תל זיידאן
תל זיידאן הוא אתר ארכאולוגי בצפון מסופוטמיה, היום צפון סוריה, על הגדה המזרחית של נהר הבליח קצת מצפון למקום שבו הבליח נשפך לנהר הפרת. התל שוכן 5 ק"מ מזרחית לעיר א-רקה. באתר נמצאו ממצאים מתקופת עובייד המתוארכת לשנים 4000-5600 לפנה"ס.
התל[עריכת קוד מקור | עריכה]
האתר מורכב מ-3 תלוליות שכיוונן הכללי הוא מצפון-מערב לדרום מזרח. השטח הכולל של האתר הוא 125 דונם. גובהו המרבי של התל הוא 15 מטר מעל פני השטח. בתל נמצאו שרידים של יישוב גדול. גודל השטח שבו השתרע היישוב הופך את האתר ליישוב הגדול ביותר בתקופת עובייד. זאת תקופה פרוטו-אורבנית שלדעת החוקרים, בישרה את בואה של תקופת בניית הערים הגדולות בדרום מסופוטמיה כמו אורוכ.
תולדות המחקר הארכאולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]
התל זוהה לראשונה ב-1926 על ידי הארכאולוג האמריקאי ויליאם פוקסוול אולברייט.[1] בשנות ה-30 של המאה ה-20 התל נסקר על ידי הארכאולוג הבריטי מקס מלוואן. בשנת 1983 בוצע באתר סקר ארכאולוגי יסודי יותר במסגרת משלחת הולנדית בראשותו של מאוריץ ואן לון (Maurits van Loon) שסקרה את עמק נהר הבליח היא ציינה בסקר שמדובר באתר פרהיסטורי המתוארך לתקופת חלף ותקופת עובייד.[2]
המחקר על התל החל בשנת 2008 במשלחת מחקר משותפת אמריקאית-סורית שמטרתה הייתה לבחון את שורשי האורבניזם במסופוטמיה בתקופת עובייד בדרך של סקירה וחפירה ארכאולוגית בתל. המשלחת בחרה בתל זה שבו נמצאו שרידי תרבות עובייד בעומק רדוד. מנהלי המשלחת היו הארכאולוגי גיל סטיין ( Gil Stein) מנהל המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו ומוחמד סרחאן מנהל מוזיאון א-רקה (Al-Raqqah Museum). התוכנית המקורית של המשלחת הייתה לקיים 10 עונות חפירה, מתוכן התקיימו כנראה רק שלוש עונות חפירה בשנים, 2008, 2009, 2010 לפני פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה.
הממצאים באתר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשתי עונות החפירה הראשונות זוהו בתל 4 תקופות התיישבות: תקופת חלף, תקופת עובייד, ושתי תקופות כלכקוליתיות מאוחרות. בדיקות פחמן 14 שבוצעו תארכו את ההתיישבות בתל בין 3800-5800 לפנה"ס.[3]
היישוב העתיק שכן בצומת של שתי דרכי מסחר עתיקות, באזור שבו נמצאה אדמת סחף עשירה. בתל התקיים יישוב מהגדולים השייכים לתקופת עובייד. התל ניטש בשנת 4000 לפנה"ס עם תקופה קצרה נוספת של התיישבות בתחילת האלף השלישי לפנה"ס. השכבות הארכאולוגיות הפרהיסטוריות הן נגישות מידית מתחת לפני השטח, ואין צורך לחפור שכבות של יישוב מאוחר יותר לפני שמגיעים לשכבה שבה התעניינו החוקרים. המשמעות היא שארכאולוגים יכולים לחפור שטחים נרחבים של יישוב גדול מתקופה זאת ולהבין כיצד תיפקד יישוב בגודל זה באלף השישי והחמישי לפנה"ס.
בחפירות שהתקיימו נמצאו שרידי רצפות עם מספר מוקדי שרפה, שברי קירות בתים הבנויים מלבני בוץ. קטעי קירות גדולים אולי חלק מביצורים או אדריכלות ציבורית מונומנטלית. בדיקות פחמן 14 של הקירות תארכו אותו לשנת 5000 לפנה"ס. בנוסף נמצאה קרמיקה צבועה מתקופת עובייד, אחד הממצאים החשובים היה חותם אבן עם עיטור של אייל.[4] השערת החוקרים היא שהוא ככל הנראה שימש להחתמת סימן על גבי סחורות כדי לסמן בעלות בתקופה שלפני הכתב. גודלו של החותם הוא כ-5 על 6 ס"מ. החותם הוא גדול במיוחד והוא גולף מאבן אדומה שמקורה אינו באזור התל. על פי החוקרים הוא דומה בעיצובו לחותם שנמצא בתבה ע'אורא, כ-300 ק"מ מזרחה בעיראק של היום. ממצא זה מצביע על מערכת סחר עם אזורים רחוקים. לדעת החוקרים השימוש בחותם שבו חותמים כלי אגירה ועוד, מצביע על מערכת של ריבוד חברתי.[1]
באתר נחשף אזור שנראה כמו אזור תעשייתי. הוא כלל שמונה כבשני שריפת כלי חרס, "כלי עובייד" היו נפוצים באזורים נרחבים נוספים. ממצאים אלה הם חלק מהתיעוד המעיד על מעבר מיישוב של כפר עצמאי המספק את צרכיו, למרכז תעשייתי, הסוחר במוצריו ובעל יכולת לרכוש מוצרי יוקרה. באתר נמצאו להבים באיכות מעולה העשויים אובסידיאן, צבע האובסידיאן והרכבו הכימי מצביעים על כך שמקורו באנטוליה. באתר נמצאו שבבים של אובסידיאן המעידים שייצור הלהבים היה מקומי.[1]
בנוסף נמצאו להבי מגל עשויים מצור ותעשייה להתכת נחושת לצורך הכנת כלים. זאת התעשייה המתקדמת ביותר באלף החמישי לפנה"ס. הנחושת הובאה מאזור דיארבקיר בטורקיה של היום. הבאת הנחושת באותה עת, לפני ביות החמור הייתה משימה לא קלה, אנשים היו צריכים לשאת את העפרות על גבם.[1]
ארכאוזואולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
באתר נמצאו עצמות רבות של בעלי חיים. בדיקות שנעשו הראו על שינוי בתזונה בין תקופת חלף לתקופת עובייד. מניתוח העצמות בתקופת חלף נמצא שכ-50% שייכים לבעלי חיים לא מבויתים כמו בקר הבר, פראים, צבאים ואיילים. בתקופת עובייד 90% מהעצמות שנמצאו שייכים לבעלי חיים מבויתים כמו כבשים, עזים, בקר הבית וחזירים. שינוי נוסף שנמצא הוא ביחס של כמות הכבשים והעזים. בתקופת חלף היחס היה חצי חצי, ואילו בתקופת עובייד, היחס היה 3 כבשים לעז אחת.[5]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
 |
- The dig page at the Oriental Institute of the University of Chicago
- The approximate location at Wikimapia
- Archaeologists Uncover Land Before Wheel; Site Untouched for 6,000 Years באתר ,National Science Foundation", 6 באפריל 2010
- The Land Before the Wheel - Gil Stein discusses the mound of Tell Zeidan Video from the dig, produced by the National Science foundation, narrated by Gil Stein of the Oriental Institute.
- Tell Zeidan דוח חפירות 2009
- In Syria, a Prologue for Cities באתר של הניו יורק טיימס, ב-5 באפריל 2010
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 In Syria, a Prologue for Cities באתר של הניו יורק טיימס, ב-5 באפריל 2010
- ^ דוח על חפירות תל זיידאן, 2009 של המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו
- ^ Tell Zeidan מאמר של Gil Stein, עמ' 123
- ^ צילום של החותם
- ^ Tell Zeidan מאמר של Gil Stein, עמ' 138