לדלג לתוכן

מחוז ירושלים

ירושלים (מחוז)
בית המשפט המחוזי בירושלים
בית המשפט המחוזי בירושלים
מדינה ישראלישראל ישראל
נפות במחוז 1
ערים במחוז 2
בירת המחוז ירושלים
שטח 653 קמ"ר (דירוג: 6)
אוכלוסייה
 ‑ במחוז 1,245,100 (דירוג: 5, 2023)
 צפיפות 1,907 נפש לקמ"ר (דירוג: 2, 2023)
קואורדינטות 31°45′14″N 35°02′13″E / 31.753888888889°N 35.036944444444°E / 31.753888888889; 35.036944444444 

לחצו כדי להקטין חזרה


מחוז ירושלים מחולק לאזורים טבעיים

מחוז ירושלים הוא אחד מששת המחוזות של מדינת ישראל. שטח המחוז הוא 653 קמ"ר, והוא כולל את פרוזדור ירושלים, העיר ירושלים עצמה וחלק משפלת יהודה. ירושלים היא בירת המחוז והעיר הגדולה ביותר בו – כ-80% מכלל תושבי המחוז הם גם תושבי העיר.

במחוז ירושלים יש רק נפה אחת, נפת ירושלים (שטח הנפה חופף לשטח המחוז), המורכבת משני אזורים טבעיים: הרי יהודה (111) ושפלת יהודה (112).[1] הממונה על המחוז מטעם משרד הפנים, נכון ל-2020, הוא חיים יפרח.[2]

מחוז ירושלים גובל במחוז המרכז בצפון-מערב, במחוז הדרום בדרום-מערב, ובמחוז יהודה ושומרון בדרום, במזרח ובצפון. הוא היחיד מכלל מחוזות ישראל שאין לו כל מוצא לים (למחוז יהודה ושומרון יש חוף בים המלח).

לפני מלחמת העצמאות ירושלים הייתה בירת נפת ירושלים של המנדט הבריטי. אחרי המלחמה רוב שטח נפה זו סופח לירדן, וחלק קטן ממנו היה לחלק ממדינת ישראל בגבולות הקו הירוק. בשנת 1953 ממשלת ישראל קבעה את חלוקת המדינה למחוזות ולנפות, ויצרה את מחוז ירושלים המודרני, על בסיס החלק הישראלי של הנפה המנדטורית.

מאז מחוז ירושלים עבר מספר שינויים בגבולותיו. באפריל 1957 מועצה אזורית גיזו הועברה ממחוז המרכז (בו נכללה בתחילה) למחוז ירושלים,[3] וב-28 ביוני 1967 הממשלה הודיעה שהמחוז יכלול גם את שטח מזרח ירושלים, שזה עתה נכבש מירדן במלחמת ששת הימים וסופח לישראל.[4]

יישובים במחוז

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערים מועצות מקומיות מועצות אזוריות

עדות דתיות במחוז ירושלים

  יהודים (63.5%)
  מוסלמים (30.2%)
  נוצרים (1.2%)
  חסרי דת (1%)

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2023, אוכלוסיית המחוז מונה כ-1,298,300 נפש, והיא כוללת:

צפיפות האוכלוסייה במחוז היא, אפוא, כ-1,988 איש לקמ"ר. תושבי המחוז מהווים כ-12.8% מכלל הישראלים.[5][6]

נתוני רשויות מקומיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערה: נתוני האוכלוסייה נכונים לדצמבר 2025[7]

מספר שם העיר סמל מספר תושבים שטח (בדונמים) שנת הקמה שנת הכרזה כעיר
1 ירושלים
1,063,278 125,550 האלף ה-2 לפנה"ס 1863[8]
2 בית שמש
187,035 38,290 1950 1991

מועצות מקומיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר שם סמל מספר תושבים שטח (בדונמים) שנת הקמה שנת הקמת המועצה
1 מבשרת ציון
27,193 6,290 1951 1964
2 צור הדסה
10,364 3,960 1960 2023
3 אבו גוש
8,958 1,890 לא ידוע 1950[9]
4 קריית יערים
7,965 500 1975 1992

מועצות אזוריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר שם המועצה האזורית סמל מספר תושבים שטח (בדונמים) שנת הקמה
1 מועצה אזורית מטה יהודה
51,041 476,880 1964

רשויות מקומיות לשעבר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל יישובי הרשויות-לשעבר הללו הם כיום תחת מועצה אזורית מטה יהודה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מחוז ירושלים בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחולל חלוקות גאוגרפיות, באתר www.cbs.gov.il
  2. מידע משרד הפנים
  3. אליעזר ברוצקוס, קביעת הגבולות של מחוזות ונפות אדמיניסטרטיביים בשנים הראשונות של המדינה, אפיקים בגיאוגרפיה 23/24, 1988, עמ' 73–88, JSTOR 23698514
  4. ילקוט הפרסומים 1371
  5. יישובים ואוכלוסייה, לפי קבוצת אוכלוסייה, מחוז, נפה ואזור טבעי, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
  6. אוכלוסיית הישראלים, לפי מחוז, נפה ודת, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
  7. טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף 2025
  8. ירושלים הייתה העיר השנייה באימפריה העות'מאנית בה הוקמה עירייה, לאחר איסטנבול.
  9. במרץ 1973 בוטלה המועצה המקומית של אבו גוש, והיא סופחה למועצה אזורית מטה יהודה, אך בנובמבר 1992 חודשה המועצה המקומית