תומאס הודג'קין
לידה |
17 באוגוסט 1798 פנטונוויל, לונדון, אנגליה, הממלכה המאוחדת |
---|---|
פטירה |
5 באפריל 1866 (בגיל 67) יפו, סנג'ק ירושלים, ארץ-ישראל כחלק מהאימפריה העות'מאנית |
מקום קבורה | בית הקברות הפרוטסטנטי ביפו |
לימודי רפואה | אוניברסיטת אדינבורו, קינגס קולג' לונדון, בית הספר גרוב האוס |
תפקידים | רופא, אנטומיסט, פתולוג, המטולוג, תומך בביטול העבדות |
בן או בת זוג | Sarah Frances Callow Scaife |
תומאס הודג'קין (באנגלית: Thomas Hodgkin; 17 באוגוסט 1798 – 4 באפריל 1866) היה רופא, פתולוג ונדבן אנגלי. על שמו נקראת המחלה לימפומת הודג'קין. הוא נמנה עם חלוצי ענף הפתולוגיה והרפואה המונעת.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ילדות וצעירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הודג'קין נולד בפנטונוויל (אנ'), שכונה בצפון-מזרח לונדון בשנת 1798. לג'ון, שהיה מורה ואמן קליגרפיה, ולאליזבת, ששני ילדים קודמים שלהם מתו. הוריו של הודג'קין היו קווייקרים, והוא חונך ברוח הקהילה הדתית הזאת ואף לבש את הלבוש האופייני לה כל ימי חייו. הוא קיבל חינוך פרטי אצל יחד עם אחיו, ג'ון וב-1816 התחיל לעבוד כמזכירו הפרטית של איש הדת ויליאם אלן (אנ'). עזב משרה זאת כדי ללמוד את מקצוע הרוקחות אצל בן דוד בשם ג'ון גלייזייר בברייטון. הוא ירש את בית המרקחת של דוד של אביו ובגיל 21 השיג בזכות זאת עצמאות כלכלית. משום כך, בספטמבר 1819, בגיל 21, הוא החל ללמוד רפואה בבית החולים סיינט תומאס בלונדון. עבד שם במחיצת רופאים וכירורגים רבים והשתתף, בין השאר, בהרצאות של אסטלי קופר. במסגרת לימודיו נסע לאיטליה ולצרפת, ושם התרשם מממציא המסכת, רנה לאנק. לאחר שחזר ללונדון, עדיין כסטודנט, הציג את ההמצאה החדשה בפני סגל בית החולים שבו למד. בגלל היותו קווייקר לא יכול הודג'קין להמשיך ללמוד באנגליה האנגליקנית ולכן השלים את לימודי הרפואה באוניברסיטת אדינבורו בשנים 1821–1823. עם מוריו למדעי הטבע נמנו אנדרו דאנקן הצעיר ורוברט ג'יימיסון. עבודת הגמר בלטינית דנה ב "מנגנון הספיגה בחיות". באותה שנה פגש באיטליה את משה מונטיפיורי, והיה ידידו הקרוב במשך יותר מארבעים שנה.
הקריירה המקצועית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1825 נתמנה למרצה בפתולוגיה בבית החולים גאי (Guy's Hospital) (מהווה חלק ממכלול בית החולים סיינט תומאס) וכמו כן שימש כאוצר המוזיאון הפתולוגי של בית החולים. עד מהרה נתפרסם כפתולוג המוביל בזמנו. הוא פרסם את הרצאותיו בפתולוגיה בשני כרכים, שיצאו לאור בשנים 1836 ו־1840. בשנת 1829 יצא לאור ספרו "על הפתולוגיה של הריריות", אחד הספרים הראשונים באנגלית בתחום. בספרים אלה הוא תיאר את דלקת התוספתן, אי הספיקה של המסתם האאורטלי, המורפולוגיה של כדוריות הדם ועוד.
בשנת 1832 הוא פרסם על המחלה הנושאת את שמו, במאמר שנקרא "מחלת הבלוטות והטחול" בעיתון של החברה הרפואית והכירורגית של לונדון.
בשנת 1865 פרסם רופא אנגלי אחר בשם סמואל וילקס (אנ') מחקר על מחלה דומה ללא קשר למאמרו של הודג'קין. כאשר נודע לו כי הודג'קין הקדים אותו הוא לא היסס והציע לקרוא את המחלה בשם "מחלת הודג'קין".
בשנת 1926 נבחנו שוב הממצאים הפתולוגים של הודג'קין. מתוך שבעה נמצאו שלושה שהתאימו למחלת הודג'קין, והאחרים – לשחפת ולמחלות אחרות של בלוטות הלימפה.
לאחר שלא נתמנה לתפקיד רופא בכיר הוא עזב את בית החולים בשנת 1837, והקדיש את עצמו לרפואה מונעת ולפעילויות הומניטריות ופילנתרופיות, כמו הגנה על זכויות האבוריג'ינים, האינדיאנים באמריקה והילידים באפריקה.
הוא היה ידיד ורופאו האישי של משה מונטיפיורי וליווה אותו במסעותיו באפריקה, באירופה ובאסיה.
הודג'קין ביקר עם מונטיפיורי בארץ ישראל בשנים 1857 ו־1866. במסע השני הוא חלה, כנראה בדיזנטריה חריפה. הוא טופל בבית של דיפלומט בריטי ביפו אך נפטר ב-4 באפריל 1866. הוא נקבר בבית הקברות הפרוטסטנטי ביפו.
מונטיפיורי הקים על קברו מצבה בצורת אובליסק עשויה מגרניט מלוטש. על המצבה כתוב: "פה נח גופו של תומאס הודג'קין רופא מכיכר בדפורד, לונדון. אדם שהצטיין במחקריו המדעיים.. [..]"
בחלק האחורי של המצבה כתוב: "משה מונטיפיורי - עדות לידידות של יותר מארבעים שנה ולזיכרון נסיעות רבות שנעשו יחד באירופה, אסיה ואפריקה".
בביקורו האחרון של מונטיפיורי בארץ בשנת 1875, כשהיה בן תשעים שנה, סר לבקר את קבר ידידו, וכתב על כך ביומנו: "הלכתי עוד פעם לראות את קבר ידידי ד"ר הודג'קין ושכרתי שיעשו גדר ברזל סביב המצבה כי נעצב עלי רוחי בזכרי את כל המידות הטובות והישרות של הנפטר הנ"ל בכל משך חייו".
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לוחית זיכרון כחולה הוצבה על ביתו בכיכר בדפורד (אנ') בלונדון.
- בית ספר של הקווייקרים בהובארט, טסמניה, נקרא על שמו.
- בניין בית הספר לרפואה של קינגס קולג' לונדון נקרא "בניין הודג'קין" לזכרו.
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
הכתובת על מצבת ד"ר תומאס הודג'קין
-
הכתובת על גב המצבה של ד"ר תומאס הודג'קין
-
לוח על ביתו של ד"ר תומאס הודג'קין בלונדון
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- J.Dann The Legacy of Thomas Hodgkin is Still relevant 150 Years After His Death . Nothing of Humanity Was Foreign to Him Rambam Maimonides Medical Journal january 2017, vol.8 Issue 1
- דליה קרפל, האנשים שמנסים לשמר את קברו של הרופא תומס הודג'קין ביפו, באתר הארץ, 27 בפברואר 2014
- ״והם עלו על מרכבה״ - פרק על חייו של תומאס הודג׳קין בתוכנית ״מינהר הזמן״ בתאגיד השידור הישראלי ״כאן״
- תומאס הודג'קין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- תומאס הודג'קין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)