דלקת קרום המוח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דלקת קרום המוח
Neisseria meningitidis.jpg
צילום מיקרוסקופי של חיידקי Neisseria meningitidis
שם בלועזית Meningitis
ICD-10
(אנגלית)
G00G03
ICD-9
(אנגלית)
320322
DiseasesDB
(אנגלית)
22543
MedlinePlus
(אנגלית)
000680
eMedicine
(אנגלית)
med/2613  emerg/309  emerg/390 
MeSH
(אנגלית)
D008581

דלקת קרום המוח וכן דלקת עוצבה, (בלועזית: מנינגיטיס, Meningitis) היא מחלה דלקתית של הקרומים הרכים של המוח, הנגרמת בשל זיהום חיידקי , נגיפי או פיטריתי.

המחלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגורמים העיקריים לדלקת קרום המוח הם חיידקים ונגיפים המשתנים על פי גיל החולה. הבולטים מבין החיידקים הם ההמופילוס אינפלואנזה, שעד לתחילת השימוש בחיסון נגדו היה הגורם הנפוץ, הפנאומוקוק, הסטרפטוקוקוס והניסריה מינינגיטיס שמהווים את הגורמים העיקריים כיום.

הסימפטומים השכיחים של המחלה הם כאב ראש, קשיון בשרירי הצוואר, פוטופוביה, חום, ערפול חושים, אי אפשרות להרכין את הראש, חולשה, צמרמורת, סחרחורת, נזלת, בחילה והקאה. בהמשך חלה הידרדרות במצב ההכרה, עד כדי כך שהחולה אינו מגיב כצפוי לגירויים.

שיעור ההדבקה הגבוה ביותר הינו בגיל 6-7 חודשים. 60% מהחולים הם בני פחות משנה ו-90% הם בני פחות מ-5 שנים.

אבחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קשיון עורף LP רמת חלבון מוגבר, במקרה של מננגיטיס חידקי רמת גלוקוז נמוכה

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן ראשוני יש לבצע ניקור מותני לשם אבחון. לאחר מכן, כשמדובר בדלקת חיידקית, הטיפול חייב להינתן בהקדם ומבוסס על מתן תוך-ורידי של אנטיביוטיקה לפי גיל החולה והחיידק האפשרי. כאשר מדובר בדלקת ויראלית, לרוב אין צורך בטיפול ספציפי והמחלה תחלוף מעצמה. כאשר מדובר בנגיף ההרפס, יש צורך במתן טיפול תרופתי ספציפי.

מניעה וחיסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר מדובר בחולה הוורסיה החיידקית של המחלה, שנגרמה מחיידק המופילוס אינפלואנזה או מחיידק הניסריה מינינגיטיס, יש לתת טיפול מונע לכל האנשים שהיו במגע עם החולה בזמן מחלתו לפני שהחל לקבל טיפול. הטיפול המונע הוא על ידי אנטיביוטיקה הניתנת דרך הפה. במקרה של דלקת קרום המוח שנגרמה על ידי חיידקים אחרים (לדוגמה, פנאומוקוק), אין המלצה לטיפול מונע לאנשים שהיו במגע עם החולה.

החיסון נגד חיידק ההמופילוס אינפלואנזה מבוסס על יצירת נוגדנים נגד הקופסית הרב-סוכרית (הפוליסכרידית) של החיידק הנמצאת בתאחיזה למרכיבי חלבון שאינם רעילים של רעלן הדיפתריה. בשוק יש מספר תכשירים בני החלפה מבחינת יעילותם.

החיסון נמצא בשגרת החיסונים של מדינת ישראל. החיסון ניתן ב-4 מנות בגילאים: 2 חודשים, 4 חודשים, 6 חודשים ו-12 חודשים.

תינוק שהגיע לגיל 12 חודשים ולא קיבל את החיסון המלא - מספיקות עבורו 2 מנות חיסון בהפרש של חודשיים להשגת חסינות.

מעל גיל 15 חודש מספיקה מנת חיסון אחת להשגת חסינות.

סיבוכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיבוך השכיח ביותר אחרי דלקת קרום המוח חיידקית הוא פגיעה בשמיעה, ולכן יש לערוך לילד בדיקת שמיעה לאחר חלוף המחלה. אחוז הפגיעה במערכת העצבים המרכזית (פגיעה בתהליכי החשיבה) לאחר דלקת קרום המוח אינו מבוטל, ולכן במקרה של חשד בדלקת קרום המוח, יש הכרח להגיע לאבחנה במהירות האפשרית, ולהתחיל מיד בטיפול אנטיביוטי ובטיפול תומך אחר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.