שלמה יעקבסון

שלמה יעקבסון
	תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	1 בינואר 1916
פטירה	29 ביולי 2005 (בגיל 89)
מקום קבורה	בית הקברות מורשה
מדינה	ישראל
כינוי	החאג'
השתייכות	ההגנה; פלמ"ח; הצי המלכותי הבריטי; צבא הגנה לישראל; משרד הביטחון
דרגה	סגן-אלוף
תפקידים בשירות
	שומר; מסתערב; מש"ק משמעת ושלישות; מפקד בסיס חיל הים בסידנא עלי ויפו; ראש מחלקת כח אדם בחיל הים
פעולות ומבצעים
	מלחמת העולם השנייה; מלחמת העצמאות
עיטורים
	אות ההגנה; עיטור לוחמי המדינה; עיטור אסורי שלטון המנדט; אות המשמר; אות ההתנדבות; אות הלוחם בנאצים; מדליית המלחמה 1939–1945 ; ; ; מדליית ההגנה; ;
תפקידים אזרחיים
	מנהל מוזיאון ההגנה

שלמה יעקבסון (1 בינואר 1916, כ"ד בטבת תרע"ו, תל אביב – 29 ביולי 2005) היה אסיר ארגון ההגנה בכלא עכו, מראשוני המסתערבים, מתנדב לצי הבריטי במלחמת העולם השנייה, ומראשוני חיל הים.

ביוגרפיה

שלמה יעקבסון נולד בתל אביב ב-1 בינואר 1916, בימי מלחמת העולם הראשונה. אביו היה רב. מאוחר יותר ניהלו הוריו חנות לספרים וציוד משרדי, ונמנו עם מייסדי שכונת תל נורדאו. הציירת אהובה שולמן הייתה אחותו. היו לו שתי ילדים, בן ובת.

יעקבסון למד בגימנסיה הרצליה ובבית הספר החקלאי מקוה ישראל. בעודו תלמיד, יצא עם חבר לטיול בדמשק, כשבחלק מן הדרך הם מחופשים לבדואים. בדרכם חזרה, הבריחו לארץ כעשרים עולים בלתי לגליים.

בנובמבר 1934, בעת ששמר באדמות רמת יוחנן, התעמת יעקבסון עם מסיגי גבול ערבים, והרג אחד מהם. הוא נשפט לשבע וחצי שנות מאסר עם עבודת פרך,^[1] ישב בכלא עכו, ושוחרר ביוני 1938.^[2] מאוחר יותר רכש ניסיון ימי כשעבד בנמל תל אביב.

בשנת 1941 גויס יעקבסון על ידי יגאל אלון למחלקה הסורית, שקדמה למחלקה הערבית של הפלמ"ח, והופעל במשך שנה כמסתערב בסוריה, כשהוא מתחזה לפועל ואף לאיש דת מוסלמי.

אחרי שחזר לארץ ישראל התנדב לצי הבריטי, ושרת כמש"ק משמעת ושלישות בבסיס מורטה (H.M.S. Moreta) בחיפה.

במלחמת העצמאות פיקד יעקבסון על בסיס הטירונים של חיל הים בסידנא עלי, ומאוחר יותר על בסיס חיל הים ביפו. המשיך בשרות קבע בחיל הים עד שנת 1953 ובתפקידו האחרון היה ראש מחלקת כח אדם של החיל.

אחרי שחרורו מצה"ל עבד במשרד הביטחון עד פרישתו לגמלאות. בין השאר, עסק בהכנת הפריגטות "מבטח" ו"מזנק" למסירה לציילון, ובסיוע לארצות מתפתחות במסגרת היחידה לסיוע וקשרי חוץ. בשנות ה-70 היה מנהל מוזיאון ההגנה.

נפטר ב-29 ביולי 2005.

זיכרונותיו

שלמה יעקבסון, בטלטלה (משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1997).

ראו גם

קישורים חיצוניים

אסתר תומר, המחלקה הערבית של הפלמ"ח, מכאן ומשאם: כתב העת למורשת יהדות דמשק, גיליון 9, אפריל 2009.
ירון בכר, המחלקה הסורית של הפלמ"ח; שמו של יעקבסון מופיע בעמוד 20

הערות שוליים

^ פסק דינו של שלמה יעקבזון אושר, דבר, 16 ביולי 1935.
^ שוחררו ביום הולדת המלך, דבר, 9 ביוני 1938.

[1] פסק דינו של שלמה יעקבזון אושר, דבר, 16 ביולי 1935.

[2] שוחררו ביום הולדת המלך, דבר, 9 ביוני 1938.

[1]

[2]