שיחה:י"ג מידות

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני 9 חודשים מאת ואביטה בנושא שינוי שם

המידות נאמרו במקור לראשונה ע"י ה'[עריכת קוד מקור]

הערה על הפסקה "מקור במקרא": כתוב שהמידות נאמרו ע"י משה בתפילתו לה' שירחם על חטא העגל. זוהי טעות! לאחר חטא העגל כאשר ה' נעתר לבקשתו של משה "הראני נא את כבודך" ומתגלה אליו בנקרת הצור וכאשר הקב"ה עובר על פני משה - ה' קורא אליו את י"ג מידות! ושתי ראיות לדבר: 1) תגובת משה נאמרת בפסוק לאחר מכן "וימהר משה ויקוד ארצה וישתחו". זה נראה כתגובה לדברי ולגילוי ה'. 2) חלוקת הטעמים על פי המסורה: "ויקרא בשם (מרכא טיפחא), ה'" ולא: "ויקרא, בשם ה'".

אמנם, לאחר חטא המרגלים משה בתפילתו מצטט את 13 המידות שה' גילה לו בסיני לאחר חטא העגל. 132.69.228.102 20:43, 19 ביוני 2012 (IDT)תגובה

הכללה בקטגוריית ימים נוראים[עריכת קוד מקור]

לדעתי אין להכליל, שחזרתי את ההכללה ושוחזרתי. אבקש לקבל הסבר להכללה בדף זה. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 09:39, 19 בספטמבר 2014 (IDT)תגובה

הקדמה לאמירתן של י"ג מידות[עריכת קוד מקור]

אנונימי ניסה לשנות את הנוסח (שהוא כמנהג הספרדים) לנוסח אשכנז, האם יש טעם לדבר, זאת אומרת: האם יש הכרעה ברורה מי מהם קדום? לכאורה אין טעם להביא את שתי הנוסחאות. קובץ על ידשיחהוִיקִיפֶּד מְנַקֵּדכיצד חרבה ירושלים? 11:37, 7 באוקטובר 2016 (IDT)תגובה

מדוע לא? בערכים דומים זה נעשה כך. ומה זה משנה מי מהם הקדום? בכל אופן, אין סיבה לביטול העריכה, המצב הקודם אינו יותר טוב מהנוכחי. 82.166.93.193 11:43, 7 באוקטובר 2016 (IDT)תגובה
הכלל אומר כי "המוציא מחברו עליו הראיה", כך שאם הערך היה ערוך כך - צריך סיבה כדי לשנות. אם אנחנו כותבים בערך ”ניתן גם לעמוד על חשיבותן של י"ג מידות, מהפיוט הקדום (אולי המאות ה-5-6) שנוהגים לומר כהקדמה לאמירתן”, הרי שהקדום מביניהם הוא האמור להיות מצוטט כאן. ככלל, תמיד חשוב להיצמד לאותנטי (אלא אם כן תאמר שנוסח מנהג הספרדים בטל ועבר מן העולם. וגם אז, עדיין יש מקום לדון בדבר). כך או כך, אפנה את תשומת לבם של הויקיפדים לדיון על ידי ציונו בלוח המודעות. קובץ על ידשיחהוִיקִיפֶּד מְנַקֵּדכיצד חרבה ירושלים? 13:22, 7 באוקטובר 2016 (IDT)תגובה
לדעתי, יש לציין את שני הנוסחים, או את המקומות בהם יש הבדל. ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 08:58, 9 באוקטובר 2016 (IDT)תגובה
אתייג את ביקורת, שמזן, גנדלף, נרו יאיר, אגסי, מיכאל משיכון בבלי, מי-נהר, ואחרון חביב: דוד שי. תייגתי רשימה כה ארוכה, כדי לחתוך זאת זריז (בימים אלו יש יותר סיכוי שזה יקבל הכרעה...) ולגוון בדעות שונות. הדבר לא אמור להיגרר אל ויכוח, פשוט כדאי לשמוע את דעתם של המנוסים והנמצאים קרוב לעניין, מי שימצא זמן לחוות את דעתו לכאן או לשם. שאלה זו צצה הרבה פעמים פה ושם, והתשובה כאן יכולה לחדד את הדרך הראויה. תודה מראש לכולם. קובץ על ידשיחהוִיקִיפֶּד מְנַקֵּדכיצד חרבה ירושלים? 11:09, 9 באוקטובר 2016 (IDT)תגובה
זו מחלוקת מובנת, כל אחד בטוח שהנוסח שלו הוא האמיתי. גם לא פשוט לענות עליה, מן הסתם יש יותר משתי נוסחאות. מאחר שההבדלים קטנים - לא נכון להביא את שתיהן במקביל, יש לשים אחת מהן בסוגריים בתוך הראשונה. מי תהיה הראשונה? אולי זו שיש לה עדויות קדומות יותר. אם פער הזמנים לא גדול או לא ברור - נשאיר כטקסט ראשי את מה שכבר היה. נרו יאירשיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ז • 11:52, 9 באוקטובר 2016 (IDT)תגובה
גם לעניות דעתי נראה כדעתו של Ovedc, ולהציג את כל הנוסחים המוכרים. אגב גם המספור של י"ג המידות שנעשה כאן כמדומני כמו שרגיל כיום וע"פ דעת האריז"ל, הוא דעה אחת מבין רבות, שראויות גם הן לאיזכור בערך. כל טוב ובשורות טובות, שזכות י"ג המידות תגן בעדנו ובעד עמו ישראל ובעד ירושלים... מיכאל משיכון בבלישיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ז • 14:14, 9 באוקטובר 2016 (IDT)תגובה
כאמור, מאחר שהנוסחים דומים מאוד, הקורא יצטרך לעמול כדי להבין מהם ההבדלים אם שניהם יפורטו במלואם. אולי אפשר להציג זה לצד זה תוך הדגשת ההבדלים, אבל אני מעדיף את הצעתי לעיל. נרו יאירשיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ז • 14:26, 9 באוקטובר 2016 (IDT)תגובה
אני תומך בהצעתו של נ"י. שמזן#שיחהערכי בראבו17:16, 9 באוקטובר 2016 (IDT)תגובה
אם הנוסחים דומים מאוד, ניתן להציג נוסח אחד, ואת ההבדלים לסמן בתבנית:מונחון. דוגמה: "שלום רב שובך". דוד שי - שיחה 18:25, 9 באוקטובר 2016 (IDT)תגובה
גם ההצעה שלי מדברת על נוסח עיקרי ונוסח משני, אבל מן הראוי לתת למשני מעט יותר נוכחות, גם ללא הצבעה עם העכבר, שהרי כאמור שניהם חשובים. נרו יאירשיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ז • 20:34, 9 באוקטובר 2016 (IDT)תגובה
תבנית:מונחון תפוסה כבר (מעריכתי עכשיו...) ל"לעניו מקדם". שם זה הרבה יותר הולם. מצטרף גם לדברי נ"י שמונחון פחות מתאים כאן, ואם כבר, אז עדיף באופן בולט יותר. הצגת שני הנוסחאות נראית בעיני מיותרת ומסובכת. הערך לא עוסק ישירות בפיוט זה. איך כן להציג - אינני יודע. הנוסח העתיק המופיע בסידור רב סעדיה גאון אינו דומה כל כך לא לנוסח הספרדים ולא לנוסח האשכנזים. קובץ על ידשיחהוִיקִיפֶּד מְנַקֵּדכיצד חרבה ירושלים? 00:42, 10 באוקטובר 2016 (IDT)תגובה

אגב, כדאי לזכור שלא קיימים רק שני נוסחים - אשכנזי וספרדי; קיים גם נוסח תימני, ואם מציגים הבדלים בין הנוסחים כדאי להציגו גם כן. שמזן#שיחהערכי בראבו20:39, 12 באוקטובר 2016 (IDT)תגובה

בנוסף ברצונטי להזכיר שישנו גם פיוט נוסף הנאמר כהקדמה לי"ג מידות - א-ל ארך אפים. בן עדריאלשיחה • ט"ז בתשרי ה'תשע"ז 22:54, 17 באוקטובר 2016 (IDT)תגובה

שינוי שם[עריכת קוד מקור]

שלש עשרה מידות, שלוש עשרה מידות או י"ג מידות? יוניון ג'ק - שיחה 01:13, 2 בינואר 2017 (IST)תגובה

אם יש בזה בשביל להכריע, במבדק קצר שערכתי בספרות היהודית (למעלה מ-3,000 אזכורים), כ-83% מהאזכורים הם "י"ג מידות", והשאר שלוש עשרה מידות או שלש עשרה מידות (כתיב מלא 2% וכתיב חסר 15%. אך אין בזה בשביל הכרעה, כיוון שבספרות המסורתית היה נהוג לכתוב פעמים רבות בכתיב חסר, כפי ש"מידות" לרוב נכתב "מדות"). קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 01:49, 2 בינואר 2017 (IST)תגובה
אני לא כל כך אוהב שימוש בכתיב חסר בשמות של ערכים. אנחנו כותבים אנציקלופדיה, לא ספרות מסורתית. יוניון ג'ק - שיחה 12:56, 2 בינואר 2017 (IST)תגובה
זה בדיוק מה שאמרתי: אין סיבה להיכנס לכמות האזכורים של "מידות" לעומת "מדות", ושל "שלש עשרה" לעומת "שלוש עשרה" משום שאנחנו צריכים לבחור בכתיב המלא. מה שכן, "י"ג" על פני "שלוש עשרה" עשוי להיות שיקול מבחינת מספר האזכורים (שהגם כי בספרות המסורתית נהגו לקצר ולכתוב בראשי תיבות, עדיין הכמות מספרת משהו...). קובץ על ידשיחההצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 13:17, 2 בינואר 2017 (IST)תגובה
י"ג מידותחיים 7שיחה02:36, 4 בינואר 2017 (IST)תגובה
דרך אגב, למה לא "י"ג מידות הרחמים"? ואביטה - שיחה 07:09, 6 ביולי 2023 (IDT)תגובה