לדלג לתוכן

שמורת סרברנה

שמורת סרברנה
מראה בשמורה
מראה בשמורה
מראה בשמורה
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 1983, לפי קריטריונים 10
שטח האתר 673 הקטאר (אזור חייץ של אתר המורשת) עריכת הנתון בוויקינתונים
הערות אתר מורשת עולמית בסיכון 1992-2003
מידע כללי
תאריך הקמה 20 בספטמבר 1948 עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים ומידות
שטח 638 הקטאר, 673 הקטאר
מיקום
מדינה בולגריהבולגריה בולגריה
מיקום מחוז סיליסטרה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 44°06′40″N 27°04′20″E / 44.111116°N 27.072206°E / 44.111116; 27.072206
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שמורת סרברנה (בולגרית Природен резерват Сребърна) היא שמורת טבע בשטח של כ-9,000 דונם בצפון-מזרח בולגריה, בשטח מחוז סיליסטרה, כ-19 ק"מ ממערב לעיר סיליסטרה. השמורה ממוקמת סביב אגם קטן של מים מתוקים, כקילומטר בודד מדרום לנהר הדנובה, והיא שוכנת במישור ההצפה שלו. המקום הוכרז כאזור מוגן בשנת 1942 לאחר שהושב יחד עם דרום דוברוג'ה לשליטת בולגריה ב-1940. ב-20 בספטמבר 1948 זכה המקום במעמד של שמורת טבע, וב-1977 הוכר כשמורה ביוספרית. ב-1983 העניק ארגון אונסק"ו לשמורה מעמד של אתר מורשת עולמית.

מראה האגם

קיימות מספר גרסאות למקור שמם של האגם והשמורה. לפי הראשונה, "סרבריסט" היה שמו של שליט מקומי אשר מצא את מותו במקום סמוך. לפי גרסה אחרת טבעה באגם סירה עמוסה בכסף ובבולגרית "סרברו" (Сребро) הוא "כסף"; ולפי הגרסה השלישית, וככל הנראה הסבירה ביותר, ניתן השם לאגם על שם נצנוץ מימיו בלילות ירח מלא.

השמורה שוכנת בגובה של 10-13 מטר מעל פני הים. עומקו של האגם שבמרכזה נע בין מטר לשלושה מטרים וסביבו משתרעות ביצות. שטחו של האגם הוא כ-6,200 דונם, מהם 1,200 דונם של מים פתוחים ו-4,000 דונם המכוסים בצמחייה סבוכה של קנה מצוי. האגם היה מחובר אל נהר הדנובה עד שנת 1949, מועד בו נותק ממנו. הניתוק מנע הצפות שנתיות, אך המצב הושב לקדמותו ב-1978. הקמת סכר על הדנובה הביאה להתייבשותו ההדרגתית של האגם, ובין השנים 1992 ל-2003 הוא נכלל ברשימת אתרי המורשת העולמית בסיכון. סמוך לחופו הדרום-מערבי של האגם שוכן כפר קטן ובו כ-3,000 תושבים.

בשמורה גדלים 139 מיני צמחים, והיא מתאפיינת בצמחייה עשירה של קנה מצוי המכסה כמחצית משטחה. עוד גדלים במקום נימפאה לבנה ומספר צמחי ביצות נדירים. אולם עיקר פרסומה של השמורה הוא בכך שהיא משמשת כאזור קינון ל-99 מיני עופות וכתחנה בנתיבם של כשמונים מיני ציפורים נודדות. על העופות במקום נמנים השקנאי המסולסל, העיטם לבן-הזנב, המגלן החום, הכפן האירופי, הלבנית הגדולה, הקורמורן הגמדי, האווז האפור ומספר מיני ברווזים. בנוסף חיים בשמורה 39 מיני יונקים, 21 מיני זוחלים ועשרה מיני דגים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שמורת סרברנה בוויקישיתוף