תומאס הנרי האקסלי

תומאס הנרי האקסלי
Thomas Henry Huxley

לידה	4 במאי 1825 אילינג, הממלכה המאוחדת
פטירה	29 ביוני 1895 (בגיל 70) איסטבורן, הממלכה המאוחדת
ענף מדעי	ביולוגיה
מקום מגורים	אנגליה
מקום קבורה	לונדון
מקום לימודים	יוניברסיטי קולג' לונדון Imperial College School of Medicine Charing Cross Hospital Medical School בית החולים צ'רינג קרוס Great Ealing School
מנחה לדוקטורט	תומאס וורטון ג'ונס
מוסדות	אימפריאל קולג'
תלמידי דוקטורט	מייקל פוסטר
פרסים והוקרה	מדליית קופלי (1888) הפרס הגאולוגי לזכר היידן (1893) הרצאת קרוניאן (1858) עמית האגודה הלינאית של לונדון (דצמבר 1858) מדליית וולסטון (1876) מדליית ליניאוס (1890) Honorary Fellow of the Royal Society Te Apārangi מדליית קלארק (1880) המדליה המלכותית (1852) מדליית דרווין (1894) מסדר כוכב הקוטב - אביר מדרגה שנייה
בן או בת זוג	הנרייטה אן הת'רון האקסלי (21 ביולי 1855, 1855–?)
צאצאים	לאונרד האקסלי, Rachel Huxley, Henrietta Huxley, Henry Huxley, Jessie Orianna Huxley, מריאן קולייר, Noel Huxley, את'ל האקסלי
תרומות עיקריות
כותב מדע פופולרי, כונה "הבולדוג של דרווין", על שום הגנתו העיקשת על תאוריית האבולוציה
חתימה

האיור המפורסם מתוך ספרו על מקום האדם בטבע, המראה את הדמיון בין מבנה שלדי האדם והקופים

תומאס הנרי האקסלי (באנגלית: Thomas Henry Huxley;‏ 4 במאי 1825 – 29 ביוני 1895) היה ביולוג אנגלי שנודע בכינויו "הבולדוג של דרווין", על שום הגנתו העיקשת על תאוריית האבולוציה.

הדיון המפורסם של האקסלי היה ב-1860 עם הארכיבישוף סמואל וילברפורס, בו הראה האקסלי את הדמיון הרב בין האנטומיה של בני אדם וגורילות.

האקסלי היה כותב מדע פופולרי מוכשר וטבע לראשונה את הביטוי "אגנוסטי", כדי להסביר את עמדתו הנייטרלית לגבי נושאים של דת ושל אמונה. האקסלי לא קיבל רבים מרעיונותיו של דרווין, כגון רעיון ההתפתחות ההדרגתית והברירה הטבעית, והוא נחשב כאבי תורת ה"ביוגנזה", הטוענת כי כל תא חי התפתח מתא חי אחר, וכמקדם תורת ה"אביוגנזה", המסבירה את התפתחות החיים מחומר דומם^{[דרושה הבהרה]}.

נשיא החברה המלכותית 1883–1885.

ילדותו ונעוריו

האקסלי נולד בכפר קטן על יד לונדון. הוא היה אחד משמונה אחים, מהם אחד נפטר. אביו היה עוזר מנהל בית ספר ומורה למתמטיקה. כשתומאס היה בן שש עברה המשפחה לקובנטרי, שם עבד האב בבנק. למרות החינוך הרשמי של כשנתיים בלבד שקיבל, כבר מילדותו התעניין במדע ודת, לימד את עצמו מתמטיקה, גאולוגיה, פילוסופיה ופיזיקה, קרא כתבים אוניטריים והושפע מתומאס קרלייל שהפריד בין תאולוגיה ליראת אלוהים והיה השורש לאגנוסטיציזם של האקסלי בעתיד.

מגיל 13 החל האקסלי להתמחות אצל בעלה של אחת מאחיותיו שעסק ברפואה, בהמשך התמחה אצל בעלה של אחותו הגדולה ביותר, אליזבת. בגיל 16 התקבל לבית ספר ללימודי אנטומיה ולאחר כשנה, בזכות הישגים מרשימים בלימודיו, קיבל מלגה ללימודים ב-Charing Cross Hospital, אולם נאלץ להפסיק את לימודיו שם לאחר שנתיים בלבד בגלל בעיות כלכליות.

ניסיונו הספיק לו על מנת להתקבל לצי המלכותי ב-1845 וכבר ב-1846 התמנה לעוזר מנתח במסע מחקר על הספינה "Rattlesnake" ובמהלך ארבע השנים הבאות, ערך האקסלי מסעות על הספינה אל חופי אוסטרליה וגינאה החדשה. ממצאיו של האקסלי מהמסעות היו בסיס לעשרות פרסומים מדעיים שזיכו אותו בסטטוס מכובד בחברה המדעית, ובאחד ממסעותיו לאוסטרליה הכיר את הנרייטה הית'ורן (Henrietta Heathorn), לימים אשתו. רבים מפרטיו הביוגרפיים בשנותיו על ה-Rattlesnake אפשר לבסס על התכתבויותיו עם הנרייטה הית'ורן. במחקרו האקסלי התרכז במשפחת חסרי חוליות ומאמרו "על האנטומיה של משפחת המדוזות" ("On the anatomy and the affinities of the family of Medusae"), שנכתב ב-1849 על פי ממצאיו מהמסעות, הוכר ופורסם על ידי החברה המלכותית והציב את האקסלי באחד הדרגים החשובים של אנשי המדע של אותה עת.

בשנים שלאחר תום המסעות על ה-Rattlesnake, התפרנס האקסלי בעיקר מכתיבה מדעית והרצאות. ב-1851, בזכות הישגיו בתחום המדע והמחקר נבחר האקסלי לחבר בחברה המלכותית ובהמשך, קיבל את מדליית הזהב לפיזיולוגיה של החברה, הרבה בזכות מחקרו על המדוזה. ב-1854 מונה לפרופסור להיסטוריה של הטבע (Professor of Natural History) בבית הספר המלכותי במיינס שבלונדון, בעיקר בזכות חברו, אדוארד פורבס (Edward Forbes), שכיהן בתפקיד לפניו. בהמשך מונה האקסלי לחוקר הטבע במדעי הגאולוגיה ולמרצה בתחום אנטומיה השוואתית בבית החולים סיינט תומאס (St. Thomas Hospital). בשנים הבאות המשיך להרצות ולפרסם בעיקר בנושא חסרי החוליות. החל מ-1856 וב-16 השנים הבאות עסק האקסלי בחקר מאובנים ופרסם עשרות מאמרים ומחקרים בנושא.

"הבולדוג של דרווין"

הכינוי "הבולדוג של דרווין" נבע מהגנתו התקיפה של האקסלי על תאוריית האבולוציה של דרווין מול מתנגדיה. בשנותיו כחוקר מאובנים, עד הפרסום של "מוצא המינים" בנובמבר 1859, האקסלי לא הביע דעה משמעותית בהקשר לתאוריית האבולוציה. הוא קרא את "Principles of Geology" של צ'ארלס לייל והיה שותף לגישתו של לייל כי מבחינת התופעות, מאז בריאת העולם הן נשארו כפי שהיו בעבר וכי כל תופעה מן העבר ניתנת להסבר על ידי תופעות ההווה.

עם פרסום "מוצא המינים", הפך האקסלי בהדרגה לאחד הסנגורים הגדולים של דרווין ועקרון האבולוציה, אך למרות תמיכתו היה מודע לכמה בעיות מהותיות של הטענה. בהרצאתו "On the types of animal life" הוא חזה את אחת מטענות הנגד העתידיות והיא החוסר בראיות גאולוגיות. כמו כן, האקסלי תמך בטענה כי האבולוציה התרחשה בעיקר בגלל ממצאים שמצא האקסלי בעצמו אשר תמכו בתאוריה, אך לא הסכים לגמרי עם הטענה של הברירה הטבעית. עם זאת, בביקורת שלו ב"טיימס", כתב האקסלי על "מוצא" כי ההנחה הזו מאפשרת למדע לתת הסבר לאינספור האנומליות בתפוצת היצורים לאורך החלל והזמן ובהמשך כתב כי דרווין מניח בספרו "גשר של עובדות" לפערים העצומים במדע. באותה שנה האקסלי פרסם כ-12 מאמרים על מחקריו בתחום המאובנים שהצטרפו למסת ההוכחות שהצטברה בעד תאוריית האבולוציה. מאמר אחד למשל התמקד בשינוי במבנה של זנב של סוג מסוים של דג "Observations on the Development of Some Parts of the Skeleton of Fishes".

הוויכוח עם ווילברפורס

ביוני 1860 השתתף האקסלי בדיון פומבי במוזיאון אוניברסיטת אוקספורד. לדיון הועלו טיעונים נגד תאוריית האבולוציה כאשר בצמרת המתנגדים עמד ריצ'רד אוון, אחד המבקרים הגדולים של "מוצא המינים", אשר העלה את הטענה כי אם בוחנים מוח של גורילה, יימצאו יותר הבדלים בינו לבין מוחו של אדם, מאשר בינו לבין הקוף הכי נחות.

החלק המפורסם של הכנס היה הוויכוח בין האקסלי לבין הבישוף של אוקספורד דאז, סמואל ווילברפורס שנשא דברים בתמיכה לאוון ונגד דרווין והאקסלי. הוא פנה להאקסלי ושאל בגיחוך מאיזה צד של המשפחה הוא טוען להיות צאצא של קוף, הסבא או הסבתא. על כך האקסלי השיב כי לאדם אין סיבה להתבייש בסבא קוף, אך אם ישנו אב קדום שיש להתבייש בו, זהו דווקא אדם שכאשר אינו מרוצה מהצלחתו המפוקפקת בתחומו, צולל לתוך שאלות מדעיות ואינו אלא מערפל אותן בדיבורים ריקים. זאת על מנת להסיח את דעת שומעיו מהנושא האמיתי על ידי סטייה לדת ודעות קדומות. המפגש באוקספורד הרים את האקסלי לדרגת הלוחם האולטימטיבי למען העקרונות הדרווינאיים ועורר לא מעט תמיכה ואהדה בקרב השומעים.

תחומי פעילות

האקסלי בגיל 32

אתנולוגיה

ב-1865 כתב האקסלי את החיבור "Emancipation Black and White" שדן בנושא עבדות בארצות הברית לאחר מלחמת האזרחים ובהשכלה גבוהה לנשים. בחיבורו האקסלי טען כי על אף שהשחורים לא יוכלו להגיע לרמתו של האדם הלבן, אין סיבה שיישאר ברמה הנמוכה ביותר וכי אם תינתן אמנציפציה לשחורים, האדם הלבן כבר לא יצטרך לשאת באחריות לגורלו של האדם השחור וכי אף בן אנוש לא יכול לשלוט באחר מבלי לגרום נזק לטבעו.

על נשים כתב האקסלי כי אין הבדל בין מוחה של ילדה ממוצעת לבין מוחו של ילד ממוצע ולכן הטיעון שמצדיק מתן חינוך לכלל הבנים מצדיק גם חינוך לכלל הבנות. התוצאה המשוערת על פי האקסלי: הנשים ימצאו את מקומן, מקום אשר לא יהיה זהה למקום בו הוחזקו עד כה, אך גם לא כזה שחלקן שואפות אליו.

פעילות בתחום החינוך

בשנות ה-50 של המאה ה-19, במהלך לא מעט הרצאות, החל האקסלי לשים לב לכך שהקהל הצעיר בעיקר אינו מכיר את המונחים והנושאים המדעיים עליהם דיבר. ב-1857 הוא החל להרצות בקורסי ערב מיוחדים על מנת לספק לקהל ידע כללי ב"פיזיוגרפיה" ופלאונתולוגיה. בשנים הבאות האקסלי כתב רבות על חשיבותו של המדע בחינוך ועל חשיבות החינוך הליברלי בכלל ככלי לאימון ופיתוח לא רק של הידע, אלא הגוף והנפש של האדם. הוא האמין שלמדע מקום חשוב ובלתי מעורער במערכת החינוך של החברה המודרנית ואף גינה את הכמורה הפרוטסטנטית על בורותה בנושא המדעים, באחת מהרצאותיו אף דיבר עליה בחלוקה לשלוש קבוצות: האחת הגדולה ביותר, אשר גם הבורה ביותר. הוא טען כי החלק הכי גדול במוסד הפרוטסטנטי הם אנשים בורים שנושאים דברי שווא וכי הקבוצה השנייה, חלק קטן, נאור ואינו מדבר כלל והחלק המזערי ביותר הם האנשים שמבינים ונושאים דברים בהתאם. על הכנסייה הקתולית, האקסלי אמר כי היא עושה עבודה טובה בהרבה במאבק נגד ההתקדמות של המדע המודרני. הוא הרצה רבות על המדע בחינוך והנחה הרצאות דוגמה בנושא המדעים בפני קהל של תלמידים ותלמידות.

לקראת סוף המאה ה-19, הוויכוח בין דת ומדע הגיע לשיאים חדשים. זרמים שונים של אנשי רוח ומדע התנגדו לכך שהדת הייתה הכלי החינוכי האולטימטיבי במערכת החינוך היסודית. בשנת 1870, נבחר האקסלי לשרת במוסד חדש שהיה אחראי על המדיניות החינוכית של בתי הספר בלונדון ועד להתפטרותו ב-1872 השפיע לא מעט על מועצת המנהלים. האקסלי תמך בחינוך חילוני, אך גם לא התנגד לנוכחות של הוראה דתית "אמיתית". הוא ראה בתנ"ך מקור לספרות עתיקה עם מגוון רחב של יופי ומוסר, שרלוונטית לחייהם של אצילים ופשוטי העם כאחד. התנ"ך בעיניו הוא כלי ללימוד על תרבות ועל היסטוריה עתיקות יומין גם עבור אלה שאינם יכולים להרשות לעצמם לצאת מגבולות הכפר. הוא כתב כי אין ספר אחר עבור ילדים שילמד אותם כי הם, בדיוק כמו כל דמות ודמות בתנ"ך, ממלאים רגע קטן בתוך זמן אינסופי ואשר ילמד אותם לאהוב את הטוב ולשנוא את הרע. הלימוד בבתי הספר היסודיים, על פי דבריו, צריך להיות כזה שיותאם ליכולת של הילד להבין סוגיות של מוסר ושל דת.

אגנוסטיציזם

בשנת 1869, האקסלי הצטרף לחברה המטאפיזית (The Metaphysical Society). מטרת החברה הייתה להפגיש בין מוחות גדולים בעלי דעות מגוונות בנושא "הפילוסופיה החדשה". עיקר הפילוסופיה הזו היה מבוסס על האידאולוגיה של אוגוסט קומט, אשר במטרה למצוא פתרון להתערערות העתידית של המוסד הדתי, כך האמין, ייסד את "Religion of Humanity" שתחליף את התפקיד המסורתי של הכנסייה בחברה המודרנית. על פי קומט, בעתיד החברה תהיה מבוססת על מדע ובמקום שתהיה מובלת על ידי הדת, תיווסד חברה "פוזיטיביסטית" כאשר הגורם המניע להתנהגותם של בני אדם יהיה המוסר וההיגיון.

עם כניסתו לחברה המטאפיזית, טבע האקסלי את המונח "אגנוסטי" הבא להסביר את גישתו לנושא האלוהות — אי ידיעה. האקסלי השתמש במונח גם על מנת להסביר את גישתו לתאוריית הברירה הטבעית, שהייתה כאמור אחת המחלוקות שהייתה לו עם דרווין. על הברירה הטבעית אמר כי לא ניתן להוכיח את הטענה מכיוון שלא נוצרים כתוצאה מינים חדשים וכל עוד לא ניתן להוכיח אותה, היחס יהיה אגנוסטי.

שנותיו האחרונות

האקסלי 1890

משנת 1870 והלאה, האקסלי עבר ממחקר מדעי אל פעילות ציבורית. הוא שימש כמזכיר החברה המלכותית הבריטית בין השנים 1871 ל-1880 וכנשיאה עד שנת 1885. ב-1888 קיבל את מדליית קופלי מטעם החברה המלכותית. בשנים אלה האקסלי עסק בחקר הגולגולת כמו גם בנושאים ציבוריים ובתחום החינוך. הוא ביקר בארצות הברית והרצה במהלך ביקורו בנושא החינוך וההשכלה הגבוהה והציע את שיטת הבחירה של הנושאים הנלמדים באוניברסיטאות. האקסלי התרשם מאוד ממפלי ניאגרה מבחינה גאולוגית. בעשור האחרון לחייו, כיהן כנשיא החברה המלכותית, מונה לפרופסור לביולוגיה ולדיקן האוניברסיטה המלכותית שבמיינס. האקסלי התפטר מתפקידו כנשיא החברה המלכותית בגלל הרעה במצבו הבריאותי ב-1885. בשנים הבאות סבל האקסלי מדלקת עטפת הריאות, שתקפה אותו לתקופות ארוכות, עד שנפטר מהמחלה ב-1895.

האקסלי היה הראשון במשפחה מכובדת של אקדמאים בריטים, הכוללת את נכדיו – הסופר אלדוס האקסלי; סר ג'וליאן האקסלי, היו"ר הראשון של אונסק"ו ומייסד הקרן העולמית לשימור חיות הבר (WWF); וסר אנדרו האקסלי, פיזיולוג זוכה פרס נובל.

להאקסלי מיוחס הציטוט: "נסה ללמוד משהו על הכל והכל על משהו".

אותות הוקרה

• זוכה מדליית קופלי לשנת 1888.
• זוכה מדליית דרווין בשנת 1894.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תומאס הנרי האקסלי בוויקישיתוף

• תומאס הנרי האקסלי, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
• תומאס הנרי האקסלי - חייו ועבודתו Thomas Henry Huxley; A Sketch on his Life and Work
• ספר מכתבים של האקסלי לאחותו ואשתו Thomas Henry Huxley: communicating for science
• ספר כרונולוגיה וציטוטים Thomas H. Huxley
• כתבי תומאס הנרי האקסלי בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• ספרו המפורסם על פיזיוגאוגרפיה של נהר התמזה, מוזיאון לתולדות הטבע קרנגיי
• עיון בראיות שהובאו בדיון בין האקסלי לווילברפורס
• הפרס ע"ש האקסלי לחקר הזואולוגיה
• תומאס הנרי האקסלי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• תומאס הנרי האקסלי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• הנרי תומס הקסלי (1825-1895), דף שער בספרייה הלאומית