תת-תרבות

הפאנק (Punk) הוא תת-תרבות של התרבות המערבית

תת-תרבות היא קבוצה החולקת עם התרבות הכללית את מרבית הערכים והפרמטרים התרבותיים, אך עם זאת נבדלת ממנה בסמלים ובפריטים תרבותיים הייחודיים לה בלבד. המושג תת-תרבות מניח את קיומו של מגוון תרבותי בחברה נתונה, אבל טוען גם לקיומה של תרבות אחת (כללית) שתת-התרבויות השונות מוגדרות ביחס אליה. תת-תרבות יכולה להיות מובדלת מהתרבות הכללית על פי גיל חבריה, מגדרם, מוצאם האתני, דתם, העדפותיהם המיניות או כל פריט ערכי-תרבותי אחר. החברים בתת-התרבות אינם מבקשים, בדרך כלל, שליטה, אלא אוטונומיה תרבותית, שתאפשר להם לשמור על הערכים התרבותיים הייחודיים להם.

היסטוריה של המושג תת-תרבות

המושג תת-תרבות נוצר באמריקה של שנות החמישים של המאה העשרים בהקשר של קבוצות עבריינים צעירים. המושג נולד מתוך צורך של סוציולוגים לנסות ולהסביר את ההתנהגות העבריינית של כנופיות הנוער. החברים בקבוצות נוער אלו היו אמריקאים לכל דבר, אך עם זאת התבדלו מהאמריקאי "המצוי" ביחסם לכמה נורמות תרבויות, כגון יחסם לסמים, לבושם וכו'. מכאן נובע כי המושג תת-תרבות מתקשר מאז לידתו עם המושג סטייה ובכך בכל פעם שמוגדרת קבוצה מסוימת כתת-תרבות היא באופן אוטומטי מוגדרת כקבוצה שחבריה סוטים מהנורמות המקובלות על התרבות הקונפורמית הכללית. בשלב השני נוצר צורך להגדיר גם קבוצות נוספות שהראו סימנים של שונות תרבותית, וכך החל השימוש במושג תת-תרבות כדי לתאר קבוצות בתוך התרבות האמריקאית כגון מהגרים, יהודים, הומוסקסואלים וכו'.

הסוציולוג הצרפתי אמיל דורקהיים

הפרדיגמה הסוציולוגית ששלטה באותה תקופה בארצות הברית הייתה הפרדיגמה הפונקציונלית-סטרוקטורלית, שלידתה ברעיונותיהם של קונט, דירקהיים והסוציולוג האמריקאי טלקוט פרסונס. על פי גישה פוזיטיביסטית זו, ההיסטוריה מונעת באמצעות רעיונות ואידיאות (גישה אידיאליסטית). הפרדיגמה הפונקציונלית-סטקרוקטורית ראתה את החברה כמערכת המורכבת מחלקים הפועלים יחדיו לקידום הסולידריות והיציבות החברתית. היא דימתה את החברה לגוף אורגני-ביולוגי אשר לכל איבר בו תפקיד ייחודי, ורק אם יפעלו כל האיברים יחדיו יוכל הגוף להמשיך לחיות ולהתקיים. על פי גישה זו מתגבשים מוסדות חברתיים שתפקידם לדאוג למילוי הצרכים של החברה כגון מוסדות פוליטיים, משפחתיים, מוסדות חינוך וכו'. מטרת המערכת החברתית המורכבת הזו היא לייצר הסכמיות (קונצנזוס), והיא טוענת כי החברה חותרת באופן תמידי להשגת הסכמה בין חברי הקולקטיב. הסכמה זו על מערכת של ערכים ואידיאות משותפים מושגת באמצעות סוציאליזציה וחינוך (חשיבה המושפעת רבות מגישתו של פרויד). הסוציאליזציה יוצרת אינטגרציה יעילה בין חברי הקולקטיב ובכך מייצרת סולידריות חברתית. כל מי שאינו שותף לקונצנזוס החברתי הופך לתת-תרבות ומוגדר, כאמור, כסוטה.

התרבות, מנקודת מבטם של הפונקציונליסטים, היא מנגנון חשוב ביצירת הסכמיות ולכידות חברתית, ולכן פריט תרבותי זר אינו מתקבל בברכה. פרדיגמה זו נתנה הצדקה למדיניות הציבורית האמריקאית של שנות החמישים ותחילת שנות השישים. המדיניות שנגזרה מתוך הפרדיגמה הפונקציונלית-סטרוקטורלית הייתה מדיניות "כור ההיתוך", שנוצרה בתגובה לגלי ההגירה המאסיביים לארצות הברית באותה תקופה. למהגרים ולעולים, המגיעים ברובם בגיל מבוגר יחסית, מתבצע תהליך של דה-סוציאליזציה (ביטול הערכים איתם היגרו) ואז רה-סוציאליזציה לערכים של התרבות הכללית השולטת. כל קבוצה שלא מצליחה לעבור את התהליך באופן תקין מוגדרת באופן אוטומטי כתת-תרבות וכתופעה סוטה שבתקווה תיעלם עם הזמן. גם בארץ ישראל של שנות ה-50, עם הקמת מדינת ישראל, התחזקה מדיניות "כור ההיתוך" וזאת בהמלצת האקדמיה בארץ (במיוחד סוציולוגים, כגון שמואל נח אייזנשטדט) למקבלי ההחלטות בדרג הפוליטי. אחת הדרכים בה יושמה מדיניות זו בארץ היה השירות הצבאי בצה"ל בו ניתן דגש חזק על יצירת שוויון בין כל המשרתים, ללא קשר למוצאם או לערכים התרבותיים עליהם גדלו.

שינוי בתפיסת תת-התרבות

עד לשנות השישים של המאה ה-20 לא הייתה נתונה תפיסה זו של תת-תרבויות לביקורת, והייתה מקובלת בציבור כמו גם באקדמיה ובפוליטיקה. בשנות השישים עברה החברה האמריקאית תהליך של שינוי ובמיוחד ביחסיה למיעוטים אתניים, וזאת בעיקר הודות למאבקם של ד"ר מרטין לותר קינג ומלקולם אקס לשוויון זכויות לשחורים. הביטוי אותו קידם מלקום אקס באותה תקופה היה "שחור זה יפה" ("black is beautiful"), כלומר השחורים באמריקה אינם סוטים ואינם צריכים להימדד בכל פרמטר ביחס לאמריקאי הלבן ותרבותו. על פי ד"ר קינג זכאים השחורים באמריקה להכרה כקהילה לגיטימית ולא כתת-תרבות סוטה בתוך התרבות האמריקאית הלבנה השולטת. גם בארץ קמו גופים דומים לאילו שהתעוררו בארצות הברית ובראשם תנועת הפנתרים השחורים, שהוקמה בשנת 1971 בשכונת מוסררה שבירושלים על ידי צעירים מבני הדור השני של עולי ארצות האסלאם ובעיקר בנים ליוצאי מרוקו וצפון אפריקה. צעירים אלו מחו על הקיפוח של המדינה והתעלמות הממשלה מהבעיות החברתיות של יוצאי אסיה ואפריקה בארץ.

עם התעוררות תנועות המחאה והשוויון באמריקה, כמו גם בישראל, החלה בהדרגה להתחלף הפרדיגמה הפונקציונלית-סטרוקטורלית בגישה חדשה, פרדיגמת הקונפליקט. אחת הסיבות להחלפתה של הפונקציונליזם, היא כישלונה של הגישה בניבוי, חיזוי ובהבנת התהליכים החברתיים שאפיינו את החברה האמריקאית, ובעיקר את השינויים והמשברים שפקדו אותה בשנות ה-60. פרדיגמת הקונפליקט היא תמונת ראי של הפונקציונליזם. על פי גישה זו יש לבחון את השינוי ואת חוסר היציבות. גם פרדיגמה זו בעלת חשיבה מערכתית, והיא מדברת על כך שבכל קבוצה תמיד יתקיימו קונפליקטים ומאבקים על השגת משאבים (כלכליים, פוליטיים, תרבותיים וכו').

גישת הקונפליקט החברתי, על התאוריות השונות המרכיבות אותה, היא גישה מטריאליסטית ביסודה, וסוברת בשל כך שמה שמניע את ההיסטוריה היא הפרקטיקה והמאבק היום יומי על האינטרסים האישיים והקולקטיביים של פרט או של חברה. התרבות, על פי גישת הקונפליקט, נתפסת כגורם מפריד בין קבוצות ולא כגורם מאחד, ומתוך נקודת מבט זו מתחלפת מדיניות "כור ההיתוך" במדיניות של "מיזוג גלויות", והביטוי "תת-תרבות" מתחלף בביטוי "תרבות משנה". משמעות גישת "מיזוג הגלויות" היא מתן אפשרות לקבוצות שונות להתקיים בתוך תרבות אחת כללית אך ללא שליטה של תרבות זו עליהן. לכל קבוצה יש את הזכות לשמור על צביונה ועל הערכים התרבותיים שלה אך בד בבד להיות חלק מתרבות כללית לה ערכים וסמלים המשותפים לחברי כל תרבויות המשנה כגון המנון, דגל ובראש ובראשונה השפה.

תת-תרבות בימינו

גלוחי ראש בהופעת רוק בברלין. ראשיתה של תת-תרבות הסקינהדס (גלוחי הראש) בבריטניה של שנות השישים

כיום ניתן למצוא כמעט בכל מדינה תרבויות משנה רבות, אשר פועלות באופן נחרץ לשמירה על ערכיהן. לדוגמה, קבוצות מהגרים, הומוסקסואלים, קבוצות דת ועוד. דוגמה מובהקת לכך ניתן לראות במדינות אירופה בימינו. מדינות אירופה מעולם לא הגדירו עצמן כחברות הגירה אלא כחברות הומוגניות וחד-לאומיות. למרות זאת תמיד הייתה קליטת מהגרים, אך אותם מהגרים אימצו את התרבות השולטת והוטמעו בה בתהליך המכונה "אסימילציה" (התבוללות תרבותית). בשנים האחרונות הפסיק תהליך ההיטמעות כמעט לחלוטין, ובכל מדינה ניתן למצוא תרבויות משנה רבות שאין רואות עצמן חלק מהתרבות השולטת אלא ישויות תרבותיות עצמאיות, השואבות לגיטימציה מתוך השיח האקדמי המדבר על רב תרבותיות ופלורליזם. תופעה זו מקשה על המדינה להפעיל מנגנונים של סולידריות והטמעה וכך נוצרים קונפליקטים ומאבקי כוח בתוך החברה. כיום הדגם שמתגבש ושככל הנראה יקבל לגיטימציה פוליטית וחברתית הוא הדגם שיבקש לזהות מצד אחד את הזרם המרכזי, הדומיננטי, ויאפשר את קיומו מבלי לכפות עצמו על תרבויות המשנה, אבל מצד שני יאפשר לתרבויות המשנה לפתח בהדרגה גבולות עמומים חדירים לרעיונות מקומיים. הגבולות במצב אידיאלי זה מאפשרים מעברים הדדיים של רעיונות, ערכים וגם של בני אדם מתרבות הגרעין לתרבויות המשנה ולהפך.

ראו גם

• תרבות הנגד

לקריאה נוספת

• Richard C., Cante (2009 ). Gay Men and the Forms of Contemporary US Culture, Ashgate Publishing. ISBN 0-7546-7230-1, March, London
• Gelder, Ken (2007). Subcultures: Cultural Histories and Social Practice (Routledge, March 2007; softcover ISBN 0-415-37952-0)
• Hebdige, Dick (1979). Subculture: The Meaning of Style (Routledge, March 10, 1981; softcover ISBN 0-415-03949-5). Cited in Negus, Keith (1996). Popular Music in Theory: An Introduction. Wesleyan University Press. ISBN 0-8195-6310-2.
• Huq, Rupa (2006) 'Beyond subculture' (Routledge, 2006; softcover ISBN 0-415-27815-5. Hardcover ISBN 0-415-27814-7)
• Maffesoli, Michel (1996). The Time of the Tribes: The Decline of Individualism in Mass Society. (London: SAGE Publications. ISBN 080398474X)
• McKay, George (1996) Senseless Acts of Beauty: Cultures of Resistance since the Sixties. (London: Verso. ISBN 1-85984-028-0.)
• McKay, George (2005) Circular Breathing: The Cultural Politics of Jazz in Britain. Durham NC: Duke University Press. ISBN 0-8223-3573-5.
• Riesman, David (1950). "Listening to popular music", American Quarterly, 2, p. 359-71. Cited in Middleton, Richard (1990/2002). Studying Popular Music, p. 155. Philadelphia: Open University Press. ISBN 0-335-15275-9.
• Thornton, Sarah (1995). Club Cultures: Music, Media, and Subcultural Capital. Cambridge: Polity Press. Cited in Negus, Keith (1996). Popular Music in Theory: An Introduction. Wesleyan University Press. ISBN 0-8195-6310-2.
• Watters, Ethan (2003). Urban Tribes: A Generation Redefines Friendship, Family, and Commitment. ISBN 1-58234-264-4.
• Hall, Stuart, Tony Jefferson (1993). Resistance Through Rituals: Youth Subcultures in Post-War Britain. Routledge, 1993.
• Blair, M. Elizabeth. "Commercialization of Rap Music Youth Subculture." Journal of Popular Culture 27.3 (1993): 21-33. Print.
• Goldstein-Gidoni, Ofra. "Producers of 'Japan' in Israel: Cultural appropriation in a non-colonial context." Ethnos:Journal of Anthropology 68.3 (2003): 365. Print.
• Lewin, Phillip, J. Patrick Williams. "Reconceptualizing Punk through Ideology and Authenticity". Conference Papers—American Sociological Association. 2007 Conference Papers, 2007.
• Howes, David. Cross-cultural consumption: global markets, local realities. New York: Routledge, 1996. Print.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תת-תרבות בוויקישיתוף

• Laurent Francois, Subcultures: Big Opportunity for Social Brands to Generate Value, May 24, 2013
• הערך תת-תרבות ב"אנציקלופדיה של הרעיונות".
• תת-תרבויות, דף שער בספרייה הלאומית