רכס לבן
 | |
| "דרך נדב" ברכס לבן | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | ירושלים |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 31°44′55″N 35°09′24″E / 31.7486111°N 35.1566667°E |
| שכונות נוספות בירושלים | |
|
(למפת ירושלים רגילה)   רכס לבן  | |
  | |
רכס לָבָן הוא שלוחה טופוגרפית בהרי ירושלים הנמשכת מאזור היישובים אורה ועמינדב לכיוון דרום, בין שכונת עיר גנים במזרח לבין יד קנדי במערב. הרכס נקרא על שם סלע הקירטון הלבן והרך שממנו הוא עשוי. פסגות הרכס מתנשאות לגובה של יותר מ-800 מטר מעל לגובה פני הים, והוא יורד לגובה של כ-600 מטר מעל ערוץ נחל רפאים. על הרכס אושרה, בינואר 2021, הקמת שכונת מגורים הכוללת 5,250 יחידות דיור על פני 1,045 דונם[1].
אתרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שטח רכס לבן נכלל בפארק ירושלים (באזור זה הוא קרוי פארק נחל רפאים), פארק מטרופוליני שמקיף את העיר, שאותו הקימה הקרן הקיימת לישראל, עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים[2]. בשנת 2015, כחלק מפיתוח הפארק, הונגש מעבר לנכים והוקם שביל אופניים סלול בחלקו הדרומי של הרכס. באזור מספר אתרי טבע ונוף, ביניהם:
- חורבת הכפר וולאג'ה המקורי ששכן על רכס לבן. הכוללת מספר עשרות מבנים אבן הרוסים, בורות מים גדולים, גדרות אבן בגובה עד מטר. במלחמת העצמאות, במסגרת מבצע ההר נכבש הכפר לאחר קרב קשה[3][4]. על פי הסכמי שביתת הנשק בין ישראל לירדן[5], עברו תושביו לגדה הדרומית של הנחל לאדמות שהיו בבעלותם ובנו שם בשנות ה-50 את וולג'ה "החדשה".
- מעיינות - מי הגשמים, המחלחלים בין הסדקים שבסלע הקירטון הלבן, נובעים מן הקרקע במספר מעיינות ונשפכים אל בריכות אגירה.
- עין לבן - מעיין שכבה הממוקם כקילומטר אחד דרומית למושב עמינדב, מעל הגדה הצפונית של נחל רפאים, מוקף עצי תאנה, אגוז מלך, שקד, חרוב, זית ואלה ארץ ישראלית. בריכה גדולה ניזונה ממקור מים שנובע מתוך ניקבה, כ-50 מטר במעלה המדרון.
- עין איתמר - היה המעיין המרכזי של הכפר ולאג'ה, ובו נקבה קצרה המזינה בריכה בצורת רי"ש.
- עין אבו סְנֵיר - חדר בעל תקרה מקומרת ששימש בעבר בריכה למעין. בקיר הפנימי של החדר כניסה לנקבה מהתקופה הרומית שאורכה כ-15 מטרים.
- עין סֵיף - המעיין העליון של הכפר וולאג'ה הנמצא בתוך מערה באורך 10 מטרים.
ארכאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים 2010–2013 ערכה רשות העתיקות מספר חפירות הצלה באזור רכס לבן ובעמק שלמרגלותיו. השרידים שנחשפו בחפירות מעידים על שימוש חקלאי אינטנסיבי בשטח למן העת העתיקה ועד ימינו. השרידים אופייניים לעורף החקלאי הכפרי של דרום הלבנט. תיארוך השרידים שנחשפו כוללים טרסות חקלאיות, גתות, מחצבות, שומרות ומערת קבורה. השרידים מעידים על כך שהיו בשימוש מתמשך מאז תקופת הברונזה התיכונה בארץ ישראל, בתקופת הברזל בארץ ישראל ועד העת החדשה. מקבץ מחצבות האבן שנמצא באזור מעיד כי איכות הסלע באזור כנראה התאימה לאבני בנייה. התפוצה הנרחבת של המחצבות מצביעה על האפשרות שייתכן שבקרבת מקום התקיים יישוב קדום שטרם נמצא[6][7].
תוכניות פיתוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]שטח רכס לבן נכלל בתוכנית ספדיה להרחבת ירושלים מערבה. התוכנית אושרה בוועדת המשנה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע) בדצמבר 2002[8]. התוכנית גררה התנגדויות רבות מצד רבים בעיקר בשל העובדה שהיא מתוכננת לפגוע בטבע ובנוף הייחודי[9], והיא בוטלה בשנת 2007[10]. בשנת 2011, במסגרת הדיונים על תוכנית מתאר חדשה למחוז ירושלים, המועצה הארצית לתכנון ולבנייה דחתה הצעה לאפשר פיתוח באזור רכס לבן[11]. בשנת 2015, במסגרת תוכנית המתאר הארצית החדשה - תמ"א 1, הוחלט שוב לקדם תוכנית בנייה ברכס לבן. מטרת התוכנית לצמצם את המחסור בדיור בירושלים ולהוריד את מחירי הדירות. בנוסף מוצע להקים במסגרתה גם 690 יחידות דיור מוגן[12]. בתחילה, ראש העיר ירושלים, ניר ברקת התנגד לבנייה, אך בנובמבר 2016 חזר בו והחליט לתמוך בבנייה באזור רכס לבן[13].
תוכנית רכס לבן במתכונתה הנוכחית החלה את דרכה בשנת 2014 כאשר השטח הוכרז בהחלטת ממשלה (דר/ 52) כמתחם מועדף לדיור, לקידום בוועדה למתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל 1009). לבקשת הרשות המקומית, התכנית (תמל/ 1009) הוסרה ממסלול ותמ"ל ועברה לקידום במסגרת הוועדה המחוזית. במקביל לקידום תוכנית רכס לבן (101–0387449) אושר להפקדה על ידי המועצה הארצית שינוי לתוכנית המתאר המחוזית (תמ"מ 1/30/1). זאת על מנת לאפשר בינוי למגורים, על ידי שינוי ייעוד מנוף כפרי פתוח/שטח חקלאי, פארק נופש מטרופוליני וגן לאומי על גבי פארק מטרופוליני[14].
השינוי לתוכנית המתאר המחוזית אושר ביולי 2019.
בפברואר 2017 נדונה התכנית לשכונה החדשה לראשונה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה של ירושלים. בדצמבר 2018 הופקדה תוכנית לבניית 5,250 יחידות דיור ו-300 חדרי מלון[15]. ב-28 בפברואר 2019, הוגשו 6,124 התנגדויות של הציבור לתוכנית הבנייה[16]. ב-18 במאי 2020 דחה בג"ץ את עתירת מועצה אזורית מטה יהודה כנגד ההחלטה לבנות ברכס, והתיר בניית 5,250 יחידות דיור ו-300 יחידות דיור מוגן בשטח של 840 דונם ברכס[17].
בחודש מרץ 2019 חתמה עיריית ירושלים מול רשות מקרקעי ישראל על "הסכם גג", המאפשר תוספת בינוי של 23,000 יחידות בעיר ותוספת תקציבית לרשות המקומית[17]. במסגרת ההסכם הוחלט כי בינוי בשטח רכס לבן יאפשר מנגנון "קרקע משלימה" לכ-2,500 יחידות דיור בהתחדשות עירונית במערב ירושלים (מנגנון המאפשר הקצאת קרקעות ליזם בתמורה לקידום פרויקטים באזורים בעלי ערכי קרקע נמוכים לפרויקטים של התחדשות עירונית)[18].
בינואר 2021, אישרה סופית ועדת הערר של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה את תוכנית הבנייה ברכס לבן. ההחלטה התקבלה בדעת רוב, בתמיכתן של שתי חברות הוועדה מול התנגדותה של חברת הוועדה השלישית, נציגת המשרד להגנת הסביבה[19]. אולם במרץ 2021, ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה ביטלה את האישור לבניית הפרדה מפלסית בצומת אורה, בשל היעדר תסקיר השפעה על הסביבה, דבר שהביא לעיכוב בתחילת בניית השכונה[20].
בעקבות כך, ב-9 במרץ 2021 החליטה הוועדה המחוזית להתנגדויות של מחוז ירושלים לשוב ולדון בתוכנית. ב-3 במרץ 2022 הוחלט בדיוני הוועדה המחוזית להתנגדויות לבצע תיקונים ועדכונים לפני אישור מחדש. ב-8 במרץ הכריז ראש עיריית ירושלים על קידום תוכנית חלופית לרכס לבן שאחת ממטרותיה היא צמצום הפגיעה בשטחים הפתוחים בהרי ירושלים.
התנגדויות לתוכנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך שנת 2020 קמה תנועת התנגדות לבנייה ב'רכס לבן' ובהרי ירושלים בשם 'מצילים את הרי ירושלים'.
התנועה קיימה הפגנות גדולות בירושלים ונפגשה עם גורמים בעירייה וחברי מועצה בניסיון לשכנע את העירייה ואת ראש העיר ירושלים, משה ליאון, לבטל את התוכנית ולהכריז על המקום כ'גן לאומי'. בדצמבר 2020 פתחה התנועה בקמפיין מימון המונים לשם תביעה משפטית ותכנון של גן לאומי בהרי ירושלים[21].
בשנת 2023 נבחרה עופרי אוד להיות אחת מאנשי הסביבה של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.[22] זאת בשל פעילותה בתנועה.
תוכנית חלופית - "בשורה בלבן"
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפברואר 2021 כינס משה ליאון, ראש העיר ירושלים, ישיבה לבחינת חלופות אשר יפחיתו את הפגיעה במעיינות ובעמק ויצמצמו את כריתת העצים הנרחבת. חלופה אשר תמנע פגיעה נוספת בעתיד[23].
מלאכת התכנון הוטלה על המתכנן מוטי קפלן (עורך תמ"א 1), בהובלת מהנדס העיר, חברת מוריה, וצוות רחב של אדריכלים ומומחים בתחום התחבורה, הידרוגאולוגיה ואקולוגיה. המתווה החלופי הוצג במסיבת עיתונאים שנערכה ב-8 במרץ 2022 בעין לבן. שטח הבנייה צומצם מכ-800 דונם בתוכנית המקורית, לכ-300 דונם, השטח הנותר יקודם ויוכרז כגן לאומי[24]. הבנייה רוכזה רובה ככולה על גבי מסלע קירטון אטים למים, ובכך נמנעת האפשרות לפגיעה באקוויפר ובמעיינות[25], ונמנעת כריתה של למעלה מ-10,000 עצים. על פי המתווה החלופי יתוכננו כ-6,000 יח"ד[26], ראש העיר הצהיר כי לא יקודמו תוכניות אשר פוגעות בסביבה לפני שימוצו כל האפשרויות בשטחים המופרים, בדרך של התחדשות עירונית, וציפוף הבינוי[27].
בעקבות הפרסום, הצהירו החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים וקרן ירושלים ירוקה, על תמיכתם במתווה החלופי שהוצע [iv], אך ארגונים ירוקים אחרים, הביעו חששות והסתייגות מצעדו[28].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מעיינות ובריכות על רכס לבן - מסלול טיול למשפחות עם ילדים, באתר מסלולים
- תוכנית תמ"ל/1009 - רכס לבן, באתר החברה להגנת הטבע
- גיא נרדי, "רכס לבן" חושפת את המאבק על אופייה הלא חרדי של ירושלים, באתר גלובס, 2 באוגוסט 2018
- שלומית צור, "רכס לבן היא התוכנית היחידה שתשאיר זוגות צעירים בירושלים, וטובת העיר חשובה מלהקת צבאים", באתר גלובס, 22 במרץ 2019
יעל דראל, המדינה נגד רכבת קלה לתוכנית ענק בירושלים: "זה יעכב את הבנייה", באתר TheMarker, 4 באפריל 2019- יפעת ראובן, (צילומים: אוליבייה פיטוסי, דודו בן אור), תסתכלו להם בלבן של העיניים: התמונות המרהיבות האחרונות מרכס לבן, באתר כל העיר, 5 בדצמבר 2020
- אתר תוכנית רכס לבן הנוכחית
- עמוד מתווה התכנון החלופי "בשורה בלבן"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ניר חסון, אלפי התנגדויות נדחו: אושרה תוכנית בנייה נרחבת במערב ירושלים, באתר הארץ, 7 בינואר 2021
- ^ גן לאומי נחל רפאים
- ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עם עובד, 1991, עמ' 293.
- ^ נתנאל לורך, קורות מלחמת העצמאות, עמ' 445
- ^ יואב גלבר, קוממיות ונכבה: ישראל, הפלסטינים ומדינות ערב, 1948, אור יהודה: דביר, 2004, עמ' 388.
- ^ בנימין סטורצ'ן, ירושלים, עמק לבן, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 128, 12 בדצמבר 2016
- ^ בנימין סטורצ'ן, ירושלים, עמק לבן, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 127, 4 באוקטובר 2015
- ^ אליסה אודנהיימר, הולנת"ע אישרה התוכנית להרחבת ירושלים מערבה; כוללת 18 אלף יחידות דיור, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2002
- ^ אסתר זנדברג, ממערב תיפתח הרעה, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2003
- ^ צפריר רינת, ניצחון לירוקים: בוטלה תכנית ספדיה בי-ם, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2008
- ^ ניר חסון, נדחתה תוכנית הפיתוח ברכס לבן ממערב לירושלים, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2011
- ^ ניר חסון, ראש העיר ירושלים ברקת מצטרף למאבק נגד הבנייה בשטחים הפתוחים המערב העיר, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2015
- ^ ניר חסון, ניר ברקת חזר בו ומקדם בנייה באזור רכס לבן בירושלים, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2016
- ^ צפריר רינת, המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה בנייה נרחבת בהרי ירושלים, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2017
- ^ ניר חסון, ועדת התכנון בירושלים הפקידה תוכנית לבניית 5,000 יחידות דיור ברכס לבן, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2018
- ^ יובל ניסני, למעלה מ-6,000 התנגדויות לבניית שכונה חדשה בדרום העיר, באתר כל העיר, 4 במרץ 2019 יעל דראל, סופרים, מדענים וארגוני סביבה: יותר מ-6,000 התנגדויות לבנייה ברכס לבן בירושלים, באתר TheMarker, 3 במרץ 2019
- ^ 1 2 עדי כהן, 5,000 יחידות דיור חדשות בירושלים: בג״ץ נותן אור ירוק לבנייה ברכס לבן, באתר TheMarker, 18 במאי 2020
- ^ מהי "קרקע משלימה"? | רכס לבן - שכונה בטבע של ירושלים, באתר רכס לבן, 2020-08-29
- ^ גיא נרדי, בניינים במקום עצים בירושלים: אושרה תוכנית רכס לבן, באתר גלובס, 7 בינואר 2021
- ^ שני אשכנזי, גלגל ההצלה של רכס לבן בירושלים? ההחלטה שהפתיעה את ארגוני הסביבה, באתר גלובס, 1 במרץ 2021
- ^ שוקי שדה, הקרב על רכס לבן: פעילי "מצילים את הרי ירושלים" השלימו גיוס המונים של 385 אלף שקל, באתר TheMarker, 19 בדצמבר 2020
- ^ רומי בן צבי, זווית, 22 הנבחרים: אלו אנשי הסביבה של ישראל השנה, באתר ynet, 6 באוקטובר 2023
- ^ ניר חסון, התוכנית של ליאון נחשפה, ופעילי הסביבה בי-ם נעים בין תחושת ניצחון לחשדנות, באתר הארץ, 25 בינואר 2022
- ^ ניר חסון, ראש העיר י-ם מתנגד לתוכנית שאושרה, ומקדם חלופה שתקטין את הפגיעה בטבע, באתר הארץ, 23 בינואר 2022
- ^ ארכיון ד"ר אפרת פרבר, באתר רכס לבן
- ^ גיא נרדי, תוכנית עיריית י־ם: יותר דירות אך בשליש מהשטח ברכס לבן, באתר כלכליסט, 8 במרץ 2022
- ^ 'בשורה בלבן'? ההכרזה הדרמטית על הבנייה ברכס לבן לא שכנעה את כולם | כל העיר, באתר כל העיר ירושלים, 2022-03-10
- ^ ניר חסון, ראש העיר ירושלים הציג תוכנית חלופית ומצומצמת לבנייה בשטח פתוח במערב העיר, באתר הארץ, 8 במרץ 2022