מליודוסיס – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Rlaniado94 (שיחה | תרומות)
80 עריכות
יצירה באמצעות תרגום הדף "Melioidosis"
Rlaniado94 (שיחה | תרומות)
80 עריכות
יצירה באמצעות תרגום הדף "Melioidosis"
תגיות: גרשיים שגויים תרגום תוכן
שורה 10: שורה 10:
מטופל עם מליודוסיס פעילה בדרך כלל יהיה עם חום. כאב או תסמינים אחרים עשויים להיות רמיזות לשלב התמקדות קלינית שלב בו המחלה פעילה ולא "דוגרת", אשר קורה אצל כ-75% מהחולים. התסמינים האלו כוללים שיעול או כאבי חזה שלרוב ירמזו על דלקת ריאות.כאבי עצמות או מפרקים, ירמזו על דלקת עצם מוגלתית, דלקת מפרקים זיהומית, או דלקת רקמתית תת עורית. זיהום תוך בטני (כולל [[מורסה]] ב[[כבד]], ב[[טחול]] או ב[[פרוסטטה]]) בדרך כלל לא נגלה ע"י כאב מוקדי אלא, ע"י הדמיה של איברים אלה באמצעות [[אולטרה סאונד|אולטרסאונד]] או [[טומוגרפיה ממוחשבת|טומוגרפיה]] שצריכה להתבצע באופן שגרתי. .<ref>{{cite journal|title=Computer tomography characteristics of ''Burkholderia pseudomallei'' liver abscess|journal=Clin Infect Dis|issue=7|doi=10.1086/501017|year=2006|volume=42|pages=989&ndash;93|pmid=16511765|vauthors=Apisarnthanarak A, Apisarnthanarak P, Mundy LM}}</ref><ref>{{cite journal|title=CT findings of liver and splenic abscesses in melioidosis: comparison with those in non-melioidosis|journal=J Med Assoc Thai|issue=11|year=2009|volume=92|pages=1476&ndash;84|pmid=19938740|vauthors=Laopaiboon V, Chamadol N, Buttham H, Sukeepaisarnjareon W}}</ref>
מטופל עם מליודוסיס פעילה בדרך כלל יהיה עם חום. כאב או תסמינים אחרים עשויים להיות רמיזות לשלב התמקדות קלינית שלב בו המחלה פעילה ולא "דוגרת", אשר קורה אצל כ-75% מהחולים. התסמינים האלו כוללים שיעול או כאבי חזה שלרוב ירמזו על דלקת ריאות.כאבי עצמות או מפרקים, ירמזו על דלקת עצם מוגלתית, דלקת מפרקים זיהומית, או דלקת רקמתית תת עורית. זיהום תוך בטני (כולל [[מורסה]] ב[[כבד]], ב[[טחול]] או ב[[פרוסטטה]]) בדרך כלל לא נגלה ע"י כאב מוקדי אלא, ע"י הדמיה של איברים אלה באמצעות [[אולטרה סאונד|אולטרסאונד]] או [[טומוגרפיה ממוחשבת|טומוגרפיה]] שצריכה להתבצע באופן שגרתי. .<ref>{{cite journal|title=Computer tomography characteristics of ''Burkholderia pseudomallei'' liver abscess|journal=Clin Infect Dis|issue=7|doi=10.1086/501017|year=2006|volume=42|pages=989&ndash;93|pmid=16511765|vauthors=Apisarnthanarak A, Apisarnthanarak P, Mundy LM}}</ref><ref>{{cite journal|title=CT findings of liver and splenic abscesses in melioidosis: comparison with those in non-melioidosis|journal=J Med Assoc Thai|issue=11|year=2009|volume=92|pages=1476&ndash;84|pmid=19938740|vauthors=Laopaiboon V, Chamadol N, Buttham H, Sukeepaisarnjareon W}}</ref>


ישנן וריאציות שונות של סיבוכים לפי איזורים שונים בעולם. למשל:מורסות ב[[בלוטת מיצד האוזן]] (הפרוטיד) אופייני להתרחש אצל ילדים תאילנדים, ולעומת זאת תוארה רק  פעם אחת באוסטרליה.<ref>{{Cite journal|title=Acute suppurative parotitis caused by ''Pseudomonas pseudomallei'' in children|journal=J Infect Dis|issue=4|doi=10.1093/infdis/159.4.654|year=1989|volume=159|pages=654&ndash;60|pmid=2926159}}</ref> לעומת זאת, מקרי מורסה בפרוסטטה נמצאים עד 20% בזכרים אוסטרלים אשר חולים במחלה, אבל הן לא מתוארות בשום מקום אחר. גם דלקת המוח וחוט השדרה היא סיבוך מוכר בצפון אוסטרליה אבל לא במקומות אחרים.
ישנן וריאציות שונות של סיבוכים לפי איזורים שונים בעולם. למשל:מורסות ב[[בלוטת מיצד האוזן]] (הפרוטיד) אופייני להתרחש אצל ילדים תאילנדים, ולעומת זאת תוארה רק  פעם אחת באוסטרליה.<ref>{{cite journal|title=Acute suppurative parotitis caused by ''Pseudomonas pseudomallei'' in children|journal=J Infect Dis|issue=4|doi=10.1093/infdis/159.4.654|year=1989|volume=159|pages=654&ndash;60|pmid=2926159|vauthors=Dance DA, Davis TM, Wattanagoon Y, etal}}</ref> לעומת זאת, מקרי מורסה בפרוסטטה נמצאים עד 20% בזכרים אוסטרלים אשר חולים במחלה, אבל הן לא מתוארות בשום מקום אחר. גם דלקת המוח וחוט השדרה היא סיבוך מוכר בצפון אוסטרליה אבל לא במקומות אחרים.






לעד כ-25% מהחולים, אין מוקד מסויים של זיהום והאבחנה נעשית בדרך כלל על תרביות דם או במשטח גרון. מליודוסיס יכולה להשפיע על כל איבר בגוף, למעט מסתמי הלב.תוארה [[דלקת קרום המוח]] כסיבוך משני לקרע מורסה במוח אבל לא תוארה כסיבוך ראשוני0 ישיר של המחלה. סיבוכים  פחות נפוצים כוללים זיהום תוך-כליתי,מורסה ב[[קשרי לימפה|לימפה]]  (1.2&#x2013;2.2%),<ref>{{Cite journal|title=Six cases of suppurative lymphadenitis caused by ''Burkholderia pseudomallei'' infection|last=Chlebicki|first=MP|last2=Tan BH|journal=Trans R Soc Trop Med Hyg|issue=8|doi=10.1016/j.trstmh.2005.10.004|year=2006|volume=100|pages=798&ndash;801|pmid=16542691}}</ref> מוגלה בשק קרום הלב, דלקת שריר הלב,  זיהום במדיאסטינום, ומורסות בבלוטת התריס ובאשכים.
לעד כ-25% מהחולים, אין מוקד מסויים של זיהום והאבחנה נעשית בדרך כלל על תרביות דם או במשטח גרון. מליודוסיס יכולה להשפיע על כל איבר בגוף, למעט מסתמי הלב.תוארה [[דלקת קרום המוח]] כסיבוך משני לקרע מורסה במוח אבל לא תוארה כסיבוך ראשוני0 ישיר של המחלה. סיבוכים  פחות נפוצים כוללים זיהום תוך-כליתי,מורסה ב[[קשרי לימפה|לימפה]]  (1.2&#x2013;2.2%),<ref>{{cite journal|title=Six cases of suppurative lymphadenitis caused by ''Burkholderia pseudomallei'' infection|last=Chlebicki|first=MP|journal=Trans R Soc Trop Med Hyg|issue=8|doi=10.1016/j.trstmh.2005.10.004|year=2006|volume=100|pages=798&ndash;801|pmid=16542691|author2=Tan BH}}</ref> מוגלה בשק קרום הלב, דלקת שריר הלב,  זיהום במדיאסטינום, ומורסות בבלוטת התריס ובאשכים.


=== מליודוסיס כרונית ===
=== מליודוסיס כרונית ===
כרונית מליודוסיס כרונית בדרך כלל מוגדרת על ידי משך הזמן של סימפטומים,כשאר הוא עולה על שני חודשים, מתרחשת אצל כ-10% מהחולים.<ref name="Currie2000">{{Cite journal|title=Endemic melioidosis in tropical northern Australia: a 10-year prospective study and review of the literature|journal=Clin Infect Dis|issue=4|doi=10.1086/318116|year=2000|volume=31|pages=981&ndash;986|pmid=11049780}}</ref> יכול להיות מאד דומה בתסמיניו הקליניים, לדלקות עור כרוניות, שקריר בריאות ולדלקת ריאות. מאד דומה בפרט לתסמיני השחפת ועל כן לעיתים מכונה "שחפת ויאטנמית.
כרונית מליודוסיס כרונית בדרך כלל מוגדרת על ידי משך הזמן של סימפטומים,כשאר הוא עולה על שני חודשים, מתרחשת אצל כ-10% מהחולים.<ref name="Currie2000">{{cite journal|title=Endemic melioidosis in tropical northern Australia: a 10-year prospective study and review of the literature|journal=Clin Infect Dis|issue=4|doi=10.1086/318116|year=2000|volume=31|pages=981&ndash;986|pmid=11049780|vauthors=Currie BJ, Fisher DA, Howard DM, etal}}</ref> יכול להיות מאד דומה בתסמיניו הקליניים, לדלקות עור כרוניות, שקריר בריאות ולדלקת ריאות. מאד דומה בפרט לתסמיני השחפת ועל כן לעיתים מכונה "שחפת ויאטנמית.


== אבחון ==
== אבחון ==
אבחנה סופית נעשית על ידי תרבית האורגניזם מכל דגימה קלינית אפשרית, כי החידדק לעולם לא יהיה חלק נורמלי מהקבוצת החיידקים הטבעיים של האדם.
אבחנה סופית נעשית על ידי תרבית האורגניזם מכל דגימה קלינית אפשרית, כי החידדק לעולם לא יהיה חלק נורמלי מהקבוצת החיידקים הטבעיים של האדם.


הסטוריה של תעסוקתיות או תחביב קבוע אשר יוצר חשיפה לבוץ יכולה לרמוז לנו על הידבקות במחלה. <ref>{{Cite journal|title=Cutaneous Melioidosis in a Man Who Was Taken as a Prisoner of War by the Japanese during World War II|journal=J Clin Microbiol|issue=2|doi=10.1128/JCM.43.2.970-972.2005|year=2005|volume=43|pages=970&ndash;972|pmc=548040|pmid=15695721}}</ref> כמו כן, יש לייחס תשומת לב למטיילים החוזרים מאזורים אנדמיים.יש הטוענים שיש לשקול אפשרות של מליודוסיס בכל אדם בעל עבר של שהייה באזורים אנדמיים.
הסטוריה של תעסוקתיות או תחביב קבוע אשר יוצר חשיפה לבוץ יכולה לרמוז לנו על הידבקות במחלה. <ref>{{cite journal|title=Cutaneous Melioidosis in a Man Who Was Taken as a Prisoner of War by the Japanese during World War II|journal=J Clin Microbiol|issue=2|doi=10.1128/JCM.43.2.970-972.2005|year=2005|volume=43|pages=970&ndash;972|pmc=548040|pmid=15695721|vauthors=Ngauy V, Lemeshev Y, Sadkowski L, Crawford G}}</ref> כמו כן, יש לייחס תשומת לב למטיילים החוזרים מאזורים אנדמיים.יש הטוענים שיש לשקול אפשרות של מליודוסיס בכל אדם בעל עבר של שהייה באזורים אנדמיים.


גורמי הסיכון ללקות במחלה הם: סוכרת, תלסמיה, שימוש מסוכן באלכוהול, או מחלת כליות, ולעתים קרובות מדווחים על היסטוריה של תעסוקתיות או תחביבים שכוללים חשיפה בוץ או שלולית מים עיליים. עם זאת, גם אנשים בריאים וכמו כן, ילדים יכולים להידבק במחלה.
גורמי הסיכון ללקות במחלה הם: סוכרת, תלסמיה, שימוש מסוכן באלכוהול, או מחלת כליות, ולעתים קרובות מדווחים על היסטוריה של תעסוקתיות או תחביבים שכוללים חשיפה בוץ או שלולית מים עיליים. עם זאת, גם אנשים בריאים וכמו כן, ילדים יכולים להידבק במחלה.


סריקה מלאה שכוללת (תרבית דם, תרבית כיח, תרבית שתן , משטח גרון, ותרבית של כל מוגלה אשר הופרשה) צריכה להתבצע על כל המטופלים עם חשד שמדובר במליודוסיס. אבחנה סופית נעשית על ידי גדל חיידקים מהסוג המתאים למחלה, מכל אתר. משטח גרון הוא לא רגיש, אבל אם הוא חיובי הוא 100% ספציפי, וניתן להשוואה טובה לתרבית.<ref>{{Cite journal|title=Value of Throat Swab in Diagnosis of Melioidosis|journal=J Clin Microbiol|issue=10|doi=10.1128/JCM.39.10.3801-3802.2001|year=2001|volume=39|pages=3801&ndash;02|pmc=88440|pmid=11574624}}</ref> ניתן לגלות זאת גם בתרבית שתן שעברה בצנטריפוגה, על מנת לשפר את רגישותה לחיידקים.<ref>{{Cite journal|title=Role and Significance of Quantitative Urine Cultures in Diagnosis of Melioidosis|journal=J Clin Microb|issue=5|doi=10.1128/JCM.43.5.2274-2276.2005|year=2005|volume=43|pages=2274&ndash;76|pmc=1153798|pmid=15872255}}</ref> לעיתים נדירות מומלץ תרבית מח עצם שיכול לצאת חיובי אפילו אם תרבית דם שלילית, אבל לרוב בדיקה זו לא מומלצת.<ref>{{Cite journal|title=The use of bone marrow culture for the diagnosis of melioidosis|journal=Trans R Soc Trop Med Hyg|issue=4|doi=10.1016/0035-9203(90)90050-O|year=1990|volume=84|pages=585&ndash;7|pmid=2091358}}</ref> טעות נפוצה שנעשו על ידי רופאים אשר לא מוכרים עם מליודוסיס (מחלה זיהומית) היא לשלוח דגימה רק מהאתר הנגוע בלבד ולא את כל הסריקה.
סריקה מלאה שכוללת (תרבית דם, תרבית כיח, תרבית שתן , משטח גרון, ותרבית של כל מוגלה אשר הופרשה) צריכה להתבצע על כל המטופלים עם חשד שמדובר במליודוסיס. אבחנה סופית נעשית על ידי גדל חיידקים מהסוג המתאים למחלה, מכל אתר. משטח גרון הוא לא רגיש, אבל אם הוא חיובי הוא 100% ספציפי, וניתן להשוואה טובה לתרבית.<ref>{{cite journal|title=Value of Throat Swab in Diagnosis of Melioidosis|journal=J Clin Microbiol|issue=10|doi=10.1128/JCM.39.10.3801-3802.2001|year=2001|volume=39|pages=3801&ndash;02|pmc=88440|pmid=11574624|vauthors=Wuthiekanun V, Suputtamongkol Y, Simpson AJ, Kanaphun P, White NJ}}</ref> ניתן לגלות זאת גם בתרבית שתן שעברה בצנטריפוגה, על מנת לשפר את רגישותה לחיידקים.<ref>{{cite journal|title=Role and Significance of Quantitative Urine Cultures in Diagnosis of Melioidosis|journal=J Clin Microb|issue=5|doi=10.1128/JCM.43.5.2274-2276.2005|year=2005|volume=43|pages=2274&ndash;76|pmc=1153798|pmid=15872255|vauthors=Limmathurotsakul D, Wuthiekanun V, Chierakul W, etal}}</ref> לעיתים נדירות מומלץ תרבית מח עצם שיכול לצאת חיובי אפילו אם תרבית דם שלילית, אבל לרוב בדיקה זו לא מומלצת.<ref>{{cite journal|title=The use of bone marrow culture for the diagnosis of melioidosis|journal=Trans R Soc Trop Med Hyg|issue=4|doi=10.1016/0035-9203(90)90050-O|year=1990|volume=84|pages=585&ndash;7|pmid=2091358|vauthors=Dance DA, White NJ, Suputtamongkol Y, Wattanagoon Y, Wuthiekanun V, Chaowagul W}}</ref> טעות נפוצה שנעשו על ידי רופאים אשר לא מוכרים עם מליודוסיס (מחלה זיהומית) היא לשלוח דגימה רק מהאתר הנגוע בלבד ולא את כל הסריקה.


מבחן אשדאון, יכול להידרש כאשר התרבית נלקחה באופן לא סטרילי.ישנן חלופות גם לבדיקה זו, לאיזורים שאינם אנדמיים, בהם לא ניתן לעשות בדיקת אשדאון.כעת, יש אף בדיקה שנובעת משתי הבדיקות האלו ועוזרת באבחנה מוקדמת של מליודוסיס. זאת משום שהיא ספציפית לחיידק הגורם למחלה.אבל, אינה ניתנת לשימוש רחב עדיין.
מבחן אשדאון, יכול להידרש כאשר התרבית נלקחה באופן לא סטרילי.ישנן חלופות גם לבדיקה זו, לאיזורים שאינם אנדמיים, בהם לא ניתן לעשות בדיקת אשדאון.כעת, יש אף בדיקה שנובעת משתי הבדיקות האלו ועוזרת באבחנה מוקדמת של מליודוסיס. זאת משום שהיא ספציפית לחיידק הגורם למחלה.אבל, אינה ניתנת לשימוש רחב עדיין.
שורה 33: שורה 33:




 [[סרולוגיה|בדיקה סרולוגית]] עבור מליודוסיס זמינה, אבל לא שמישה ברוב המדינות.ישנו בדיקה מיקרוביולוגית תחת פלורסנט שידועה בתאילנד, אבל לא שמישה בשום מדינה אחרת. .<ref>{{Cite journal|title=''Burkholderia thailandensis'' whole cell antigen cross-reacts with ''B. pseudomallei'' antibodies from patients with melioidosis in an immunofluorescent assay|journal=The Southeast Asian journal of tropical medicine and public health|issue=2|year=2010|volume=41|pages=397&ndash;400|pmid=20578523}}</ref>
 [[סרולוגיה|בדיקה סרולוגית]] עבור מליודוסיס זמינה, אבל לא שמישה ברוב המדינות.ישנו בדיקה מיקרוביולוגית תחת פלורסנט שידועה בתאילנד, אבל לא שמישה בשום מדינה אחרת. .<ref>{{cite journal|title=''Burkholderia thailandensis'' whole cell antigen cross-reacts with ''B. pseudomallei'' antibodies from patients with melioidosis in an immunofluorescent assay|journal=The Southeast Asian journal of tropical medicine and public health|issue=2|year=2010|volume=41|pages=397&ndash;400|pmid=20578523|vauthors=Puthucheary SD, Anuar AS, Tee TS}}</ref>


זה לא אפשרי לעשות את האבחנה על ידי בדיקות דימות בלבד ([[קרני רנטגן|צילומי רנטגן]] , סריקות),<ref name="Lim2010">{{Cite journal|title=Radiological manifestations of melioidosis|journal=Clin Radiol|issue=1|doi=10.1016/j.crad.2009.08.008|year=2010|volume=65|pages=66&ndash;72|pmid=20103424}}</ref> אך בדיקות ההדמיה מבוצעות כדי להעריך את ההיקף המלא של המחלה.<ref name="Muttarak2008">{{Cite journal|title=Spectrum of imaging findings in melioidosis|journal=Br J Radiol|issue=978|doi=10.1259/bjr/15785231|year=2008|volume=82|pages=514–21|pmid=19098086}}</ref>בדיקות דימות בטניות ממולצות באופן שגרתי, משום שמורסות באזור הזה יכולות להתקיים ללא הופעת תסמינים כלל, ובדיקות זו הדרך לגלותן.  רשויות אוסטרליה מציעה הדמיה של [[בלוטת הערמונית|הערמונית]] במיוחד, בשל השכיחות הגבוהה של מורסות הערמונית בצפון אוסטרליה.  צילום חזה גם נחשב לבדיקה שגרתית אם ישנן תסמינים קליניים שונים. גם נוכחות של מורסות חלת דבש בכבד נחשבים אופייניים, אבל הם לא אבחון.
זה לא אפשרי לעשות את האבחנה על ידי בדיקות דימות בלבד ([[קרני רנטגן|צילומי רנטגן]] , סריקות),<ref name="Lim2010">{{cite journal|title=Radiological manifestations of melioidosis|journal=Clin Radiol|issue=1|doi=10.1016/j.crad.2009.08.008|year=2010|volume=65|pages=66&ndash;72|pmid=20103424|vauthors=Lim KS, Chong VH}}</ref> אך בדיקות ההדמיה מבוצעות כדי להעריך את ההיקף המלא של המחלה.<ref name="Muttarak2008">{{cite journal|title=Spectrum of imaging findings in melioidosis|journal=Br J Radiol|issue=978|doi=10.1259/bjr/15785231|year=2008|volume=82|pages=514–21|pmid=19098086|vauthors=Muttarak M, Peh WC, Euathrongchit J, Lin SE, Tan AG, Lerttumnongtum P, Sivasomboon C}}</ref>בדיקות דימות בטניות ממולצות באופן שגרתי, משום שמורסות באזור הזה יכולות להתקיים ללא הופעת תסמינים כלל, ובדיקות זו הדרך לגלותן.  רשויות אוסטרליה מציעה הדמיה של [[בלוטת הערמונית|הערמונית]] במיוחד, בשל השכיחות הגבוהה של מורסות הערמונית בצפון אוסטרליה.  צילום חזה גם נחשב לבדיקה שגרתית אם ישנן תסמינים קליניים שונים. גם נוכחות של מורסות חלת דבש בכבד נחשבים אופייניים, אבל הם לא אבחון.


[[אבחנה מבדלת|האבחנה המבדלת]] היא נרחבת; מליודוסיס (מחלה זיהומית) יכול לחקות זיהומים אחרים רבים, כולל [[שחפת]].
[[אבחנה מבדלת|האבחנה המבדלת]] היא נרחבת; מליודוסיס (מחלה זיהומית) יכול לחקות זיהומים אחרים רבים, כולל [[שחפת]].
שורה 44: שורה 44:
הטיפול מחולק לשני שלבים, שלב ראשון הינו תוך ורידי בעוצמה גבוהה ושלב שני הינו מיגור החיידק כדי למנוע הישנות.
הטיפול מחולק לשני שלבים, שלב ראשון הינו תוך ורידי בעוצמה גבוהה ושלב שני הינו מיגור החיידק כדי למנוע הישנות.
; שלב תוך ורידי אינטנסיבי
; שלב תוך ורידי אינטנסיבי
: טיפול [[עירוי|תוך ורידי]] באנטיביוטיקה מסוג צפטאזידים (ceftazidime) היא התרופה הנבחרת הנוכחית לטיפול במליודוזיס חריפה.<ref name="CAZ">{{Cite journal|title=Halving of mortality of severe melioidosis by ceftazidime|journal=Lancet|issue=8665|doi=10.1016/S0140-6736(89)90768-X|year=1989|volume=2|pages=697&ndash;701|pmid=2570956}}</ref><ref>{{Cite journal|title=Addition of trimethoprim-sulfamethoxazole to ceftazidime during parenteral treatment of melioidosis is not associated with a long-term outcome benefit|journal=Clin Infect Dis|issue=4|doi=10.1086/520010|year=2007|volume=45|pages=521&ndash;523|pmid=17638209}}</ref> שילוב של מרופנם,<ref name="MEM2004">{{Cite journal|title=Outcomes of Patients with Melioidosis Treated with Meropenem|journal=Antimicrob Agents Chemother|issue=5|doi=10.1128/AAC.48.5.1763-1765.2004|year=2004|volume=48|pages=1763&ndash;65|pmc=400582|pmid=15105132}}</ref> [[אימיפנם]] וצפופרזון סולבאקטם גם יעיל בטיפול.<ref>{{Cite journal|title=Antibiotic resistance in ''Pseudomonas pseudomallei''|journal=Lancet|issue=8592|doi=10.1016/S0140-6736(88)91810-7|year=1988|volume=1|pages=994&ndash;5|pmid=2896855}}</ref> טיפול תוך ורידי באמוקסיצילין עשוי לשמש אם אף אחד מארבעת התרופות הנ"ל אינו זמין, אבל התוצאות נחותות.<ref name="Suputtamongkol1994">{{Cite journal|title=Ceftazidime vs. amoxicillin/clavulanate in the treatment of severe melioidosis|journal=Clin Infect Dis|issue=5|doi=10.1093/clinids/19.5.846|year=1994|volume=19|pages=846&ndash;53|pmid=7893868}}</ref>[[ אנטיביוטיקה]] תוך ורידית ניתנת למינימום של 10 עד 14 ימים, ולרוב לא יופסקו עד שטמפרטורת החולה חזרה להיות נורמלי עבור יותר מ-48 שעות. אפילו עם טיפול אנטיביוטי מתאים, חום עלול לעתים קרובות להימשך שבועות או חודשים, ומטופלים עלולים להמשיך לפתח פצעים חדשים, אפילו אם הטיפול מתאים. חציון הזמן להפסקת חום גבוה אצל מטופל במליודוסיס  הוא 10 ימים. וכישלון של הורדת חום זה לא סיבה לשנות את הטיפול. 
: טיפול [[עירוי|תוך ורידי]] באנטיביוטיקה מסוג צפטאזידים (ceftazidime) היא התרופה הנבחרת הנוכחית לטיפול במליודוזיס חריפה.<ref name="CAZ">{{cite journal|title=Halving of mortality of severe melioidosis by ceftazidime|journal=Lancet|issue=8665|doi=10.1016/S0140-6736(89)90768-X|year=1989|volume=2|pages=697&ndash;701|pmid=2570956|vauthors=White NJ, Dance DA, Chaowagul W, etal}}</ref><ref>{{cite journal|title=Addition of trimethoprim-sulfamethoxazole to ceftazidime during parenteral treatment of melioidosis is not associated with a long-term outcome benefit|journal=Clin Infect Dis|issue=4|doi=10.1086/520010|year=2007|volume=45|pages=521&ndash;523|pmid=17638209|vauthors=Chierakul W, Anunnatsiri S, Chaowagul W, etal}}</ref> שילוב של מרופנם,<ref name="MEM2004">{{cite journal|title=Outcomes of Patients with Melioidosis Treated with Meropenem|journal=Antimicrob Agents Chemother|issue=5|doi=10.1128/AAC.48.5.1763-1765.2004|year=2004|volume=48|pages=1763&ndash;65|pmc=400582|pmid=15105132|vauthors=Cheng AC, Fisher DA, Anstey NM, etal}}</ref> [[אימיפנם]] וצפופרזון סולבאקטם גם יעיל בטיפול.<ref>{{cite journal|title=Antibiotic resistance in ''Pseudomonas pseudomallei''|journal=Lancet|issue=8592|doi=10.1016/S0140-6736(88)91810-7|year=1988|volume=1|pages=994&ndash;5|pmid=2896855|vauthors=Dance DA, Wuthiekanun V, White NJ, Chaowagul W}}</ref> טיפול תוך ורידי באמוקסיצילין עשוי לשמש אם אף אחד מארבעת התרופות הנ"ל אינו זמין, אבל התוצאות נחותות.<ref name="Suputtamongkol1994">{{cite journal|title=Ceftazidime vs. amoxicillin/clavulanate in the treatment of severe melioidosis|journal=Clin Infect Dis|issue=5|doi=10.1093/clinids/19.5.846|year=1994|volume=19|pages=846&ndash;53|pmid=7893868|vauthors=Suputtamongkol Y, Rajchanuwong A, Chaowagul W, etal}}</ref>[[ אנטיביוטיקה]] תוך ורידית ניתנת למינימום של 10 עד 14 ימים, ולרוב לא יופסקו עד שטמפרטורת החולה חזרה להיות נורמלי עבור יותר מ-48 שעות. אפילו עם טיפול אנטיביוטי מתאים, חום עלול לעתים קרובות להימשך שבועות או חודשים, ומטופלים עלולים להמשיך לפתח פצעים חדשים, אפילו אם הטיפול מתאים. חציון הזמן להפסקת חום גבוה אצל מטופל במליודוסיס  הוא 10 ימים. ולא יתחלף הטיפול רק בשל אי ירידת חום.


: ישנן סיבות תיאורתיות עבורן ניתן  להאמין ששיעור תמותה עשוי להיות נמוך יותר בחולים, אשר מטופלים עם אנטיביוטיקה [[אימיפנם]]: ראשית, פחות [[ליפופוליסכריד|אנדוטוקסין]] ישוחרר על ידי חיידקים מתים במהלך טיפול זה,<ref>{{Cite journal|title=Differential antibiotic-induced endotoxin release in severe melioidosis|last=Simpson|first=A. J. H.|last2=Opal|first2=S. M.|journal=J Infect Dis|issue=3|doi=10.1086/315306|year=2000|volume=181|pages=1014&ndash;9|pmid=10720525|last3=Angus|first3=B. J.|last4=Prins|first4=J. M.|last5=Palardy|first5=J. E.|last6=Parejo|first6=N. A.|last7=Chaowagul|first7=W.|last8=White|first8=N. J.}}</ref> ואת הריכוז המעכב המינימלי (MIC) אנטיביוטיקה נמוך יותר מאשר ceftazidime. עם זאת, לא רלוונטיות קלינית נמצא הבדל בתמותה בין אנטיביוטיקה, ceftazidime טיפולים. את המיקרופון של meropenem הוא גבוה יותר עבור ''ב.&#x20;pseudomallei'' מאשר עבור רבים אורגניזמים אחרים, חולים להיות haemofiltered צריך בתדירות גבוהה יותר או מינונים גבוהים יותר.<ref>{{Cite journal|title=Meropenem Dosing in Critically Ill Patients with Sepsis Receiving High-Volume Continuous Venovenous Hemofiltration|last=Bilgrami|first=I.|last2=Roberts|first2=J. A.|journal=Antimicrobial Agents and Chemotherapy|issue=7|doi=10.1128/AAC.01582-09|year=2010|volume=54|pages=2974–2978|pmc=2897321|pmid=20479205|last3=Wallis|first3=S. C.|last4=Thomas|first4=J.|last5=Davis|first5=J.|last6=Fowler|first6=S.|last7=Goldrick|first7=P. B.|last8=Lipman|first8=J.}}</ref>
: תיאורטית, ניתן  להאמין ששיעור תמותה עשוי להיות נמוך יותר, בחולים אשר מטופלים עם אנטיביוטיקה [[אימיפנם]]: ראשית, פחות [[ליפופוליסכריד|אנדוטוקסין]] ישוחרר על ידי חיידקים מתים במהלך טיפול זה,<ref>{{cite journal|title=Differential antibiotic-induced endotoxin release in severe melioidosis|last2=Opal|first2=S. M.|journal=J Infect Dis|issue=3|doi=10.1086/315306|year=2000|volume=181|pages=1014&ndash;9|pmid=10720525|last3=Angus|first3=B. J.|last4=Prins|first4=J. M.|last5=Palardy|first5=J. E.|last6=Parejo|first6=N. A.|last7=Chaowagul|first7=W.|last8=White|first8=N. J.|last1=Simpson|first1=A. J. H.}}</ref> ואת הריכוז המעכב המינימלי (MIC) אנטיביוטיקה נמוך יותר מאשר ceftazidime.כלומר, דרוש פחות אנטיביוטיקה מסוג זה מאשר  צפטאדיזם על מנת להרוד את אותם חיידקים.עם זאת,  קלינית לא נמצא הבדל בתמותה בין אימיפנם לבין צפטאדיז טיפולים.

: Moxifloxacin, cefepime, tigecycline, ertapenem אינם מופיעים כדי להיות יעיל ''במבחנה''.<ref name="Taiwan2008">{{cite journal|title=Sporadic and outbreak cases of melioidosis in southern Taiwan: clinical features and antimicrobial susceptibility|date=February 2008|journal=Infection|issue=1|doi=10.1007/s15010-008-7324-8|volume=37|pages=9–15|pmid=18854938|author1=Shih H-I|author2=Chuang Y-C|author3=Cheung BM-H|display-authors=etal}}</ref><ref name="Harris2011">{{cite journal|title=Comparative ''in vitro'' susceptibility of ''Burkholderia pseudomallei'' to doripenem, ertapenem, tigecycline and moxifloxacin|journal=Int J Antimicrob Agents|issue=6|doi=10.1016/j.ijantimicag.2011.02.001|year=2011|volume=37|pages=547&ndash;9|vauthors=Harris P, Engler C, Norton R}}</ref> [[פיפרצילין|Piperacillin-sulbactam]], doripenem ו biapenem<ref>{{cite journal|title=''In vitro'' activity of biapenem against ''Burkholderia pseudomallei''|journal=Int J Antimicrob Agents|issue=5|doi=10.1016/j.ijantimicag.2010.01.002|year=2010|volume=35|pages=514|pmid=20188524|vauthors=Thamlikitkul V, Trakulsomboon S}}</ref> כיעילים ''במבחנה,'' אבל אין ניסיון קליני קיים על מי להמליץ על השימוש שלהם.

: טיפול משלים עם GCSF- גורם המעודד ייצור תאי דם לבנים במח העצם,נוסה בתאילנד. לא תועדה ירידה בשיעור התמותה.

; שלב המיגור
: לאחר הטיפול בהתפרצות המחלה החריפה, יש לבצע מיגור (או תחזוקה) בטיפול עם קו-טרימוקסזול
: (co-trimoxazole ) ו [[דוקסיציקלין]].משך הטיפול המומלץ הוא בין 12 ל-20 שבועות כדי להפחית את שיעור הישנות.<ref>{{cite journal|title=A comparison of chloramphenicol, trimethoprim-sulfamethoxazole, and doxycycline with doxycycline alone as maintenance therapy for melioidosis|journal=Clin Infect Dis|issue=2|doi=10.1086/520218|year=1999|volume=29|pages=375&ndash;80|pmid=10476745|vauthors=Chaowagul W, Simpson AJ, Suputtamongkol Y, etal}}</ref> (Co-amoxiclav) קו-אמוקסיקלב היא אלטרנטיבה עבור אותם חולים שאינם יכולים לקחת co-trimoxazole ו [[דוקסיציקלין]] (למשל, נשים בהריון וילדים מתחת לגיל 12),<ref>{{cite journal|title=A prospective comparison of co-amoxiclav and the combination of chloramphenicol, doxycycline, and co-trimoxazole for the oral maintenance treatment of melioidosis|journal=Trans R Soc Trop Med Hyg|issue=5|doi=10.1016/0035-9203(95)90104-3|year=1995|volume=89|pages=546&ndash;9|pmid=8560537|vauthors=Rajchanuvong A, Chaowagul W, Suputtamongkol Y, Smith MD, Dance DA, White NJ}}</ref><ref>{{cite journal|title=Short Report: Consensus Guidelines for Dosing of Amoxicillin-Clavulanate in Melioidosis|journal=Am J Trop Med Hyg|issue=2|year=2008|volume=78|pages=208&ndash;9|pmc=3034162|pmid=18256414|vauthors=Cheng AC, Chierakul W, Chaowagul W, etal}}</ref> אבל הוא לא יעיל כמו הטיפול בדוקסיציקלין. אף .<ref name="Direk2006">{{cite journal|title=Risk factors for recurrent melioidosis in Northeastern Thailand|journal=Clin Infect Dis|issue=8|doi=10.1086/507632|year=2006|volume=43|pages=979&ndash;86|pmid=16983608|author1=Limmathurotsakul D|author2=Chaowagul W|author3=Chierakul Wirongrong|display-authors=etal}}</ref>

=== טיפול כירורגי ===
ניקוז כירורגי בדרך כלל יבוצע במורסות בערמונית או בבלוטת מצד האוזן ודלקת מפרקים זיהומית, בדרך כלל לא הצביע עבור hepatosplenic מורסות. טיפול כירורגי חלופי, עבור חולים שלא מגיבים לטיפול תוך ורידי טיפול אנטיביוטי, יכול להיות כריתת הטחול. אבל רק עדויות אנקדוטיות תומכות בטיפול הנ"ל.<ref>{{cite journal|title=Case report: recovery from persistent septicemic melioidosis|journal=Am J Trop Med Hyg|issue=1|year=2001|volume=65|pages=76&ndash;82|pmid=11504412|author1=TJ Inglis|author2=CL Golledge|author3=A Clair|author4=J Harvey}}</ref>

=== היסטורי טיפול ===
לפני 1989, הטיפול הסטנדרטי עבור  מליודוסיס  היה שילוש של שלושה סמים: [[כלורמפניקול]], קו-טרימוקסזול (co-trimoxazole) ו [[דוקסיציקלין]]; אך בשל העובדה שזה קשור עם שיעורי תמותה של 80% זה הוצא משימוש.

== פרוגנוזה ==
ללא גישה לאנטיביוטיקה מתאימה, שיעור התמותה במחלה יכול להגיע  עד 90% תמותה<ref /><ref /> .עם אנטיביוטיקה מתאימה, שיעור התמותה הוא כ-10% עבור מקרים קלים אבל עד 80% מהמקרים במקרה של נוכחות גבוהה מאד של חיידקים בדם או אלח דם.  נראה  כי גישה מתקני טיפול נמרץ חשוב גם, כנראה, לפחות חלקית.זה מסביר מדוע סה " כ התמותה מהמחלה בצפון אוסטרליה הוא 20% , אך 40% בצפון מזרח תאילנד. התגובה לטיפול האנטיביוטי היא איטית , עם כשמשך הזמן הממוצע של חום לאחר הטיפול להיות 5&#x2013;9 ימים.<ref /><ref />

הישנות מתרחשת בכ-%10 עד 20% מהחולים, אבל עםטיפול בקו-טרימוקסזול (co-trimoxazole)  זה יכול להיות מופחת ל 4%.<ref>{{cite journal|title=Recurrent melioidosis in the Darwin Prospective Melioidosis Study: improving therapies mean that relapse cases are now rare.|journal=J Clin Microbiol|issue=2|doi=10.1128/JCM.02239-13|year=2014|volume=52|pages=650&ndash;3|pmid=24478504|vauthors=Sarovich DS, Ward L, Price EP, etal}}</ref> מחקרים מולקלרים הוכיחו שרוב המקרים הנשנים הם תוצאה של ההידבקות הראשונית.בעוד שבאזורים האנדמיים נשנות המחלה לרוב תהא הידבקות משנית, במיוחד לאחר שנתיים.<ref>{{cite journal|title=Recurrent Melioidosis in Patients in Northeast Thailand Is Frequently Due to Reinfection Rather than Relapse|journal=J Clin Microbiol|issue=12|doi=10.1128/JCM.43.12.6032-6034.2005|year=2005|volume=43|pages=6032&ndash;4|pmc=1317219|pmid=16333094|vauthors=Maharjan B, Chantratita N, Vesaratchavest M, etal}}</ref> גורמי הסיכון להשנות המחלה: כוללים חומרת המחלה (לחולים עם תרביות דם חיוביות  יש סיכון גבוה יותר של הישנות), אנטיביוטיקה לא יעילה ומשך הזמן של טיפול המיגור שירד מ-8 שבועות.<ref>{{cite journal|title=Relapse in melioidosis: incidence and risk factors|journal=J Infect Dis|issue=5|doi=10.1093/infdis/168.5.1181|year=1993|volume=168|pages=1181&ndash;85|pmid=8228352|vauthors=Chaowagul W, Suputtamongkol Y, Dance DA, Rajchanuvong A, Pattara-arechachai J, White NJ}}</ref>

== מניעה ==
ההעברה בין אדם לאדם היא מאוד יוצאת דופן; , החולים לא נחשבים מדבק. .

באזורים אנדמיים, אנשים (חקלאי אורז במיוחד) הוזהרו להימנע ממגע עם אדמה, בוץ, מים עיליים במידת האפשר. כמו כן,תוארו מספר מקרים בעקבות שטפונות, סופות טרופיות. כמו כן, תוארו מקרים אחרים אשר קשורים לזיהום אספקת המים.
[[קטגוריה:ויקיפדיה: ערכים הדורשים מקורות]]

=== טיפול מונע לאחר חשיפה ===
לאחר החשיפה''לחיידק הנ"ל'' (במיוחד בעקבות תאונת מעבדה) טיפול משולב עם co-trimoxazole ו דוקסיציקלין .<ref name="Sivalingam2008">{{cite journal|title=Pre- and post-exposure prophylaxis of experimental Burkholderia pseudomallei infection with doxycycline, amoxicillin/clavulanic acid and co-trimoxazole|journal=J Antimicrob Chemother|issue=3|doi=10.1093/jac/dkm527|year=2008|volume=61|pages=674&ndash;8|pmid=18192684|vauthors=Sivalingam SP, Sim SH, Jasper LC, etal}}</ref><ref>{{cite journal|title=Management of Accidental Laboratory Exposure to Burkholderia pseudomallei and B. mallei|journal=Emerg Infect Dis|issue=7|doi=10.3201/eid1407.071501|year=2008|volume=14|pages=e2|pmc=2600349|pmid=18598617|vauthors=Peacock SJ, Schweizer HP, Dance DA, etal}}</ref>

== פוטנציאל לוחמה ביולוגית ==
העניין במחלה זו בא לידי ביטוי בשל הובדה שהחיידק יכול לשמש כנשק ביולוגי. לכן, הוא מסווג [[המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן|מרכז לבקרת מחלות]] (CDC).הוא נחקר מדעית גם בארה"ב וגם ברוסיה.

== אפידמיולוגיה ==
[[קובץ:Melioidosis2014.jpg|ממוזער|המפה העולמית מציג את התפלגות מליודוסיס (מחלה זיהומית) מ 1910 עד 2014]]
מליודוסיס (מחלה זיהומית) הוא אנדמי בחלקים של דרום-מזרח אסיה (כולל [[תאילנד]],<ref>{{cite journal|title=Epidemiology of ''Burkholderia pseudomallei'' in Thailand|journal=Am J Trop Med Hyg|issue=3|year=1999|volume=60|pages=458&ndash;461|author=V Vuddhakul|display-authors=etal}}</ref> [[לאוס]],<ref>{{cite journal|title=Detection of ''Burkholderia pseudomallei'' in soil within the Lao People's Democratic Republic|journal=J Clin Microbiol|issue=2|doi=10.1128/JCM.43.2.923-924.2005|year=2005|volume=43|pages=923–4|pmc=548109|pmid=15695707|vauthors=Wuthiekanun V, Mayxay M, Chierakul W, Phetsouvanh R, Cheng AC, White NJ, Day NP, Peacock SJ}}</ref><ref>{{cite journal|title=Randomized Soil Survey of the Distribution of ''Burkholderia pseudomallei'' in Rice Fields in Laos|journal=Applied and Environmental Microbiology|issue=2|doi=10.1128/AEM.01822-10|year=2010|volume=77|pages=532–6|pmc=3020526|pmid=21075883|vauthors=Rattanavong S, Wuthiekanun V, Langla S, Amornchai P, Sirisouk J, Phetsouvanh R, Moore CE, Peacock SJ, Buisson Y, Newton PN}}</ref><ref>{{cite journal|title=''Burkholderia pseudomallei'' detection in surface water in southern Laos using Moore's swabs.|journal=Am J Trop Med Hyg|issue=5|doi=10.4269/ajtmh.2012.11-0739|year=2012|volume=86|pages=872&ndash;7|pmc=3335696|pmid=22556090|vauthors=Vongphayloth K, Rattanavong S, Moore CE, Phetsouvanh R, Wuthiekanun V, Sengdouangphachanh A, Phouminh P, Newton PN, Buisson Y}}</ref> [[סינגפור]],<ref name="Lo2009">{{cite journal|title=Melioidosis in a Tropical City State, Singapore|journal=Emerg Infect Dis|issue=10|doi=10.3201/eid1510.090246|year=2009|volume=15|pages=1645&ndash;7|pmc=2866399|pmid=19861063|vauthors=Lo TJ, Ang LW, James L, Goh KT}}</ref> [[ברוניי]],<ref>{{cite journal|url=http://www.bimjonline.com/PDF/Bimj%202014%20Volume%2010,%20Issue%201/BIMJ201410119.pdf|title=Melioidosis: Antibiogram of cases in Brunei Darussalam.|date=2014|journal=Brunei International Medical Journal|issue=1|volume=10|pages=19&ndash;24|vauthors=Kadir KA, Satyavani M, Pande K}}</ref> [[מלזיה]], [[בורמה]], [[וייטנאם]]), [[סין]],<ref>{{cite journal|title=Melioidosis research in China|journal=Acta Tropica|issue=2|doi=10.1016/S0001-706X(00)00139-X|year=2000|volume=77|pages=157&ndash;165|author=Yang S}}</ref> [[טייוואן]]<ref>{{cite journal|title=Melioidosis Outbreak after Typhoon, Southern Taiwan|last2=Cheung|first2=BM|journal=Emerg Infect Dis|issue=6|doi=10.3201/eid1306.060646|year=2007|volume=13|pages=896&ndash;8|pmc=2792857|pmid=17553230|last3=Tang|first3=HJ|last4=Shih|first4=HI|last5=Lau|first5=YJ|last6=Wang|first6=LR|last7=Chuang|first7=YC|last1=Ko|first1=WC}}</ref><ref>{{cite journal|title=Distribution of Melioidosis Cases and Viable Burkholderia pseudomallei in Soil: Evidence for Emerging Melioidosis in Taiwan|journal=J Clin Microbiol|issue=4|doi=10.1128/JCM.01720-09|year=2010|volume=48|pages=1432–4|pmc=2849618|pmid=20147639|vauthors=Chen YS, Lin HH, Mu JJ, Chiang CS, Chen CH, Buu LM, Lin YE, Chen YL}}</ref> וצפון [[אוסטרליה]].<ref name="White2003">{{cite journal|title=Melioidosis|journal=Lancet|issue=9370|doi=10.1016/S0140-6736(03)13374-0|year=2003|volume=361|pages=1715&ndash;22|pmid=12767750|author=White NJ}}</ref><ref>{{cite journal|title=Melioidosis: Epidemiology, Pathophysiology, and Management|journal=Clin Microbiol Rev|issue=2|doi=10.1128/CMR.18.2.383-416.2005|year=2005|volume=18|pages=383&ndash;416|pmc=1082802|pmid=15831829|vauthors=Cheng AC, Currie BJ}}</ref> מקרי הצפות עלולים להגדיל את היקפה, למשל במרכז אוסטרליה.<ref>http://www.abc.net.au/news/2017-01-09/melioidosis-risk-spreads-to-central-australia-heavy-rain/8169824</ref> מספר מקרים תוארו גם ב[[הונג קונג]], הודו,<ref>{{cite journal|title=Emerging and re-emerging bacterial diseases in India|journal=J Biosci|issue=4|doi=10.1007/s12038-008-0073-0|year=2008|volume=33|pages=549&ndash;55|pmid=19208980|author=Chugh TD}}</ref><ref>{{cite journal|title=Spectrum of melioidosis in the suburbs of Mangalore, S West Coast of India|journal=Southeast Asian J Trop Med Public Health|issue=1|year=2010|volume=41|pages=169&ndash;74|vauthors=Antony B, Pinto H, Dias M, Shetty AK, Scaria B, Kuruvilla T, Boloor R}}</ref><ref>{{cite journal|title=Tuberculosis mimicked by melioidosis|journal=Int J Tuberc Lung Dis|issue=10|year=2008|volume=12|pages=1209&ndash;15|vauthors=Vidyalakshmi K, Chakrapani M, Shrikala B, Damodar S, Lipika S, Vishal S}}</ref><ref>{{cite journal|title=Isolation, identification and characterization of ''Burkholderia pseudomallei'' from soil of coastal region of India.|journal=Springerplus|doi=10.1186/2193-1801-3-438|year=2014|volume=3|pages=438|pmc=4152474|pmid=25187882|authors=Prakash A, Thavaselvam D, Kumar A|display-authors=etal}}</ref> ויש מקרים ספורים במרכז ודרום אמריקה,<ref>{{cite journal|title=Melioidosis in the Americas|journal=Am J Trop Med Hyg|issue=5|year=2006|volume=75|pages=947&ndash;954|pmid=17123994|vauthors=Inglis TJ, Rolim DB, De Queroz Sousa A}}</ref><ref name="OSullivan2011">{{cite journal|title=''Burkholderia pseudomallei'' infection in a child with cystic fibrosis: acquisition in the western hemisphere|journal=Chest|issue=1|doi=10.1378/chest.10-3336|year=2011|volume=140|pages=239&ndash;42|pmid=21729895|vauthors=O'Sullivan BP, Torres B, Conidi G, etal}}</ref><ref>{{cite journal|title=Clinical-epidemiological features of 13 cases of melioidosis in Brazil|journal=J Clin Microbiol|issue=10|doi=10.1128/JCM.01577-12|year=2012|volume=50|pages=3349–52|pmid=22814457|vauthors=Brilhante RS, Bandeira TJ, Cordeiro RA, etal}}</ref>במזרח התיכון, באוקיינוס השקט ובמספר מדינות אפריקה.<ref>{{cite journal|title=Human melioidosis, Malawi, 2011.|journal=Emerg Infect Dis|issue=6|doi=10.3201/eid1906.120717|year=2013|volume=19|pages=981&ndash;4|pmid=23735189|vauthors=Katangwe T, Purcell J, Bar-Zeev N, Denis B, Montgomery J, Alaerts M, Heyderman RS, Dance DA, Kennedy N, Feasey N, Moxon CA}}</ref><ref name="pmid24047798">{{cite journal|title=Melioidosis in traveler from Africa to Spain|journal=Emerging Infect. Dis.|issue=10|doi=10.3201/eid1910.121785|year=2013|volume=19|pages=1656–9|pmc=3810733|pmid=24047798|vauthors=Morosini MI, Quereda C, Gil H, Anda P, Núñez-Murga M, Cantón R, López-Vélez R}}</ref> אמנם רק מקרה אחד של מליודוסיס דווח ב[[בנגלדש]],<ref>{{cite journal|title=Melioidosis in Bangladesh: a case report|journal=Trans R Soc Trop Med Hygiene|issue=5|doi=10.1016/0035-9203(88)90234-9|year=1998|volume=82|pages=777&ndash;78|vauthors=Struelens MJ, Mondol G, Bennish M, Dance DA}}</ref> אבל ידוע לפחות חמישה מקרים יובאו לבריטניה מארץ זו, לאחרונה נודע על המצאות החיידק באדמת המדינה. זה מרמז שהמליודוסיס הוא [[אנדמיות (טקסונומיה)|אנדמי]] בבנגלדש, ויש בעיה של תת-דיווח<ref>{{cite journal|title=Imported melioidosis in England and Wales|journal=Lancet|issue=9148|doi=10.1016/S0140-6736(05)77217-2|year=1999|volume=353|pages=208|pmid=9923882|vauthors=Dance DA, Smith MD, Aucken HM, Pitt TL}}</ref> ככל הנראה עקב חוסר האפשרות מדעית לבדיקה. המצאות גבוהה של החיידק בקרקע, נמצא במזרח לאוס באיזורים כפריים אשר קרובים לנהר מקונג.<ref>{{cite journal|url=http://www.tropmedres.ac/_asset/file/mahosot-micro-review-eng-no-7.pdf|title=Burkholderia pseudomallei|date=2013|journal=Mahout Microbiology Review|volume=7|page=4|accessdate=24 April 2016}}</ref>

הסטטיסטיקה מצביעה הצביעו על  165,000 תיקים בשנה ב-2016 (95% [[רווח בר סמך]] , 68,000 עד 412,000),כאשר 138,000 מתרחשים במזרח ודרום אסיה והאוקיינוס השקט.<ref>{{cite journal|title=Predicted global distribution of Burkholderia pseudomallei and burden of melioidosis|last2=Golding|first2=Nick|date=11 January 2016|journal=Nature Microbiology|issue=1|doi=10.1038/nmicrobiol.2015.8|volume=1|pages=15008|pmc=4746747|pmid=26877885|last3=Dance|first3=David A. B.|last4=Messina|first4=Jane P.|last5=Pigott|first5=David M.|last6=Moyes|first6=Catherine L.|last7=Rolim|first7=Dionne B.|last8=Bertherat|first8=Eric|last9=Day|first9=Nicholas P. J.|last1=Limmathurotsakul|first1=Direk|last10=Peacock|first10=Sharon J.|last11=Hay|first11=Simon I.}}</ref> סטטיסטית חצי מהמקרים האלה ימותו. בצפון מזרח תאילנד יש את השכיחות הגבוהה ביותר של מליודוסיס אשר נרשם בעולם (ממוצע השכיחות של 12.7 מקרים לכל 100,000 אנשים בשנה).<ref name="Limmathurotsakul2010">{{cite journal|title=Increasing Incidence of Human Melioidosis in Northeast Thailand|journal=Am J Trop Med Hyg|issue=6|doi=10.4269/ajtmh.2010.10-0038|year=2010|volume=82|pages=1113–7|pmc=2877420|pmid=20519609|vauthors=Limmathurotsakul D, Wongratanacheewin S, Teerawattanasook N}}</ref> בצפון-מזרח תאילנד, 80% מהבדיקות נוגדנים הן חיוביות עבור ילדים עד גיל 4;<ref>{{cite journal|title=Serology and carriage of ''Pseudomonas pseudomallei'': a prospective study in 1000 hospitalized children in northeast Thailand|journal=J Infect Dis|issue=1|doi=10.1093/infdis/167.1.230|year=1993|volume=167|pages=230&ndash;3|pmid=7678106|vauthors=Kanaphun P, Thirawattanasuk N, Suputtamongkol Y, etal}}</ref>



ון

בהתבסס על כל רצף הגנום, בני אדם עשויים לשחק תפקיד נע ''בי&#x20;pseudomallei'' ממקום למקום.


<ref /><ref /><ref />

== היסטוריה ==
הפתולוג אלפרד וויטמור ועוזרו קרישנאסוואמי היו הראשונים לדווח על המחלה בקרב קבצנים ומכורים למורפיום בנתיחה שלאחר המוות, בראנגון, כיום [[מיאנמר]], בדו " ח שפורסם ב-1912.<ref>{{Cite journal|title=An account of the discovery of a hitherto undescribed infectious disease among the population of Rangoon|last=Whitmore|first=A|last2=Krishnaswami|first2=CS|date=1912|journal=Indian Med Gazette|volume=47|pages=262–267}}</ref> הם נבדלים זה מן glanders, מחלה של בני אדם ובעלי חיים שדומה מאד בתסמינים, אבל נגרמת על-ידי מיקרו-אורגניזם שונים. ''ב.&#x20;pseudomallei'', הידוע גם חיידק וויטמור, זוהה בשנת 1917 ב [[קואלה לומפור]], בירת מלזיה.<ref>{{Cite book|title=Stitt's Diagnosis, Prevention and Treatment of Tropical Diseases|last=Strong|first=Richard P|date=1944|publisher=The Blakiston Company|edition=7th|location=Philadelphia|page=732}}</ref>

== מילים נרדפות ==
* Pseudoglanders
* המחלה של ויטמור(לאחר קפטן אלפרד וויטמור, הראשון שתיאר את המחלה)<ref>{{Cite journal|title=An account of the discovery of a hitherto undescribed infective disease occurring among the population of Rangoon|journal=Indian Med Gaz|year=1912|volume=92|pages=262&ndash;7}}</ref>
* מחלת הגנן מנייטקליף (נייטקליף היא פרבר של [[דרווין (הטריטוריה הצפונית)|דרווין, אוסטרליה]] היכן שמליודוסיס היא אנדמית)<ref>{{Cite web|url=http://www.abc.net.au/pm/content/2005/s1285014.htm|title=Rise in melioidosis rates in NT|date=19 June 2005|accessdate=2007-06-24|publisher=[[Australian Broadcasting Corporation]]|last=Barker A}}</ref>
* מחלה שדה-פאדי<ref>{{Cite journal|title=Melioidosis strikes Singapore|last=Orellana C|date=November 2004|journal=Lancet Infect Dis|issue=11|doi=10.1016/S1473-3099(04)01190-9|volume=4|pages=655|pmid=15534940}}</ref>
* אלח הדם של מזריקי מורפיום<br>


== המלצות ==
== המלצות ==

גרסה מ־21:59, 10 בינואר 2017

מליודוסיס (מחלה זיהומית) היא מחלה זיהומית הנגרמת על ידי חיידקים גראם שליליים ששמם Burkholderia pseudomallei, אשר נמצא באדמה ובמים. חשיבותה של בריאות הציבור באה לידי ביטוי כאן, במיוחד באזור וייטנאם וצפון אוסטרליה. המחלה קיימת בצורה חריפה-(אקוטית)כלומר מחלה שאורכה קצר, ומסתיימת במוות או הבראה. ולעומת זאת גם כמחלה כרונית שמשכה ארוף ויכולה ללוות אדם לאורך כל חייו. התסמינים עשויים לכלול כאב באזור החזה, עצמות או מפרקים; שיעול; זיהומים בעור, קשריר ריאות (גושי תאים שפירים) , דלקת ריאות.

.[1]

סימנים וסימפטומים

חריפה מליודוסיס (מחלה זיהומית)

בקבוצת המשנה של חולים שזוהו כחולים  תקופת דגירה של המחלה האקוטית היה 9 ימים (הטווח המלא היה 1–21 ימים).[2] חולים עם מליודוסיס סמויה עשויים לא להרגיש סימפטומים במשך עשרות שנים, התקופה הארוכה ביותר בין רגע ההידבקות המשוער לתופעות הקליניות יכולה להגיע  עד 62 שנים.[3] הפוטנציאל לדגירה ממשוכת ניתן לראות בחיילי הצבא האמריקאי אשר היו מעורבים במלחמת וייטנאם, והיה מכונה " פצצת זמן של וייטנאם". חומרת המחלה נעה בטווח גדול של מידות חומרה. בצורה הכרונית שלה, הסימפטומים יכולים להימשך חודשים, ומנגד יש גם צורה פתאומית בה יכול להופיע זיהום, אשר תסמיניו עשויים להופיע ולהחמיר תוך שעות בודדות.

מטופל עם מליודוסיס פעילה בדרך כלל יהיה עם חום. כאב או תסמינים אחרים עשויים להיות רמיזות לשלב התמקדות קלינית שלב בו המחלה פעילה ולא "דוגרת", אשר קורה אצל כ-75% מהחולים. התסמינים האלו כוללים שיעול או כאבי חזה שלרוב ירמזו על דלקת ריאות.כאבי עצמות או מפרקים, ירמזו על דלקת עצם מוגלתית, דלקת מפרקים זיהומית, או דלקת רקמתית תת עורית. זיהום תוך בטני (כולל מורסה בכבד, בטחול או בפרוסטטה) בדרך כלל לא נגלה ע"י כאב מוקדי אלא, ע"י הדמיה של איברים אלה באמצעות אולטרסאונד או טומוגרפיה שצריכה להתבצע באופן שגרתי. .[4][5]

ישנן וריאציות שונות של סיבוכים לפי איזורים שונים בעולם. למשל:מורסות בבלוטת מיצד האוזן (הפרוטיד) אופייני להתרחש אצל ילדים תאילנדים, ולעומת זאת תוארה רק  פעם אחת באוסטרליה.[6] לעומת זאת, מקרי מורסה בפרוסטטה נמצאים עד 20% בזכרים אוסטרלים אשר חולים במחלה, אבל הן לא מתוארות בשום מקום אחר. גם דלקת המוח וחוט השדרה היא סיבוך מוכר בצפון אוסטרליה אבל לא במקומות אחרים.


לעד כ-25% מהחולים, אין מוקד מסויים של זיהום והאבחנה נעשית בדרך כלל על תרביות דם או במשטח גרון. מליודוסיס יכולה להשפיע על כל איבר בגוף, למעט מסתמי הלב.תוארה דלקת קרום המוח כסיבוך משני לקרע מורסה במוח אבל לא תוארה כסיבוך ראשוני0 ישיר של המחלה. סיבוכים  פחות נפוצים כוללים זיהום תוך-כליתי,מורסה בלימפה  (1.2–2.2%),[7] מוגלה בשק קרום הלב, דלקת שריר הלב,  זיהום במדיאסטינום, ומורסות בבלוטת התריס ובאשכים.

מליודוסיס כרונית

כרונית מליודוסיס כרונית בדרך כלל מוגדרת על ידי משך הזמן של סימפטומים,כשאר הוא עולה על שני חודשים, מתרחשת אצל כ-10% מהחולים.[8] יכול להיות מאד דומה בתסמיניו הקליניים, לדלקות עור כרוניות, שקריר בריאות ולדלקת ריאות. מאד דומה בפרט לתסמיני השחפת ועל כן לעיתים מכונה "שחפת ויאטנמית.

אבחון

אבחנה סופית נעשית על ידי תרבית האורגניזם מכל דגימה קלינית אפשרית, כי החידדק לעולם לא יהיה חלק נורמלי מהקבוצת החיידקים הטבעיים של האדם.

הסטוריה של תעסוקתיות או תחביב קבוע אשר יוצר חשיפה לבוץ יכולה לרמוז לנו על הידבקות במחלה. [9] כמו כן, יש לייחס תשומת לב למטיילים החוזרים מאזורים אנדמיים.יש הטוענים שיש לשקול אפשרות של מליודוסיס בכל אדם בעל עבר של שהייה באזורים אנדמיים.

גורמי הסיכון ללקות במחלה הם: סוכרת, תלסמיה, שימוש מסוכן באלכוהול, או מחלת כליות, ולעתים קרובות מדווחים על היסטוריה של תעסוקתיות או תחביבים שכוללים חשיפה בוץ או שלולית מים עיליים. עם זאת, גם אנשים בריאים וכמו כן, ילדים יכולים להידבק במחלה.

סריקה מלאה שכוללת (תרבית דם, תרבית כיח, תרבית שתן , משטח גרון, ותרבית של כל מוגלה אשר הופרשה) צריכה להתבצע על כל המטופלים עם חשד שמדובר במליודוסיס. אבחנה סופית נעשית על ידי גדל חיידקים מהסוג המתאים למחלה, מכל אתר. משטח גרון הוא לא רגיש, אבל אם הוא חיובי הוא 100% ספציפי, וניתן להשוואה טובה לתרבית.[10] ניתן לגלות זאת גם בתרבית שתן שעברה בצנטריפוגה, על מנת לשפר את רגישותה לחיידקים.[11] לעיתים נדירות מומלץ תרבית מח עצם שיכול לצאת חיובי אפילו אם תרבית דם שלילית, אבל לרוב בדיקה זו לא מומלצת.[12] טעות נפוצה שנעשו על ידי רופאים אשר לא מוכרים עם מליודוסיס (מחלה זיהומית) היא לשלוח דגימה רק מהאתר הנגוע בלבד ולא את כל הסריקה.

מבחן אשדאון, יכול להידרש כאשר התרבית נלקחה באופן לא סטרילי.ישנן חלופות גם לבדיקה זו, לאיזורים שאינם אנדמיים, בהם לא ניתן לעשות בדיקת אשדאון.כעת, יש אף בדיקה שנובעת משתי הבדיקות האלו ועוזרת באבחנה מוקדמת של מליודוסיס. זאת משום שהיא ספציפית לחיידק הגורם למחלה.אבל, אינה ניתנת לשימוש רחב עדיין. ישנן ערכות מסחריות לבדיקת חיידקים, אבל פעמים רבות הן נכשלות במציאת החיידקים הרלוונטיים למחלה.


 בדיקה סרולוגית עבור מליודוסיס זמינה, אבל לא שמישה ברוב המדינות.ישנו בדיקה מיקרוביולוגית תחת פלורסנט שידועה בתאילנד, אבל לא שמישה בשום מדינה אחרת. .[13]

זה לא אפשרי לעשות את האבחנה על ידי בדיקות דימות בלבד (צילומי רנטגן , סריקות),[14] אך בדיקות ההדמיה מבוצעות כדי להעריך את ההיקף המלא של המחלה.[15]בדיקות דימות בטניות ממולצות באופן שגרתי, משום שמורסות באזור הזה יכולות להתקיים ללא הופעת תסמינים כלל, ובדיקות זו הדרך לגלותן.  רשויות אוסטרליה מציעה הדמיה של הערמונית במיוחד, בשל השכיחות הגבוהה של מורסות הערמונית בצפון אוסטרליה.  צילום חזה גם נחשב לבדיקה שגרתית אם ישנן תסמינים קליניים שונים. גם נוכחות של מורסות חלת דבש בכבד נחשבים אופייניים, אבל הם לא אבחון.

האבחנה המבדלת היא נרחבת; מליודוסיס (מחלה זיהומית) יכול לחקות זיהומים אחרים רבים, כולל שחפת.

טיפול

הטיפול הנוכחי

הטיפול מחולק לשני שלבים, שלב ראשון הינו תוך ורידי בעוצמה גבוהה ושלב שני הינו מיגור החיידק כדי למנוע הישנות.

שלב תוך ורידי אינטנסיבי
טיפול תוך ורידי באנטיביוטיקה מסוג צפטאזידים (ceftazidime) היא התרופה הנבחרת הנוכחית לטיפול במליודוזיס חריפה.[16][17] שילוב של מרופנם,[18] אימיפנם וצפופרזון סולבאקטם גם יעיל בטיפול.[19] טיפול תוך ורידי באמוקסיצילין עשוי לשמש אם אף אחד מארבעת התרופות הנ"ל אינו זמין, אבל התוצאות נחותות.[20] אנטיביוטיקה תוך ורידית ניתנת למינימום של 10 עד 14 ימים, ולרוב לא יופסקו עד שטמפרטורת החולה חזרה להיות נורמלי עבור יותר מ-48 שעות. אפילו עם טיפול אנטיביוטי מתאים, חום עלול לעתים קרובות להימשך שבועות או חודשים, ומטופלים עלולים להמשיך לפתח פצעים חדשים, אפילו אם הטיפול מתאים. חציון הזמן להפסקת חום גבוה אצל מטופל במליודוסיס  הוא 10 ימים. ולא יתחלף הטיפול רק בשל אי ירידת חום.
תיאורטית, ניתן  להאמין ששיעור תמותה עשוי להיות נמוך יותר, בחולים אשר מטופלים עם אנטיביוטיקה אימיפנם: ראשית, פחות אנדוטוקסין ישוחרר על ידי חיידקים מתים במהלך טיפול זה,[21] ואת הריכוז המעכב המינימלי (MIC) אנטיביוטיקה נמוך יותר מאשר ceftazidime.כלומר, דרוש פחות אנטיביוטיקה מסוג זה מאשר  צפטאדיזם על מנת להרוד את אותם חיידקים.עם זאת,  קלינית לא נמצא הבדל בתמותה בין אימיפנם לבין צפטאדיז טיפולים.
Moxifloxacin, cefepime, tigecycline, ertapenem אינם מופיעים כדי להיות יעיל במבחנה.[22][23] Piperacillin-sulbactam, doripenem ו biapenem[24] כיעילים במבחנה, אבל אין ניסיון קליני קיים על מי להמליץ על השימוש שלהם.
טיפול משלים עם GCSF- גורם המעודד ייצור תאי דם לבנים במח העצם,נוסה בתאילנד. לא תועדה ירידה בשיעור התמותה.
שלב המיגור
לאחר הטיפול בהתפרצות המחלה החריפה, יש לבצע מיגור (או תחזוקה) בטיפול עם קו-טרימוקסזול
 (co-trimoxazole ) ו דוקסיציקלין.משך הטיפול המומלץ הוא בין 12 ל-20 שבועות כדי להפחית את שיעור הישנות.[25] (Co-amoxiclav) קו-אמוקסיקלב היא אלטרנטיבה עבור אותם חולים שאינם יכולים לקחת co-trimoxazole ו דוקסיציקלין (למשל, נשים בהריון וילדים מתחת לגיל 12),[26][27] אבל הוא לא יעיל כמו הטיפול בדוקסיציקלין. אף .[28]

טיפול כירורגי

ניקוז כירורגי בדרך כלל יבוצע במורסות בערמונית או בבלוטת מצד האוזן ודלקת מפרקים זיהומית, בדרך כלל לא הצביע עבור hepatosplenic מורסות. טיפול כירורגי חלופי, עבור חולים שלא מגיבים לטיפול תוך ורידי טיפול אנטיביוטי, יכול להיות כריתת הטחול. אבל רק עדויות אנקדוטיות תומכות בטיפול הנ"ל.[29]

היסטורי טיפול

לפני 1989, הטיפול הסטנדרטי עבור  מליודוסיס  היה שילוש של שלושה סמים: כלורמפניקול, קו-טרימוקסזול (co-trimoxazole) ו דוקסיציקלין; אך בשל העובדה שזה קשור עם שיעורי תמותה של 80% זה הוצא משימוש.

פרוגנוזה

ללא גישה לאנטיביוטיקה מתאימה, שיעור התמותה במחלה יכול להגיע  עד 90% תמותהשגיאת ציטוט: תג ה־<ref> הפותח פגום או בעל שם שגוי.שגיאת ציטוט: תג ה־<ref> הפותח פגום או בעל שם שגוי. .עם אנטיביוטיקה מתאימה, שיעור התמותה הוא כ-10% עבור מקרים קלים אבל עד 80% מהמקרים במקרה של נוכחות גבוהה מאד של חיידקים בדם או אלח דם.  נראה  כי גישה מתקני טיפול נמרץ חשוב גם, כנראה, לפחות חלקית.זה מסביר מדוע סה " כ התמותה מהמחלה בצפון אוסטרליה הוא 20% , אך 40% בצפון מזרח תאילנד. התגובה לטיפול האנטיביוטי היא איטית , עם כשמשך הזמן הממוצע של חום לאחר הטיפול להיות 5–9 ימים.שגיאת ציטוט: תג ה־<ref> הפותח פגום או בעל שם שגוי.שגיאת ציטוט: תג ה־<ref> הפותח פגום או בעל שם שגוי.

הישנות מתרחשת בכ-%10 עד 20% מהחולים, אבל עםטיפול בקו-טרימוקסזול (co-trimoxazole)  זה יכול להיות מופחת ל 4%.[30] מחקרים מולקלרים הוכיחו שרוב המקרים הנשנים הם תוצאה של ההידבקות הראשונית.בעוד שבאזורים האנדמיים נשנות המחלה לרוב תהא הידבקות משנית, במיוחד לאחר שנתיים.[31] גורמי הסיכון להשנות המחלה: כוללים חומרת המחלה (לחולים עם תרביות דם חיוביות  יש סיכון גבוה יותר של הישנות), אנטיביוטיקה לא יעילה ומשך הזמן של טיפול המיגור שירד מ-8 שבועות.[32]

מניעה

ההעברה בין אדם לאדם היא מאוד יוצאת דופן; , החולים לא נחשבים מדבק. .

באזורים אנדמיים, אנשים (חקלאי אורז במיוחד) הוזהרו להימנע ממגע עם אדמה, בוץ, מים עיליים במידת האפשר. כמו כן,תוארו מספר מקרים בעקבות שטפונות, סופות טרופיות. כמו כן, תוארו מקרים אחרים אשר קשורים לזיהום אספקת המים.

טיפול מונע לאחר חשיפה

לאחר החשיפהלחיידק הנ"ל (במיוחד בעקבות תאונת מעבדה) טיפול משולב עם co-trimoxazole ו דוקסיציקלין .[33][34]

פוטנציאל לוחמה ביולוגית

העניין במחלה זו בא לידי ביטוי בשל הובדה שהחיידק יכול לשמש כנשק ביולוגי. לכן, הוא מסווג מרכז לבקרת מחלות (CDC).הוא נחקר מדעית גם בארה"ב וגם ברוסיה.

אפידמיולוגיה

קובץ:Melioidosis2014.jpg
המפה העולמית מציג את התפלגות מליודוסיס (מחלה זיהומית) מ 1910 עד 2014

מליודוסיס (מחלה זיהומית) הוא אנדמי בחלקים של דרום-מזרח אסיה (כולל תאילנד,[35] לאוס,[36][37][38] סינגפור,[39] ברוניי,[40] מלזיה, בורמה, וייטנאם), סין,[41] טייוואן[42][43] וצפון אוסטרליה.[44][45] מקרי הצפות עלולים להגדיל את היקפה, למשל במרכז אוסטרליה.[46] מספר מקרים תוארו גם בהונג קונג, הודו,[47][48][49][50] ויש מקרים ספורים במרכז ודרום אמריקה,[51][52][53]במזרח התיכון, באוקיינוס השקט ובמספר מדינות אפריקה.[54][55] אמנם רק מקרה אחד של מליודוסיס דווח בבנגלדש,[56] אבל ידוע לפחות חמישה מקרים יובאו לבריטניה מארץ זו, לאחרונה נודע על המצאות החיידק באדמת המדינה. זה מרמז שהמליודוסיס הוא אנדמי בבנגלדש, ויש בעיה של תת-דיווח[57] ככל הנראה עקב חוסר האפשרות מדעית לבדיקה. המצאות גבוהה של החיידק בקרקע, נמצא במזרח לאוס באיזורים כפריים אשר קרובים לנהר מקונג.[58]

הסטטיסטיקה מצביעה הצביעו על  165,000 תיקים בשנה ב-2016 (95% רווח בר סמך , 68,000 עד 412,000),כאשר 138,000 מתרחשים במזרח ודרום אסיה והאוקיינוס השקט.[59] סטטיסטית חצי מהמקרים האלה ימותו. בצפון מזרח תאילנד יש את השכיחות הגבוהה ביותר של מליודוסיס אשר נרשם בעולם (ממוצע השכיחות של 12.7 מקרים לכל 100,000 אנשים בשנה).[60] בצפון-מזרח תאילנד, 80% מהבדיקות נוגדנים הן חיוביות עבור ילדים עד גיל 4;[61]


ון

בהתבסס על כל רצף הגנום, בני אדם עשויים לשחק תפקיד נע בי pseudomallei ממקום למקום.


שגיאת ציטוט: תג ה־<ref> הפותח פגום או בעל שם שגוי.שגיאת ציטוט: תג ה־<ref> הפותח פגום או בעל שם שגוי.שגיאת ציטוט: תג ה־<ref> הפותח פגום או בעל שם שגוי.

היסטוריה

הפתולוג אלפרד וויטמור ועוזרו קרישנאסוואמי היו הראשונים לדווח על המחלה בקרב קבצנים ומכורים למורפיום בנתיחה שלאחר המוות, בראנגון, כיום מיאנמר, בדו " ח שפורסם ב-1912.[62] הם נבדלים זה מן glanders, מחלה של בני אדם ובעלי חיים שדומה מאד בתסמינים, אבל נגרמת על-ידי מיקרו-אורגניזם שונים. ב. pseudomallei, הידוע גם חיידק וויטמור, זוהה בשנת 1917 ב קואלה לומפור, בירת מלזיה.[63]

מילים נרדפות

  • Pseudoglanders
  • המחלה של ויטמור(לאחר קפטן אלפרד וויטמור, הראשון שתיאר את המחלה)[64]
  • מחלת הגנן מנייטקליף (נייטקליף היא פרבר של דרווין, אוסטרליה היכן שמליודוסיס היא אנדמית)[65]
  • מחלה שדה-פאדי[66]
  • אלח הדם של מזריקי מורפיום

המלצות

תבנית:Reflist [[קטגוריה:נשק ביולוגי]] [[קטגוריה:מחלות חיידקיות שמקורן בבעלי חיים]]

  1. ^ Stanton AT, Fletcher W (1921). "Melioidosis, a new disease of the tropics". Far Eastern Association of Tropical Medicine: Transactions of the Fourth Congress. Batavia, Dutch East Indies: Javasche Boekhandel en Drukkerij.
  2. ^ A J Simpson; Suputtamongkol Y; Smith MD; et al. (1999). "Comparison of imipenem and ceftazidime as therapy for severe melioidosis". Clin Infect Dis. 29 (2): 381–387. doi:10.1086/520219. PMID 10476746.
  3. ^ Ngauy V, Lemeshev Y, Sadkowski L, Crawford G (2005). "Cutaneous Melioidosis in a Man Who Was Taken as a Prisoner of War by the Japanese during World War II". J Clin Microb. 43 (2): 970–2. doi:10.1128/JCM.43.2.970-972.2005. PMC 548040. PMID 15695721.
  4. ^ Apisarnthanarak A, Apisarnthanarak P, Mundy LM (2006). "Computer tomography characteristics of Burkholderia pseudomallei liver abscess". Clin Infect Dis. 42 (7): 989–93. doi:10.1086/501017. PMID 16511765.
  5. ^ Laopaiboon V, Chamadol N, Buttham H, Sukeepaisarnjareon W (2009). "CT findings of liver and splenic abscesses in melioidosis: comparison with those in non-melioidosis". J Med Assoc Thai. 92 (11): 1476–84. PMID 19938740.
  6. ^ Dance DA, Davis TM, Wattanagoon Y, et al. (1989). "Acute suppurative parotitis caused by Pseudomonas pseudomallei in children". J Infect Dis. 159 (4): 654–60. doi:10.1093/infdis/159.4.654. PMID 2926159.
  7. ^ Chlebicki, MP; Tan BH (2006). "Six cases of suppurative lymphadenitis caused by Burkholderia pseudomallei infection". Trans R Soc Trop Med Hyg. 100 (8): 798–801. doi:10.1016/j.trstmh.2005.10.004. PMID 16542691.
  8. ^ Currie BJ, Fisher DA, Howard DM, et al. (2000). "Endemic melioidosis in tropical northern Australia: a 10-year prospective study and review of the literature". Clin Infect Dis. 31 (4): 981–986. doi:10.1086/318116. PMID 11049780.
  9. ^ Ngauy V, Lemeshev Y, Sadkowski L, Crawford G (2005). "Cutaneous Melioidosis in a Man Who Was Taken as a Prisoner of War by the Japanese during World War II". J Clin Microbiol. 43 (2): 970–972. doi:10.1128/JCM.43.2.970-972.2005. PMC 548040. PMID 15695721.
  10. ^ Wuthiekanun V, Suputtamongkol Y, Simpson AJ, Kanaphun P, White NJ (2001). "Value of Throat Swab in Diagnosis of Melioidosis". J Clin Microbiol. 39 (10): 3801–02. doi:10.1128/JCM.39.10.3801-3802.2001. PMC 88440. PMID 11574624.
  11. ^ Limmathurotsakul D, Wuthiekanun V, Chierakul W, et al. (2005). "Role and Significance of Quantitative Urine Cultures in Diagnosis of Melioidosis". J Clin Microb. 43 (5): 2274–76. doi:10.1128/JCM.43.5.2274-2276.2005. PMC 1153798. PMID 15872255.
  12. ^ Dance DA, White NJ, Suputtamongkol Y, Wattanagoon Y, Wuthiekanun V, Chaowagul W (1990). "The use of bone marrow culture for the diagnosis of melioidosis". Trans R Soc Trop Med Hyg. 84 (4): 585–7. doi:10.1016/0035-9203(90)90050-O. PMID 2091358.
  13. ^ Puthucheary SD, Anuar AS, Tee TS (2010). "Burkholderia thailandensis whole cell antigen cross-reacts with B. pseudomallei antibodies from patients with melioidosis in an immunofluorescent assay". The Southeast Asian journal of tropical medicine and public health. 41 (2): 397–400. PMID 20578523.
  14. ^ Lim KS, Chong VH (2010). "Radiological manifestations of melioidosis". Clin Radiol. 65 (1): 66–72. doi:10.1016/j.crad.2009.08.008. PMID 20103424.
  15. ^ Muttarak M, Peh WC, Euathrongchit J, Lin SE, Tan AG, Lerttumnongtum P, Sivasomboon C (2008). "Spectrum of imaging findings in melioidosis". Br J Radiol. 82 (978): 514–21. doi:10.1259/bjr/15785231. PMID 19098086.
  16. ^ White NJ, Dance DA, Chaowagul W, et al. (1989). "Halving of mortality of severe melioidosis by ceftazidime". Lancet. 2 (8665): 697–701. doi:10.1016/S0140-6736(89)90768-X. PMID 2570956.
  17. ^ Chierakul W, Anunnatsiri S, Chaowagul W, et al. (2007). "Addition of trimethoprim-sulfamethoxazole to ceftazidime during parenteral treatment of melioidosis is not associated with a long-term outcome benefit". Clin Infect Dis. 45 (4): 521–523. doi:10.1086/520010. PMID 17638209.
  18. ^ Cheng AC, Fisher DA, Anstey NM, et al. (2004). "Outcomes of Patients with Melioidosis Treated with Meropenem". Antimicrob Agents Chemother. 48 (5): 1763–65. doi:10.1128/AAC.48.5.1763-1765.2004. PMC 400582. PMID 15105132.
  19. ^ Dance DA, Wuthiekanun V, White NJ, Chaowagul W (1988). "Antibiotic resistance in Pseudomonas pseudomallei". Lancet. 1 (8592): 994–5. doi:10.1016/S0140-6736(88)91810-7. PMID 2896855.
  20. ^ Suputtamongkol Y, Rajchanuwong A, Chaowagul W, et al. (1994). "Ceftazidime vs. amoxicillin/clavulanate in the treatment of severe melioidosis". Clin Infect Dis. 19 (5): 846–53. doi:10.1093/clinids/19.5.846. PMID 7893868.
  21. ^ Simpson, A. J. H.; Opal, S. M.; Angus, B. J.; Prins, J. M.; Palardy, J. E.; Parejo, N. A.; Chaowagul, W.; White, N. J. (2000). "Differential antibiotic-induced endotoxin release in severe melioidosis". J Infect Dis. 181 (3): 1014–9. doi:10.1086/315306. PMID 10720525.
  22. ^ Shih H-I; Chuang Y-C; Cheung BM-H; et al. (בפברואר 2008). "Sporadic and outbreak cases of melioidosis in southern Taiwan: clinical features and antimicrobial susceptibility". Infection. 37 (1): 9–15. doi:10.1007/s15010-008-7324-8. PMID 18854938. {{cite journal}}: (עזרה)
  23. ^ Harris P, Engler C, Norton R (2011). "Comparative in vitro susceptibility of Burkholderia pseudomallei to doripenem, ertapenem, tigecycline and moxifloxacin". Int J Antimicrob Agents. 37 (6): 547–9. doi:10.1016/j.ijantimicag.2011.02.001.
  24. ^ Thamlikitkul V, Trakulsomboon S (2010). "In vitro activity of biapenem against Burkholderia pseudomallei". Int J Antimicrob Agents. 35 (5): 514. doi:10.1016/j.ijantimicag.2010.01.002. PMID 20188524.
  25. ^ Chaowagul W, Simpson AJ, Suputtamongkol Y, et al. (1999). "A comparison of chloramphenicol, trimethoprim-sulfamethoxazole, and doxycycline with doxycycline alone as maintenance therapy for melioidosis". Clin Infect Dis. 29 (2): 375–80. doi:10.1086/520218. PMID 10476745.
  26. ^ Rajchanuvong A, Chaowagul W, Suputtamongkol Y, Smith MD, Dance DA, White NJ (1995). "A prospective comparison of co-amoxiclav and the combination of chloramphenicol, doxycycline, and co-trimoxazole for the oral maintenance treatment of melioidosis". Trans R Soc Trop Med Hyg. 89 (5): 546–9. doi:10.1016/0035-9203(95)90104-3. PMID 8560537.
  27. ^ Cheng AC, Chierakul W, Chaowagul W, et al. (2008). "Short Report: Consensus Guidelines for Dosing of Amoxicillin-Clavulanate in Melioidosis". Am J Trop Med Hyg. 78 (2): 208–9. PMC 3034162. PMID 18256414.
  28. ^ Limmathurotsakul D; Chaowagul W; Chierakul Wirongrong; et al. (2006). "Risk factors for recurrent melioidosis in Northeastern Thailand". Clin Infect Dis. 43 (8): 979–86. doi:10.1086/507632. PMID 16983608.
  29. ^ TJ Inglis; CL Golledge; A Clair; J Harvey (2001). "Case report: recovery from persistent septicemic melioidosis". Am J Trop Med Hyg. 65 (1): 76–82. PMID 11504412.
  30. ^ Sarovich DS, Ward L, Price EP, et al. (2014). "Recurrent melioidosis in the Darwin Prospective Melioidosis Study: improving therapies mean that relapse cases are now rare". J Clin Microbiol. 52 (2): 650–3. doi:10.1128/JCM.02239-13. PMID 24478504.
  31. ^ Maharjan B, Chantratita N, Vesaratchavest M, et al. (2005). "Recurrent Melioidosis in Patients in Northeast Thailand Is Frequently Due to Reinfection Rather than Relapse". J Clin Microbiol. 43 (12): 6032–4. doi:10.1128/JCM.43.12.6032-6034.2005. PMC 1317219. PMID 16333094.
  32. ^ Chaowagul W, Suputtamongkol Y, Dance DA, Rajchanuvong A, Pattara-arechachai J, White NJ (1993). "Relapse in melioidosis: incidence and risk factors". J Infect Dis. 168 (5): 1181–85. doi:10.1093/infdis/168.5.1181. PMID 8228352.
  33. ^ Sivalingam SP, Sim SH, Jasper LC, et al. (2008). "Pre- and post-exposure prophylaxis of experimental Burkholderia pseudomallei infection with doxycycline, amoxicillin/clavulanic acid and co-trimoxazole". J Antimicrob Chemother. 61 (3): 674–8. doi:10.1093/jac/dkm527. PMID 18192684.
  34. ^ Peacock SJ, Schweizer HP, Dance DA, et al. (2008). "Management of Accidental Laboratory Exposure to Burkholderia pseudomallei and B. mallei". Emerg Infect Dis. 14 (7): e2. doi:10.3201/eid1407.071501. PMC 2600349. PMID 18598617.
  35. ^ V Vuddhakul; et al. (1999). "Epidemiology of Burkholderia pseudomallei in Thailand". Am J Trop Med Hyg. 60 (3): 458–461.
  36. ^ Wuthiekanun V, Mayxay M, Chierakul W, Phetsouvanh R, Cheng AC, White NJ, Day NP, Peacock SJ (2005). "Detection of Burkholderia pseudomallei in soil within the Lao People's Democratic Republic". J Clin Microbiol. 43 (2): 923–4. doi:10.1128/JCM.43.2.923-924.2005. PMC 548109. PMID 15695707.
  37. ^ Rattanavong S, Wuthiekanun V, Langla S, Amornchai P, Sirisouk J, Phetsouvanh R, Moore CE, Peacock SJ, Buisson Y, Newton PN (2010). "Randomized Soil Survey of the Distribution of Burkholderia pseudomallei in Rice Fields in Laos". Applied and Environmental Microbiology. 77 (2): 532–6. doi:10.1128/AEM.01822-10. PMC 3020526. PMID 21075883.
  38. ^ Vongphayloth K, Rattanavong S, Moore CE, Phetsouvanh R, Wuthiekanun V, Sengdouangphachanh A, Phouminh P, Newton PN, Buisson Y (2012). "Burkholderia pseudomallei detection in surface water in southern Laos using Moore's swabs". Am J Trop Med Hyg. 86 (5): 872–7. doi:10.4269/ajtmh.2012.11-0739. PMC 3335696. PMID 22556090.
  39. ^ Lo TJ, Ang LW, James L, Goh KT (2009). "Melioidosis in a Tropical City State, Singapore". Emerg Infect Dis. 15 (10): 1645–7. doi:10.3201/eid1510.090246. PMC 2866399. PMID 19861063.
  40. ^ Kadir KA, Satyavani M, Pande K (2014). "Melioidosis: Antibiogram of cases in Brunei Darussalam" (PDF). Brunei International Medical Journal. 10 (1): 19–24.
  41. ^ Yang S (2000). "Melioidosis research in China". Acta Tropica. 77 (2): 157–165. doi:10.1016/S0001-706X(00)00139-X.
  42. ^ Ko, WC; Cheung, BM; Tang, HJ; Shih, HI; Lau, YJ; Wang, LR; Chuang, YC (2007). "Melioidosis Outbreak after Typhoon, Southern Taiwan". Emerg Infect Dis. 13 (6): 896–8. doi:10.3201/eid1306.060646. PMC 2792857. PMID 17553230.
  43. ^ Chen YS, Lin HH, Mu JJ, Chiang CS, Chen CH, Buu LM, Lin YE, Chen YL (2010). "Distribution of Melioidosis Cases and Viable Burkholderia pseudomallei in Soil: Evidence for Emerging Melioidosis in Taiwan". J Clin Microbiol. 48 (4): 1432–4. doi:10.1128/JCM.01720-09. PMC 2849618. PMID 20147639.
  44. ^ White NJ (2003). "Melioidosis". Lancet. 361 (9370): 1715–22. doi:10.1016/S0140-6736(03)13374-0. PMID 12767750.
  45. ^ Cheng AC, Currie BJ (2005). "Melioidosis: Epidemiology, Pathophysiology, and Management". Clin Microbiol Rev. 18 (2): 383–416. doi:10.1128/CMR.18.2.383-416.2005. PMC 1082802. PMID 15831829.
  46. ^ http://www.abc.net.au/news/2017-01-09/melioidosis-risk-spreads-to-central-australia-heavy-rain/8169824
  47. ^ Chugh TD (2008). "Emerging and re-emerging bacterial diseases in India". J Biosci. 33 (4): 549–55. doi:10.1007/s12038-008-0073-0. PMID 19208980.
  48. ^ Antony B, Pinto H, Dias M, Shetty AK, Scaria B, Kuruvilla T, Boloor R (2010). "Spectrum of melioidosis in the suburbs of Mangalore, S West Coast of India". Southeast Asian J Trop Med Public Health. 41 (1): 169–74.
  49. ^ Vidyalakshmi K, Chakrapani M, Shrikala B, Damodar S, Lipika S, Vishal S (2008). "Tuberculosis mimicked by melioidosis". Int J Tuberc Lung Dis. 12 (10): 1209–15.
  50. ^ Prakash A, Thavaselvam D, Kumar A et al. (2014). "Isolation, identification and characterization of Burkholderia pseudomallei from soil of coastal region of India". Springerplus. 3: 438. doi:10.1186/2193-1801-3-438. PMC 4152474. PMID 25187882.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
  51. ^ Inglis TJ, Rolim DB, De Queroz Sousa A (2006). "Melioidosis in the Americas". Am J Trop Med Hyg. 75 (5): 947–954. PMID 17123994.
  52. ^ O'Sullivan BP, Torres B, Conidi G, et al. (2011). "Burkholderia pseudomallei infection in a child with cystic fibrosis: acquisition in the western hemisphere". Chest. 140 (1): 239–42. doi:10.1378/chest.10-3336. PMID 21729895.
  53. ^ Brilhante RS, Bandeira TJ, Cordeiro RA, et al. (2012). "Clinical-epidemiological features of 13 cases of melioidosis in Brazil". J Clin Microbiol. 50 (10): 3349–52. doi:10.1128/JCM.01577-12. PMID 22814457.
  54. ^ Katangwe T, Purcell J, Bar-Zeev N, Denis B, Montgomery J, Alaerts M, Heyderman RS, Dance DA, Kennedy N, Feasey N, Moxon CA (2013). "Human melioidosis, Malawi, 2011". Emerg Infect Dis. 19 (6): 981–4. doi:10.3201/eid1906.120717. PMID 23735189.
  55. ^ Morosini MI, Quereda C, Gil H, Anda P, Núñez-Murga M, Cantón R, López-Vélez R (2013). "Melioidosis in traveler from Africa to Spain". Emerging Infect. Dis. 19 (10): 1656–9. doi:10.3201/eid1910.121785. PMC 3810733. PMID 24047798.
  56. ^ Struelens MJ, Mondol G, Bennish M, Dance DA (1998). "Melioidosis in Bangladesh: a case report". Trans R Soc Trop Med Hygiene. 82 (5): 777–78. doi:10.1016/0035-9203(88)90234-9.
  57. ^ Dance DA, Smith MD, Aucken HM, Pitt TL (1999). "Imported melioidosis in England and Wales". Lancet. 353 (9148): 208. doi:10.1016/S0140-6736(05)77217-2. PMID 9923882.
  58. ^ "Burkholderia pseudomallei" (PDF). Mahout Microbiology Review. 7: 4. 2013. נבדק ב-24 באפריל 2016. {{cite journal}}: (עזרה)
  59. ^ Limmathurotsakul, Direk; Golding, Nick; Dance, David A. B.; Messina, Jane P.; Pigott, David M.; Moyes, Catherine L.; Rolim, Dionne B.; Bertherat, Eric; Day, Nicholas P. J.; Peacock, Sharon J.; Hay, Simon I. (11 בינואר 2016). "Predicted global distribution of Burkholderia pseudomallei and burden of melioidosis". Nature Microbiology. 1 (1): 15008. doi:10.1038/nmicrobiol.2015.8. PMC 4746747. PMID 26877885. {{cite journal}}: (עזרה)
  60. ^ Limmathurotsakul D, Wongratanacheewin S, Teerawattanasook N (2010). "Increasing Incidence of Human Melioidosis in Northeast Thailand". Am J Trop Med Hyg. 82 (6): 1113–7. doi:10.4269/ajtmh.2010.10-0038. PMC 2877420. PMID 20519609.
  61. ^ Kanaphun P, Thirawattanasuk N, Suputtamongkol Y, et al. (1993). "Serology and carriage of Pseudomonas pseudomallei: a prospective study in 1000 hospitalized children in northeast Thailand". J Infect Dis. 167 (1): 230–3. doi:10.1093/infdis/167.1.230. PMID 7678106.
  62. ^ Whitmore, A; Krishnaswami, CS (1912). "An account of the discovery of a hitherto undescribed infectious disease among the population of Rangoon". Indian Med Gazette. 47: 262–267.
  63. ^ Strong, Richard P (1944). Stitt's Diagnosis, Prevention and Treatment of Tropical Diseases (7th ed.). Philadelphia: The Blakiston Company. p. 732.
  64. ^ "An account of the discovery of a hitherto undescribed infective disease occurring among the population of Rangoon". Indian Med Gaz. 92: 262–7. 1912.
  65. ^ Barker A (19 ביוני 2005). "Rise in melioidosis rates in NT". Australian Broadcasting Corporation. נבדק ב-2007-06-24. {{cite web}}: (עזרה)
  66. ^ Orellana C (בנובמבר 2004). "Melioidosis strikes Singapore". Lancet Infect Dis. 4 (11): 655. doi:10.1016/S1473-3099(04)01190-9. PMID 15534940. {{cite journal}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מליודוסיס&oldid=19916317"