מגלן חום

מגלן חום
מצב שימור
	ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	עופות
סדרה:	שקנאים
משפחה:	כפניים
סוג:	מגלן בוהק
מין:	מגלן חום
שם מדעי
	Plegadis falcinellus; ‏ליניאוס, 1766
תחום תפוצה

מגלן חום או מגלן מצוי (שם מדעי: Plegadis falcinellus) הוא עוף מים במשפחת הכפניים. בתי הגידול המועדפים עליו הם ביצות ואזורים הסמוכים למקווי מים, בנוסף ללגונות, מישורי הצפה, מאגרי מים ואתרי שפכים.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

למגלן מקור ארוך, עבה ומעוקל. אורך המגלן 58-52 ס"מ, מוטת כנפיו כ-90 ס"מ, ואורך המקור הוא כ-11 ס"מ. משקל המגלן החום נע בין 520 ל-600 גרם. תזונתו של המגלן החום משתנה לפי העונה בשנה וזמינות המזון. אם כי, חרקים בוגרים ופגיות מהווים חלק גדול מתזונתו, בין השאר חיפושיות, שפיריות, צרצרים, חגבים, זבובים ושעירי כנף; המגלן ניזון גם מתולעים טבעתיות כמו עלוקות; מרכיכות, בין השאר שבלולים וצדפות; סרטנים; ולעיתים רחוקות דגים, דו חיים, זוחלים, נחשים קטנים וגוזלים של מיני עופות אחרים.

המגלן מקנן מאפריל עד יוני. הקן מוקם בדרך כלל כמטר מעל המים. הנקבה מטילה 3-4 ביצים; היא והזכר דוגרים עליהן לסירוגין במשך 20 עד 23 יום. הגוזלים פורחים מהקן בגיל 25-28 ימים.

המגלן מצוי באזורים חמים באפריקה, אסיה, אירופה, אוסטרליה והאיים הקריביים. הוא מוצא את מזונו במקווי מים רדודים. הוא לן יחד עם אנפות בנוף מיוער.

כיום, המגלנים נפוצים בארץ, חלקם חולפים (עוברים בנדידה), חורפים (נשארים לאורך החורף) ואף יציבים (נשארים לאורך כל השנה ומקננים כאן). בעבר המגלנים רק חלפו וחרפו, אך בעשורים האחרונים הוא נצפה דוגר על ביציו בצפון הארץ ועד גוש דן.