מגלן חום
 מגלן חום |
|
|---|---|
.jpg) |
|
| מצב שימור | |
 |
|
מיון מדעי |
|
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | שקנאים[1] |
| משפחה: | כפניים |
| תת־משפחה: | מגלנים |
| סוג: | מגלן בוהק |
| מין: | מגלן חום |
| שם מדעי | |
 Plegadis falcinellusליניאוס, 1766 |
|
_in_AP_W2_IMG_3644.jpg)
מגלן חום או מגלן מצוי (שם מדעי: Plegadis falcinellus) הוא עוף מים במשפחת הכפניים. בתי הגידול המועדפים עליו הם ביצות ואזורים הסמוכים למקווי מים, בנוסף ללגונות, מישורי הצפה, מאגרי מים ואתרי שפכים.
למגלן יש מקור ארוך, עבה ומעוקל. אורך המגלן 58-52 ס"מ, מוטת כנפיו כ-90 ס"מ, ואורך המקור הוא כ-11 ס"מ. משקל המגלן החום נע בין 520 ל-600 גרם. תזונתו של המגלן החום משתנה לפי העונה בשנה וזמינות המזון. אם כי, חרקים בוגרים ופגיות מהווים חלק גדול מתזונתו, בין השאר חיפושיות, שפיריות, צרצרים, חגבים, זבובים ושעירי כנף; המגלן ניזון גם מתולעים טבעתיות כמו עלוקות; מרכיכות, בין השאר שבלולים וצדפות; סרטנים; ולעתים רחוקות דגים, דו חיים, זוחלים, נחשים קטנים וגוזלים של מיני עופות אחרים.
המגלן מקנן מאפריל עד יוני. הקן מוקם בדרך כלל כמטר מעל המים. הנקבה מטילה 3-4 ביצים; היא והזכר דוגרים עליהן לסירוגין במשך 20 עד 23 יום. הגוזלים פורחים מהקן בגיל 25-28 ימים.
המגלן מצוי באפריקה, אסיה, אירופה, אוסטרליה והאיים הקריביים. הוא מוצא את מזונו במקווי מים רדודים. הוא לן יחד עם אנפות בנוף מיוער. ניקוז הביצות הם סיבה לצמצום שכיחותו. כל המגלנים נודדים בסתיו. המגלן נפוץ בארץ ישראל. הוא דוגר על ביציו בצפון ובדרום הארץ.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מגלן חום |
- הסבר על המגלן באתר אגמון החולה
- מגלן חום, באתר Arkive
- מגלן חום בבסיסי נתונים ביולוגיים:
