אורנה בנאי

**אורנה בנאי**
	בנאי בתוכנית "גב האומה", 2015
סוגה מועדפת	שחקנית וקומיקאית
תאריך לידה	25 בנובמבר 1966 (בת 49)
מקום לידה	באר שבע, ישראל

אורנה בנאי ועודד מנשה בתוכנית "קיץ על החוף"

בנאי בתוכנית ארץ נהדרת, 2009

אורנה בנאי (נולדה ב-25 בנובמבר 1966) היא שחקנית וקומיקאית ישראלית, לשעבר חברת מועצת עיריית תל אביב-יפו. זוכת פרס האקדמיה לטלוויזיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדותה ונעוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורנה בנאי נולדה בבאר שבע לשמחה ולשופט יצחק בנאי. בהמשך עברה המשפחה לעומר. למדה בתיכון עירוני מקיף ו' בבאר שבע. בצבא שירתה בבי"ס למ"כים שליד ירוחם. בתחילת דרכה עבדה בעבודות מזדמנות, עד שהחלה בלימודי משחק ב"סטודיו למשחק ניסן נתיב" בתל אביב.

חיים מקצועיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר לימודיה החלה להופיע במופעי סטנד אפ, בין השאר במועדון ה"קאמל קומדי קלאב". היא הופיעה בפינה בתוכנית הטלוויזיה "סופשבוע" עם דודו טופז בערוץ 1, ובמופע יחיד. ב-1994 שיחקה בסרט "מקס ומוריס" לצד משה איבגי, וכן שיחקה ב"החצי השני" בשנת 1996 לצד אלון אבוטבול. בשנת 1997 הופיעה בסדרת הטלוויזיה של חיים בוזגלו "מרחב ירקון".

התפרסמה במיוחד בזכות דמותה "לימור", שאותה גילמה לראשונה בתוכנית הטלוויזיה "אקשן" (שם כיכבה לצד יעל אלמוג), ולאחר מכן בחמש עונות בתוכנית הבידור "רק בישראל" (לצד ארז טל) משנת 1998.

בשנת 2003 הופיעה בסרט הטלוויזיה "אפרסק", ובתפקידי אורח בסדרת הקומדיה "החיים זה לא הכל". כמו כן בשנת 2004 הופיעה בסרט "לנצח עם מיקי ברקוביץ'" לצד רמי הויברגר. החל משנת 2003 השתתפה בתוכנית הסאטירה "ארץ נהדרת", בה חיקתה בין השאר את דמויותיהן של ג'ודי שלום ניר מוזס, טטיאנה הופמן ולימור לבנת.

בשנת 2005 החלה להופיע בתפקיד הראשי בסדרה "אמא'לה", ואף השתתפה בכתיבת הסדרה, אשר מתארת את תהליכי ההריון והלידה החד-הוריים.

בשנת 2009 עזבה את התוכנית "ארץ נהדרת", מעט לפני עליית עונתה השביעית, וכן עזבה את הזכיינית קשת. בשנת 2010 החלה להשתתף באופן קבוע בתוכנית הסאטירה "מצב האומה" של הזכיינית רשת, לצד ליאור שליין וגורי אלפי; התוכנית עברה ב-2015 לערוץ 10, תחת השם "גב האומה". בשנת 2011 גילמה בנאי את דמותה של "גילה כהן" בסדרה "השנים הכי יפות". בשנת 2014 החלה לגלם את "שלומציון לוריא" בסדרה "משפחה שולטת".

מלבד הופעותיה בטלוויזיה, שיחקה גם בהצגות תיאטרון, ביניהן "סטריפטיז אחרון", הצגתו של הלל מיטלפונקט; "רווקים-רווקות", הצגתו של חנוך לוין ("הקאמרי"); "הסרפד של השכן" של רביד דברה ו"אנשים קשים" של יוסף בר יוסף.

החל מ-2012 מופיעה במופע סטנד אפ שבו היא מתארת אירועים מחייה^[1].

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנאי פעילה פוליטית ומזוהה עם המאבק למען זכויות בעלי חיים ומשויכת לשמאל הפוליטי.

היא כיהנה כחברת מועצת עיריית תל אביב-יפו מטעם מפלגת הירוקים - מפלגה למען איכות הסביבה וזכויות בעלי חיים. בנאי מרצה בכנסים שונים הנוגעים בנושא, מופיעה בתשדירים ומגיעה לאירועים ולאסיפות הקשורות בעניין. בהזדמנות מסוימת אף כתבה כי "אני נפעמת בכל פעם מחדש כשאני רואה בני אדם הנוהגים בכלבם כאילו היה בן-משפחתם. ממש כך אני מתייחסת לכלבתי שלי, שלא לומר לבִתי שלי. באחרונה הצטרף אלינו בני, אמיר. אמיר הוא אח של סיגלית. ועל פי היגיון זה, סיגלית היא נצר נוסף למשפחת בנאי הגדולה"^[2]. בבחירות 2013 למועצת העיר תל אביב-יפו היא הוצבה במקום ה-18 הסמלי והאחרון ברשימת "תנועת מהפך ירוק בת"א - לתת לחיות התנועה הירוקה".

לאחר "מבצע עופרת יצוקה" חתמה על עצומה הקוראת להקמת ועדת חקירה בשל "הצורך לחקור את פשעי מלחמה שביצעה ישראל במבצע עופרת יצוקה"^[^{דרוש מקור}^]. בריאיון בעת מבצע צוק איתן התייחסה בנאי לסבל בשני הצדדים, הישראלי והערבי. היא אמרה שהיא מתביישת בעם ישראל, "שרובו מתלהם וגס רוח", ואמרה שאיננה מסוגלת לומר "תנו לצה"ל לנצח"^[3]. על אמירה זו נמתחה ביקורת, ובנאי פוטרה מתפקידה כפרזנטורית של חברת מנו ספנות^[4]. לאחר מכן חזרה בה בנאי, הוציאה מכתב תגובה בו כתבה כי חלק מדבריה לא הובנו כראוי והוצאו מהקשרם, הגדירה את חמאס כארגון טרור והצדיקה את המבצע הצבאי^[5]^[6].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003 ילדה את בנה אמיר. בשנת 2008 גילתה בראיון לעיתון ידיעות תל אביב כי אביו של הילד הוא העיתונאי אהרן ברנע, שלא הגיב על הידיעה. בשנת 2008, בהיותה במערכת יחסים זוגית, אימצה אורנה את בתה השנייה, מיקה^[7].

בדצמבר 2011 יצאה מהארון^[8]. כיום מתגוררת עם שני ילדיה בתל אביב.

בנאי היא חלק ממשפחת האמנים בנאי - בתו של שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, יצחק בנאי, ואחותם של הזמרים מאיר בנאי ואביתר בנאי.