16 בספטמבר 1943 העביר פלגה למעלה מאלף יהודים - עובדיו ובני משפחותיהם - מגטו וילנה לבניין שהוקצה ל-מחנה HKP בווילנה, מחוץ לתחומי הגטו. כשבוע לאחר מכן, ב-23 בספטמבר, חיסל האס אס את גטו וילנה ושלח למחנות ריכוז ולהשמדה את כל יושביו.[1]
במחנה HKP היו תנאי המגורים והמחיה טובים יחסית למחנות עבודת כפייה אחרים של המשטר הנאצי. פלגה ציווה על יחס מכבד כלפי העובדים והקצה להם מנות מזון שאפשרו את קיומם, שלא כברוב מחנות הריכוז והעבודה הנאציים. עם זאת, פלגה לא הצליח למנוע את כניסתם של אנשי אס אס למחנה HKP מספר פעמים, את האקציות שעשו בו (כגון אקציית הילדים ב-27 במרץ 1944) וכן את חיסול המחנה ביולי 1944, זמן קצר לפני נסיגת הגרמנים מווילנה.
עם התקרבות הצבא האדום לווילנה ניסו רבים מיהודי HKP להכין מקומות מסתור במבנה.[2] ב-1 ביולי 1944 נשא פלגה נאום בפני היהודים, עובדי מחנהו, בנוכחות קצין אס אס שהיה במקום. הוא מסר להם שהוא מוצב מחדש במערב, ושלמרות בקשותיו לא אושר לו לקחת עמו את עובדיו המיומנים, אך בעוד יומיים יוסעו גם הם מערבה. הוא אמר להם: "אתם יודעים שללא ספק האס-אס הוא ארגון שמגן על פליטים."[3] חלק מאסירי המחנה פירשו את דבריו אלה כאזהרה והתחבאו במקומות מסתור, רובם מקומות מסתור שהכינו מראש. רוב האסירים שלא הסתתרו, נלקחו על ידי האס אס ב-3 ביולי ונרצחו בפונאר. כ-250 מבין 1,250 האסירים שפלגה ניסה להגן עליהם שרדו עד הגעת הצבא האדום לווילנה. הם היגרו בין היתר לישראל, גרמניה, ארצות הברית, צרפת וקנדה.[4]
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר המלחמה שב פלגה לביתו בדרמשטדט. הוא נשפט בשנת 1947 כחלק מתהליך הדה-נאציפיקציה. חלק מהאנשים שהציל שהו באותה העת במחנה עקורים בשטוטגרט ומיוזמתם שלחו נציג להעיד לטובת פלגה. בית המשפט ביקש לסווג את פלגה כ"מקבל חנינה" אך פלגה דרש לקבל מעמד של "תומך הנאצים לשעבר" והאשים עצמו על כך שלא עשה מספיק לטובת היהודים.
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2005 הכיר יד ושם בפלגה כחסיד אומות העולם. בשנת 2006 נקרא בסיס של הצבא הגרמני על שם פלגה. פרוטומה של פלגה ניצבת בחצר בית ספר בעירו, דרמשטדט. פרס על שמו, בתמיכת משרד החינוך והמדע של ליטא, מחולק לתלמידי בתי ספר בליטא שחוקרים את ההיסטוריה של יהודי ליטא.
ב-2018 שמחה יעקובוביץ' כתב סרט תיעודי על חייו של פלגה בשם "הנאצי הטוב".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קרל פלגה באתר יד ושם
- על הצלת יהודים במחנה העבודה H.K.P בגטו וילנה, באתר יד ושם
- הנאצי הטוב-סרט שנעשה על סיפורו של פלגה, ערוץ כאן 11 ביוטיוב
- הדף על פלגה, אתר איגוד יוצאי וילנה והסביבה בישראל
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ על חיסול גטו וילנה, באתר יד ושם
- ^ לעדויות בנושא, ראו ניצולי שואה מספרים על מחנה HKP, בערוץ YouTube של יד ושם
- ^ קרל פלגה במאגר חסידי אומות העולם באתר יד ושם (באנגלית)
- ^ ביקורה ביד ושם של קבוצת יהודים שהציל פלגה, 2010, באתר יד ושם (באנגלית)