מהומות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־18:46, 5 באפריל 2020

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: "בלאגן", קביעות לא מבוססות.

מהומות בברלין, בהפגנות אחד במאי 2001. מהומות מלוות לעיתים קרובות בהצתת כלי רכב

מהומה מתרחשת כאשר המון של אנשים נאסף ומבצע פשעים או מעשי אלימות; לרוב מדובר בונדליזם, הצתות ופגיעה ברכוש. מהומות רבות מתחילות כהפגנות פוליטיות או אידאולוגיות בעוד שישנן מהומות שהן התפרעות על רקע מצב כלכלי קשה. מהומות מהסוג האחרון מתבטאות בעיקר בביזה והשחתת רכוש. מהומות רבות עלולות להגיע לעימותים אלימים בין המשתתפים בהן לבין כוחות המשטרה המשתתפים בפיזורן, ולעיתים אף מסתיימות עם הרוגים. במדינת ישראל השם הרשמי למהומות הוא הפרות סדר, או בראשי תיבות: הפס"ד.

היווצרות מהומה

עמדה מקובלת היא שמהומות נוצרות כתוצאה של זעם חברתי חבוי המוצת על ידי אירוע דרמטי, כמו התנקשות פוליטית או פסק דין מרגיז, ועל כן כדי למנוע מהומות יש לטפל בגורמי הזעם החברתי. תומאס שלינג הציע הסבר אלטרנטיבי על פיו מהומות נוצרות כאשר קהל רב מתאסף עם ציפיות לכך שמספר המוכנים להשתתף במהומות גדול מספיק כדי להביא את פעילות המשטרה לחוסר יעילות בטיפול במהומה. באופן זה מסביר שלינג מהומות שנוצרות במגרשי כדורגל, למרות שאין לקהל סיבה משמעותית לזעם חברתישגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: David D. Haddock and Daniel D. Poisby, UNDERSTANDING RIOTS, Cato Journal, Vol. 14, No. 1 (Spring/Summer) 1994 וגם שמאל=כן..

בעוד שאנשים יחידים עשויים להיות אלו שאחראים להיווצרות מהומה או מובילים אותה, מהומות בדרך כלל מורכבות מקבוצות מאורגנות כי הן לעיתים קרובות "כאוסטיות ומחצינות התנהגות עדר"^[1]. ישנן עדויות הולכות וגוברות שמצביעות על כך שמהומות הן לא בהכרח ביטוי של התנהגות לא רציונלית, המאופיינת בתופעת העדר, אך למעשה מהומות מתנהלות לפי נורמות חברתיות הפוכות^[2].

אלימות האופיינית למהומות

מתפרעים פועלים בין היתר בצורות הבאות:

חסימת כבישים והבערת צמיגים
מכות ותגרות רחוב
יידוי אבנים
השחתת רכוש
ניפוץ זכוכיות
השלכת נשק תבערה
הצתות מכוונות כנגד רכוש פרטי וציבורי, בפרט כלי רכב
ביזה

פיזור הפגנות ומהומות

פיזור הפגנות אלימות הוא בדרך כלל תפקידה של המשטרה, למרות שמהומות בקנה-מידה רחב עשויות להצריך גיבוי מהצבא. מרבית מדינות העולם מחזיקות יחידות מיוחדות לפיזור הפגנות ומהומות. יחידות אלו כפופות אומנם למשטרה, אך בהרבה מובנים הן דומות יותר ליחידות צבאיות:

ציוד ואמצעי לחימה: הציוד כולל אמצעים לפיזור הפגנות, מיגון אישי וכלי רכב ממוגנים. הציוד הבסיסי כולל נשק אישי, ביגוד מגן, אלת גומי ומגן מפלסטיק. למעשה, שוטר ביחידה כזאת מצויד יותר טוב משוטר רגיל.
דוקטרינת הפעלה: השוטרים הרגילים פועלים ביחידים או בקבוצות קטנות, הם נשלחים להגיב לאירועים ובכל אירוע הם פועלים באופן עצמאי תוך שהם נדרשים לגלות שיקול דעת נרחב. לעומת זאת, היחידות לפיזור הפגנות מופעלות בקבוצות גדולות, תחת פיקודם של קצינים בכירים, משימתם מוגדרת והם אינם נדרשים לשיקול דעת אישי.
קרביות: השוטר הרגיל מונחה להימנע מאלימות ככל הניתן ולפתור את המחלוקות בדרכי שלום. לעומת זאת, שוטרי היחידות לפיזור הפגנות מאומנים לעימותים פיזיים (ואף עימותים אלימים) וגישתם נוקשה בהרבה, הם מעדיפים להפעיל כוח רב על מנת להמם את המתפרעים ולהשיג הכרעה מהירה ללא סיכון השוטרים.

כתוצאה מכך, להרבה יחידות כאלה יצא מוניטין של שוטרים אלימים וקשוחים ולא אחת מוגשות נגדן תלונות על הפעלת כוח חורג, אלימות ברוטלית או הכאת מפגינים ללא הצדקה.

מדינות עם משטר רופף מחזיקות כוחות פארא-צבאיים מיוחדים לפיזור הפגנות על מנת לאפשר התנהלות תקינה, לדוגמה כוחות הביטחון המרכזי במצרים. במקרים של מהומות ענק המתרחשות בו זמנית במספר אזורים או ברוב המדינה, עשוי הממשל להכריז על משטר צבאי או לחלופין בני האדם המשתתפים במהומות עשויים לבצע השתלטות אלימה על הממשל.

יחידות לפיזור מהומות בעולם

ישראל ישראל: היס"מ של משטרת ישראל ולעיתים קרובות גם שוטרי מג"ב, המשמשים כעתודה קרבית למשטרה.
ארצות הברית ארצות הברית: ה-SWAT והמשמר הלאומי.
רוסיה רוסיה: אומון (Omon)
צרפת צרפת: משטרת המהומות (צרפת).
מצרים מצרים: כוחות הביטחון המרכזי

רשימת מהומות ידועות

מהומות סטונוול 1969 (ארצות הברית)
מהומות אוקטובר 2000 (ישראל)
מהומות פריז 2005 (צרפת)
הפגנות יוצאי אתיופיה ב-2015 ו-2019 (ישראל)
העימותים בגבול ישראל-רצועת עזה (2018) (ישראל ורצועת עזה)

קישורים חיצוניים

ישראל פישר, כך יכולה המשטרה ללמוד מלהקות זאבים איך לנצח את הפשיעה, באתר TheMarker‏, 4 ביולי 2017
רב פקד מיכל מלכא, התנהגות המון באירועי סדר ציבורי, באתר משטרת ישראל, 1 בינואר 2010

הערות שוליים

^ Dan Braha, Global Civil Unrest: Contagion, Self-Organization, and Prediction, PLoS ONE 7, 2012-10-31 doi: 10.1371/journal.pone.0048596
^ Reicher, Stephen; Stott, Clifford (2011-08-19). "You won't prevent future riots by disregarding the psychology of crowds | Steve Reicher and Clifford Stott". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2020-04-05.

[1] Dan Braha, Global Civil Unrest: Contagion, Self-Organization, and Prediction, PLoS ONE 7, 2012-10-31 doi: 10.1371/journal.pone.0048596

[2] Reicher, Stephen; Stott, Clifford (2011-08-19). "You won't prevent future riots by disregarding the psychology of crowds | Steve Reicher and Clifford Stott". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2020-04-05.

[1]

[2]

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 ==היווצרות מהומה==
 עמדה מקובלת היא שמהומות נוצרות כתוצאה של זעם חברתי חבוי המוצת על ידי אירוע דרמטי, כמו [[התנקשות פוליטית]] או [[פסק דין]] מרגיז, ועל כן כדי למנוע מהומות יש לטפל בגורמי הזעם החברתי. [[תומאס שלינג]] הציע הסבר אלטרנטיבי על פיו מהומות נוצרות כאשר קהל רב מתאסף עם ציפיות לכך שמספר המוכנים להשתתף במהומות גדול מספיק כדי להביא את פעילות ה[[משטרה]] לחוסר יעילות בטיפול במהומה. באופן זה מסביר שלינג מהומות שנוצרות במגרשי [[כדורגל]], למרות שאין לקהל סיבה משמעותית לזעם חברתי{{הערה|David D. Haddock and Daniel D. Poisby, [http://object.cato.org/sites/cato.org/files/serials/files/cato-journal/1994/5/cj14n1-13.pdf UNDERSTANDING RIOTS], Cato Journal, Vol. 14, No. 1 (Spring/Summer) 1994|שמאל=כן}}.
+בעוד שאנשים יחידים עשויים להיות אלו שאחראים להיווצרות מהומה או מובילים אותה, מהומות בדרך כלל מורכבות מקבוצות מאורגנות כי הן לעיתים קרובות "כאוסטיות ומחצינות [[התנהגות עדר]]"<ref>{{צ-מאמר|שם=Global Civil Unrest: Contagion, Self-Organization, and Prediction|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3485346/|כתב עת=PLoS ONE|שנת הוצאה=2012-10-31|כרך=7|doi=10.1371/journal.pone.0048596|מחבר=Dan Braha}}</ref>. ישנן עדויות הולכות וגוברות שמצביעות על כך שמהומות הן לא בהכרח ביטוי של התנהגות לא רציונלית, המאופיינת בתופעת העדר, אך למעשה מהומות מתנהלות לפי נורמות חברתיות הפוכות<ref>{{Cite news|title=You won't prevent future riots by disregarding the psychology of crowds {{!}} Steve Reicher and Clifford Stott|url=https://www.theguardian.com/commentisfree/2011/aug/19/riots-psychology-crowds|newspaper=The Guardian|date=2011-08-19|access-date=2020-04-05|issn=0261-3077|language=en-GB|first=Stephen|last=Reicher|first2=Clifford|last2=Stott}}</ref>.
+<br />
 == אלימות האופיינית למהומות ==