לדלג לתוכן

תא כתבי הקרמלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
26 במאי 2002. עיתונאים שמראיינים את ולדימיר פוטין ונשיאת פינלנד טריה הלונן.

תא כתבי הקרמליןרוסית: Кремлёвский пул, באנגלית: The Kremlin Pool), המכונה גם "תא הכתבים הנשיאותי" הוא השם הלא רשמי של קבוצת עיתונאים שמסקרים באופן קבוע את פעילות נשיא הפדרציה הרוסית. לעיתונאים של תא כתבי הקרמלין אין תעודות הסמכה ותעודות המספקות אפשרות לבקר בחופשיות בקרמלין ובמקום עבודתו של נשיא רוסיה, אך הם זוכים בפועל לגישה כמעט חופשית לקרמלין.

השם "תא כתבי הקרמלין" משמש מאז אמצע 1992[1] כאנלוגיה לתא כתבי הבית הלבן (White House Press Pool), עיתונאים המסקרים את פעילותו של נשיא ארצות הברית ומשתתפים בתדריכי הבית הלבן בוושינגטון הבירה.

קבלת אישורים להשתתפות בפגישות של נשיא רוסיה מטופלת מול מחלקת שירות העיתונות שאותה מנהל דובר הקרמלין. באופן שוטף, אירועי ראש המדינה מכוסים על ידי כ-30 חברות טלוויזיה ורדיו רוסיות, עיתונים, מגזינים וסוכנויות חדשות. כמו כן מוזמנים גם עיתונאים של סוכנויות מערביות כמו רויטרס, בלומברג וסוכנות הידיעות AP. כל עיתונאי תא כתבי הקרמלין מוזמנים לאירועים בהשתתפות הנשיא. אבל עיתונאים וצלמים שמשתמשים בתעודת עובד מורשים לקבל את לוח הזמנים של ראש המדינה. בדרך כלל מדובר על 3–4 קבוצות עיתונאים באירוע אחד. מספר התעודות לעיתונאים נע בין 3 ל-30.

בשנת 2006 הרשויות בבלארוס לא איפשרו לעיתונאית ושני צלמים שליוו את נשיא רוסיה להיכנס לבניין בו נערכה פסגת חבר המדינות במינסק, מכיוון שנשיא בלארוס אלכסנדר לוקשנקו לא אהב את הצילומים והכתבות בפרסומים שלהם. במחאה, כל העיתונאים והצלמים האחרים של "תא כתבי הקרמלין" יצאו מהפסגה[2].

דוברי נשיא הפדרציה הרוסית שעבדו בתא כתבי הקרמלין

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמוד ראשי
ראו גם – דובר הקרמלין
  • ויאצ'סלב קוסטיקוב - היה מזכיר העיתונות של בוריס ילצין בשנים 1992-1994[3].
  • סרגיי מדבדב - היה מזכיר העיתונות של נשיא הפדרציה הרוסית בשנים 1995–1996.
  • סרגיי יסטרז'מבסקי (אוגוסט 1996 - ספטמבר 1998 ), בתקופתו נוצר ההרכב הקבוע של "תא כתבי הקרמלין", שהחלו לעקוב אחר פרסומים על הנשיא בתקשורת[4].
  • אלכסיי גרומוב שימש כדוברו של ולדימיר פוטין מינואר 2000 ועד מאי 2008.
  • נטליה טימקובה - מזכירת העיתונות של דמיטרי מדבדב ממאי 2008 עד מאי 2012. בשנות התשעים ייצגה את עיתון הקומסומולץ המוסקבאי בתא כתבי הקרמלין[5].
  • דמיטרי פסקוב - דוברו של ולדימיר פוטין מאז מאי 2012.

כתבי תא כתבי הקרמלין

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אנדריי קונדראשוב - מסקר את עבודת הנשיא מאז 2005, עבור רשת רוסיה-1
  • פאבל זארובין- מסקר את עבודת הנשיא מאז 2005 עבור VGTRK
  • ויאצ'סלב טרחוב - מכסה את עבודתם של מנהיגי רוסיה מאז 1983, סגן נשיא סוכנות אינטרפקס
  • אלכסיי משקוב[6] - עובד בסמיכות למזכירות העיתונות הנשיאותית מאז 2001[7]
  • ורוניקה רומננקובה - חברת תא כתבי הקרמלין מאז 2001, עבור סוכנות הידיעות TASS
  • נטליה סלבינה - חברת תא כתבי הקרמלין משנת 2001 עד 2015, עבור סוכנות הידיעות TASS
  • אנדריי קולסניקוב - חבר תא כתבי הקרמלין, משנת 2001 עד 2008, עבור העיתון קומרסנט והמגזין הרוסי פיוניר[8]
  • איגור שצ'יוגולב - בשנים 19971998 סיקר את פעילותו של הנשיא בוריס ילצין. מאז 2008 שימש כשר התקשורת ותקשורת ההמונים של הפדרציה הרוסית
  • קסניה קמינסקאיה - חברת תא כתבי הקרמלין משנת 2006 עד 2012,
  • מרגריטה סימוניאן - חברת תא כתבי הקרמלין משנת 2002 עד 2005, עבור ערוץ רוסיה, כיום העורכת הראשית של ערוץ הטלוויזיה Russia Today[9].
  • אנטון ורניצקי - עבור הערוץ הראשון
  • ולדימיר קונדראטייב - עבור NTV
  • אלכסנדר ז'סטקוב [10] - עבד בתא כתבי הקרמלין משנת 2001 עד 2013, עבור רשת REN[11].
  • אלכסנדר גאמוב עבור "קומסומולסקאיה פרבדה"[12]
  • פאבל פצ'לקין - חבר תא כתבי הקרמלין מאז שנת 2000, עבור הערוץ הראשון[13]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תא כתבי הקרמלין בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Кремлёвский пул
  2. ^ GlobalRus.ru:: Комментарии:: Суверенная фанаберия. Батька выгнал «кремлёвский пул» с саммита
  3. ^ "Президент назначил себе пресс-секретаря". Коммерсантъ № 46 (764). 1995-03-15. נבדק ב-2010-08-13.
  4. ^ Lenta.ru:: Ястржембский, Сергей
  5. ^ Внутрикорпоративный PR
  6. ^ Ъ-Газета — Президенты раскололись на весь мир
  7. ^ "Попытка препарировать высказывания Путина". ИноСМИ.ру. 2005-04-29. אורכב מ-המקור ב-2012-02-21. נבדק ב-2010-08-13.
  8. ^ "Ъ-Справочник". אורכב מ-המקור ב-2010-02-11. נבדק ב-2010-03-12.
  9. ^ "Russia Today: в молодых руках". ИноСМИ.ру. 2008-10-27. אורכב מ-המקור ב-2012-02-21. נבדק ב-2010-08-13.
  10. ^ "Интервью / Тайны Кремлевского пула / Александра Барщевская". Эхо Москвы. נבדק ב-2016-01-17.
  11. ^ "Саммит "Большой восьмерки" в Довиле".
  12. ^ "ВЦИОМ: «Антихамский» закон вступил в действие. Кто лучше меряет интерес россиян к президенту". אורכב מ-המקור ב-2007-12-02. נבדק ב-2010-03-12.
  13. ^ Комментатор Дирекции Информационных программ