שבעת השופרות
התקיעה בשבעת השופרות הן סדרת אירועים המתוארים בספר חזון יוחנן של הברית החדשה כחלק מאירועי האפוקליפסה או קץ הימים. אירועים אלה מתרחשים לאחר פתיחת שבעת החותמות. על פי המסופר בחזון, לאחר פתיחת החותם השביעי ניתנים שבעה שופרות לשבעה מלאכים, וכן מחתה ניתנת למלאך שמיני המעלה בה קטורת על מזבח הזהב שלפני כיסא הכבוד.
וָאֵרֶא אֶת־שִׁבְעַת הַמַּלְאָכִים הָעֹמְדִים לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וַיִּנָּתְנוּ לָהֶם שִׁבְעָה שׁוֹפָרוֹת; וַיָּבֹא מַלְאָךְ אַחֵר וַיִּגַּשׁ אֶל־הַמִּזְבֵּחַ וּמַחְתַּת זָהָב בְּיָדוֹ וַתִּנָּתֶן־לוֹ קְטֹרֶת הַרְבֵּה לָתֵת עִם־תְּפִלּוֹת כָּל־הַקְּדֹשִׁים עַל־מִזְבַּח הַזָּהָב אֲשֶׁר לִפְנֵי הַכִּסֵּא
כל אחד מהשופרות מבשר על סדרה של אסונות.
אירועי התקיעה בשופרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
השופר הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]
וְהַמַּלְאָךְ הָרִאשׁוֹן תָּקַע בַּשּׁוֹפָר וַיְהִי־בָרָד וָאֵשׁ בְּלוּלִים בְּדָם וַתֻּשְׁלַךְ אָרְצָה וַתִּשָׂרֵף שְׁלִישִׁית הָעֵץ וְכָל־יֶרֶק עֵשֶׂב נִשְׂרָף
— שם, פסוק 7
בעקבות התקיעה בשופר הראשון, מתחילים ברד כבד, אש ודם ליפול מהשמיים, ואלה משמידים שליש מהצמחייה על פני הארץ.
השופר השני[עריכת קוד מקור | עריכה]
וְהַמַּלְאָךְ הַשֵּׁנִי תָּקַע בַּשּׁוֹפָר וְהִנֵּה כִּדְמוּת הַר גָּדוֹל בֹּעֵר בָּאֵשׁ הֻשְׁלַךְ אֶל־תּוֹךְ הַיָּם וַתְּהִי שְׁלִישִׁית הַיָּם לְדָם; וַתָּמָת שְׁלִישִׁית כָּל־נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר בַּיָּם וּשְׁלִישִׁית הָאֳנִיּוֹת נִשְׁחָתָה
— שם, פסוקים 8–9
התקיעה בשופר השני מביאה לכך שהר בוער גדול נופל לתוך הים, ומשמיד שליש מבעלי החיים שבים ושליש מהספינות, וכן שליש מהים הופך לדם.
השופר השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]
וְהַמַּלְאָךְ הַשְּׁלִישִׁי תָּקַע בַּשּׁוֹפָר וַיִּפֹּל מִן־הַשָּׁמַיִם כּוֹכָב גָּדוֹל בֹּעֵר כַּלַּפִּיד וַיִּפֹּל עַל־שְׁלִישִׁית הַנְּהָרוֹת וְעַל־מַעְיְנוֹת הַמָּיִם; וְשֵׁם הַכּוֹכָב נִקְרָא לַעֲנָה וַתְּהִי שְׁלִישִׁית הַמַּיִם לְלַעֲנָה וְרַבִּים מִבְּנֵי אָדָם מֵתוּ מִן־הַמַּיִם כִּי מָרִים הֵם
— שם, פסוקים 10–11
התקיעה בשופר השלישי מביאה לכך שכוכב בשם לענה נופל על הארץ, מרעיל שליש מהנהרות ומעיינות המים, ומביא למותם של אנשים רבים.
השופר הרביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]
וְהַמַּלְאָךְ הָרְבִיעִי תָּקַע בַּשּׁוֹפָר וַתֻּכֶּה שְׁלִישִׁית הַשֶּׁמֶשׁ וּשְׁלִישִׁית הַיָּרֵחַ וּשְׁלִישִׁית הַכּוֹכָבִים לְמַעַן תֶּחְשַׁךְ שְׁלִישִׁיתָם וְהַיּוֹם לֹא יָאִיר שְׁלִישִׁיתוֹ וְאַף לֹא הַלָּיְלָה
— שם, פסוק 12
בעקבות התקיעה בשופר הרביעי שליש מאור השמש, הירח והכוכבים כבה, דבר המביא לכך שבשליש משעות היום יש חשיכה מוחלטת.
השופר החמישי[עריכת קוד מקור | עריכה]
התקיעה בשופר החמישי היא הראשונה משלוש "קריאות אוי" עליהם מכריז נשר שמופיע לפני התקיעה בשופר:
וָאֵרֶא וָאֶשְׁמַע נֶשֶׁר אֶחָד מְעוֹפֵף בַּחֲצִי הַשָּׁמָיִם וְהוּא קוֹרֵא קוֹל גָּדוֹל אוֹי אוֹי אוֹי לְישְׁבֵי הָאָרֶץ מִיֶּתֶר קֹלוֹת הַשּׁוֹפָר אֲשֶׁר שְׁלֹשֶׁת הַמַּלְאָכִים עֲתִידִים לִתְקֹעַ
— שם, פסוק 13
לאחר הופעת הנשר תוקע המלאך החמישי בשופר החמישי:
וְהַמַּלְאָךְ הַחֲמִישִׁי תָּקַע בַּשּׁוֹפָר וָאֵרֶא כוֹכָב נֹפֵל מִן־הַשָּׁמַיִם לָאָרֶץ וְלוֹ נִתַּן מַפְתֵּחַ בְּאֵר הַתְּהוֹם; וַיִּפְתַּח אֶת־בְּאֵר הַתְּהוֹם וַיַּעַל קִיטוֹר מִן־הַבְּאֵר כְּקִיטוֹר כִּבְשָׁן גָּדוֹל וַיֶּחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהָרָקִיעַ מִקִּיטוֹר הַבְּאֵר; וּמִן־הַקִּיטֹר יָצָא אַרְבֶּה עַל־הָאָרֶץ וְשָׁלְטָן נִתַּן לָהֶם כְּשָׁלְטַן עַקְרַבֵּי הָאָרֶץ; וַיֵּאָמַר לָהֶם אֲשֶׁר לֹא יַשְׁחִיתוּ אֶת־עֵשֶׂב הָאָרֶץ וְלֹא כָל־יֶרֶק וְלֹא כָל־עֵץ כִּי אִם־אֶת־בְּנֵי הָאָדָם אֲשֶׁר אֵין־לָהֶם חוֹתַם הָאֱלֹהִים בְּמִצְחוֹתָם; וְלֹא נִתַּן לָהֶם לַהֲמִיתָם רַק לְהַכְאִיבָם חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים וּכְאֵבָם כִּכְאֵב אִישׁ אֲשֶׁר יַכֵּהוּ הָעַקְרָב; וּבַיָּמִים הָהֵם יְבַקְשׁוּ בְנֵי־אָדָם אֶת־הַמָּוֶת וְלֹא יִמְצָאֻהוּ וְיִשְׁאֲלוּ אֶת־נַפְשָׁם לָמוּת וְהַמָּוֶת יִבְרַח מֵהֶם; וַיְהִי מַרְאֵה הָאַרְבֶּה כְּמַרְאֵה סוּסִים עֲרוּכֵי מִלְחָמָה וְעַל־רָאשֵׁיהֶם כַּעֲטָרוֹת כְּעֵין זָהָב וּפְנֵיהֶם כִּפְנֵי אָדָם; וְשֵׂעָר לָהֶם כִּשְׂעַר נָשִׁים וְשִׁנֵּיהֶם שִׁנֵּי אַרְיֵה; וְשִׁרְיֹנִים לָהֶם כְּשִׁרְיֹנֵי בַרְזֶל וְקוֹל כַּנְפֵיהֶם כְּקוֹל מַרְכְּבוֹת סוּסִים רַבִּים עֲרוּכִים לַמִּלְחָמָה; וּזְנָבוֹת לָהֶם כְּזַנְבוֹת עַקְרַבִּים וְעֳקָצִים בְּזַנְבוֹתָם וְהָשְׁלְטוּ לְעַנּוֹת אֶת־בְּנֵי הָאָדָם חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים; וּמַלְאַךְ הַתְּהוֹם הוּא מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם וּשְׁמוֹ אֲבַדּוֹן בְּעִבְרִית וְאַפּוֹלְיוֹן בִּיוָנִית; אוֹי אֶחָד חָלַף הָלַךְ לוֹ וְאוֹי שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי בָּאִים אַחֲרָיו.
— שם, פרק ט', פסוקים 1–12
בעקבות התקיעה בשופר נופל כוכב על הארץ, הפותח את התהום. מן התהום עולה קיטור ומן הקיטור יוצא ארבה התוקף את בני האדם. צורת הארבה צורת סוס עם פני אדם, ולהם שיני אריה ושיער ארוך, וזנבות כזנב עקרב. הארבה מכיש את בני האדם אך לא הורג אותם.
פרשנות היסטורית של תיאור זה מייחסת את הארבה לפשיטת השבטים הגותים לאימפריה הרומית בתקופת שלטונו של הקיסר דקיוס.
השופר השישי[עריכת קוד מקור | עריכה]
וְהַמַּלְאָךְ הַשִּׁשִּׁי תָּקַע בַּשּׁוֹפָר וָאֶשְׁמַע קוֹל אֶחָד מֵאַרְבַּע קַרְנוֹת מִזְבַּח הַזָּהָב אֲשֶׁר לִפְנֵי אֱלֹהִים; וַיֹּאמֶר לַמַּלְאָךְ הַשִּׁשִּׁי אֲשֶׁר הַשּׁוֹפָר בְּיָדוֹ הַתֵּר אֶת־אַרְבָּעָה הַמַּלְאָכִים הָהֵם הָאֲסוּרִים עַל־הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר־פְּרָת; וַיֻּתְּרוּ אַרְבָּעָה הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר הָיוּ נְכוֹנִים לַשָּׁעָה וְלַיּוֹם וְלַחֹדֶשׁ וְלַשָּׁנָה לְהָמִית שְׁלִישִׁית בְּנֵי הָאָדָם; וּמִסְפַּר צִבְאוֹת הַפָּרָשִׁים עֶשְׂרִים אֶלֶף רִבּוֹא וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי מִסְפָּרָם; וְכֵן רָאִיתִי בַמַּרְאָה אֶת־הַסּוּסִים וְרֹכְבֵיהֶם אֲשֶׁר שִׁרְיֹנוֹתֵיהֶם כְּעֵין אֵשׁ וּתְכֵלֶת וְגָפְרִית וְרָאשֵׁי הַסּוּסִים כְּרָאשֵׁי אֲרָיוֹת וּמִפִּיהֶם יוֹצֵא אֵשׁ וְקִיטוֹר וְגָפְרִית; וַתּוּמַת שְׁלִישִׁית בְּנֵי אָדָם בְּשָׁלשׁ מַגֵּפוֹת הָאֵלֶּה בָּאֵשׁ וּבַקִּיטוֹר וּבַגָּפְרִית הַיֹּצְאוֹת מִפִּיהֶם; כִּי־כֹחַ הַסּוּסִים בְּפִיהֶם וּבְזַנְבוֹתָם כִּי זַנְבוֹתָם כַּנְּחָשִׁים וְרָאשִׁים לָהֶם וּבָהֶם יַשְׁחִיתוּ; וּשְׁאָר בְּנֵי אָדָם אֲשֶׁר לֹא מֵתוּ בַּמַּגֵּפוֹת הָאֵלֶּה בְּכָל־זֹאת לֹא־שָׁבוּ מִמַּעֲשֵׂי יְדֵיהֶם מֵהִשְׁתַּחֲוֹת עוֹד לַשֵּׁדִים וְלַעֲצַבֵּי זָהָב וָכֶסֶף וּנְחשֶׁת וְאֶבֶן וָעֵץ אֲשֶׁר לֹא־יִרְאוּ וְלֹא־יִשְׁמְעוּ וְלֹא יְהַלֵּכוּ; וְלֹא שָׁבוּ מִדַּרְכָּם וַיּוֹסִיפוּ לִרְצֹחַ וּלְכַשֵּׁף וְלִזְנוֹת וְלִגְנֹב.
— שם, פסוקים 13–21
בעקבות התקיעה בשופר השישי יוצאים ארבעה מלאכים, ומובילים צבאות של 200,000,000 פרשים הרכובים על סוסים. מפי הסוסים יוצאים אש, קיטור וגופרית, הגורמים למגפות. לסוסים צורת ראש אריה וזנב נחש ופני אדם. בעקבות המגפות ימותו שליש מבני האדם.
השופר השביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]
וְהַמַּלְאָךְ הַשְּׁבִיעִי תָּקַע בַּשּׁוֹפָר וַיְהִי קֹלוֹת גְּדוֹלִים בַּשָּׁמַיִם וַיֹּאמְרוּ הִנֵּה מַמְלֶכֶת הָעוֹלָם הָיְתָה לַאֲדֹנֵינוּ וְלִמְשִׁיחוֹ וְהוּא יִמְלֹךְ לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים; וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה הַזְּקֵנִים הַיּשְׁבִים לִפְנֵי הָאֱלֹהִים עַל־כִּסְאוֹתָם נָפְלוּ עַל־פְּנֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהִים; וַיֹּאמְרוּ מוֹדִים אֲנַחְנוּ לְךָ ה' אֱלֹהִים צְבָאוֹת הַהוֶֹה וְהָיָה וְיָבוֹא כִּי לָבַשְׁתָּ עֻזְּךָ הַגָּדוֹל וַתִּמְלֹךְ; וְהַגּוֹיִם קָצָפוּ וַיָּבֹא קֶצְפְּךָ וְעֵת לִשְׁפֹּט הַמֵּתִים וְלָתֵת שָׂכָר לַעֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים וְלַקְדֹשִׁים וּלְיִרְאֵי שְׁמֶךָ לְמִקְּטַנָּם וְעַד־גְּדוֹלָם וּלְהַשְׁחִית אֶת־מַשְׁחִיתֵי הָאָרֶץ; וַיִּפָּתַח הֵיכַל ה' בַּשָּׁמַיִם וַיֵּרָא אֲרוֹן בְּרִיתוֹ בְּהֵיכָלוֹ וַיְהִי בְּרָקִים וְקֹלוֹת וּרְעָמִים וְרַעַשׁ וּבָרָד כָּבֵד.
— שם, פרק י"א, פסוקים 15–19
בעקבות התקיעה בשופר השביעי מתחיל שלטונו של ישו על הארץ ב"ממלכת עולם", ונפתחים השמים, ומופיע ארון הברית.
פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
התאולוגיה הנוצרית רואה בששת השופרות הראשונים אזהרה או קריאה לחוטאים לשוב מדרכם הרעה. כל תקיעה בשופר מביאה לענישה או מגפה ולהרג של יותר אנשים. השופר השביעי אינו מביא מגפה אלא מציין את תחילת ממלכתו של ישו על פני הארץ.
