רודולף נורייב

רודולף נורייב
Рудо́льф Хаме́тович Нуре́ев
לידה	17 במרץ 1938; Razdolnoe, רוסיה
פטירה	6 בינואר 1993 (בגיל 54); לוולואה-פרה, צרפת
מדינה	ברית המועצות, אוסטריה
מקום קבורה	בית הקברות הרוסי סן-ז'נביאב-דה-בואה
השכלה	אקדמיית וגנובה של הבלט הרוסי
תקופת הפעילות	1958–1992 (כ־34 שנים)
פרסים והוקרה	פרס הריקוד קאפצ'יו (1987); אביר בלגיון הכבוד; מפקד מסדר האמנויות והספרות; Queen Elizabeth II Coronation Award ;
	www.nureyev.org

רודולף חמיטוביץ' נורייב (בשפת אם: Rudolf Xəmit ulı Nuriev; ‏17 במרץ 1938 – 6 בינואר 1993) היה רקדן סובייטי ממוצא טטרי, שרקד בעיקר בלט.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רודולף נורייב נולד ברכבת הטרנס-סיבירית סמוך לאירקוטסק למשפחה ממוצא טטרי. החל לרקוד מילדותו בלהקת ריקודי עם מקומית. בשל אירועי מלחמת העולם השנייה נורייב החל ללמוד בלט רק ב-1955, בגיל 17 (גיל מאוחר לרקדני בלט) הוא למד בבית הספר הכוריאוגרפי של בלט קירוב בלנינגרד (כיום סנקט פטרבורג). אחרי שסיים ללמוד שם בשנת 1958, הצטרף נורייב לבלט קירוב. ב-1961 הפך לרקדן מוביל בלהקה.

ב-16 ביוני 1961, לאחר שסיים מסע הופעות עם להקת הבלט בפריז, בו התרועע עם אמנים מהמערב, הודיעו לו כי בשעה שהלהקה ממשיכה ללונדון, עליו לשוב למוסקבה. בשדה התעופה לה בורז'ה ביקש נורייב מקלט מדיני בצרפת ועריקתו התפרסמה בראש מהדורות החדשות בעולם. תוך מספר ימים הוחתם בלהקת הבלט הצרפתית על שם המרקיז דה קוואוס, אולם במהרה עבר נורייב ללונדון והחל לרקוד עם להקת הבלט המלכותי של לונדון וקנה לעצמו שם עולמי. במשך יותר מ-15 שנים היה נורייב כוכב הבלט המלכותי, ונתפרסם כבן זוגה הקבוע לריקוד של רקדנית הבלט האנגלית מרגוט פונטיין.

מ-1983 עד 1989, ניהל נורייב את להקת הבלט של הגרנד-אופרה של פריז. הוא גילם את דמותו של רודולף ולנטינו והופיע כאורח בתוכנית הטלוויזיה החבובות.

נורייב היה פורץ דרך בסגנון הריקוד שלו. הוא היה הראשון ששילב בין הבלט הקלאסי לריקוד המודרני. כיום שילוב כזה הפך למקובל בעקבות נורייב.

נורייב היה הומוסקסואל. מת ב-6 בינואר 1993 ממחלת האיידס^[1]. בן 54 היה במותו. הוא נקבר בבית קברות רוסי בפריז.