שלש עשרה מידות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שלש עשרה מידות הרחמים, הידועות בכינוי י"ג מידות, הן, לפי היהדות, מידותיו הרחומות של ה'.

מקור במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורן של י"ג מידות בחומש שמות:

Cquote2.svg

וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא
ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת:
נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה
וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה - פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים
עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים.

Cquote3.svg
ספר שמות, פרק ל"ד, פסוקים ו'-ז'.

לפי הפשט נאמרו פסוקים אלה מפי משה רבנו כשראה את ה׳ עובר על פניו, אך יש האומרים שפסוקים אלו נאמרו על ידי ה' למשה רבנו. הדברים נאמרו לאחר חטא העגל, לאחר שמשה ביקש שהאלהים יסלח לעם ישראל על החטא.

חלוקה ופירוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלוקה לשלש עשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסורת פירשה, כי בפסוקים אלו הוזכרו 13 מידות הרחמים של האל. ופירושים רבים ניתנו לחלוקה זו.

שיטת רבנו תם[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלוקה לפי דעת רבנו תם[1] היא:

(א) ה'     (ב) ה'
(ג) אל     (ד) רחום     (ה) וחנון
(ו) ארך אפים     (ז) ורב חסד     (ח) ו (גם רב) אמת
(ט) נוצר חסד - לאלפים
(י) נושא עוון     (יא) ו (גם נושא) פשע     (יב) ו (גם נושא) חטאה
(יג) ונקה....

שיטת האר"י[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלוקה לפי דעת האר"י[2], שמודפסת במרבית הסידורים הספרדיים היא:

(א) אל    (ב) רחום     (ג) וחנון
(ד) ארך     (ה) אפים[3]     (ו) ורב חסד     (ז) ואמת
(ח) נוצר חסד    (ט) לאלפים[4]
(י)נושא עוון     (יא) ופשע     (יב) וחטאה
(יג) ונקה....

פירוש המידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

את כפילות המילה "ה'" מסביר התלמוד[5] בכך שהמידה הראשונה היא רחמיו על החוטא לפני החטא (אע"פ שגלוי לפניו שיחטא), והשנייה היא רחמיו על החוטא אחרי החטא.

פירוש המידה רחמים הוא שה' מרחם על האדם בהתאם למעשיו (רחמים כשילוב של חסד ודין). לעומת זאת, במידה חנון, רחמיו של ה' הם ללא קשר למעשי האדם, אלא הם באים כמתנת חינם, חנינה.

"ארך אפים" פירושו סבלני 'נושם עמוק' (כמו שנהוג לאמר בימינו), שאינו 'מתרגז' ומעניש מיד, אלא ממתין ומחכה לחוטא שיחזור בו ויתקן את דרכו.

משמעות "רב חסד ואמת": רב חסד - עושה חסד גדול, וכן רב אמת - כלומר עושה הרבה אמת (הכוונה לדין אמת). על מידת ה'אמת' חָלַק יונה הנביא בתפילתו ("כי עתה ידעתי כי אתה...") ומחליף אותה ב'ניחם על הרעה'. בכך הוא מחה על אי הצדק שבעולם. הוא נענה שמידת הרחמים הכרחית לקיום העולם. אף כאן בסיומה של אמירת שלש עשרה המידות, מחליפים את אמירת 'ונקה לא ינקה' באמירת 'ונקה...' בלבד. מוטיב זה - של חשיבות הרחמים לפני האמת - הנו מרכזי בספרות הקבלה.

"נוצר חסד" - פירושו שומר חסד, כלומר נותן 'אשראי' של חסד - למרות שחטאו נגדו. לאלפים - לאלפי אנשים.

"נושא עוון ופשע וחטאה" - כלומר מוכן 'לשאת' ולסבול על גבו "עוון" - פעולה רעה, ו"פשע" - פעולה מכוונת בזדון, ו"חטאה" - פעולה 'המחטיאה את המטרה' בטעות או בהבנה לקויה.

סיום מידות הרחמים במילה "ונקה", כלומר תוך התעלמות מהמשך הפסוק, "לא ינקה", מתבסס על מאמר התלמוד כי "מנקה הוא לשבים (בתשובה) ואינו מנקה לשאינם שבים" (מסכת שבועות, ל"ט, א'). לפי פרוש זה, רק המשך הפסוק אינו תיאור מידות הרחמים של ה', ועל כן אין אומרים אותו.[6]

קדושתן של י"ג מידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתורת הקבלה, לי"ג המידות קדושה וכח רוחני רב, ועל כן, על האומר אותן להבין פירושן וכוונתן ולדקדק באמירתן. על י"ג מידות כתב רבינו בחיי:

Cquote2.svg

כל המבין שלש עשרה מדות
ויודע פירושן ועקרן, ומתפלל בהן בכוונה,
אין תפלתו חוזרת ריקם,
אלא אם כן היו בידו עבירות שמעכבות זה...
והנה בזמן הזה שאנחנו שרויים בגלות
ואין לנו כהן גדול לכפר על חטאתינו ולא מזבח להקריב עליו קרבנות, ולא בית המקדש להתפלל בתוכו,
לא נשאר לנו לפני ה', בלתי אם תפלתנו וי"ג מדותיו...

Cquote3.svg
– פירוש רבינו בחיי על התורה, שמות ל"ד, ו'

כמו כן פסק ר' חיים מרדכי מרגליות כי "אסור להזכיר י"ג מידות שלא בכוונה" (שערי תשובה שו"ע או"ח תקפ"א, א').

את קדושתן של י"ג מידות ניתן גם ללמוד מההלכה כי למתפלל ביחיד אסור לומר בתחנון את י"ג המידות, אלא אם כן קורא אותן בטעמיהן, וכך הוא כ"קורא בתורה" ולא כאומרן בתפילתו.

הקדמה לאמירתן של י"ג מידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן גם לעמוד על חשיבותן של י"ג מידות, מהפיוט הקדום (אולי המאות ה-5-6) שנוהגים לומר כהקדמה לאמירתן. הפיוט נשען על מדרש חז"ל שעל פיו, כשיושב האל לשפוט את ברואיו, בכסא דין הוא יושב; אך כשהוא שומע את קול השופר עולה מביניהם, מיד עובר הוא לכיסא רחמים: "ומתמלא עליהם רחמים, והופך להם מדת הדין למדת הרחמים" (ויקרא רבה, פרשה כ"ט, פסקה ג'):

אֵל! מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, וּמִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.
מוֹחֵל עֲווֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן.
מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים, וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים.
עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם לָהֶם גּוֹמֵל.
אֵל! הוֹרֵיתָנוּ לוֹמַר מִדּוֹת שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה,
זְכוֹר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה,
כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם, וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ:[7] וְשָׁם נֶאֱמַר: ויעבר ה' על פניו ויקרא: ה' ה' אל...

איזכור י"ג מידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

את מידות הרחמים מזכירים בתפילה בזמן שמבקשים לעורר את רחמיו של אלוהים.

מזכירים אותן בתפילת שחרית ומנחה בכל יום באמירת התחנון. בסליחות - בימי צום, וכן בתקופות שונות (בחודש אלול או סופו, בעשרת ימי תשובה ובימי בין המצרים), ובתפילות ימים נוראים.

בתפילות ימים נוראים, י"ג המידות מוזכרות בסיומה של כל תפילת עמידה, וכן כחלק מהתפילה. ביום כיפור הן מוזכרות כחלק מפיוטי הסליחות בתפילת המוסף, ונאמרים שלש עשרה פעמים בתפילת נעילה, בסיום יום הכיפורים.

פיוטים ופסוקים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סביב י"ג מידות נכתבו פיוטים רבים, הנאמרים בקהילות השונות עם הסליחות והתפילות[8] ועוד. הפיוטים המפורסמים הם "שלושה עשרה מידות האמורות בחנינה" הנאמר לפי מנהג האשכנזים בערב ראש השנה, ו"אזכרה" הנאמר לפי מנהג האשכנזים בסליחות האחרונות בעשרת ימי תשובה (מלבד ערב יום כיפור) ובתפילת נעילה.

רבי משה קורדובירו בספרו תומר דבורה מרחיב על שלש עשרה המידות הנלמדות מהפסוקים

Cquote2.svg

מִי אֵל כָּמוֹךָ - נֹשא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ.
לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ - כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא.
יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ! יִכְבּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ!
- וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם!
תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶסֶד - לְאַבְרָהָם.
אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם.

Cquote3.svg
ספר מיכה, פרק ז'

פסוקים אלו נאמרים אף הם בתחנון ובסליחות וכן בתפילות וטקסים כמו תשליך, וגם סביבם יש פיוטים רבים - הידוע בהם פיוט 'אדיר ונאור... מי אל כמוך'.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • י"ג מידות - פירוש, מאמרים והקלטות אודיו בשלל מסורות לי"ג מידות והפיוט המקדים - 'אל מלך יושב על כיסא רחמים' באתר הזמנה לפיוט

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תוספות, ראש השנה, דף יז עמוד ב דיבור המתחיל שלש עשרה מידות.
  2. ^ שער הכוונות, דרושי ויעבור, דרוש ג'.
  3. ^ הטעם לחלוקת הביטוי לשתי מידות מופיע בשער הכוונות: "והטעם הוא לפי שארך אפים נזכר בלשון רבים שלא אמר ארך אף. והורה בזה על חיבור שתי מידות ביחד".
  4. ^ הנימוק לחלוקת הביטוי לשתי מידות מופיע בשער הכוונות: "יען שאפשר להיות נוצר חסד אבל לא לאלפים, אם כן שתי מידות הם".
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף י"ז, עמוד ב'.
  6. ^ מבחינה לשונית אין. אפשרות לנתק בין המילה "ונקה" לבין המשך הפסוק, והפירוש שניתן במסכת שבועות אינו עולה בקנה אחד עם דקדוק המקרא.
  7. ^ ספר שמות, פרק ל"ד, פסוק ה'
  8. ^ הפיוט "תמכתי יתדותי בשלש עשרה מידות" מתייחס ישירות לי"ג מידות, אך רוב פיוטי הסליחות מתייחסים למידות בעקיפין, היות שהן נכתבו כהקדמה לאמירת המידות.