יחסי ארצות הברית–סין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי ארצות הברית–הרפובליקה העממית של סין
ארצות הבריתארצות הברית הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין
China USA Locator.svg
ארצות הברית הרפובליקה העממית של סין
שטחקילומטר רבוע)
9,147,420 9,388,211
אוכלוסייה
331,002,651 1,439,323,776
תמ"ג (במיליוני דולרים)
19,490,000 25,360,000
תמ"ג לנפש (בדולרים)
58,882 17,619
משטר
רפובליקה נשיאותית פדרלית משטר חד-מפלגתי
הוצאות צבא (במיליארדי דולרים)
651 150
מס' החיילים המשרתים בכוחות המזוינים
1,473,900 2,250,000
שגרירות ארצות הברית בבייג'ינג

יחסי ארצות הבריתסין ידעו עליות ומורדות רבות מאז דצמבר 1943, עת כינון היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת האזרחים הסינית המשיכה ממשלת ארצות הברית לראות בשלטון של צ'יאנג קאי שק את מייצגה של סין והיא קיימה יחסים דיפלומטיים רק עם טאיוואן ולא עם הרפובליקה העממית של סין. בשנות ה-50, החרים משרד החוץ של ארצות הברית, באופן רשמי, את נציגי סין הקומוניסטית, הגם שהתקיימו שיחות בין שגרירי ארצות הברית וסין בז'נבה[1]. בסוף יולי 1955 החלה התחממות ביחסים בין המדינות[2]. ארצות הברית הסכימה לשיחות גלויות של שגרירי המדינות בז'נבה, בעיקר כדי לשחרר את שבוייה שהוחזקו בסין[3]. לקראת תחילת השיחות שחררה סין 11 טייסים שהוחזקו על ידה[4]. עם זאת, הנשיא אייזנהאור הבהיר שהדרך ליחסים דיפלומטיים עם הרפובליקה העממית של סין רחוקה, לאור מעורבותה של סין במלחמת קוריאה לצדה של קוריאה הצפונית, מעורבות שארצות הברית כינתה תוקפנית[5].

ביולי 1971 ביקר הנרי קיסינג'ר בחשאי בסין וב-15 ביולי 1971 הצהיר ריצ'רד ניקסון כי יבקר באופן רשמי בסין[6]. בעקבות זאת, ב־25 באוקטובר 1971 עבר המושב של סין באומות המאוחדות לידי הרפובליקה העממית של סין. בפברואר 1972 נערך ביקור ניקסון בסין.

ב-15 בדצמבר 1978 הודיע קארטר על כינון יחסים דיפלומטיים עם סין העממית החל מתחילת 1979, תוך ניתוק היחסים עם טאיוואן והכרה בממשלת סין העממית כמייצגת של סין כולה. עם זאת, ממשלת סין הבטיחה שלא תפלוש לטאיוואן ותאפשר את המשך התנהלותה העצמאית[7].

היו מספר תקופות של מתיחות בין המדינות, בעיקר לאחר התפרקותה של ברית המועצות, אשר במסגרת זאת ארצות הברית הפכה למעצמת העל היחידה בעולם. ישנן גם מחלוקות בין המדינות בנושא זכויות האדם בסין ובנושא מעמדה המדיני של טאיוואן. למרות כל זאת, סין וארצות הברית הן שותפות הסחר הגדולות בעולם.

במהלך העשור השני של המאה ה-21 עלה מעמדה של סין בעולם. לטענת ארצות הברית, על רקע הפרת חוקי המסחר מצד סין[8] החלה "מלחמת סחר" בין המדינות, עם הטלת מכסי מגן הדדית[9]. נקודות חיכוך נוספות בין המדינות היו סביב טאיוואן, קוריאה הצפונית[10] וסביב נתיבי שיט-בים סין הדרומי[11] ובג'יבוטי. ביולי 2020 הורתה ארצות הברית לסין לסגור את הקונסוליה הסינית שביוסטון בשל חשד אמריקאי שהמקום שימש כמרכז של גניבת קניין רוחני הקשור למרוץ אחר מציאת החיסון לוירוס הקורונה והסינים מצדם הורו לאמריקאים לסגור את הקונסוליה שלהם בצ׳נגדו[12].

כיום, מומחים מערביים חלוקים בדעתם מה צריך להיות היחס של ארצות הברית כלפי מגמת ההשפעה הגוברת של סין; רוברט קגן פרסם בשנת 2017 מאמר בו קרא לארצות הברית לבלום את קיום "אזורי השפעה" של סין בעולם, "לפני שיהיה מאוחר מדי"[13]. מנגד ניל פרגוסון פרסם אותה תקופה מאמר תגובה בו קרא לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לבצע "אסטרטגיה בהשראת קיסינג'ר"; לשתף את סין לארצות הברית כמנהיגה משותפת של סדר עולמי חדש (ביחד עם רוסיה), ולהסכים על חלוקת העולם ל"אזורי השפעה" שונים[13].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אהרן שי, ממלחמת האופיום עד יורשי מאו: סין בזירה הבינלאומית 1990-1840, זמורה-ביתן, 1990

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דוד קוליב, העולם הקומוניסטי על פרשת דרכים, הצופה, 5 באוגוסט 1955
  2. ^ דאלס: סימנים לתקופה חדשה ביחסי סין עם המערב, הצופה, 3 באוגוסט 1955
  3. ^ פגישת שגרירי ארה"ב וסין, הצופה, 1 באוגוסט 1955
  4. ^ סין שחררה 11 הטייסים, הצופה, 2 באוגוסט 1955
  5. ^ נגיש הצעות חדשות לפירוק הנשק, הצופה, 5 באוגוסט 1955
  6. ^ הנשיא ניכסון: אבקר בסין העממית, מעריב, 16 ביולי 1971
  7. ^ ארה"ב סומכת ידיה על עמדת סין, מעריב, 17 בדצמבר 1978
  8. ^ סוכנויות הידיעות, סין שבה ומזהירה את ארה"ב: נגן על האינטרסים שלנו, באתר ynet, 24 במרץ 2018
  9. ^ שירות כלכליסט, "מלחמת סחר בין ארה"ב לסין היא האיום הגדול ביותר כיום על הכלכלה העולמית", באתר כלכליסט, 6 באפריל 2018
  10. ^ טל טובי, המלחמה הקרה של ארה”ב וסין, באתר מידה, 1 במאי 2013
  11. ^ סוכנויות הידיעות‏, המודיעין האמריקני: סין הציבה טילים מתקדמים בים סין הדרומי, באתר וואלה! NEWS‏, 04 במאי 2018
  12. ^ רועי ילינק, ראיון בתוכנית רצועת הביטחון, glz.co.il, ‏26 ביולי, 2020
  13. ^ 1 2 דוד וינברג, ‏"מה עושים עם רוסיה וסין", השילוח 4, מאי 2017