לדלג לתוכן

רות ברמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רות ברמן
לידה 1935 (בת 89 בערך)
קייפטאון, דרום אפריקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מעסיק אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
רות ברמן

רות בֶּרמן (נולדה ב־1935) היא בלשנית ישראלית, פרופסור אמריטה באוניברסיטת תל אביב, שבה הייתה מופקדת הקתדרה "הלשון לאורך החיים", חברת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 2013, כלת פרס ישראל לבלשנות תשפ"ב (2022)[1] וכלת פרס א.מ.ת לבלשנות (2012). מחקרה נסב על מורפולוגיה, תחביר ולקסיקון של העברית החדשה, רכישת שפת אם במבט בין-לשוני, התפתחות שפה מאוחרת בשנות בית הספר, התפתחות יכולת השיח הנרטיבי וכישורי הפקת טקסטים מן הילדות לאורך ההתבגרות.

רות אהרונסון נולדה וגדלה בקייפטאון שבדרום אפריקה. סיימה את לימודי התואר הראשון בשפות ובספרות באוניברסיטת קייפטאון, סיימה תואר שני בבלשנות כללית ושימושית באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק בשנת 1964 ואת עבודת הדוקטורט בתחביר העברית החדשה הגישה באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1973.

קריירה מקצועית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוראת אנגלית בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברמן עלתה לישראל בשנת 1954. בשנות ה-50 וה-60 התמקדה בהוראת האנגלית כשפה שנייה, תחילה כמורה בבית הספר התיכון הראשון בבאר שבע ובהמשך כמדריכת מורים לאנגלית בנגב ובאוניברסיטה העברית בירושלים. את לימודי הבלשנות החלה באוניברסיטת אדינבורו על יסוד מענק מטעם המועצה הבריטית (1959-1958), לימודים אשר מצאו את ביטויים בעריכת מחקר רחב-היקף בנושא הוראת האנגלית בישראל באוניברסיטה העברית בהנחיית פרופ' גינה אורטר. בשנת 1965, עברה לאוניברסיטת תל אביב, בה ריכזה חיבור סדרת ספרי לימוד "אנגלית לדוברי עברית" על יסוד עקרונות הבלשנות הקונטרסטיבית עברית-אנגלית. פרויקט זה נערך במסגרת החוג לאנגלית, שבה הקימה את המגמה ללימודי לשון בהשראת הבלשנות האמריקנית החדשה. לימים הפכה מגמה זו לחוג עצמאי - החוג לבלשנות.

חקר העברית החדשה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנות ה-70 עבר מוקד עיסוקה האקדמי לחקר העברית החדשה – במורפולוגיה, בתחביר ובלקסיקון. בעבודת הדוקטורט חקרה את מגוון השמות הפעליים מנקודת מבט מבנית צרופה. עבודה זו שימשה יסוד לספר בשפה האנגלית על מבנה העברית החדשה (1978) המשמש עד היום מקור חשוב לחוקרים בתחום. כן פרסמה שורה של מאמרים בעברית ובאנגלית על היבטים שונים של העברית החדשה.

עיסוק זה בשפה העברית קיבל תפנית בשנות ה-80, עת החלה לעסוק בחקר רכישת העברית כשפת אם, תחום שייסדה כענף מחקר בישראל ומחוצה לה. במסגרת זו חקרה את יסודות הדקדוק והלקסיקון המתפתחים בפי פעוטות דוברי עברית כשפת אם, עבודה שאת יסודותיה פרסמה במונוגרפיה שראתה אור ב-1985. מחקר זה הוביל לפרויקטים בין-לשוניים המשווים את רכישת העברית והתפתחותה למגמות מקבילות בקרב ילדים דוברי שפות אחרות במדינות שונות בעולם. כך, לדוגמה ערכה סדרת השוואות בין רכישת הלקסיקון בעברית ובאנגלית (עם פרופ' איב קלארק מאוניברסיטת סטנפורד). כן ערכה מחקר רחב-היקף בשיתוף עם הפסיכו-בלשן דן סלובין מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, במסגרתו חקרו כיצד ילדים דוברי שפות שונות, לרבות העברית, מספרים סיפור על סמך ספרון תמונות (1994). עבודה זו שימשה יסוד לבדיקת יכולות הנרטיב כענף מחקר חדש ומרכזי עבור רות ברמן. בהמשך שימשה חוקרת ראשית של פרויקט בינלאומי במימון קרן ספנסר (בשיקגו), ובו נחקרו יכולת הפקת טקסטים סיפוריים ועיוניים בכתב ובע"פ של תלמידים מגיל בית הספר היסודי ועד לתיכון בשבע ארצות שונות. פרויקט זה שימש בסיס לפיתוח המחקר ב"התפתחות שפה מאוחרת" מנקודת מבט פסיכו-בלשנית צרופה. מגמה זו מצאה ביטוי גם בעריכת ספר בנושא זה בסדרת "טילר" (Trends in Language Acquisition Research) בשנת 2004. כיום שוקדת ברמן על עריכת אוסף נוסף בסדרה זו שיוקדש כולו לרכישת העברית כשפת אם לאורך שנות הילדות וההתבגרות.

בשנת 1983 הועלתה לדרגת פרופסור חבר, וב-1989 התמנתה לפרופסור מן המניין. ב-2004 פרשה לגמלאות כפרופסור אמריטה.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברמן הייתה נשואה ליצחק ברמן ממושב בית חרות עד מותו, וכיום היא מתגוררת בתל אביב עם בן-זוגה האדריכל יעקב יער, חתן פרס ישראל ופרס א.מ.ת. היא אם לבת, שלי.

פרסים והוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים בהשתתפותה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1969 G. Cohen and R. Aronson. The Teaching of English in Israel: A Survey. Jerusalem: Hebrew University John Dewey School of Education, 394 pp.
  • 1978 Modern Hebrew Structure. Tel Aviv University Publishing Projects, 452 pp.
  • 1985 Acquisition of Hebrew. Hillsdale, NJ: Lawrence Erlbaum, 116 pp.
  • 1994 R. A. Berman and D. I. Slobin. Relating Events in Narrative: A Crosslinguistic DevelopmentalStudy. Hillsdale, NJ: Lawrence Erlbaum 748 pp.

ספרים בעריכתה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • English for Speakers of Hebrew. English Language Teaching Materials Unit (Intermediate and Advanced Levels), Tel Aviv University and the Ministry of Education and Culture 1965-75
  • R. A. Berman & L. Verhoeven, Editors, Written Languages and Literacy, Volume 5, Parts 1 and 2. [Special Issue on Cross-linguistic Perspectives on the Development ofText Production Abilities in Speech and Writing.] 2002 -
  • R. A. Berman, Editor, Language Development across Childhood and Adolescence: Psycholinguistic and Crosslinguistic Perspectives. [Trends in Language Acquisition Research (TILAR), Volume 3]. Amsterdam: John Benjamins. 2004
  • 2005 [R. A. Berman, Editor, Journal of Pragmatics, 37, 2. [Special Issue on Developing Discourse Stance across Adolescence.
  • In preparation R. A. Berman, Editor, Acquisition and Development of Hebrew: Infancy to Adolescence. [Trends in Language Acquisition Research series (TILAR)John Benjamins.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמר הערכה:

ביבליוגרפיה של פרסומיה:

  • "Ruth Aronson Berman's List of Publications," in: Perspectives on Language and Language Development (Boston 2005), pp. xiv-xxviii.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רות ברמן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]