תומאס שלינג
תומאס שלינג (Thomas Schelling, נולד ב-14 באפריל 1921) הוא כלכלן אמריקאי ופרופסור ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת מרילנד שבארצות הברית, פרופסור שלינג לימד במשך 20 שנה באוניברסיטת הרווארד.
פרופסור שלינג זכה בפרס נובל לכלכלה ב-2005 ביחד עם ישראל אומן על "הגברת ההבנה בנושאי עימות ושיתוף פעולה במסגרת תורת המשחקים".
תוכן עניינים |
ביוגרפיה [עריכה]
עבודות עיקריות [עריכה]
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: הפרק הכתוב לא מובן והשאר חסר. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
נקודת המוקד [עריכה]
היועץ האסטרטגי [עריכה]
תיאורית הסגרגציה שלא כוונה [עריכה]
ב- 1971 פרסם בכתב העת (143-186) Journal of Mathematical Sociology מאמר "Dynamical Models of Segregation"[1] ("מודלים דינמיים של סגרגציה") הדן בדינמיות הקיימת בחלוקת המרחב בין ה"גזעים", מאמר שצוטט רבות.
בעקבות עבודותיו של Morton Grodzins ממציא הביטוי "tipping point" בתחילת שנות ה-60 , הוא מוכיח באלו תנאים אזור שבו ה"גזעים" מעורבים, יכול להפוך לאזור של הפרדה אפילו אם תושביו לא חפצו בכך. במאמר הוא מראה שהעדפה של יחיד לשכנים יותר דומים לו, או שיחיד שואף לשכנים שונים ממנו, אבל לא "יותר מדי", יכול להביא אותו לשינוי מיקום מגוריו, ולהוביל בהדרגה לסגרגציה טוטלית. שלינג הראה, בשימוש תורת המשחקים, שבהינתן סובלנות מוגבלת, התוצאה הסופית תלויה בשיעור העזיבות, וכמה יישארו: כלומר או סגרגציה, או שאינטגרצית האוכלוסייה תישאר על כנה.
שלינג השתמש במטבעות ניקל ונחושת מונחים על "לוח" (ניר גרפי), המייצגים את האיפיונים השונים, וברגע מסוים שינה את מיקומם אחד אחרי השני אם היו במצב של "חסר שמחה". הוא סיפר שהגה את הרעיון מאוסף המטבעות של בנו.
המחזוריות של משוב חיובי לסיבתיות הסגרגציה שהגבירה פגיעה בזכויות, ובהמשך הגברת פגיעה בזכויות שגרמה להעדפה למחיה בנפרד,יכולה להמצא במרבית הקהילות האנושיות. חוקרים הרחיבו תאוריה זו של אבולוציה ספונטנית של קבוצות מעורבות בהינתן "העדפות קלות" לגבי מאפיינים אישיים נוספים כגון: גיל, מין, שפה,נטייה מינית, דת וכו'. מספיק שהתנאים יהיו מתאימים, וברגע שהחל המעגל של הפרדה-פגיעה בזכויות-הפליה-הפרדה, יש לתהליך תנופה עצמאית, ויתארגנו הקבוצות בצורה שלא כוונה תחילה.
בספר שפרסם ב-1978 " Micromotives & Macrobehaviors " כתב את ההשערה שהעדפה לסגרגציה של שתי קבוצות אוכלוסייה שונות והעדפה לאינטגרציה עם אחרים דומים, אינן ניבדלות כגורמים המסוגלים לתת הסבר לתופעה של הפרדה מרצון בין שתי הקבוצות: "איך החלטות קטנות והנראות חסרות משמעות של יחידים מובילות לעתים קרובות לתוצאה רבת השלכות לאוכלוסייה הרחבה".
היום סימולציות מחשבים מדמות מודלים של מערכות אינטראקטיביות: מודלים אלה ניבדלים מהמודלים הנחשבים ב"איזון" בכך שהם מפעילים סוגים של אוטומט תאי : מכניסים לתוך המודל תפוסי התנהגות של יחידים, ומדגימים את המצבים השונים של המערכת תחת הפעלת תפוסים אלה, לאחר מספר אינטראקציות.
הערות שוליים [עריכה]
| זוכי פרס נובל לכלכלה | ||
|---|---|---|
| 1969-1974 |
פריש, טינברגן (1969) • סמואלסון (1970) • קוזנץ (1971) • היקס, ארו (1972) • לאונטיף (1973) • מירדאל, האייק (1974) • קנטורוביץ', קומפאנס (1975) |
|
| 1975-1999 |
פרידמן (1976) • אולין, מיד (1977) • סיימון (1978) • שולץ, לואיס (1979) • קליין (1980) • טובין (1981) • סטיגלר (1982) דברה (1983) • סטון (1984) • מודיליאני (1985) • ביוקנן (1986) • סולו (1987) • אלה (1988) • הבלמו (1989) • מרקוביץ, מילר, שארפ (1990) • קואז (1991) • בקר (1992) • פוגל, נורת' (1993) • הרסני, נאש, סלטן (1994) • לוקאס (1995) • מירליס, ויקרי (1996) • מרטון, שולס (1997) • סן (1998) • מנדל (1999) |
|
| 2000-היום |
הקמן, מקפאדן (2000) • אקרלוף, ספנס, שטיגליץ (2001) • כהנמן, סמית' (2002) • אנגל, גריינג'ר (2003) • קידלנד, פרסקוט (2004) • אומן, שלינג (2005) • פלפס (2006) • הורוביץ, מסקין, מאירסון (2007) • קרוגמן (2008) • אוסטרום, ויליאמסון (2009) • דיימונד, מורטנסן, פיסרידס (2010) • סימס, סרג'נט (2011) • רות, שפלי (2012) |
|
