שמואל בנאי

שמואל בנאי
	אין תמונה חופשית
לידה	1955 (בן 69 בערך); ירושלים
ענף מדעי	קרדיולוגיה
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים
מוסדות	מנהל המערך הקרדיולוגי והיחידה לקרדיולוגיה התערבותית במרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי;; פרופסור מן המניין לקרדיולוגיה בהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב

שמואל בנאי (נולד ב-1955) הוא קרדיולוג ישראלי, פרופסור מן המניין לקרדיולוגיה בבית ספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב,^[1] מנהל המערך הקרדיולוגי והיחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צינתורים, קוצבי לב, אלקטרופיזיולוגיה)^[2] בבית החולים איכילוב.

ביוגרפיה

בנאי נולד לאביגיל ולאברהם^[3] (ממשפחת בנאי) בירושלים. בגיל 18 התגייס למסלול העתודה האקדמאית וסיים את לימודי רפואה באוניברסיטה העברית. בין השנים 1980–1984 שירת כרופא צבאי בתפקידים של רופא גדודי ורופא חטיבתי בחיל השריון, בצה"ל. בין השנים 1984 - 1986 התמחה ברפואה פנימית בבית החולים ביקור חולים. בין השנים 1986–1988 התמחה בקרדיולוגיה בבית החולים ביקור חולים. בשנת 1988 נסע לארצות הברית להשתלמות (פוסט דוקטורט) במחקר בסיסי קרדיו-וסקולרי, במעבדה לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה ניסויית של האגף הקרדיולוגי, המכון לחקר הלב, הריאות, והדם, במכוני הבריאות של ארצות הברית.

בנאי נושא תפקידים בכירים בתחום רפואת הלב. בין השנים 1996–2004 כיהן בנאי כמנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית, בבית החולים ביקור חולים. בין השנים 1999–2004 כיהן בנאי כסגן מנהל המחלקה הקרדיולוגית, בבית החולים בקור חולים. בשנת 2004 עבר בנאי לבית החולים הדסה עין כרם, לאחר שקיבל מינוי של מנהל יחידה רפואית במערך הקרדיולוגי, בבית החולים.

בשנת 2005 התמנה בנאי למנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית, במערך הקרדיולוגי, בבית החולים איכילוב, ומאז שנת 2018 הוא מנהל את המערך הקרדיולוגי בבית החולים איכילוב.

פרופ' שמואל בנאי הוא מומחה ברפואת הלב וכלי הדם, פרופסור מן המניין בפקולטה לרפואה, ראש מרכז-על למחקר והנדסה רפואית של הלב וכלי הדם, מחזיק הקתדרה לקרדיולוגיה התערבותית ע"ש וולטון באוניברסיטת תל אביב, וחבר באקדמיה הלאומית לרפואה מדעית. הוא דיקאן משנה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.

בנאי עוסק בצנתורים אבחוניים וטיפוליים, קרדיולוגיה בקהילה, מניעה, גילוי מוקדם וטיפול במחלות לב ובמחקר יישומי לפיתוח שיטות חדשניות לאבחון וטיפול במחלות הלב וכלי הדם.

בנאי משלב את עבודתו כקלינאי, איש אקדמיה וחוקר מדעי. בשנת 2002 התמנה בנאי לפרופסור חבר ברפואה פנימית וקרדיולוגיה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית, ירושלים. בנאי נבחר כמורה מצטיין בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים בשנים: 1992, 1994, 1995, 2004 ,2005.

בשנת 2007 התמנה בנאי לפרופסור חבר ברפואה פנימית וקרדיולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. בשנת 2015 התמנה בנאי לפרופסור מן המניין, בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. לבנאי יותר מ-350 פרסומים מדעיים.

סיים את לימודי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים, ואחרי סיום התמחות בקרדיולוגיה המשיך להתמחות-על במחקר בסיסי בקרדיולוגיה ובביולוגיה של דופן העורק במכוני הבריאות הלאומיים של ארצות הברית, במרילנד ארצות הברית. הוא היה מהראשונים לחקור ולתאר תהליכי אנגיוגנזיס (גדילת כלי דם חדשים) בלב האיסכמי, ותהליכי תגובה וריפוי של דופן העורק לנזק (רסטנוזיס).

בשני העשורים האחרונים הוא הוביל 3 מחקרים קליניים פרוספקטיביים, מבוקרים, בין לאומיים, רב מרכזיים באירופה, ארצות הברית וקנדה, כולם בנושא פיתוח טיפול רפואי חדש בחולים עם תעוקת חזה עמידה לטיפולים הקיימים. הוא מנהל ומוביל מספר פרויקטים בינלאומיים לפיתוח טיפולים חדשים במחלות לב: 1. טיפול לתעוקת חזה כרונית עמידה לטיפולים המקובלים מרמת הרעיון ועד לקבלת האישורים הרגולטוריים, ולשימוש קליני נרחב, בחולים שאין להם פתרון טיפולי קיים. 2. טיפול במחלת כלי הדם הקטנים של הלב Coronary Microvascular Dysfunction-, מחלה שאין לה טיפול קיים. 3. פיתוח מסתם מיטרלי תותב להשתלה בגישה מילעורית, כולל ניסוי בבני אדם. 4. סטטוסקופ עם טווח שמע רחב כולל תת-קול, מבוסס בינה מלאכותית, לאיתור מומים במסתמי הלב.

לרווחת הציבור, פרופ' בנאי יזם והפעיל מערכת למתן טיפולים פולשניים מתקדמים בקרדיולוגיה המאפשרת ביצוע צנתור על ידי מיטב הרופאים באיכילוב, ללא תור או המתנה, ללא תשלום כספי, וללא תלות בסוג הביטוח הרפואי. בנוסף, הפעלת רפואת לב ציבורית שמטרתה מניעת תחלואת לב בקרב האוכלוסייה הבריאה בתל אביב-יפו.

הישגים קליניים

פיתח ויישם מהפכה ייחודית בהנגשה של רפואה ציבורית מיטבית לכל דורש. אפשרות של בחירת רופא מצנתר, ללא צורך בהמתנה, בתנאי אשפוז טובים, ללא תשלום וללא תלות בביטוח הרפואי. שיטה שעובדת ומוכיחה את עצמה כבר 16 שנים

כמנהל מערך קרדיולוגי גדול, דחף והכניס לשימוש בארץ טכנולוגיות ושיטות אבחון וטיפול חדשים במחלות לב:

טיפול בתעוקת חזה עקשנית ועמידה לטיפולים מקובלים (תרופות, צנתורים וניתוחי מעקפים),

הראשון שפיתח בארץ את תחום האבחון והטיפול במחלה כלילית מיקרו-וסקולרית

מחקר ופיתוח:

שותף לפרסום של מעל 350 מאמרים מדעיים

חוקר ראשי במעל 60 מחקרים קליניים מאז 2006

ניהל 4 מחקרי FIH בינלאומיים של טכנולוגיות טיפול חדשות במחלות לב, שתיים מהטכנולוגיות הן טכנולוגיות שהוא היה שותף לפיתוחן

ניהול של 4 מחקרים פרוספקטיביים בינלאומיים רב מרכזיים, 2 מהם Randomized sham-controlled, אחד עדיין מתנהל ומגייס מטופלים בארצות הברית, והרביעי מתוכנן להתחיל בעוד שנה

ארבעת המחקרים הם לבחינת הבטיחות והיעילות של הקורונרי סינוס רדיוסר, התקן (מישתל) בוריד המנקז דם מהלב והמשמש לטיפול בחולים עם חסימות בעורקי הלב, ותעוקת חזה קשה עקשנית ועמידה לכל הטיפולים המקובלים. מחלה הגורמת למגבלה תפקודית קשה, ולפגיעה קשה באיכות החיים של אנשים פעילים. פרופ' בנאי אחראי ראשי לפיתוח הטכנולוגיה הזו מאז שנת 2002, משלב הרעיון, דרך ניסויי חיות, פיתוח הנדסי של המערכת, ועד הוכחת בטיחות ויעילות במחקרים מבוקרים בבני אדם ועד לשימוש הקליני גורף.

תוצאות המחקר הבינלאומי הרנדומלי הרב מרכזי הראשון התפרסמו בניו אינגלנד ב-2015.

בשנה האחרונה הסתיים מחקר פרוספקטיבי ב-25 מרכזים באירופה

מחקר רב מרכזי גדול, מבוקר, Sham Controlled שני מתבצע עכשיו בארצות הברית וקנדה

ומחקר רנדומלי רביעי מתוכנן להתחיל בשנה הבאה על חולים עם תעוקה כתוצאה ממחלה כלילית מיקרו-וסקולרית.

מחקר בסיסי:

1. אנגיוגנזיס בשריר הלב: פיתוח מודלים בחיות לבחינת היתכנות של אנגיוגנזיס בלב כאפשרות טיפול במחלה חסימתית של כלי הדם של הלב. במחקרים של פר בנאי הוכך לראשונה שניתן ליצר התפתחות כלי דם חדשים (אנגיוגנזיס) בלב האיסכמי על ידי הזלפה מקומית של פקטורי גדילה אל תוך האזורים האיסכמיים שלב

2. במחקר שנערך בבית הספר לרפואה בירושלים, הוכח לראשונה שאיסכמיה בשריר הלב גורמת לביטוי מוגבר של VEGF שהוא הגורם המעודד אנגיוגנזיס בלב

3. במספר עבודות מחקר גם ב- NIH וגם בבית הספר לרפואה בירושלים, תיאור לראשונה של תהליך השגשוג והנדידה של תאי שריר חלק וסקולריים בדופן העורק כתוצאה מנזק לדופן העורק, כבסיס להבנת תהליך ההיצרות החוזרת (רסטנוזיס) אחרי השתלת סטנט

4. בשיתוף פעולה מחקרי בין המחלקות לביוכימיה, פרמקולוגיה ורפואה באוניברסיטה העברית, פותחו תכשירים חדשים (PDGF beta selective inhibitors) לחסימה סלקטיבית של שגשוג ונדידה של תאי שריר חלק בדופן העורק לשם טיפול מקומי למניעת רסטנוזיס בעורק כלילי, עם ניסויים במודל של חזיר ושחרור מקומי מבוקר של התרופה לדופן העורק, כולל ניסויים על רקמות של עורק אדם עם טרשת

מחקר יישומי:

1. גילוי העובדה שמגנזיום סולפט בהזרקה לוריד מהווה טיפול יעיל ובטוח בטכיקרדיה חדרית מסוג Torsade de pointes, מאז זה הפך לטיפול שגרתי בהפרעת קצב מסוכנת זו בכל העולם

2. פיתוח התקן ייחודי (רדיוסר) להשתלה בוריד הלב כטיפול בחולים מחלה כלילית חסימתית עם תעוקת חזה כרונית עמידה לטיפולים המקובלים. הטיפול נמצא בשלב מסחרי ומומלץ בקווים המנחים של האיגוד הקרדיולוגי האירופאי בעקבות מספר רב של מחקרים שפרופ' בנאי הוביל ויזם, ומספר רב של פרסומים בנושא. הוא האחראי לפיתוח המוצר הזה משלב הרעיון, הוכחת היתכנות במודל חיה, הנדסה וייצור של המישתל, ניסוי FIH, ובהמשך מחקרים קליניים פרוספקטיביים רב מרכזיים בינלאומיים

3. הרדיוסר נחקר כטיפול מבטיח לטיפול בתעוקת חזה מישנית למחלה כלילית לא חסימתית, מחלה שעד לאחרונה – לא היה לה כל טיפול, ופוגעת בעיקר בנשים. הוכח שהרדיוסר משפר תפקוד מיקרו-וסקולרי כלילי לקוי, וכבר נמצא בשימוש קליני באירופה למטרה זו

4. פיתוח של מסתם תותב ביולוגי מיטרלי להשתלה מילעורית, הגיע לשלב של ניסוי בבני אדם, ונעצר בגלל בעיות תקציב, למרות הצלחה גדולה של המסתם שהושתל בכ- 100 בני אדם באירופה, קנדה ובישראל

5. פיתוח סטטוסקופ מבוסס בינה מלאכותית, ויכולות שמע בטווח האינפרה-סאונד לאיבחון אוטומטי של פתולוגיות במסתמי הלב ושל פתולוגיות ריאתיות