פסק דין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פסק דין (פס"ד) הוא הכרעתו של השופט (או השופטים) בסופו של משפט, בבית משפט או בבית דין בסוגיה שהובאה למשפט לפניו. פסק דין ניתן בדרך כלל בדמות מסמך מפורט למדי, המכיל את כל טענות הצדדים ואת שיקוליו של השופט. מכלול פסקי הדין בערכאה מסוימת יוצר את הפסיקה של ערכאה זו.
במשפט פלילי פסק הדין מתייחס הן להכרעת דין של הרשעה או זיכוי הנאשם והן לגזר דין בו נקבע עונשו של הנאשם כאשר הורשע.
תוכן עניינים |
[עריכה] מבנה פסק הדין
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
פסק הדין הוא סופו של המשפט, ובהתאם לכך מסכם את ההליך, שהיה לעתים ארוך למדי (שנים אחדות, במקרה הקיצוני).
פסק הדין מביא בתחילתו את עמדות הצדדים, כפי שהוצגו בפני בית המשפט, ואת תמצית העדויות והראיות שהוצגו. עיקרו של פסק הדין הוא ניתוח משמעותן של העדויות והראיות, עד לתוצאה המשפטית המתבקשת מהן.
בדין שבו יושבים שופטים אחדים, אחד השופטים כותב את עיקר פסק הדין, והאחרים מצטרפים אליו, לעתים תוך מתן תוספות משלהם. כאשר יש חילוקי דעות בין השופטים, כל שופט שיש לו דעה משלו כותב אותה בפסק הדין, וההכרעה היא על-פי דעת הרוב.
פסק דין בערכאה ראשונה עוסק גם במהימנותן של העדויות שהובאו בפני בית המשפט. ערכאת ערעור מקבלת בדרך כלל את קביעתה של הערכאה הראשונה בסוגיות אלה, מפני שהעדויות והראויות אינן מוצגות בפניה מחדש, ועיקר פסק הדין עוסק בניתוח משמעותן של העדויות והראיות, תוך קבלת קביעותיה של הערכאה הקודמת או דחייתן.
[עריכה] פרסום פסקי דין
פסקי הדין של ערכאות גבוהות (בית המשפט העליון, בית הדין הארצי לעבודה וכו') מתפרסמים בקבצים מודפסים מראשית ימיהם של בתי המשפט. לפרסום זה נודעת חשיבות בשל שיטת התקדים המחייב. גם פסקי דין חשובים של ערכאות נמוכות יותר מתפרסמים, אף שאינם בגדר תקדים מחייב, משום שיש בהם ללמד על שיקול דעתו של השופט במצב שבו אין עדיין תקדים מחייב.
עם התפתחות המחשב האישי הועברו הקבצים של פסקי הדין ל-CD-ROM, המאפשר עיון מהיר ונוח מאשר הקבצים המודפסים. עם התפתחות האינטרנט נוצרו באינטרנט מאגרי מידע משפטיים, הכוללים אוסף נרחב של פסקי דין וכלי חיפוש משוכללים.
החל מסוף המאה העשרים מתפרסמים בישראל פסקי הדין גם באתר האינטרנט של הרשות השופטת.
[עריכה] זיהוי פסק דין
לכל פסק דין ניתן זיהוי ייחודי, המאפשר להתייחס אליו בפסקי דין מאוחרים יותר, במאמרים משפטיים וכדומה. לזיהוי מבנה קבוע, ונסביר אותו לפי הדוגמה הבאה (שהיא אחד מפסקי הדין החשובים ביותר שניתנו בישראל, פסק דין שהחל את המהפכה החוקתית): ע"א 6281/93 בנק המזרחי המאוחד נ' מגדל כפר שיתופי, פ"ד מט (4) 221.
סוג הדיון
ראשי התיבות שבתחילת זיהוי פסק הדין מציינים את סוג הדיון:
- א"ב - אישור בחירות.
- בג"ץ - בית משפט גבוה לצדק.
- ב"ש - בקשות שונות.
- בש"א - בקשה שונה - אזרחי.
- בש"פ - בקשה שונה - פלילי.
- בשג"ץ - בקשות שונות בג"ץ.
- ד"נ - דיון נוסף.
- דנ"א - דיון נוסף אזרחי.
- דנג"ץ - דיון נוסף בג"ץ.
- דנ"פ - דיון נוסף פלילי.
- ע"א - ערעור אזרחי.
- ע"ב - ערעור בחירות.
- עמ"מ - ערעור מעצר מינהלי.
- ע"פ - ערעור פלילי.
- ת"א - תיק אזרחי.
- ת"פ - תיק פלילי.
המקום שבו נדון התיק
בפסקי דין של ערכאות נמוכות, ירשם גם המקום שבו נדון התיק, לדוגמה:
- ת"א (ירושלים) 6679/05 - תיק שנדון בירושלים.
- ת"א (ת"א) 6679/05 - תיק שנדון בתל אביב.
- ע"א (ירושלים) 6679/05 - ערעור אזרחי שנדון בבית המשפט המחוזי בירושלים.
- ע"פ (תל אביב) 6679/05 - ערעור פלילי שנדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
מספר התיק
מספר התיק (בדוגמה שלפנינו 6281/93) מורכב משני חלקים: חלקו הימני הוא השנה שבה נפתח התיק, וחלקו השמאלי הוא מספר סידורי בבית המשפט שבו נפתח התיק.
הצדדים
לבו של הזיהוי הוא שמות הצדדים, המופרדים זה מזה בציון "נ'", קיצור המילה "נגד". בדוגמה שלפנינו, הצדדים הם "בנק המזרחי המאוחד נ' מגדל כפר שיתופי".
בדרך כלל מופיעים הצדדים בשמותיהם המלאים, אך לעתים נשמרת אלמוניות שני הצדדים, או אחד מהם, והזיהוי ניתן באמצעות ראשי תיבות השם, או בכינויים כגון "אלמוני", "פלוני" (ראו דוגמה). אלמוניות זו ניתנת כאשר נדרשת הגנה למי שעלול להיפגע מפרסום שמות הצדדים, כגון ילדי בני הזוג במשפט גירושין.
המקום שבו פורסם פסק הדין
ההפניה המקובלת למקומו של פסק הדין נעשית לקובץ המודפס שבו פורסם פסק הדין. הפרסום הרשמי של פסקי הדין יוצא לאור על ידי לשכת עורכי הדין. בדוגמה שלפנינו המקום מצוין במילים "פ"ד מט (4) 221", שפירושן:
- פ"ד - קובץ פסקי דין של בית המשפט העליון
- מט (4) - מספרו הסידורי של הקובץ בספרות עבריות, ואחר כך מספר הכרך של קובץ זה.
- 221 - מספר העמוד שבו מתחיל פסק הדין.
לעתים יעשה שימוש בקיצור פד"י במקום פ"ד (ראשי תיבות של "פסקי דין ישראלים").
במקרה של הוצאה אחרת ירשם שם ההוצאה, לדוגמה:
- ת"א (ירושלים) 6679/05, עליזה אבן דהן נ' דניאל חבס, תק-של 2006 (1), 13087.
- זהו תיק אזרחי שמספרו 6679/05. תיק זה נדון בבית משפט השלום בירושלים, והוא פורסם בפרסומי פסקי דין של בתי משפט השלום של חברת "תקדין" (תק-של מהווה קיצור של "תקדין שלום"). המדובר בכרך הפרסומים של שנת 2006, כרך ראשון, בעמ' 13087.
