אלדוס האקסלי
לידה |
26 ביולי 1894 גודאלמינג, אנגליה, הממלכה המאוחדת |
---|---|
פטירה |
22 בנובמבר 1963 (בגיל 69) לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית |
שם לידה | Aldous Leonard Huxley |
מדינה | הממלכה המאוחדת |
מקום קבורה | Compton Village Cemetery |
אירועים משמעותיים | שריפת הספרים בגרמניה הנאצית (1933) |
מקום לימודים | בייליול קולג', איטון קולג' |
שפות היצירה | אנגלית, צרפתית |
יצירות בולטות | עולם חדש מופלא, Eyeless in Gaza, Literature and Science, Crome Yellow, Beyond the Mexique Bay, Antic Hay, Music at Night, The Crows of Pearblossom, Science, Liberty and Peace, Those Barren Leaves, The Genius and the Goddess, Who Are We?, Ape and Essence, The Devils of Loudun, Brave New World Revisited, דלתות התודעה, The Art of Seeing, Time Must Have a Stop, Grey Eminence, The Perennial Philosophy, Heaven and Hell, Island, Ends and Means, After Many a Summer, Point Counter Point |
בן או בת זוג | |
צאצאים | Matthew Huxley |
פרסים והוקרה | פרס לזכר ג'יימס טיט בלק (1939) |
www | |
חתימה | |
אלדוס לאונרד האקסלי (באנגלית: Aldous Leonard Huxley; 26 ביולי 1894 – 22 בנובמבר 1963) היה סופר בריטי. ידוע בעיקר בכתיבת נובלות ומגוון רחב של מאמרים, אך פרסם גם סיפורים קצרים, שירה ויומני מסע.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האקסלי נולד בעיירה גודלמינג שבמחוז סארי בדרום אנגליה. בנו של הסופר לאונרד האקסלי ואשתו הראשונה ג'וליה ארנולד, אחיו למחצה של אנדרו האקסלי, ונכדו של הביולוג תומאס הנרי האקסלי. אמו ג'וליה מתה בשנת 1908, כאשר אלדוס היה רק בן ארבע עשרה. שלוש שנים לאחר מכן סבל ממחלה שפגעה קשות בראייתו. מצב של כמעט עיוורון פסל אותו מלשרת במלחמת העולם הראשונה. לאחר שראייתו שבה אליו, הוא לימד ספרות אנגלית בבייליול קולג' שבאוקספורד.
האקסלי השלים את הנובלה הראשונה שלו (אשר לא ראתה אור) בגיל שבע עשרה והתחיל לכתוב באופן מקצועי בתחילת שנות העשרים שלו. הוא כתב נובלות על הצדדים הלא-אנושיים בתהליך ההתפתחות המדעי, המפורסמת שבהם היא "עולם חדש מופלא", וכמו כן על נושאים פציפיסטיים (כגון "עיוור בעזה"). האקסלי הושפע מאוד מפ. מאתיאס אלכסנדר, וכלל אותו ב"עיוור בעזה".
במשך מלחמת העולם הראשונה העביר האקסלי את רוב זמנו באחוזת גארסינגטון, ביתה של אוטולין מורל. מאוחר יותר, תיאר באופן קריקטוריסטי בספרו Crome Yellow (1921 את סגנון החיים באחוזה, אך נשאר בקשרי ידידות עם המשפחה. הוא נישא למריה ניס, שאותה פגש בגארסינגטון. אף שהיו אלה נישואין מאושרים וארוכים (שהניבו בן אחד, מתיו, מדען) היה הקסלי מעת לעת מעורב בפרשיות קצרות עם מאהבות, הנודעת בהן – ליידי ננסי קאנראד.
האקסלי עבר ללאנו שבקליפורניה ב-1937, אך בניגוד לחברו הפילוסוף ג'רלד הרד, שהצטרף אליו, הוא לא קיבל אזרחות, מאחר שסירב לשייך את תפיסתו הפציפיסטית לאמונה דתית. בשנת 1938 הוא התחבר עם ג. קרישנמורטי, שאת תורתו העריץ. הוא נעשה מאמין בדת ההינדואיזם במעגל של הסוואמי פראבהוונאדה, ובנוסף הכניס את כריסטופר אישרווד למעגל זה.
האקסלי החל לעסוק במדיטציה ונעשה צמחוני. לכן, עבודותיו הושפעו רבות ממיסטיקה ומניסיונו בסם ההזיות מסקלין, שאותו הכיר באמצעות הפסיכיאטר שלו האמפרי אוסמונד ב-1953. התנסויותיו של האקסלי בסם הפסיכדלי מתוארות בספרו האוטוביוגרפי "דלתות התודעה" (The Doors of Perception) ובמאמר "גן עדן שאול" (Heaven and Hell). שמו של הספר ניתן לו בהשראת שירו של ויליאם בלייק, שכתב "כאשר דלתות התודעה נקיות, כל הדברים נראים כפי שהם, אינסופיים." אותו שיר היווה השראה לשמה של להקת הרוק "הדלתות". חלק מכתביו בנושא הפסיכדליה נקראו רבות על ידי ההיפים הראשונים. אשתו מריה מתה מסרטן השד ב-1955, ובשנת 1956 נישא בשנית ללורה ארצ'רה (האקסלי).
בשנת 1960 אובחן האקסלי כחולה סרטן הגרון. בשנים הבאות, בעוד בריאותו מידרדרת, הוא כתב את הנובלה Island, ונתן הרצאות על "הפוטנציאל האנושי" במוסד אסאלן שבקליפורניה. רעיונותיו היוו את היסוד להקמת תנועת הפוטנציאל האנושי. בנאום שנתן בשנת 1961 בבית הספר לרפואה של קליפורניה בסן פרנסיסקו, אמר האקסלי: "בדור הבא בערך תהיה שיטה תרופתית לגרום לאנשים לאהוב את השעבוד שלהם וליצור דיקטטורה ללא דמעות, כלומר יצירת מעין מחנה ריכוז ללא כאבים לחברות שלמות כך שחירותם של אנשים למעשה תילקח מהם בעוד הם די ייהנו מכך".
על ערש דווי, כשהוא לא מסוגל לדבר, ביקש האקסלי מאשתו באמצעות כתיבה "LSD, מאה מיקרוגרם בהזרקה". היא הסכימה, והוא מת בשלווה בבוקר למחרת, 22 בנובמבר 1963 (שעות ספורות לאחר הירצחו של נשיא ארצות הברית, ג'ון קנדי).
סרטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספר סרטים מבוססים על עבודותיו של האקסלי:
- "השדים" (The Devils) משנת 1971, סרטו של הבמאי קן ראסל, בכיכובה של ונסה רדגרייב, עיבוד לנובלה השדים מלודן.
- הספר דבר והיפוכו (Point Counter Point) עובד בשנת 1972 לסדרת דרמה טלוויזיונית על ידי ה-BBC.
- הספר "עולם חדש מופלא" עובד לטלוויזיה מספר פעמים: בשנת 1980, לסרט שביים ברט ברינקרהוף, בכיכובם של באד קורט וקייר דוליאה; בשנת 1998, לסרט בכיכובם של פיטר גלאגר, ליאונרד נימוי וסאלי קירקלנד; ולסדרת טלוויזיה בת תשעה פרקים, ששודרה ביולי 2020.
כמו כן, השתתף האקסלי בכתיבתם של מספר תסריטים לסרטי קולנוע (בחלקם ללא קרדיט):
- "גאווה ודעה קדומה" (1940) על פי ספרה של ג'יין אוסטן, בכיכובו של לורנס אוליבייה;
- "מאדאם קירי" (1943) על פי הביוגרפיה של בתה, אווה, בבימויו של מרווין לרוי;
- "ג'יין אייר" (1943) על פי ספרה של שרלוט ברונטה, בכיכובם של אורסון וולס וג'ואן פונטיין;
- "A Woman's Vengeance", פילם נואר מ-1948 המבוסס על סיפורו הקצר "The Gioconda Smile", בבימויו של זולטן קורדה, ובכיכובם של שארל בואייה וג'סיקה טנדי.
- "Prelude to Fame", מ-1950, על פי סיפורו "ארכימדס הצעיר";
- עיבוד האנימציה של אולפני דיסני משנת 1951 לספרו של לואיס קארול, "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות".
עבודות נבחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]נובלות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Crome Yellow (1921)
- Antic Hay (1923)
- Those Barren Leaves (1925)
- דבר והיפוכו Point Counter Point (1928)
- עולם חדש מופלא Brave New World (1932)
- עיוור בעזה Eyeless in Gaza (1936)
- מות הברבור After Many a Summer (1939)
- Time Must Have a Stop (1944)
- Ape and Essence (1948)
- שדים בלודן The Devils of Loudun (1952)
- The Genius and the Goddess (1955)
- אי Island (1962)
סיפורים קצרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- The Burning Wheel (1916)
- Jonah (1917)
- The Defeat of Youth (1918)
- Leda (1920)
- Arabia Infelix (1929)
- The Cicadias and Other Poems (1931)
יומני מסע
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאמרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- The Olive Tree
- אמנות הראיה The Art of Seeing (1942)
- Tomorrow and Tomorrow and Tomorrow (1952)
- The Doors of Perception (1954)
- Heaven and Hell (1956)
- Brave New World Revisited (1958)
פילוסופיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- The Perennial Philosophy (1944)
ספרות ילדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- The Crows of Pearblossom (1967)
אוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Moksha: Writings on Psychedelics and the Visionary Experience (1977)
ספרי אלדוס האקסלי שתורגמו לעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דלתות התודעה: עדן ושאול, תרגום מאנגלית: שחר דיויה-לב, הוצאת עולם חדש והוצאת מדף, 2016
- אי, תרגם מאנגלית: דורי אדליסט. הוצאת מחברות לספרות, 2010
- דבר והיפוכו, תרגום מאנגלית: יעל לוטן, הוצאת זמורה-ביתן, 1990
- שדים בלודן, תרגום מאנגלית: נתן עקרון, הוצאת עם עובד, 1969
- עיוור בעזה, תרגום מאנגלית: תמר עמית, הוצאת זמורה-ביתן, 1987
- עולם חדש מופלא, תרגום מאנגלית: מאיר ויזלטיר, הוצאת זמורה-ביתן, 1985 (יצא לאור בהוצאת מצפן בשנת 1962 בשם "המחר הנועז" בתרגומו של מנחם בן אשר), מהדורה חדשה ראתה אור בשנת 2008.
- דבר נורא קרה לגברת עורב, תרגום מאנגלית: תלמה אליגון, הוצאת כנרת, 1986
- מות הברבור, תרגום מאנגלית: עמוס גפן, הוצאת מצפן, 1964
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של אלדוס האקסלי (באנגלית)
- אלדוס האקסלי, ברשת החברתית Goodreads
- Somaweb – ביוגרפיה מורחבת על אלדוס האקסלי וקישורים לעבודותיו המקוונות
- The Doors of Perception
- עולם חדש מופלא פרק ראשון בתרגומו החדש של מאיר ויזלטיר
- ריאיון עם אלדוס האקסלי, דבר, 22 בספטמבר 1961
- סימפתיה, דבר, שיר של אלדוס האקסלי, 29 בנובמבר 1963
- אורי לוטן, האיש שפתח את הדלת, באתר nrg, 22 באוגוסט 2004
- מרגרט אטווד, עולם חדש מופלא: דיסטופיה רלוונטית מאי פעם, באתר nrg, 19 ביוני 2008
- שירי לב-ארי, האבא של הביטניקים, באתר ynet, 24 ביולי 2010
- פאר פרידמן, אי לו יהי: ביקורת על "אי", באתר nrg, 29 ביולי 2010
- משה אלחנתי, "אי" מאת אלדוס האקסלי, מה היית לוקח לאי בודד?, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2010
- ערן סבאג, "חיים של אחרים" על אלדוס האקסלי, 1 בנובמבר 2010
- כרמית ספיר ויץ, סופר סם: ברוכים השבים לעולמו של הסופר והנביא אלדוס האקסלי, באתר מעריב אונליין, 6 בינואר 2017
- אלדוס האקסלי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- אלדוס האקסלי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי אלדוס האקסלי בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- אלדוס לאונרד הקסלי (1894-1963), דף שער בספרייה הלאומית