שיחה:DNA

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני חודש מאת Greenantilope בנושא רוזלינד פרנקלין
ערך זה הוא נושאו של קטע "הידעת?" המופיע בתבנית:הידעת? 24 בספטמבר - סדרה 2
ערך זה הוא נושאו של קטע "הידעת?" המופיע בתבנית:הידעת? 24 בספטמבר - סדרה 2
משימות לביצוע משימות לביצוע

בקשת עזרה בתרגום המונחים מאנגלית לעברית

תרגמתי חלק. לדעתי צריך לתרגם את כל הערכים לעברית ( גם את הערך DNA , ניתן לתרגם ל"חומצת גרעין" ולעשות הפניה מ DNA) מכיוון שאנחנו אנציקלופדיה בעברית. אין לי די ידע לעשות את זה לבד.... אמיר 20:41, 19 ינו' 2005 (UTC)
לפחות את DNA ו-RNA ניתן להשאיר בצורה הזאת כי ככה הם מוכרים בציבור. לדעתי יש להשאיר גם את השאר בצורתם הלועזית (המקובלת) ולכתוב עליהם ערכים נפרדים, כך שמי לא מבין, יכול ללכת לשם ולבדוק. טרול רפאים 21:04, 19 ינו' 2005 (UTC)
יש בעיה לתרגם את המונחים הלועזיים במדע. הרוב המוחלט של הציבור מכיר בד"כ את המונח הלועזי. אי אפשר לתרגם את DNA לחומצת גרעין כי גם RNA היא חומצת גרעין שלא להזכיר מקטעים של RNA כמו tRNA, mRNA ועוד כהנה וכהנה. גילגמש שיחה 04:44, 20 ינו' 2005 (UTC)

לגמרי אבסורדי לכתוב כל הזמן DNA במקום דנ"א[עריכת קוד מקור]

האיות העברי ידוע ביותר לכל הציבור (וגם זה של רנ"א), וזו בושה וחרפה לא לכתוב כך ב"אנציקלופדיה" המתיימרת להיכתב בעברית.

הנני חושב שנוח יותר לכתוב DNA כיון שדנ״א זה ראשי תיבות שמתבססים על אותיות באנגלית Israel2496 - שיחה 13:41, 10 במרץ 2019 (IST)תגובה

מי כתב את המקור? (חשש להפרת זכויות יוצרים של YNET?)[עריכת קוד מקור]

המשפט הזה מופיע פה וגם ב-YNET:

"עד לתחילת שנות החמישים, סברו רוב החוקרים כי החלבונים, שהם מולקולות מורכבות ביותר, הם אלה הנושאים את המידע התורשתי" [1]

זה לא ווינט המציאו את זה אין פה שום חשש של זכויות יוצרים Israel2496 - שיחה 13:41, 10 במרץ 2019 (IST)תגובה

עריכה[עריכת קוד מקור]

מדוע הערך דורש עריכה? Pacman 20:41, 26 ינואר 2006 (UTC)

אולי הוא כבר לא, כלומר ערכתי ולא הורדתי את התבנית כי עוד יש עבודה אבל הבעיות העיקריות שהיו תוקנו. אפשר לדעתי להוריד את התבנית. אסתר 14:35, 27 ינואר 2006 (UTC)
הערך לא דורש עריכה Israel2496 - שיחה 13:42, 10 במרץ 2019 (IST)תגובה
Israel2496, שים לב שאתה מגיב להערות שהושארו כאן לפני כמעט 12 שנים. Dovno - שיחה 13:46, 10 במרץ 2019 (IST)תגובה

רוזלין פרנקלין[עריכת קוד מקור]

כן, במרמה השיגו ווטסון וקריק את תצלומי מבנה הדנ"א, וזה ששמה לא נכלל בתהילה זה מספיק עוול לא מתפקידנו לכסת"ח אותם. הסיפור מופיע במספיק מקומות והוא מוכר ומקובל. לא ברור לי למה נמחקה ההערה. בברכה, אסתר∙ST 21:37, 2 ביולי 2007 (IDT) לי ברור לגמרי. "עורכי" ה"אנציקלופדיה" הזו אינם אובייקטיביים.תגובה

במרמה הינה מילה חריפה מידי Israel2496 - שיחה 13:42, 10 במרץ 2019 (IST)תגובה

לא הבנתי...[עריכת קוד מקור]

אני בתור הקורא הפשוט שרוצה לקבל רקע על הדנ"א, לא הצלחתי להבין כמה דברים:

  • האם הדנ"א והחומר התורשתי זה אותו דבר? (אם כן למה הם מופיעים בשתי ערכים).
  • האם כרומוזום הוא מבנה של DNA המשמש רק בחלוקת התא? (כי גם בהתחלה כתוב שהדנ"א מסודר במבנה כרומוטי).
  • איפה הדנ"א נמצא בתא וכמה פעמים הוא מופיע שם? (כי בערך כרומוזום כתוב שיש לכל כרומוזום בן זוג, האם זה אומר שגם לדנ"א יש בן זוג בתא?)

BigiJon 10:56, 15 באוגוסט 2007 (IDT)תגובה

הDNA הוא המקודד לחומר התורשתי זה כמו שתשאל האם המכונה ומה שהיא מייצרת זה אותו דבר, זה לא אותו הדבר אך זה מה שגורם ליצירת החומר (הצורה הסופית) התורשתית.

כרומוזום הוא מבנה קבוע והוא תמיד נמצא, פשוט בשעת חלוקת התא הוא מתחלק.

הDNA נמצא בגרעין התא באיקריוטים ב פרוקריוטיים הוא נמצא בציטופלזמה, (לפרוקריוטים אין גרעין) הוא מופיע בהתחלה בתור פעם אחת אולם הוא מתחלק כך שהוא יכול להופיע כמה פעמים, כך שלDNA יש בן זוג בזמן החלוקה. Israel2496 - שיחה 13:47, 10 במרץ 2019 (IST)תגובה

הוספת סרטון אנימציה[עריכת קוד מקור]

רוזלינד פרנקלין[עריכת קוד מקור]

משום מה בכל הנוגע לרוזלינד פרנקלין יש בוויקיפדיה כתיבה לוחמנית שלא מתאימה לאנציקלופדיה. הסיפור שלה טרגי, והעובדה שהייתה חלק חשוב מגילוי המבנה של ה-DNA מופיעה בכל המקורות שאני מכיר (כמו גם אנשים נוספים ששמם מוזכר כדוגמת גוסלינג, פאולינג ובראג), אבל אין ספק במרכזיותם של ווטסון וקריק בתגלית. השימוש במילה החריפה מרמה, והטענה האנכרוניסטית ששמה נפקד מפרס נובל (שחולק 4 שנים לאחר פטירתה) מיותרים, ולעומת זאת כל התגליות שהובילו להכרה בחשיבות ה-DNA (לדוגמא ניסוי גריפית' וניסוי הרשי-צ'ייס) אינם מוזכרים כלל. כך יוצרים תמונה שגויה כאילו ביום בהיר אחד גילתה מדענית את מבנה ה-DNA ועמיתיה הגברים גזלו ממנה את התהילה. אביהושיחה 19:34, 24 בנובמבר 2008 (IST)תגובה

יש עוד נוסף לפרנקלין לדוגמה חוקי צ'ארגף מ1950 אבל ההבדל שלולא פרנקלין לא היו מגיעים למבנה הDNA. ווטסון כותב בסיפרו הסליל הכפול ששכנו לחדר דונוהיו תיקן לו את קשרי המימן ורק כך איפשר לווטסון להגיע למבנה הנכון.Greenantilopeשיחה 15:25, 28 במרץ 2024 (IST)תגובה
שלושה ביולוגים פרסמו ב1944 הוכחות ניסוייות שהחומר התורשתי הוא DNA ולא חלבון. ב1948 הציע פאולינג את מנגנון השיכפול הדו גדילי. ללא פירוט מבנה אבל נטש את הצעתו לאחר מכן. וילקינס הגיע לצילומי רנטגן טובים אך לא מספיק טובים. פרנקלין מצאה שיש שני סוגי מבנה ויש להפרידם ולצלם כל אחד בנפרד. היו לה את צילומי הDNA הכי מדויקים אבל היא לא הצליחה להסיק מהם את מבנה הDNA כי יחסה חשיבות לאחד מהם ולא לשני אותו חמד וטסון ובו נעזר למציאת המבנה הנכון ב1953. ספק רב מאוד אם היתה מגיעה למבנה הנכון על אף הצילומים שעשתה הן כי יחסה חשיבות לצילום הלא נכון והן כי סירבה לנחש מבנים שיתאימו לצילומיה והן כי התנגדה באופן מוחלט למבנה סלילי של שרשרת מולקולת הDNA. התיאור כאילו היא מצאה וגנבו לה זו הוצאת דיבה. היא לא טענה זאת. זה היה יותר מורכב מאשר תיארתי כאן. בכל מקרה פרנקלין תכננה לעבור למוסד אחר ולהשאיר את מחקרה למוסד בו עבדה וכך עשתה. Greenantilopeשיחה 09:37, 29 במרץ 2024 (IDT)תגובה
בספרו הסליל הכפול ווטסון מגלה גם על דרכים ממוזלות בהן הגיעה אליהם אינפורמציה. שיחה עם צ'ארגאף. היה ברור שלפרנקלין היה את מירב הידע בעקבות מאות הצילומים שביצעה וקראו לה ולוילקינס לבדוק מודל ראשוני שעשו והיא פסלה והסבירה למה. ואז קיבלו מבנו של פאולינג שישב באותו חדר איתם את טיוטת המאמר ששלח לפירסום עם אותו מודל מוטעה. פרנקלין נדרשה לדווח על עבודתה והממונים עליה הראו זאת לווטסון כולל הצילומים. הצילומים כיוונו את ווטסון לשקול אפשרויות. שכנם לחדר דונוהיו פסל אפשרויות מוטעות עד שווטסון שם לב לאחת האפשרויות שלא נפסלו והתאימה לחוקי צ'ארגאף ודונוהיו אישר אותה. שוב קראו לפרנקלין לבדוק והפעם היא אישרה. Greenantilopeשיחה 14:47, 29 במרץ 2024 (IDT)תגובה

הוספת כמעט למשפט "כיום יודעים שהקוד הזה הוא *כמעט* זהה בכל היצורים החיים."[עריכת קוד מקור]

היות ובמיטכונדריה ומספר חיידקים ישנם שינויים קטנים בקוד הגנטי.

לא, בחיידקים אין שינויים. לפחות לא במספר משמעותי של חיידקים ששווה להזכיר פה. השוני היחיד ששווה להזכיר בחיידקים הוא שאצל חלקם קודון הפסקה זה או אחר הוא קודון לחומצה אמינית לא סטנדרטית וגם זה בתנאי שהיא מצוייה בחלל התא. כשהיא לא מצויה אז קודון ההפסקה הוא פשוט קודון הפסקה. בכלורופלסט אולי יש גם כן שוני מהסטנדרט אבל מיטוכונדריה וכלורופלסט הם לא יצורים עצמאיים. כשהם היו יצורים עצמאיים, פעם בשלב מוקדם באבולוציה, הקוד שלהם היה זהה לזה של שאר היצורים החיים.. עִדּוֹ (Eddau)..... ''הוצא תורה מציון - תרגם ערכים לאנגלית''... - שיחה 01:53, 16 בינואר 2010 (IST)תגובה

מליוני או מלירדי בסיסים בסליל הכפול[עריכת קוד מקור]

תקנו אותי אם אני טועה, בסליל כפול של וירוס DNA דו גדילי יש הרבה פחות בסיסים מאשר בסליל כפול של צפרדע. מי יודע כמה יש בזה של הוירוס?. עִדּוֹ (Eddau)..... ''הוצא תורה מציון - תרגם ערכים לאנגלית''... - שיחה 15:57, 15 בינואר 2010 (IST)תגובה

מלוח המודעות[עריכת קוד מקור]

תחילת העברה

בערך DNA, מיליוני או מליארדי זוגות בסיסים מרכיבים את ה-DNA? Rex - שיחה 15:51, 15 בינואר 2010 (IST)תגובה

ראו גם שיחה:DNA#מליוני או מלירדי בסיסים בסליל הכפול. תודה..... עִדּוֹ (Eddau)..... ''הוצא תורה מציון - תרגם ערכים לאנגלית''... - שיחה 15:58, 15 בינואר 2010 (IST)תגובה
לפי הערך גן, בגנום האנושי 3 מיליארד נוקלאוטידים. Kulystabשיחההאם המלחמה הגדולה גדולה על ויקיפדיה? • ב' בשבט ה'תש"ע • 00:35, 17 בינואר 2010 (IST)תגובה

סוף העברה

הערה[עריכת קוד מקור]

זוג המדענים שגילו את מבנה הדי-אן-איי לא היו בריטים. דבר זה נכון לגבי פרנסיס קריק, אבל לא לגבי ג'יימס ווטסון, שהיה ועודנו אמריקאי. יכול להיות שהטעות נובעת מכך שהם גילו את המבנה בעת עבודתם במעבדת קוונדיש שבקיימברידג'. אני לא יודעת איך מתקנים את הערך- לטיפולכם המסור. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

אתה מוזמן לשנות בדיוק כפי שהגבת בדף זה. הידרו - שיחה 20:40, 3 בפברואר 2010 (IST)תגובה
תוקן על ידי. מתניה שיחה 20:42, 3 בפברואר 2010 (IST)תגובה

הבהרה- מה נמצא באילו יצורים[עריכת קוד מקור]

כדאי לציין לגבי סליל כפול של דנ"א, רנ"א פולימראז כיוצר הרנ"א ועוד טענות מהערך האם מדובר רק ביצורים מסוימים(לדוגמא כל האקריוטים) או לכולם.אריק1111 - שיחה 23:16, 5 במרץ 2012 (IST)תגובה

כולם Israel2496 - שיחה 13:49, 10 במרץ 2019 (IST)תגובה

ערך מעולה[עריכת קוד מקור]

מרתק! 132.70.41.177 16:04, 18 ביוני 2012 (IDT)תגובה

למה התא לא יכול להסתדר עם כרומוזום אחד[עריכת קוד מקור]

לכאורה נראה שזה שיש בתא כמה כרומוזומים זה אומר שיש לגוף מספר מאפיינים כמספר הכרומוזומים: ~כתב את השאלה גל חליוה השאלה היא האם לכאורה זה שיש מספר כרומוזומים בתא זה אומר שכל כרומוזום מאפיין מאפיין אחר בגוף למשל מערכת: אחרת היה אפשר להסתדר עם כרומוזום אחד ארוך:

אם היה כרומוזום אחד התא לא היה יכול להתחלק והיה מת Israel2496 - שיחה 13:50, 10 במרץ 2019 (IST)תגובה

נראה שכוונת השואל למה ישנם 23 זוגות כרומוזומים, ולא זוג אחד ארוך המכיל ברצף את תכנם של כל ה23.מקורות בבקשה - שיחה 01:41, 29 בנובמבר 2019 (IST)תגובה

נוקליאוטיד[עריכת קוד מקור]

סתירה בין: "כל מולקולת DNA מורכבת מארבע תת-יחידות של בסיסים חנקניים (נוקלאוטידים), מעין ארבע אבני בניין יסודיות, החוזרות על עצמן לאורכה בצירופים שונים. ארבעת הבסיסים החנקניים הללו הם אדנין (A), גואנין (G), תימין (T) וציטוזין (C)," ובין: "המולקולה היא שרשרת ארוכה, שחוליותיה הם נוקליאוטידים מארבעה טיפוסים, כל נוקליאוטיד מכיל יחידה של סוכר מסוג דאוקסיריבוז, פוספט ובסיס חנקני. ארבעה סוגי בסיסים קובעים את ארבעת טיפוסי הנוקליאוטידים" הנכון היא ההגדרה השנייה.כל נוקליאוטיד מכיל יחידה של סוכר מסוג דאוקסיריבוז, פוספט ובסיס חנקני. כל נוקליאוטיד משתנה עם הבסיס החנקני המתאים -A G T C 62.219.180.180 14:06, 19 בנובמבר 2015 (IST)תגובה

בחלק הראשון מדובר על עיקר המולקולה דהיינו היכן שהחומר התורשתי המקודד שזה 4 נוקלאוטידים, בחלק השני מוסבר מהי מולקולת הDNA Israel2496 - שיחה 13:51, 10 במרץ 2019 (IST)תגובה

נוקלואוטיד לא בסיס חנקני[עריכת קוד מקור]

בשורה ה 7 כתוב : כל מולקולת DNA מורכבת מארבע תת-יחידות של בסיסים חנקניים (נוקלאוטידים), מעין ארבע אבני בניין יסודיות, החוזרות על עצמן לאורכה בצירופים שונים. ארבעת הבסיסים החנקניים הללו הם אדנין (A), גואנין (G), תימין (T) וציטוזין (C)," זו לא הגדרה מדוייקת צריך להיות כך: מולקולת DNA מורכבת מארבע תת-יחידות של נוקלאוטידים, מעין ארבע אבני בניין יסודיות, החוזרות על עצמן לאורכה בצירופים שונים.כל נוקלואוטיד מכיל יחידה של סוכר מסוג דאוקסיריבוז, פוספט ובסיס חנקני. ארבעה סוגי בסיסים קובעים את ארבעת טיפוסי הנוקליאוטידים. ארבעת הבסיסים החנקניים הללו הם אדנין (A), גואנין (G), תימין (T) וציטוזין (C). זאת אומרת שנוקלאוטיד הוא לא בסיס חנקני אלא הרכב של סוכר פוספט ובסיס חנקני

109.66.66.10 16:48, 21 בנובמבר 2015 (IST)תגובה

דיווח שאורכב ב-22 במרץ 2019[עריכת קוד מקור]

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: לא טעות

גיימס ווטסון היה בריטי בעוד שקירק היה אמריקאי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

ווטסון היה אמריקאי וקריק היה אנגלי. מופיע בפסקה השלישית של הפתיח. אלעדב. - שיחה 11:48, 10 במרץ 2019 (IST)תגובה

דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]

פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]

במשפט הזה במקום אדנין - נכתב פורין : פורין (A) הוא בן זוג קבוע לפירימידין (T) ופורין (G) הוא בן זוג קבוע לציטוזין (C). משפט זה הנו קטע מתוך ההסבר שבפסקה הראשונה בדף : אדנין (A), גואנין (G), תימין (T) וציטוזין (C), והם מסודרים לאורך הסליל הכפול כך שכל אחד מהם הממוקם בסליל האחד נמצא בקשרי מימן עם בן זוג קבוע הממוקם בסליל הנגדי. אדנין (A) וגואנין (G) הם פורינים, ואילו תימין (T) וציטוזין (C) הם פירימידינים. פורין (A) הוא בן זוג קבוע לפירימידין (T) ופורין (G) הוא בן זוג קבוע לציטוזין (C). דווח על ידי: מיכל שטייניץ 109.65.57.41 18:01, 18 בנובמבר 2019 (IST)תגובה

התכוונת כנראה שבמקום פירימידין נכתב ציטוזין. בכל אופן, שיניתי. Ronam20 - שיחה 18:11, 18 בנובמבר 2019 (IST)תגובה


אוהדי הערך מתבקשים לחוות דעתם על קטע הידעת הקשור אליו[עריכת קוד מקור]

ראו בבקשה: ויקיפדיה:הידעת?/המתנה#שחבור חלופי - פישוט טכני וצמצום הנושא.

תודה. 77.126.113.253 13:10, 12 בספטמבר 2020 (IDT)תגובה