לדלג לתוכן

רוני אורן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוני אורן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 25 בפברואר 1953 (בן 71) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1975
תחום יצירה איור, הנפשה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
ronysclayground.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רוני אורן (נולד ב-25 בפברואר 1953) הוא אנימטור ישראלי. יוצר באנימציה סדרות טלוויזיה לילדים, ספרי ילדים ופרסומות לטלוויזיה המשלבות דמויות מפלסטלינה[1]. שימש כראש היחידה לאנימציה בבצלאל.

החל לעסוק באיור במקרה. ב-1972, במהלך השירות הצבאי, חלה בצהבת קשה. בזמן האשפוז מצא מפלט ביצירת איורים[2]. אחיו הגדול, שלמד אז בבצלאל, העביר מספר איורים למורה שלו לאנימציה, יצחק יורש, וזה התלהב ואמר והזמין אותו לבוא ולעבוד בבצלאל. הצבא שלח אותו לחופשת החלמה ארוכה ובמהלכה, התגורר אצל אחיו בירושלים ולמד ביחידה לאנימציה של בצלאל. לאחר שובו לשירות פרצה מלחמת יום כיפור, והוא נשלח ליחידת סיירות בחזית תעלת סואץ מול הארמייה המצרית השלישית. לאחר השחרור עבד בעבודות מזדמנות בהולנד. עם שובו לישראל התקבל לבצלאל. שם למד שלושה שבועות במחלקה לגרפיקה ועוד שלושה שבועות במחלקה לצילום ועזב את הלימודים.

ב-1975 עבד כסדרן בסינמטק ירושלים, ואז התבקש באמצעות חברה ליצור מספר איורים לתוכנית הטלוויזיה "כלבוטק". העבודה הובילה לתפקיד כמאייר לשירים שהושמעו בתוכנית "ריצ'רץ'", ובהמשך כמאייר התוכנית "טלפלא".

ב-1978 הקים אולפן עצמאי המוכר בשם "פריים ביי פריים", במסגרתו יצר למעלה מ-500 סרטונים, וזכה בפרסים ומדליות בפסטיבלים ובתחרויות פרסום. סדרות האנימציה שיצר שודרו בכ-80 מדינות ונקנו בין השאר על ידי ערוץ דיסני, ABC ,PBS ,BBC, וערוץ 4 הבריטי.

בין סדרות הטלוויזיה שיצר: משלים שועליים ("Foxy Fables"), "אגדות המלך שלמה" ("Tales of a Wise King"), "ביצה" ("The Egg"), ו"ארנב עכשיו" ("Grabbit the Rabbit"). הפיק 86 סרטונים לסדרה הישראלית "רחוב סומסום". כן הפיק לפרסומות טלוויזיה דמויות כגון התוכי בפרסומת לחברת בזק בינלאומי והפרות בפרסומת לטנא נגה.

אורן אייר למעלה מ-25 ספרי ילדים בישראל, בריטניה וארצות הברית. זכה בפרס נחום גוטמן לאיור. ב-1986 זכה בציון לשבח בפרס מוזיאון ישראל לאיור ספר ילדים ע"ש בן-יצחק עבור איוריו לספר "אגדה של הגדה, הגדה של פסח" (1985).

אורן עסק גם בהוראת מלאכת האנימציה. בין השנים 1980 ל-2002 לימד אנימציה בבית צבי, האקדמיה לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה ובצלאל. כן העביר כיתות אמן בפסטיבלי אנימציה שונים. משנת 2003 העביר סדנאות אנימציה בפלסטלינה לילדים ונוער דרך "סל תרבות שטראוס", "סל תרבות ארצי" ובסינמטקים.

בשנים 2000- 2008 כיהן אורן כראש היחידה לאנימציה בבצלאל[3]. בשנת 2006 קיבל דרגת פרופסור.

אורן הוציא ב-2006 את ספרו "סודות של פלסטלינה, חיות הבית והגינה", שהפך לרב-מכר. הספר יצא לאור גם בהוצאת Flamarion בצרפת, וכן בדנמרק. ספר ההמשך, "סודות של פלסטלינה 2, חיות הבר", יצא ב-2006, וגם הוא הפך לרב-מכר בישראל. ב-2010 יצא הספר "סודות של פלסטלינה 3, דינוזאורים"[4].

בשנת 2014 הוציא אורן בשיתוף עם טל קרן כץ את הספר "סודות של בצק סוכר, עוגות יום הולדת" .

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורן מתגורר בבנימינה. נשוי ואב לארבע בנות.

פרסים והוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ב-2008 ערך המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס בחולון אירוע מחווה לאורן, שכלל תערוכה והקונות של סרטי אנימציה שיצר במשך השנים[5]
  • ב-2013 קיבל את אות יקיר פסטיבל "אנימיקס" - הפסטיבל לאנימציה, קומיקס וקריקטורה[6]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]