מאיר בנאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאיר בנאי
מאיר בנאי
לידה 5 ביולי 1960
ירושלים, ישראל
פטירה 12 בינואר 2017 (בגיל 56)
מושב חמד, ישראל
שנות פעילות 19822017
סוגה רוק-נשמה,רוק, זמר עברי, פופ
עיסוק זמר, זמר-יוצר עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה פסנתר ומפוחית
מאיר בנאי - האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מתוך מופע הלהקה החשמלי "בשם האהבה"
מאיר בנאי בהופעה בחוצות היוצר, 2009

מאיר בנאי (5 ביולי 1960, י' תמוז תש"כ12 בינואר 2017, ט"ו טבת תשע"ז) היה זמר-יוצר, מוזיקאי ושחקן ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנאי נולד בירושלים לשמחה ולשופט יצחק בנאי[1]. בגיל צעיר עברו הוריו להתגורר בדרום ישראל. בנאי הצעיר גדל ביישוב הכפרי עומר ולמד בתיכון מקיף ד' בבאר שבע. הוא אחיהם של אורנה, אביתר ואפרת. הוא הראשון שהתפרסם מבני הדור השני של משפחת בנאי המפורסמת. בנאי ניגן וכתב שירים מגיל 17, ונבחן ללהקה צבאית אליה התקבל אך לא זכה להשתתף בה מכיוון שבאותה תקופה הרמטכ"ל רפאל איתן ביטל את הלהקות הצבאיות. בנאי שירת כלוחם בחיל השריון, ופעילותו כאמן נדחתה עד לאחר שחרורו מצה"ל. בשנות האלפיים חזר בתשובה.

שנות השמונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם סיום שירותו הצבאי זכה בנאי לחשיפתו הראשונה, בתוכנית הטלוויזיה "זה הזמן" בהנחיית רם עברון. על החלק האמנותי בתוכנית היה אחראי עורך המוזיקה מנחם גרנית, ששמע את המוזיקאי הצעיר הכשרוני למשפחת בנאי, והזמין אותו להיות זמר אורח בתוכנית.

תקליט ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע 1982 הוציא בנאי במימון עצמי תקליט שדרים ראשון עם השירים "אל המנוחה" ו"אביתר", שנכתב על אחיו הקטן אביתר בנאי, לימים זמר מצליח בזכות עצמו. בהקלטת שני השירים השתתפו מיקי שביב בבס, מאיר ישראל בתופים ואריק רודיך שגם עיבד, בקלידים. תקליט השדרים הפך ללהיט גדול באותה תקופה.

בקיץ 1983 הוציא את השיר "אולי מחר". נחום היימן אהב את השירים, והחתים את בנאי לחברת התקליטים העצמאית שלו, "מאי מיוזיק". אלבומו הראשון, שנקרא "מאיר בנאי", יצא באמצע 1984 בהפקתו המוזיקלית של אריק רודיך. בנאי כתב והלחין את כל השירים, מלבד השיר "זה חלום", שהלחין רודיך. בנוסף לשירים מתקליטי השדרים, כלל האלבום שירים כ"כשהיום עולה", "מחפש את הכיוון" ו"שוב מלבלב" הקצר.

בראיונות עמו באותה תקופה סיפר בנאי שאהב לשמוע זמרים בריטיים כפיטר גבריאל וג'ואן ארמטריידינג, ואף טען לא פעם שהושפע מהם, אך יצר צליל חדש ואישי.

"חופים", סרטים, טלוויזיה ופסטיגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין האלבום הראשון לשני הופיע בנאי בצוות "חופים" לצד חני ליבנה, משה דץ וליזה קחטן, במופע משירי נחום היימן. שניים משיריו במופע יצאו בשנת 1984 על גבי תקליט שדרים כפול, "תפילת דייג" שכתב נתן יונתן ו"את שומעת" שכתב נתן אלתרמן.

ב-1985 השתתף כשחקן בסרט הקולנוע של אבי נשר "שוברים". בנאי הלחין ושר בסרט זה את "שירו של שפשף" למילים של יאיר ניצני, שהפך ללהיט גדול. בסוף 1985 השתתף בנאי בפסטיגל עם "שיר הצב", שהלחין למילים של הילדה אביטל וייס. השיר הגיע למקום התשיעי בתחרות.

ב-1986 השתתף בנאי בסרטו של אמנון רובינשטיין "נאדיה", לצד בן דודו יובל בנאי. בנאי הלחין ושר את שיר הנושא של הסרט (מילים: אביב אלדמע) "חלומות אחרים" שיצא על גבי תקליט שדרים בהפקתו המוזיקלית של גיא יפה.

בנוסף הופיע באותה תקופה בתוכנית הילדים "שיישאר בינינו".

הפריצה הגדולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1987 יצא אלבומו השני של בנאי, "גשם", בהפקה מוזיקלית ועיבודים של מתי כספי. גם באלבום זה כתב והלחין בנאי את כל השירים, שבהם בלטו "אצלך בעולם", "תגידי אש תגידי מים", "אל תלכי מכאן", "הלילה של אתי", "המסיבה שנגמרה" ושיר הנושא, "גשם" שהפך ללהיט.

בנאי שאב השראה למילות השיר "גשם" מהסרט "נהג מונית" בעקבות השורה: "תודה לאל על הגשם... שעזר לשטוף את הזבל והאשפה מן המדרכות"[2]. הקלטת כל הפלייבקים לאלבום ארכה כשבוע, ואת השירה לכל האלבום הוא סיים בשלוש שעות וחצי. תוך חודשים ספורים הגיע האלבום למעמד אלבום זהב, על מכירות של 20,000 עותקים.

בנאי הפך לכוכב, ויצא לסיבוב הופעות מוצלח בהפקתו המוזיקלית של עדי דגני שתועד בשנת 1988 ויצא ב-1989 באלבום "הופעה חיה". האלבום כלל שני שירים חדשים שהציגו צד קליל יותר והומוריסטי שלו - "תותים" ו"יש לה אף כל כך ארוך". בנוסף אליהם האלבום כלל בעיקר חומרים מתוך ההופעה שלא הופיעו עד אז בתקליטיו והופיעו לפני כן רק בסינגלים, ובהם "תפילת דייג", "את שומעת", וכן "חלומות אחרים" ו"שירו של שפשף" שהופיע עד אז רק בפסקול הסרט "שוברים".

ב-1989 הוציא בנאי תקליט שדרים בשם "אל החלום" בהפקה מוזיקלית של משה לוי. השיר לא יצא על גבי אלבום.

שנות התשעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"הצבעים משתנים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1990 יצא אלבומו הרביעי של בנאי, "הצבעים משתנים". בנאי כתב, הלחין ועיבד את כל שירי האלבום. בין השירים שנכללו בו היו "השמש עוזבת" ו"השוק" שהפכו ללהיטים בתחנות הרדיו. אף על פי שהאלבום לא זכה להצלחה מסחרית, הוא נחשב בעיני מעריציו של בנאי לאלבום מופת.

זמר השנה, שיר השנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1992 יצא אלבומו של בנאי "וביניהם". בנאי כתב והלחין את כל השירים, פרט לשירים "וביניהם" שכתב עם אשתו דאז ענת בנאי ו"נגמרות לי המילים" שכתב אהוד מנור. האלבום הגיע למעמד אלבום פלטינה בזכות מכירת 40,000 עותקים, והשירים "וביניהם", "אהבה קצרה" והבלדה השקטה "שער הרחמים" הפכו ללהיטים. במצעדי הפזמונים ששודרו בשנה זו זכה בנאי בתואר זמר השנה, והשיר "אהבה קצרה" נבחר כשיר השנה וצעד 43 שבועות ברשת ג' מתוכם 3 שבועות במקום הראשון (שני ל"הקיץ האחרון"). באותה שנה השתתף בנאי פעם נוספת בפסטיגל, שבו שר את לחנו למילים של אהוד מנור "יום אחד לא היום". השיר הגיע למקום השישי בתחרות.

תחילתה של שגרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1994 השתתף בנאי בקטע מתוך אלבום הקונספט "רדיו בלה בלה" של הלהקה "החברים של נטאשה", בקטע "צפוי שינוי".

בשנת 1996 יצא אלבומו של בנאי "מנגינת הנדודים". מלבד השיר "העוקד והנעקד והמזבח" שכתב אהוד מנור ו"ציורים בחלון" שכתבה צרויה להב, היו כל המילים והלחנים של בנאי. אחרי הוצאת האלבום הקליט בנאי גרסת כיסוי לשיר "איפה הם כל אבותינו" (חיים חפר / שמוליק קראוס) של להקת "החלונות הגבוהים". ב-1998 הקליט את לחנו ל"מולדת" שכתב אהוד מנור. השיר נכלל באוסף שיריו של מנור "אין לי ארץ אחרת".

בשנת 1998, במסגרת "פסטיבל ים המלח", הופיע בנאי עם בני דודיו, יובל בנאי ואהוד בנאי, למופע חד פעמי בקיבוץ מצפה שלם.

בשנת 1999 יצא בנאי למופע משותף עם ארקדי דוכין שנקרא "ארקדי בנאי מאיר דוכין", ובו שניהם שרו ממיטב להיטיהם ויצרו שיר אחד משותף בשם "דומינו". באותה שנה הוציאו השניים מיני-אלבום תחת שם זה, ובו הקלטות אולפן של חמישה שירים שבוצעו במופע. מתוך האלבום זכו להצלחה שיר הנושא "דומינו", וכן הביצוע המשותף של השניים לשירו של בנאי "אהבה קצרה".

המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאיר בנאי - מתוך המופע "כמו אגם רוגע"

בשנת 2001 יצא אלבומו השביעי של בנאי, "לב סדוק". גם הפעם בנאי כתב והלחין את כל השירים. האלבום כולל 10 שירים, בהם "אליה", "מרגישה בסרט" ושיר הנושא "לב סדוק".

בשנת 2002 יצא אלבום אוסף כפול של בנאי בשם "כמה אהבה" שהגיע למעמד אלבום פלטינה. האלבום כלל את השיר "בשם האהבה" שנכתב במיוחד עבור האוסף, וכן תקליטור נוסף ובו שירים בביצוע אקוסטי שהוקלטו במיוחד.

בשנת 2003 הקליט בנאי גרסה מחודשת לשירו של שמוליק קראוס "רואים רחוק רואים שקוף", עבור סדרת הטלוויזיה "מעורב ירושלמי". הסינגל, שעובד והופק מוזיקלית על ידי יונתן בר גיורא, מלחין הסדרה, הפך ללהיט, והיה ממתווי ההיכר של הסדרה זוכת פרס האקדמיה הישראלית. גם בעונה השנייה והשלישית של הסדרה המשיך הביצוע הזה להיות פתיח הסדרה.

בשנת 2005 הוציא בנאי שני סינגלים, "שם כל האדם" שלא יצא באלבום ו"בולטת", שכתבה לירון הרפז, שנהרגה בפיגוע בשנת 2001, ויצא באלבום "באמצע שום מקום", שכלל שירים שכתבה והלחינו וביצעו אמנים שונים.

בשנת 2007 הוציא בנאי את האלבום "שמע קולי", שכלל שירים מפיוטים יהודיים מתקופות שונות, שנכתבו והושרו על ידי רבי שלום שבזי, רבי שלמה אבן גבירול, רבי משה אבן עזרא, רב האי גאון ועוד. בנוסף ללחנים מקוריים של בנאי, מופיעים באלבום גם שירים עם לחנים מסורתיים. האלבום יועד תחילה לצאת בפברואר 2008, אך הצלחת הסינגל הראשון מתוכו, "לך אלי תשוקתי" שהלחין בנאי על פי פיוטו של פרשן המקרא והמשורר רבי אברהם אבן עזרא הקדימה את צאתו לדצמבר. בינואר יצא הסינגל השני, "איילת חן" שכתב רבי שלום שבזי והלחין בנאי על פי לחן עממי ובמרץ יצא "שלום לך דודי" של אבן גבירול לפי לחן של מוחמד וואהבי. את שירי האלבום הפיק ועיבד המוזיקאי גיל סמטנה. כשלושה חודשים אחרי צאתו הגיע האלבום למעמד של אלבום זהב.

בשנת 2011 יצא אלבום הופעה כפול של בנאי בשם "כמו אגם רוגע".

ב-12 בינואר 2017 נפטר בנאי בביתו במושב חמד, לאחר מאבק בן שנה וחצי במחלת סרטן הוושט[3] ונקבר בהר המנוחות. הוא הותיר שני ילדים.[4]

לאחר מותו הועלה אתר האינטרנט אשר עבד עליו בנאי בעצמו במשך תקופה ארוכה. לצד סקיצות וקטעי מוזיקה נדירים, האתר מכיל גם תמונות שצילם בנאי ומעטרות את רקע העמודים. במלאת שנה למותו ערכו בני משפחתו מופע מחווה לזכרו עם מיטב האמנים בארץ,[5] ולרגל המופע השיקה אן אם סי אלבום אוסף כפול במסגרת סדרת המיטב שכולל 36 שירים[6].

שיתופי פעולה בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנאי בהופעה בפסטיבל ערד, 1992

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיני-אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי הופעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כמה אהבה (2002) - פלטינה (+40,000 עותקים)
  • המיטב - אלבום כפול (2018)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מותו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ החברה הראשונה של מאיר בנאי, באתר כיפה, 13 בינואר 2017
  2. ^ חדשות ערוץ 2, כתבה על מאיר בנאי, 19 במארס 2011
  3. ^ עמי פרידמן ורן בוקר, מאיר בנאי הלך לעולמו בגיל 55, באתר ynet, 12 בינואר 2017
  4. ^ רועי ינובסקי, ‏הבנאים בוכים, באתר "ידיעות אחרונות", 14 בינואר 2017
  5. ^ ניר יהב‏, לזכר מאיר: כך נראתה ההופעה המרגשת של בני משפחת בנאי, באתר וואלה! NEWS‏, 23.01.18
  6. ^ המיטב - אלבום כפול. באתר דיסק סנטר.