כיסא הכבוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

על פי ספרות חז"ל והמיתולוגיה היהודית, כיסא הכבוד הוא כעין משל רוחני למקום מושבו של אלוהים.

על הנאמר בספר בראשית (פרק א פסוק ב) "ורוח אלוהים מרחפת על פני המים", דרשו חז"ל שהכוונה היא לכיסא הכבוד, ומכאן שכיסא הכבוד הוא בין הדברים שקיומם קדם לבריאת העולם[1]. כמו כן נאמר שנשמותיהם של הצדיקים חצובות מאוצר הנשמות הנמצא תחת כיסא הכבוד[2]. מיקומו של כיסא הכבוד הוא ברקיע הנקרא "ערבות"[3], וצבעו דומה לרקיע[4].

על פי מידות הניתנות בספרו של חגי דגן "המיתולוגיה היהודית", עמ' 16, גודלו של כיסא הכבוד מוערך בכמאתיים וארבעים מיליון ק"מ על 20 מיליארד ק"מ. למעשה היו בהיכלות השמימיים כיסאות כאלה רבים מספור, אבל רק אחד שימש את האל בפועל ולכן רק אחד הוקף בכל תועפות האש. את כיסא הכבוד מקיפות ארבע דמויות, שתיאורן מבוסס על הנאמר בספר יחזקאל, פרק א', פסוקים ד'-י':

וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב וּמִתּוֹכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל מִתּוֹךְ הָאֵשׁ: וּמִתּוֹכָהּ דְּמוּת אַרְבַּע חַיּוֹת וְזֶה מַרְאֵיהֶן דְּמוּת אָדָם לָהֵנָּה: וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָת וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לְאַחַת לָהֶם: וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה וְכַף רַגְלֵיהֶם כְּכַף רֶגֶל עֵגֶל וְנֹצְצִים כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל: וידו וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם עַל אַרְבַּעַת רִבְעֵיהֶם וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם לְאַרְבַּעְתָּם: חֹבְרֹת אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ כַּנְפֵיהֶם לֹא יִסַּבּוּ בְלֶכְתָּן אִישׁ אֶל עֵבֶר פָּנָיו יֵלֵכוּ: וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאול לְאַרְבַּעְתָּן וּפְנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּן:

בספרות ההיכלות והמרכבה מופיעים תיאורים מאגיים של עליות נפש לצפייה בכיסא הכבוד.

על פי הקבלה, כיסא הכבוד מקביל ל"עולם הבריאה" הנקרא מחמת כך גם בשם "עולם הכיסא", מתוך ארבעת העולמות: אצילות, בריאה, יצירה ועשיה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]