רוברט סנט ג'ון

רוברט סנט ג'ון
Robert St. John
לידה	9 במרץ 1902; שיקגו, ארצות הברית
פטירה	6 בפברואר 2003 (בגיל 100); ולדורף, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
שפות היצירה	אנגלית

רוברט סנט ג'ון (באנגלית: Robert William St. John;‏ 9 במרץ 1902 - 6 בפברואר 2003) היה סופר, עיתונאי ושדרן רדיו אמריקאי. למרות שלא היה יהודי, חלק גדול מיצירתו נסב סביב מדינת ישראל, הקמתה, אישים בתוכה, אויביה ומלחמותיה, מנקודת מבט פרו-ישראלית מובהקת.

ביוגרפיה

ילדות ונעורים

סנט ג'ון נולד בשיקגו, אילינוי, ב-9 במרץ 1902, להוריו ג'ון (רוקח במקצועו) ואמי (ארצ'ר לפני הנישואין) (אחות במקצועה). ב-1904 נולד אחיו ארצ'ר (1904-1955), לימים עיתונאי מוכר בזכות עצמו ומי שייסד ב-1947 את "הוצאת סנט ג'ון" הניו יורקית (מנהטן). המשפחה עברה ב-1910 לאוק פארק - פרבר אמיד במערב שיקגו. בין חבריו של סנט ג'ון לבית הספר היה גם ארנסט המינגוויי, ואביו של המינגוויי אף היה רופא המשפחה. לימים סיפר סנט ג'ון שהמורה לאנגלית שלו ושל המינגוויי אמר להם בהזדמנות מסוימת, כי "אף אחד מכם לא יידע לכתוב כהלכה"^[1].

ב-1917 נפטר אביו של סנט ג'ון מסרטן וזמן מה אחר כך נישאה האם מחדש. סנט ג'ון בן ה-16, שיקר לשלטונות צבא ארצות הברית באשר לגילו, התגייס לצי ולחם במלחמת העולם הראשונה, לחופי צרפת^[1].

כתב-חוקר

ה"שיקגו טריביון" מספר על הירי של אל קפונה בארצ'ר (בטעות נכתב ארתור) סנט ג'ון

רוברט סנט ג'ון מקבל ב-1963 אזרחות כבוד באבו גוש מידיו של מחמוד ראשיד אבו גוש

סנט ג'ון חזר לשיקגו בתום המלחמה, החל ללמוד בטריניטי קולג' בהארטפורד, קונטיקט, תוך שהוא משמש ככתב בעיתון "הארטפורד קוראנט", אך סולק משם במהרה בשל חשיפת צנזורה שניסה נשיא הקולג' להטיל על אחד המורים לאנגלית שם. לאחר מכן היה כתב ב"שיקגו דיילי ניוז" וב"שיקגו אמריקן". ב-1923 יסד יחד עם אחיו את העיתון "קיקרו טריביון", בקיקרו, פרבר של שיקגו. בכך הוא הפך בגיל 21 לבעלים והעורך הצעיר ביותר של עיתון כלשהו בארצות הברית. זמן קצר אחר כך ייסד אחיו ארצ'ר עיתון משלו "ברווין טריביון", בברווין, עיר סמוכה לקיקרו^[2].

העיתון של סנט ג'ון נתפס כעיתון-חוקר חודרני מדי, עד כי ב-6 באפריל 1925 הוא הוכה נמרצות על ידי בריוניו של אל קאפונה, שליטו הבלתי מעורער באותה עת של העולם התחתון של שיקגו ואחיו ארצ'ר אף נורה ונפצע. כשסנט ג'ון הגיש תלונה במשטרה על התקיפה הוא הופגש למחרת היום עם "פני צלקת" עצמו. קאפונה הציע לסנט ג'ון פיצוי כספי על ההכאה (סנט ג'ון סירב לקבל) והתנצל עליה באומרו שבדרך כלל הוא שמח על תחקירים מהסוג שפרסם סנט ג'ון בעיתונו, בהיותם מעין פרסומות עבורו^[3]. למרות כל זאת, זמן מה אחרי כן קנה קאפונה את העיתון^[4] וסנט ג'ון נאלץ להתפטר ועבר לתקופה קצרה לברווין, לעבוד שם עם אחיו בברווין טריביון. ב-1927 נפרדו דרכי האחים סנט ג'ון, כאשר האח הגדול קיבל מישרה של עורך משנה בעיתון בעיר רוטלנד בורמונט^[5].

סנט ג'ון נישא לראשונה לאידה גואריארי, אך הנישואין הותרו.

ככתב AP

בראשית שנות השלושים הצטרף סנט ג'ון לסוכנות הידיעות Associated Press‏ (AP) ובמסגרת תפקידו "כיסה" ב-1932 את מערכת הבחירות של פרנקלין רוזוולט. ב-1939 נסע סנט ג'ון לאירופה, בשליחות עיתונאית לקראת המלחמה החדשה שעמדה בפתח. הוא שהה בראשית מלחמת העולם השנייה בבולגריה, רומניה ויוגוסלביה וסיקר עבור AP את התקדמות הצבא הגרמני הכובש בשלוש המדינות הללו. הוא אף נפצע בהפצצה אווירית גרמנית על הרכבת בה נסע ונותר לאחר מכן, עד יום מותו, עם רסיסים ברגלו הימנית, שריד מאותה פציעה.

היה זה במהלך אותה תקופה, בפוגרום שערכו הפשיסטים הרומנים ביהודי בוקרשט ב-1941, שהוא נתקל לראשונה באנטישמיות רצחנית, שהפכה אותו לציוני ואוהד ישראל לשארית ימי חייו. 170 יהודים עונו ונרצחו באותו פוגרום והוא עצמו הציל משפחה יהודית מציפורני הפורעים^[6].

סנט ג'ון עזב את אירופה לקהיר, בתום שנתיים של סיקור עיתונאי עבור AP, כשהנאצים כבשו את הבלקן ומשם חזר לניו יורק וכתב את ספרו הראשון על הרפתקאותיו ביוגוסלביה - (From the Land of Silent People" (Doubleday, Doran & co. inc, 1942", ספר שהפך לרב-מכר.

שדר רדיו NBC

משסיים את כתיבת הספר והיות ו-AP התנגדה לכך שעובדיה יכתבו ספרים, עבר סנט ג'ון לרדיו NBC, שם פיתח קריירה כשדרן רדיו. בין השאר הוא היה זה ששידר לאמריקה בעת ה-D day,‏ 6 ביוני 1944, יום הנחיתה של צבאות הברית בנורמנדי. הוא אף זכה להיות הראשון שבישר לאומה האמריקאית על כניעת יפן לארצות הברית ב-14 באוגוסט 1945, סיום מלחמת העולם השנייה^[7].

בתקופת מלחמת העצמאות ב-1948 החל בסיקור עיתונאי של מדינת ישראל ומאבקיה, ומאז נחשב למומחה לענייני המזרח התיכון.

ספרו השני של סנט ג'ון על יוגוסלביה, "The Silent People Speak", שיצא לאור ב-1948, בהוצאת "דבלדיי" הביא לסילוקו מ-NBC ומארצות הברית. סיירוס ליאו סלצברגר, הכתב המוביל לענייני חוץ של הניו יורק טיימס באותן שנים טען ב"ניו יורק טיימס בוק רוויו", שהשימוש של סנט ג'ון במקורות קומוניסטיים לצורך כתיבת ספרו הפך אותו לתומך, מבלי להתכוון אולי, בתעמולה הקומוניסטית. אף שמעולם לא היה חבר במפלגה הקומוניסטית ואף לא אהד את מטרותיה, הוא הוקע ב-1950 על ידי אנשי ג'וזף מקארתי, כקומוניסט, פוטר מעבודתו ב-NBC ונאלץ לבלות את חמש עשרה השנים הבאות של חייו בשווייץ.

סופר

עם זאת, הפיטורין הללו איפשרו לסנט ג'ון להפוך לסופר במישרה מלאה. הוא כתב לא פחות מ-23 ספרים לאורך חייו, מרביתם התרכזו במזרח התיכון מנקודת מבט פרו-ישראלית מובהקת, בשנת 1949 פרסם ספר על תולדות מלחמת העצמאות, "שלום פשוטו כמשמעו", באנגלית ובעברית^[8]. בין השאר גם כתב ביוגרפיות מוערכות על דוד בן-גוריון, אליעזר בן יהודה^[9], אבא אבן וגמאל עבד אל נאצר. בן-גוריון עצמו כינה אותו ה"גויישר הציוני שלנו"^[10].

מרבית ספריו הם ספרי עיון, אך ניתן למצוא ביניהם גם ספרות יפה, כמו "האיש ששיחק בתפקיד אלהים" (הוצאת דבלדיי, 1962), המבוסס באופן חופשי על סיפורו של רודולף קסטנר ועוד. בנוסף לספריו הוא כתב גם מספר רב של מאמרים, שחלקם התפרסמו בנפרד או כחלק מאסופות מאמרים, בספרונים או בחוברות.

ב-1963 הוענקה לסנט ג'ון אזרחות כבוד של אבו גוש^[1].

סנט ג'ון נישא בשנית ב-1965 לרות באס^[11]. את ספרו האחרון, אוטוביוגרפיה, הוא הוציא לאור ב-2002, בהיותו בן 100. הוא נפטר ב-6 בפברואר 2003 בוולדורף, מרילנד^[11].

ספריו

From the Land of Silent People (Doubleday, Doran & co. inc., 1942)
It's always tomorrow (Doubleday, Doran and company, inc., 1944)
Movie lot to beachhead: the motion picture goes to war and prepares for the future (Together with the editors of look magazine) (Doubleday, 1945)
The silent people speak (Doubleday & co., 1948)
Shalom means peace (Doubleday, 1949}
Tongue of the Prophets (Doubleday &. Company, 1952)
This was my world (Doubleday & company inc., 1953)
Through Malan's Africa (Doubleday, 1954)
Foreign Correspondent (Doublday, 1957, Hutchinson, 1960)
Ben-Gurion: the biography of an extraordinary man (Doubleday, 1959)
The Boss: the Story of Gamal Abdel Nasser (McGraw-Hill, 1960)
Builder of Israel; the story of Ben-Gurion (Doubleday, 1961)
Israel (Time inc., 1962) (together with the editors of Life-Chicago)
They Came From Everywhere: twelve who helped mold modern Israel( Coward-McCann, 1962)
The man who played God (Doubleday, 1962)
Roll Jordan Roll the Life Story of a River and its people (Doubleday, 1965)
Encyclopedia of radio and television broadcasting: the man behind the microphone (Cathedral Square Pub. Co., 1968)
Jews, justice, and Judaism; a narrative of the role played by the Bible people shaping American history (Doubleday, 1969)
Once around lightly (Doubleday, 1969)
Ben-Gurion: a biography (Doubleday, 1971)
Eban - Biography of Abba Eban (W h Allen, 1973)(Doubleday, 1972)

ספרונים

Facts and Faces, a collection of the 10 best personality sketches out of the 1000 broadcasts by Mr. St. John over WEAF since 1942 (WEAF-NBC, 194?)
What basic questions divide Russia and the United States? Town meeting 12 (George Fielding Eliot, Robert St. John) (The Town Hall, Inc., 1946)
How can we meet the challenge of Russia's expansion in Europe? Town meeting 13 (George Vernon Denny, Allen Dulles, Robert St. John, Ellis Gibbs Arnall, James Frank Dobie) (The Town Hall, Inc., 1948)
Social justice: the Jewish contribution to America and some of the men and women who made it Possible, B'nai B'rith Youth Organization, 1972

ספריו שתורגמו לעברית

דוד בן-גוריון: ביאוגרפיה, פרשת חיים בלתי שכיחה (עברית: יצחק א. עבאדי, הוצאת אחיאסף, 1959) (תורגם גם ליידיש, הוצאת מנורה, 1960)
שפת הנביאים: ספור־חייו של אליעזר בן־יהודה (עברית: אפרים קרליץ, הוצאת רשפים, 1962)
ה"בוס": סיפורו של גמאל עבד אל־נאצר (עברית: אריה חשביה, הוצאת מערכות משרד הביטחון, 1962)
שלום פשוטו כמשמעו (בהוצאת אחיאסף, 1949)

ראו גם

חאלד עבד אל-והאב

קישורים חיצוניים

הספד על הסופר רוברט סנט ג'ון, בניו יורק טיימס, 8 בפברואר 2003
על רוברט סנט ג'ון באתר אלביון מוניטור
רוברט סנט ג'ון (1902-2003), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ אבי כצמן, העיתונאי רוברט סנט ג'ון מת בגיל 100, באתר הארץ, 9 בפברואר 2003
^ Los Angeles Times (2003-02-10). "The Los Angeles Times, February 10, 2003". Articles.sfgate.com. נבדק ב-2014-02-25.
^ קטע וידאו מ-1999 בו רוברט סנט ג'ון מספר בעצמו על ה"פגישה" שלו עם אל קאפונה
^ [1=Robert J. Schoenberg, "Mr. Capone", p. 100... Morrow 1992 http://books.google.co.il/books/about/Mr_Capone.html?id=2nnZAAAAIAAJ]
^ "Ken Quattro, 2006". Comicartville.com. אורכב מ-המקור ב-2011-05-19. נבדק ב-2014-02-25.
^ Robert St. John, non-Jewish Zionist, Mideast journalist – J., J., ‏5 בינואר 2003
^ Now the News: The Story of Broadcast Journalism by Edward Bliss Jr. - Columbia, 1992
^ שלום פשוטו כמשמעו, דבר, 9 בספטמבר 1949
מ. חן, שלום פשוטו כמשמעו, הד-המזרח, 8 ביולי 1949
^ יואב בירנברג, אהבה עברית, חדשות, 9 במרץ 1992
^ יואל דר, בךגוריון ונאצר בעיני מראיין, דבר, 20 בספטמבר 1973
^ ¹ ² Christopher Reed, Robert St John, The Guardian, ‏22 Apr 2003

[כצמן-1] ¹ ² ³ אבי כצמן, העיתונאי רוברט סנט ג'ון מת בגיל 100, באתר הארץ, 9 בפברואר 2003

[2] Los Angeles Times (2003-02-10). "The Los Angeles Times, February 10, 2003". Articles.sfgate.com. נבדק ב-2014-02-25.

[3] קטע וידאו מ-1999 בו רוברט סנט ג'ון מספר בעצמו על ה"פגישה" שלו עם אל קאפונה

[4] [1=Robert J. Schoenberg, "Mr. Capone", p. 100... Morrow 1992 http://books.google.co.il/books/about/Mr_Capone.html?id=2nnZAAAAIAAJ]

[5] "Ken Quattro, 2006". Comicartville.com. אורכב מ-המקור ב-2011-05-19. נבדק ב-2014-02-25.

[6] Robert St. John, non-Jewish Zionist, Mideast journalist – J., J., ‏5 בינואר 2003

[7] Now the News: The Story of Broadcast Journalism by Edward Bliss Jr. - Columbia, 1992

[8] שלום פשוטו כמשמעו, דבר, 9 בספטמבר 1949
מ. חן, שלום פשוטו כמשמעו, הד-המזרח, 8 ביולי 1949

[9] יואב בירנברג, אהבה עברית, חדשות, 9 במרץ 1992

[10] יואל דר, בךגוריון ונאצר בעיני מראיין, דבר, 20 בספטמבר 1973

[הגרדיאן-11] ¹ ² Christopher Reed, Robert St John, The Guardian, ‏22 Apr 2003

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]