לאחר מותו של טופול חשפו משה שוורדי, חוקר הביטחון והמודיעין ויוסי מלמן, הפרשן הצבאי של הארץ, כי טופול השתתף בפעולות של המוסד בחו"ל. הפרסום יצר הדים רבים בעולם.[1]
בלהקה הכיר את אשתו לעתיד גליה ואת אורי זוהר, שהיה שותפו להופעות במשך שנים רבות. בלהקת הנח"ל גילם טופול לראשונה את דמותו של "סאלח שבתי" במערכונים שכתב אפרים קישון, ואשר שימשו, כמה שנים מאוחר יותר, כבסיס לסרט הקולנוע "סאלח שבתי".
ב-1957, לאחר מבצע סיני הצטרף עם חברים מלהקת הנח"ל לקיבוץ משמר-דוד.
בשנת 1957 הקים יחד עם אורי זוהר, גבי עמרני ועוד יוצאי להקת הנח"ל את להקת הבידור "בצל ירוק". הלהקה זכתה להצלחה גדולה והעלתה חמש תוכניות, עד שהתפרקה ב-1961.
לאחר שנות עשייה בקולנוע ובטלוויזיה, גילם ב-1998 בשנית את דמותו של טוביה החולב בהפקה ישראלית של "כנר על הגג", ובתו עדי גילמה את אחת מבנותיו של טוביה. ב-2001 שיחק בתיאטרון גשר במחזה "השטן במוסקבה".
ביוני 2008 (ה'תשס"ח) השתתף טופול בהפקה לונדונית של המחזה ז'יז'י (Gigi), ובתחילת 2009 יצא לסיבוב הופעות בהפקה של "כנר על הגג" בארצות הברית, שנמשך עד למאי 2010.
בשנת 1964 שיחק באחד מתפקידיו המוכרים ביותר בישראל: התפקיד הראשי בסרט הקולנוע "סאלח שבתי" של אפרים קישון, המתאר את קשייו של עולה יהודי מעדות המזרח ומשפחתו בישראל בשנות ה-50 המוקדמות. הסרט זכה להצלחה כבירה בישראל ושווק גם בארצות הברית. בשנת 1965 זכה טופול בפרס גלובוס הזהב על משחקו בקטגוריית "תגלית השנה", והסרט עצמו זכה ב"גלובוס הזהב" בקטגוריית "הסרט הזר הטוב ביותר" והיה אף מועמד לפרס האוסקר בקטגוריית "הסרט הזר הטוב ביותר". השיר "משיח הזקן", שטופול שר בסרט, הפך ללהיט גדול בישראל.
טופול כיכב בטלוויזיה האנגלית בסדרות של ה-BBC, בין היתר בסדרות "זה טופול" ו"ישראל על פי טופול". כמו כן הופיע במיני-סדרה "רוחות מלחמה" ו"מלחמה וזיכרון" על פי ספריו של הרמן ווק.
בשנת 1988 שיחק תפקיד ראשי באחד מפרקי הסדרה "לא יאומן כי יסופר" (Tales of the Unexpected) של ה-BBC, בשם Mr. Know-All (עונה 9 פרק 14), המבוסס בעיבוד מודרני וחופשי על סיפורו של הסופר האנגליסומרסט מוהם (Mr. Know All).
בשנים 1993–1994 הגיש את התוכנית "חיים יסדר" שבה הגשים את חלומות הצופים. באותה השנה השתתף בקלטת לילדים בשם "מחר שבת" לצידה של חני נחמיאס.
אוטוביוגרפיה שלו, בשם "Topol by Topol", יצאה לאור בלונדון, ובישראל פורסמה בשם "חיים מספר על טופול". הוא אייר כ-20 ספרים, והוציא לאור את ספרו "אוצר ההומור היהודי".
טופול אימץ השקפות פוליטיות ימניות מובהקות. היה מיודד מאוד עם האלוף רחבעם זאבי ותמך בדעותיו בנושאי מדיניות והתנחלות. בתפקידיו הצבאיים וגם כשר, צירף זאבי במשך שנים את טופול לסיורים רשמיים, רבים מהם בהתנחלויות. שבועיים לפני הירצחו הצטרף אליו טופול לביקור בנצרים[9] ובמהלכו ביקשו המתנחלים משר התיירות לספק להם מתקני משחקים לחצר בית הספר ביישוב. זאבי הבטיח לסייע, אך לא הספיק. אחרי שנרצח ראה טופול בהבטחה צוואה שמחייבת אותו ותרם מכיסו כמה עשרות אלפי שקלים להקמת המתקנים. בנוסף, יזם הקמת אנדרטה גדולה לזכרו של רחבעם זאבי ביישוב, אותה עיצב הפסל אורי ליפשיץ.[9]
בראיון בטלוויזיה התוודה טופול בשידור כי הוא נמצא ימינה מזאבי (גנדי) בדעותיו, וציין שידידו המנוח היה שמאלן לידו.[10]
בעת שירותו בלהקת הנח"ל, פגש טופול את גליה לבית פינקלשטיין. בשנת 1956, לאחר שחרורם, הם התחתנו ונולדו להם שלושה ילדים. בנותיו, ענת ועדי המשיכו את דרכו במשחק, ובנו עומר הוא נטורופת.
מאי 2008 (ה'תשס"ח) - אות יקיר פסטיבל ישראל על תרומתו לתרבות הישראלית. האות הוענק לו במסגרת "הקול מן הסרטים" – מופע מחווה לשירי הסרטים הישראלים, שהתקיים בבריכת הסולטאן.
טופול, איש מילואים ביחידת דובר צה"ל, מקבל דרגת רס"ן מידי הדובר, תא"ל אפרים לפיד, וראש ענף קשרי ציבור, סא"ל אסנת מרדור, 1986Great People of the Bible (2003)
לאורך הקריירה הארוכה של טופול, הוציא השחקן מספר אלבומים. חלקם הגדול הוקדש לסיפורי ילדים ("בימבו ובימבה", "יוסי וענת", "שוליית הקוסם") שהוקלטו ברשות השידור לתוכניות הרדיו השונות.
לצד תקליטים אלה הוציא טופול כמה תקליטים ותקליטונים שכללו בתוכם שירים ישראליים, שירי המחזמר "כנר על הגג" ושירי מלחמה:
סאלח שבתי – EP הכולל את השירים "לי ולך" ו"משיח הזקן".
ארבינקא – EP הכולל את שיר הנושא ואת השיר "מי בנה את תל - אביב".