ארך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אורוכ)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ארך
Uruk Archaealogical site at Warka, Iraq MOD 45156521.jpg
מיקום
מדינה עיראק עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°19′20″N 45°38′10″E / 31.322222222222°N 45.636111111111°E / 31.322222222222; 45.636111111111
מסופוטמיה באלף השני לפנה"ס
מסופוטמיה באלף השני לפנה"ס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
שרידי מקדש האלה אאנה בארך
חלק מפסל שור מאורוכ, בערך 3,000 לפנה"ס
טביעת חותם גליל מאורוכ המתאר בעלי חיים מפלצתיים
לוח אורוכ, 3,000 לפנה"ס

אוּרוּכּ או ארך, בשומרית: UNUG URU (URUUNUG), וביוונית עתיקה: Ορχόη או Ωρύγεια), הייתה עיר עתיקה בשומר, ששכנה כ-300 ק"מ דרומה מהעיר בגדאד של ימינו, בין בבל לאור. היא הייתה אחת מהערים העתיקות והחשובות ביותר בשומר.

המקום שבו נמצאים שרידי העיר נקרא היום בערבית "וַרְכּא" (وركاء), וממוקם כ-30 ק"מ מזרחה מסמאווה, במחוז אל-מות'נא שבעיראק.

משערים שהשם המודרני עיראק נגזר מהשם אורוכ.

גילגמש האגדי היה מלכה של אורוכ, ולפי ספר בראשית, פרק י', פסוק י', העיר ארך הייתה מראשית ממלכתו של נמרוד בארץ שנער.

היסטוריה של העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי רשימת המלכים השומרית, אורוכ נוסדה על ידי אנמרכר, באפוס עלילות גילגמש, גילגמש הוא אשר בונה את החומה סביב העיר, בכתב יתדות בארך, נמצא כי בעיר מלך אדם בשם ארך ובנה בה מקדשים[1].

לוגלזגיסי כבש את כל הערים השומריות ואיחד אותן תחת שלטונו. ממנו כבש את שומר, סרגון מאכד.

העיר סבלה קשות במאבקם של השומרים עם העילמים עד לשנת 2004 לפנה"ס. זכרונות מעימות זה באו לידי ביטוי בעלילות גילגמש.

ארך ידעה עליות וירידות רבות באלפי השנים בהם עמדה על תילה. עם מפלת הממלכה הסלאוקית והכיבוש הפרתי הלכה ודעכה. ב-300 לספירה נותרו בה תושבים מעטים, ועד 700 לספירה ננטשה לגמרי. ייתכן שגורם עיקרי בחורבנה הוא שינוי במסלולו של נהר הפרת.

התפתחות הציוויליזציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך "תקופת אורוכ" (בערך 4,000 עד 3,100 לפנה"ס), אורוכ עברה מספר שלבים של התפתחות, החל ממה שמכונה "תקופת אורוכ המוקדמת" עד ל"תקופת אורוכ המאוחרת" (המאה ה-34 עד המאה ה-32 לפנה"ס).

בתקופה זו צמח סגנון החיים העירוני במסופוטמיה. אורוכ נחשבת לאחת הערים הראשונות בעולם עם אוכלוסייה צפופה, והיא מסמלת את המעבר ממגורים בכפר חקלאי קטן למגורים במרכז עירוני גדול. בשיאה התגוררו באורוכ, ככל הנראה, בין-50,000 ל-80,000 תושבים, שהתגוררו ב-6 ק"מ רבועים מבוצרים, והיא הייתה העיר הגדולה ביותר בעולם באותה תקופה. לשם השוואה, ערים אחרות באותה תקופה היו בגודל של כעשירית ק"מ רבוע.

בתקופת אורוכ המאוחרת צמח בה בהדרגתיות כתב היתדות, והיא הפכה למרכז אזורי למסחר, לאומנות ולכתיבה, ואפשר למצוא בה קדרות נרחבת ואת הלוחות הכתובים העתיקים ביותר הידועים היום.

העיר נכבשה על ידי חמורבי שהרחיב את תחום שלטונה של בבל מהמפרץ הפרסי בדרום ועד מארי ואשור בצפון. לאחר עליית שמשו-אילונה בנו של חמורבי לשלטון פרץ כנגדו מרד שתחילתו בלרסה ולאחר מכן התפשט ל-26 ערים נוספות ביניהן ארך, אור, איסין ועוד. במסגרת מלחמתו של שמשן-אילונה במרד הוא הרס את חומותיה של ארך. המאבקים והמרידות השונות נוצלו על ידי עילם. כותורנחונתא הראשון (Kuturnahunte I) מלך עילם, ניצל את ההזדמנות ותקף את העיר ארך שהייתה חסרת חומות. הם שדדו את פסלה של האלה איננה. פסל זה הוחזר לעיר על ידי אשורבניפל מלך אשור 1,100 שנים לאחר מכן.

העיר קיימה התיישבויות ששימשו שלוחות שלה במעלה הפרת, דוגמה לכך היא ההתיישבות חבובה כבירה, בצפון סוריה של היום במרחק של 1,300 ק"מ שנבנתה ב-3500 לפנה"ס

האתר הארכאולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקומה של אורוכ התגלה ב-1849. החפירה המשמעותית הראשונה במקום הייתה של קבוצה גרמנית לפני מלחמת העולם הראשונה. הקבוצה חזרה ב-1928 והמשיכה לחפור עד 1939, ולאחר מכן חזרה ב-1954, ומאז החפירות במקום שיטתיות.

חפירות אלו חשפו שכבות שונות של העיר. השכבה המאוחרת ביותר היא ככל הנראה מתקופת אורוכ המאוחרת (3,200-3,000 לפנה"ס), ובנויה על מבנים מתקופות קדומות יותר. כמו כן החפירות חשפו מסמכים שומריים עתיקים, ואוצר גדול של לוחות מהתקופה הסלאוקית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • A. Leo Oppenheim, Ancient Mesopotamia: Portrait of a Dead Civilization.
  • Liverani, Mario. Uruk: The First City. London: Equinox Publishing, 2006.
  • Kuhrt, Amélie. The Ancient Near East. London: Routledge, 1995.
  • Charvát, Petr. Mesopotamia Before History. London, Routledge, 2002.
  • Rothman, Mitchell S. Uruk, Mesopotamia & Its Neighbors. Santa Fe: School of American

Research Press, 2001.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארך בוויקישיתוף



הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]