שגרירות ארצות הברית בבייג'ינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שגרירות ארצות הברית בבייג'ינג
Embassy of the United States, Beijing
美国驻华大使馆
מידע כללי
עיר בייג'ינג עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 39°57′11″N 116°27′32″E / 39.953°N 116.459°E / 39.953; 116.459
מיקום קודם טאיפיי
תאריך פתיחה 1935
תאריך סגירה 1978
תאריך פתיחה מחדש 1979
דיפלומטיה
חלק מ יחסי ארצות הברית-סין
יחסי ארצות הברית–טאיוואן
שטח האמנה הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין
הרפובליקה הסיניתהרפובליקה הסינית הרפובליקה הסינית (1912–1979)
האתר הרשמי
(למפת בייג'ינג רגילה)
 
שגרירות ארצות הברית בבייג'ינג
שגרירות ארצות הברית בבייג'ינג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שגרירות ארצות הברית בבייג'ינג היא הנציגות הדיפלומטית העליונה של ארצות הברית ברפובליקה העממית של סין. השגרירות נמצאת ברובע צ'אויאנג, בייג'ינג.[1] שגרירות ארצות הברית הנוכחית בבייג'ינג נפתחה ב-8 באוגוסט 2008 על ידי נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש[2] והיא הנציגות הדיפלומטית האמריקאית השלישית בגודלה בעולם, אחרי שגרירות ארצות הברית בבגדאד ושגרירות ארצות הברית ביֶרֶוָואן (אנ')[3].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה שצולמה בתוך שגרירות ארצות הברית בבייג'ינג של השגריר גארי לוק עם צ'ן גואנגצ'נג

ארצות הברית שלחה נציגים דיפלומטיים ראשונים לסין ב-1844, כאשר כיילב קאשינג, ניהל משא ומתן על הסכם וואנגיה. נציגים ייצגו את ארצות הברית בסין מ-1844 עד 1857. עד 1898, לסין לא הייתה מערכת של הקיסר לקבל את כתבי האמנה של נציגים זרים.

השגרירות המקורית של ארצות הברית בסין הוקמה בשנת 1935 כאשר הנציגות האמריקאית ברפובליקה הסינית שודרגה לשגרירות בנאנג'ינג. עם זאת, השלטון המרכזי של הלאומנים הועבר לטאיפיי ב-1949 עקב מלחמת האזרחים הסינית והשגרירות נפתחה מחדש בטאיוואן ב-1953.

הקומוניסטים כבשו את הבירה הלאומית נאנג'ינג באפריל 1949, אך השגריר סטיוארט לא נקרא לחזור מסין עד אוגוסט 1949. ארצות הברית לא הכירה בממשלה החדשה של הרפובליקה העממית של סין עם הקמתה באוקטובר 1949, ותחת זאת שדרגה את הקונסוליה בטאיפיי (טאיוואן) לשגרירות ב-1953.

בשנת 1973 הקימה ארצות הברית משרד קישור בבייג'ינג כדי לייצג את האינטרסים שלה ברפובליקה העממית של סין. ב-1976 הועלה ראש לשכת הקישור לדרגת שגריר. בדצמבר 1978 ניתקה ארצות הברית את היחסים הרשמיים עם הרפובליקה של סין. ב-1 בינואר 1979 הכריזו ארצות הברית והרפובליקה העממית של סין על נירמול היחסים ופתיחת שגרירויות הדדית, וארצות הברית הורידה את מעמד הנציגות בטאיוואן במקביל לפתיחת שגרירות בבייג'ינג.[4]

מכיוון שהשגרירות חוסה תחת חסינות דיפלומטית, וממשלת סין מנועה מפעילות בו, שימשה השגרירות כמקום מחבואו של מתנגד המשטר הסיני צ'ן גואנגצ'נג לאחר שנמלט ממעצר בית.[5]

שגרירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נציגים באימפריה הסינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תמונה האמנה סיום תפקיד
כיילב קאשינג 12 ביוני 1844 27 באוגוסט 1844
אלכסנדר היל אוורט 26 באוקטובר 1846 28 ביוני 1847
ג'ון וו. דייוויס 6 באוקטובר 1848 25 במאי 1850
המפרי מרשל 4 ביולי 1853 27 בינואר 1854
רוברט מיליגן מקליין 3 בנובמבר 1854 12 בדצמבר 1854
פיטר פרקר 15 ביולי 1856 25 באוגוסט 1857
וויליאם בי ריד 3 במאי 1858 11 בנובמבר 1858
ג'ון אליוט וורד 10 באוגוסט 1859 15 בדצמבר 1860
אנסון ברלינגים 20 באוגוסט 1862 21 בנובמבר 1867
ג'ון רוס בראון 28 באוקטובר 1868 5 ביולי 1869
פרדריק לואו 27 באפריל 1870 24 ביולי 1873
בנג'מין אייברי 29 בנובמבר 1874 8 בנובמבר 1875
ג'ורג' סוורד 24 באפריל 1876 16 באוגוסט 1880
ג'יימס בוריל אנג'ל 16 באוגוסט 1880 4 באוקטובר 1881
ג'ון ראסל יאנג 17 באוגוסט 1882 7 באפריל 1885
צ'ארלס הארווי דנבי 1 באוקטובר 1885 8 ביולי 1898
אדווין ה. קונגר 8 ביולי 1898 4 באפריל 1905
וויליאם וודוויל רוקהייל 17 ביוני 1905 1 ביוני 1909
וויליאם ג'יי קלהון 21 באפריל 1910 26 בפברואר 1913

נציגים ברפובליקה הסינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תמונה האמנה סיום תפקיד
וויליאם ג'יי קלהון 21 באפריל 1910 26 בפברואר 1913
פול סמואל ריינש 15 בנובמבר 1913 15 בספטמבר 1919
צ'ארלס ריצ'רד קריין 12 ביוני 1920 2 ביולי 1921
יעקב גולד שורמן 12 בספטמבר 1921 15 באפריל 1925
ג'ון ואן אנטוורפן מקמורי 15 ביולי 1925 22 בנובמבר 1929
נלסון טי ג'ונסון 1 בפברואר 1930 17 בספטמבר 1935
ג'ורג' מרשל 20 בדצמבר 1945 ינואר 1947

שגרירים ברפובליקה הסינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תמונה האמנה סיום תפקיד
נלסון טי ג'ונסון 17 בספטמבר 1935 14 במאי 1941
קלרנס אי גאוס 26 במאי 1941 14 בנובמבר 1944
פטריק ג'יי הארלי 8 בינואר 1945 22 בספטמבר 1945
ג'ון לייטון סטיוארט 19 ביולי 1946 2 באוגוסט 1949

שגרירים ברפובליקה הסינית (טאיוואן)[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תמונה האמנה סיום תפקיד
קארל ל. רנקין 2 באפריל 1953 30 בדצמבר 1957
אוורט פ. דראמרייט 8 במרץ 1958 8 במרץ 1962
אלן ג'י קירק 5 ביולי 1962 18 בינואר 1963
ג'רלד רייט 29 ביוני 1963 25 ביולי 1965
וולטר פ. מקונוגי 28 ביוני 1966 4 באפריל 1974
לאונרד ס. אונגר 25 במאי 1974 19 בינואר 1979

נציגים ברפובליקה העממית של סין[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תמונה תחילת תפקיד סיום תפקיד
דייוויד ברוס 14 במאי 1973 25 בספטמבר 1974
ג'ורג' ווקר בוש 26 בספטמבר 1974 7 בדצמבר 1975
תומאס ס. גייטס 6 במאי 1976 8 במאי 1977
לאונרד וודקוק 26 ביולי 1977 7 במרץ 1979

שגרירים ברפובליקה העממית של סין[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תמונה האמנה סיום תפקיד
לאונרד וודקוק 7 במרץ 1979 13 בפברואר 1981
ארתור וו. הומל הבן 24 בספטמבר 1981 24 בספטמבר 1985
וינסטון לורד 19 בנובמבר 1985 23 באפריל 1989
ג'יימס לילי 8 במאי 1989 10 במאי 1991
ג'יי סטייפלטון רוי 20 באוגוסט 1991 17 ביוני 1995
ג'יימס ר. סאסר 14 בפברואר 1996 1 ביולי 1999
יוסף פרוהר 15 בדצמבר 1999 1 במאי 2001
קלארק טי רנדט ג'וניור 28 ביולי 2001 20 בינואר 2009
ג'ון האנטסמן 28 באוגוסט 2009 30 באפריל 2011
גארי לוק 16 באוגוסט 2011 21 בפברואר 2014
מקס בוקוס 20 במרץ 2014 16 בינואר 2017
טרי ברנסטאד 12 ביולי 2017 4 באוקטובר 2020
ניקולס ברנס[6] 1 באפריל 2022 מכהן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Contact Us." Embassy of the United States, Beijing. Retrieved on October 21, 2012. "No. 55 An Jia Lou Lu 100600" - Address in Chinese: "北京安家楼路55号 邮编:100600"
  2. ^ "New U.S. Embassy in Beijing dedicated." Associated Press at the Los Angeles Times. August 8, 2008. Retrieved on October 18, 2012.
  3. ^ ראו יחסי ארמניה–ארצות הברית ויֶרֶוָואן (בירת ארמניה).
  4. ^ "U.S. Embassy Beijing, China - National Museum of American Diplomacy".
  5. ^ Chin, Josh (2012-04-29). "China cracks down after Chen escape". wsj.com.
  6. ^ "China demands U.S. halt Olympics 'interference'". The Globe and Mail (בCanadian English). 2022-01-27. נבדק ב-2022-01-27.