ראש ממשלת טורקיה (בטורקית: Türkiye Cumhuriyeti başbakanı ובדרך כלל רק Başbakan - ראש הממשלה) הייתה משרה שהמחזיק בה היה ראש מועצת השרים בטורקיה. היה אחראי על שיתוף הפעולה בין השרים ועל מימושה של מדיניות הממשלה, והיה עליו לפקח על כך שהשרים פועלים בהתאם להוראות החוקה והחוק. ראש הממשלה התמנה בידי נשיא טורקיה מקרב חברי האספה הלאומית ועליו להציג את שריו בפני האספה. האספה אישרה את המינוי בהצבאת אימון בתוך שבוע ולאחר שהממשלה הציגה בפניה את תוכנית פעולתה. כל אחד מהשרים היה אחראי בפני ראש הממשלה לעניינים עליהם מופקד משרדו ולפעולות הכפופים לו. משרד ראש ממשלת טורקיה כונה "באשבקנלק" (Başbakanlık).
עם הקמתה של האספה הלאומית הגדולה של טורקיה ב-23 באפריל1923 נבחר מוסטפא כמאל לנשיאה. רק ב-1921 קיבלה האספה הלאומית את חוקתה הראשונה וזו עמדה בתוקף גם לאחר הכרזת העצמאות של טורקיה ועד שנת 1924. חוקת 1921 הייתה קצרה ולקונית ולא הזכירה כלל את הנשיא או את ראש הממשלה. נשיא האספה תיפקד כראש ממשלה אף שהלכה למעשה הוא היה בעצם יושב ראש האספה הלאומית. ביום הכרזת העצמאות של טורקיה, ב-29 באוקטובר 1923 שונתה החוקה הראשונה כך שקבעה בסעיף 10 את תפקידו של נשיא המדינה וסעיף 12 קבע כי האחרון ימנה, יחד עם האספה הלאומית, את ראש הממשלה (Başvekil בטורקית עות'מאנית). הלכה למעשה קבעה החוקה כי טורקיה היא רפובליקה נשיאותית והנשיא הוא ראש הרשות המבצעת. מצב זה נותר בעינו גם עם קבלתה של החוקה השנייה ב-1924.
ב-1961 נכנסה החוקה השלישית של טורקיה לתוקפה לאחר משאל עם. חוקה זו ערכה שינויים מרחיקי לכת במבנה מוסדות המדינה ותפקידים, ובין היתר הפכה את המדינה לרפובליקה פרלמנטרית. הנשיא הפך לדמות ייצוגית אף כי שמר על מעמדו הרשמי כראש הרשות המבצעת, והסמכויות הביצועיות הופקדו בידיו של ראש הממשלה.
לאחר ההפיכה הצבאית השלישית בטורקיה ב-1980 בוטלה החוקה מ-1961 ובמקומה התקבלה ב-1982 החוקה הרביעית בתולדות המדינה. חוקה זו שבה והרחיבה את סמכויותיו של נשיא טורקיה באופן מרחיק לכת והשפיעה במידה רבה גם על סמכויותיו של ראש הממשלה.
באפריל 2017 הוחלט במשאל עם לבטל את תפקיד ראש הממשלה ולמזגו עם תפקיד הנשיא.
טורקיה
ראש ממשלת טורקיה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)