יעקב בנאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יעקב בנאי
יעקב בנאי.jpg
יעקב בנאי 1919-1993
לידה 1919
ירושלים, ישראל
פטירה 28 בדצמבר 1993 (בגיל 74 בערך)
ירושלים, ישראל
עיסוק שחקן, שחקן קולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יעקב בנאי (1919 - 28 בדצמבר 1993) היה שחקן קולנוע ותיאטרון ישראלי, יליד ירושלים, השני משמונת האחים במשפחת בנאי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנאי נולד למאיר אליהו ומלכה לבית שבתאי וגדל בשכונת מחנה יהודה בירושלים, בסביבות השוק. החל להופיע במסגרת בית הספר הדרמטי של האוניברסיטה העברית. היה ראשון האחים שהלך ללמוד משחק. בשנת 1942 הצטרף לתיאטרון "המטאטא". במלחמת העצמאות היה חבר בצוות בידור עם שמואל עצמון בזמן המצור על העיר. בשנת 1950 נשא את מרים לאישה, והופיע בהצגות בתיאטרון, בעיקר ב"זירה" ואצל גיורא גודיק. בסביבות שנת 1957 עבר עם משפחתו לגבעתיים שבה התגורר עד לפטירתו .

בתחילת שנות ה-60 הופיע יחד עם אלברט כהן, זוהר אוריין וליה דוליצקיה במסגרת "להקת זרקור". הלהקה העלתה מופעי בידור שכללו גם קטעי זימרה, המפורסם שבהם "סבא ליאון".

כמו כן שיחק בסרטים רבים, בהם: "סאלח שבתי" ושמונה בעקבות אחד (1964), "השוטר אזולאי" (1971), "חסמבה ונערי ההפקר" (1971), "חכם גמליאל" (1973), "חגיגה בסנוקר" (1975), "רק היום" (1976), "אדון לאון" (1982) ו"אבא גנוב 2" (1989).

ב-1991 השתתף בסרט "לא בלי בתי" עם סאלי פילד ובו גילם תפקיד קצרצר של איש דת שיעי. ב-1989 הוציא עם בנו אהוד אלבום בשם "תחת שיח היסמין", ובו סיפר אגדות עם פרסיות על רקע נגינתו ושירתו של הבן. בשנת 1973 התאלמן מאשתו מרים, אימם של בניו, אלי ואהוד. לאחר מכן ניהל במשך ארבע שנים מערכת יחסים עם אישה הצעירה ממנו בכארבעים שנה, ושמר עימה על קשר עד ליום מותו. יעקב בנאי נפטר מהתקף לב בביתו שבגבעתיים בשנת 1993, והותיר אחריו שני בנים ושלוש נכדות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.