משמר הגבול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מג"ב)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "מג"ב" מפנה לכאן. לערך העוסק במשרד לביטחון המדינה של רוסיה, ראו מ.ג.ב.
משמר הגבול
Semel Magav.jpg
סמל משמר הגבול
פרטים
כינוי מג"ב
מדינה Flag of Israel.svg  ישראל
שיוך Israel police logo.jpg  משטרת ישראל
סוג ז'נדרמריה
בסיס האם לוד
תאריכים וזמנים
הקמה 1953
מלחמות

מבצע קדש, מלחמת ששת הימים, מבצע שלום הגליל, האינתיפאדה הראשונה והאינתיפאדה השנייה

נתוני היחידה
כוח אדם כמה אלפי שוטרים, חלקם מושאלים מצה"ל כשירות סדיר, חלקם אנשי קבע
ציוד עיקרי נשק קל, רכבי שטח, ניידות משטרה, אמצעים לפיזור הפגנות
פיקוד
מפקדים ראו רשימת מפקדי משמר הגבול
דגל משמר הגבול

משמר הגבול או בראשי תיבות: מג"ב, הוא הזרוע המבצעית של משטרת ישראל, שמטרתהּ‏ לתת מענה לבעיות בנושאי ביטחון פנים, לוחמה בטרור, לחימה בפשיעה קשה, אבטחת מתקנים רגישים, אבטחת האזורים הכפריים ומניעת גניבות חקלאיות, ומאבק בהפרות סדר. מג"ב הוא כוח רב־תכליתי המסייע למשטרת ישראל ולצה"ל בטיפול בבעיות שבתחומי התמחותו, ומשמש גם כעתודה מרכזית להתערבות מידית באירועים. מטה משמר הגבול נמצא בעיר לוד.

סדר הכוחות של משמר הגבול, נכון לשנת 2013, הוא למעלה מ-7,000 איש (כשליש מסדר הכוחות הכולל של משטרת ישראל).‏[1] כוח האדם במג"ב מורכב בעיקר מלוחמים, המשמשים בתפקיד ביניים בין שוטר לחייל. להלכה סמכויותיו של שוטר מג"ב שוות לסמכויותיו של כל שוטר רגיל, אך לא כך הכשרתו, והוא מתמחה בלחימה כמו חייל (שוטרי משמר הגבול מוכשרים כרובאי 05). כמחצית מהשוטרים משרתים במשמר הגבול במסגרת שירות החובה שלהם והמחצית השנייה הם אנשי קבע מקצועיים. למג"ב כמה יחידות מיוחדות כגון: הימ"מ, הימ"ס והסמ"ג המתמחות בסוגים שונים של לחימה; וכוח המתנדבים שנקרא מתמי"ד (מתנדבים במדים).

משמר הגבול הוקם בתחילה במסגרת צה"ל כחיל הספר שהיה קיים חודשים מספר לאחר קום המדינה ועסק בשמירת גבולות, והוקם רשמית כחיל משטרתי בשנת 1953. מאז הקמתו עסק מג"ב בתפקידים רבים ומגוונים והוא כוח ורסטילי המבצע משימות מסוגים רבים. יחידות מג"ב פרושות בכל רחבי ישראל, מאילת ועד גבול לבנון, ובכל מקום הם כפופים למפקד האזור בו הם משרתים, כאשר ברוב חלקי הארץ הם כפופים למפקד המחוז המשטרתי וביהודה ושומרון — למפקד אוגדת איו"ש (לפיקוד צה"ל).

משמר הגבול הוא חיל חלוץ המשלב בני מיעוטים רבים המשרתים כלוחמים וכמפקדים בחיל; וכן אוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ועולים חדשים. החיל מוביל גם בשילוב נשים בכל תפקידי הלוחמה, כולל ביחידות המיוחדות.

מג"ב ובעיקר קציניו, משמשים גם כמאגר כוח אדם ממנו שואבת משטרת ישראל מועמדים מתאימים למילוי תפקידים במשטרה הרגילה. קציני מג"ב לא מעטים הצטרפו לשדרות הפיקוד של המשטרה הכחולה.

היסטוריה של משמר הגבול[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע והקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסדר של שוטרי מג"ב משלוש הפלוגות הראשונות, עוד לפני הקמת החייל באופן רשמי. ניתן להבחין כי השוטרים חובשים עדיין כובעים ולא כומתות
שוטרי מג"ב בתצפית על הגבול

עם קום מדינת ישראל, בשנת 1948, הוקמה ועדת מצב של הסוכנות היהודית, בראשות גולדה מאיר, שמטרתה לבסס תשתית להקמת המוסדות הנדרשים למדינה. הוועדה התחלקה לצוותים שכל אחד עסק בהקמת גוף אחר. מי שעמד בראש הצוות להקמת המשטרה, במסגרת הוועדה, היה יחזקאל סהר לימים מפכ"ל המשטרה הראשון. הוא הגיש לוועדה תוכנית להקמת שני גופים שיפעלו זה לצד זה: משטרה עברית וז'נדרמריה. משטרת ישראל הוקמה מיד עם הקמת המדינה, אולם הקמת הז'נדרמריה נדחתה בשל המצב הקשה ששרר ביישוב באותה עת, בשל מלחמת השחרור שהייתה אז בעיצומה.‏[2] עם שוך הקרבות, בשנת 1949, התחדד הצורך בהקמת הז'נדרמריה, כיוון שגבולות המדינה הצעירה שהיו ארוכים ופרוצים ברובם, גרמו להסתננות ופדאיון. כשהוחלט על הקמת הז'נדרמריה התעורר ויכוח בין משטרת ישראל לבין צה"ל שנסוב על השאלה למי יהיה החיל כפוף. כל אחד מן הגופים רצה שהחיל החדש יהיה תחת חסותו, שכן להקמת חיל חדש נדרשו תקנים נוספים ותקציב נוסף. ב-21 בספטמבר 1949 התקיימה אצל ראש הממשלה דוד בן-גוריון ישיבה בנושא ובה הוחלט להקים את החיל במסגרת הצבא, שכונה חיל הספר.

לחיל הספר, שמפקדו הראשון הנבחר היה דוד שאלתיאל, הוקצו 2,000 תקני קבע ומספר כלי רכב. שאלתיאל פעל במרץ למען הקמת החיל, אך נתקל בקשיים רבים. הקושי העיקרי היה בגיוס כוח אדם, ובחוסר מוטיבציה של הדרגים הבכירים לפעול למען הקמתו.‏[3] בשל הקשיים הללו, הודיע שאלתיאל לבן-גוריון כי הוא נכשל בהקמת חיל הספר, והציע להעביר את הקמת החיל החדש לאחריות משטרת ישראל.

בשנת 1950 החליט ראש הממשלה להעביר את חיל הספר מצה"ל למשטרה. בעקבות החלטה זו הוקמו בשנת 1951 שלוש פלוגות משמר הגבול במסגרת המשטרה. פלוגה א' הוקמה בראש העין; פלוגה ב' במשטרת כרכור; ופלוגה ג' בעפולה.‏[4] כל אחת משלוש פלוגות אלו פעלו בנפרד כגוף עצמאי והאחראי לתיאום ביניהן היה מקסים כהן. בשל הקושי בגיוס כוח אדם, הוחלט להקים בכל פלוגה מחלקה של בני מיעוטים: דרוזים, בדואים וצ'רקסים.‏[5] פלוגות אלו גדלו והחלו בפעילות לאורך הגבולות, עד ה-26 באפריל 1953, אז החליט יחזקאל סהר, מפכ"ל המשטרה, להקים חיל מיוחד במשטרה אשר יקרא 'משמר הגבול'. למפקדו הראשון של החיל מונה פנחס קופל.‏[6] בישיבה שבה הוקם מג"ב נאמר שמג"ב יהיה המשכו של ארגון השומר, הארגון הממוסד הראשון שעסק בשמירת הספר הישראלי. גם יוצאי ארגון השומר ראו במג"ב את המשך ארגונם, למשל הנשיא יצחק בן צבי, ממקימי השומר, היה נוהג לערוך מסיבות בביתו ללוחמי מג"ב.‏[7]

האימון שניתן לשוטרי מג"ב היה אימון צבאי ונשקם היה נשק בריטי. מעמדם היה שווה למעמד שוטרי המשטרה האחרים בכל הקשור לזכויות, לחובות ולסמכויות. הוחלט כי בניגוד לשוטרים, שחובשים כובעים, יחבשו שוטרי מג"ב כומתות בצבע ירוק, כצבעו של הקו הירוק. החיל הוקם בתבנית של 8 פלוגות שחילקו ביניהן את שטח המדינה מירושלים עד גבול הצפון, כאשר פלוגה א' היא הדרומית ביותר ופלוגה ח' היא הצפונית ביותר. מספר חודשים לאחר הקמת החיל חולקו הפלוגות לשלושה גדודים: גדוד 1 התמקם בירושלים ומנה שתי פלוגות; גדוד 2 התמקם ברמלה ומנה 4 פלוגות; וגדוד 3 התמקם בטבריה ומנה שתי פלוגות.‏[8]

השנים הראשונות - עד מלחמת ששת הימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קצין משמר הגבול בשנות החמישים
טבלת הנצחה באגמון החולה לפעולות מג"ב בייבוש החולה
אתר הנצחה למג"ב באגמון החולה

הפעילות העיקרית בה עסק מג"ב בשנותיו הראשונות הייתה לחימה בהסתננות. זו הייתה משימה מורכבת, שכן גבולות המדינה היו מפותלים, ארוכים וללא גדר לאורכם. כמה מן המסתננים היו מסוכנים ביותר, והמפורסם שבהם היה מוסטפא סמואלי, שבעטיו הוקמה יחידה 101 במטרה לתפסו. בסופו של דבר הוא חוסל על ידי כוח מג"ב בפיקודו של איסמעיל קבלאן.‏[9] שוטרי מג"ב פרשו מארבים לאורך הגבולות, השתמשו בגששים, ערכו סיורים, ותצפיות ולעתים אף פעילות מסוערבת[10] כדי לאתר את המסתננים ולמנוע את כניסתם לשטח מדינת ישראל. לקראת שנת 1956 עלה מספר ההסתננויות שהביא בסופו של דבר למבצע קדש.‏[11]

המבצע הגדול הראשון בו מג"ב נדרש ליטול חלק היה מבצע ייבוש החולה. המבצע נערך קרוב לגבול הסורי העוין ומג"ב נדרש לאבטח את הפועלים ואת מכונות הייבוש שנפרשו לכל אורך האגם.‏[12] אתר הנצחה לפעולות מג"ב בייבוש החולה נמצא באתר אגמון החולה.

עוד בעת הקמת משמר הגבול, הוחלט כי בזמן חירום, יוכפף החיל לצבא ויפעל תחת פיקודו, אף שהיה כפוף לפיקוד המשטרה. בשנת 1954 הוקמה ועדה צה"לית, ברשות אלוף משנה יצחק רבין לבחינת אפשרות השימוש במג"ב בשעת חירום. יצחק רבין קבע כי רמתו של החיל גבוהה, וכי כדאי להשתמש בו בשעת חירום, אך עמד על כמה כשלים לוגיסטיים אפשריים במהלך כזה, כגון חוסר אחידות בין התחמושת של מג"ב לתחמושת הצה"לית ובעיות בהעברת מזון וציוד בסיסי.‏[13] החיל הוכפף לראשונה לפיקוד צה"ל בשנת 1956 לקראת מבצע קדש. במהלך מלחמה זו השתתף גדוד 1 של מג"ב בקרבות באזור רצועת עזה, בנוסף למשימות השיטור והעיסוק באוכלוסייה האזרחית לאחר הכיבוש. גדודים 2 ו-3 היו מופקדים על אכיפת העוצר בכפרים הערביים בשטחי האחריות שלהם.‏[14]

בזמן מבצע קדש אירע טבח כפר קאסם. גדוד 2 של מג"ב בפיקודו של שמואל מלינקי, קיבל הוראה להקדים את זמן העוצר בכפרים ולפתוח באש כנגד מפרי העוצר. באזור כפר קאסם ביצעו שוטרי מג"ב את הפקודה כלשונה והרגו 47 תושבים ביניהם נשים וילדים. 11 קציני ושוטרי מג"ב הורשעו באשמת רצח וריצו תקופות מאסר, לאחר משפט סוער ותקדימי שטבע את המושג פקודה בלתי חוקית בעליל.

עם סיום מבצע קדש חזר משמר הגבול לפעול תחת פיקוד משטרת ישראל והמשיך בפעילויותיו השוטפות. כשהוקם המוביל הארצי מג"ב נקרא לאבטח אותו והוקמה לשם כך פלוגה חדשה, פלוגה מ'. המשימה החריגה הבאה אותה קיבל מג"ב על עצמו הייתה אבטחת הפושע הנאצי אדולף אייכמן לכל אורך משפטו וכן בזמן הוצאתו להורג.‏[15] בהמשך פעל מג"ב גם לאבטחת אישים, ואיבטח את האפיפיור יוחנן פאולוס השני בעת ביקורו בארץ. אזור גבול בו פעילותו של מג"ב הייתה בולטת הוא הקו העירוני בירושלים, שכמה מעמדותיו אוישו על ידי שוטרי מג"ב.‏[16]

במהלך השנים ניכר כי יש למג"ב מחסור בכוח אדם. בשל כך נתקבלה ההחלטה כי שירות במג"ב יחשב כשירות חובה. בשנת 1963 הוכנסו 250 שוטרי חובה ראשונים ובהמשך מספר זה גדל משמעותית.‏[17]

ממלחמת ששת הימים עד מלחמת יום כיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת מלחמת ששת הימים הוכפף שוב מג"ב לצה"ל. עם ההכפפה, קיבל צה"ל את האחריות לגבולות המדינה. במלחמה תפקידו העיקרי של משמר הגבול הייתה השלטת הריבונות הישראלית בשטחים שנכבשו. בנוסף, מג"ב אבטח מתקנים חשובים בארץ בזמן המלחמה, כגון שדות התעופה, מאגרי מים ותחנות כוח, וביצע תצפיות בגבול הירדני. במהלך המלחמה השתתף מג"ב במספר קרבות של ממש, כגון טיהור שערך כוח מפלוגה ב' בגבעת התחמושת לאחר הקרב שערכו שם הצנחנים, וקרבות מול כוח קומנדו מצרי באזור לטרון.‏[18] לאחר הקרבות נכנסו כמעט כל כוחות מג"ב לאזור הגדה המערבית ומזרח ירושלים כדי להשליט סדר בשטחים שנכבשו.

בעקבות המלחמה, הוטלו משימות רבות על משמר הגבול, כוחות מג"ב התפרסו בירושלים, שכם, ג'נין, רמאללה, טול כרם וחברון לצורך השלטת סדר וביעור קיני התנגדות לשלטון הישראלי, כשהם כפופים לצה"ל עד ל-1 בספטמבר 1967.‏[19] לצורך הפעילות ביהודה ושומרון הוקם גדוד נוסף, גדוד 4, שזו הייתה גזרתו, ומפקדתו ישבה ברמאללה. בשנת 1971 נכנסו כוחות מג"ב גם לעזה. בשל משימות נוספות אלו שהוטלו על משמר הגבול, הוגדל החייל ונוספו בו כמה פלוגות.

במקביל למלחמת ההתשה שניטשה בגבול התעלה, ואף לפניה, התנהלה מלחמת התשה בגבול ישראל-ירדן שמוקדיה העיקריים היו עמק בית שאן ובקעת הירדן. חוליות מחבלים ירדניים, בגיבוי הלגיון חדרו לאזורים אלו תכופות וביצעו ירי וחבלה כנגד היישובים היהודיים. בעקבות אירועים אלו, ביקשו וקיבלו תושבי עמק בית שאן, להחזיר לגזרה את פלוגה ז' של מג"ב. פלוגה זו פעלה באזור לפני 1967, ולאחר המלחמה נשלחה לשכם, עד שחזרה לעמק בית שאן בספטמבר 1967. הפלוגה ניהלה מלחמה כנגד המחבלים.‏[20] מספר תקריות האש איתן הייתה צריכה הפלוגה להתמודד הגיע ל-800 בחודש.‏[21] מלחמה קשה זו גבתה אבדות רבות מן הפלוגה, ובמהלכה אף חולק עיטור הגבורה היחיד בתולדות משמר הגבול לסמל שני יוסף וקיל.‏[22] מלחמה זו נגמרה עם אירועי ספטמבר השחור ב-1970 בירדן, שבמהלכם הושמדו ארגוני הטרור הפלסטיניים בירדן.

בשנת 1972, בעקבות בעיות קשות של פשיעה בתל אביב, הועברה פלוגה י"ג, שפעלה לפני כן בשכם ובעזה, לתל אביב לשם מלחמה בפשיעה. הפלוגה נחלה הצלחה והפחיתה משמעותית את כמות הפשעים ואת חומרתם.‏[23] באותה שנה אירע הטבח בנמל התעופה לוד שם סייעו כוחות מג"ב בחיסול שני המחבלים ובתפיסתו של השלישי, קוזו אוקמוטו.

בזמן מלחמת יום כיפור, שוב הוכפף מג"ב לצה"ל וקיבל את האחריות לביטחון גבול הצפון, שהיה שקט יחסית במהלך המלחמה, אך בכל זאת סוכלו שם כמה ניסיונות חדירה של מחבלים.‏[24]

ממלחמת יום כיפור עד לאינתיפאדה הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מלחמת יום כיפור, באפריל 1974, הועברה האחריות לביטחון הפנים מצה"ל למשטרת ישראל. הדבר חייב את המשטרה להיות מסוגלת להתמודד עם איומים שבעבר לא היו בתחום אחריותה. לצורך שמירת ביטחון הפנים, הועברו מספר פלוגות של מג"ב מיהודה ושומרון לתוך תחומי הקו הירוק להוות מכפילי כוח למשטרה הכחולה. מג"ב קיבל אחריות על אבטחת נמלי התעופה והים, על תחום החבלה באזורים שונים של הארץ ומשימות רבות נוספות.‏[25] שינוי מטרות זה חייב את מג"ב לשינוי ארגוני מהותי, ולפיכך, בשנת 1975 הוקמו שלושה מחט"בים (מפקדות חטיבתיות) במג"ב, שהחליפו את מבנה הגדודים שהיה במג"ב עד אז.‏[26] בשנת 1976, הועבר מטה משמר הגבול לעיר לוד, שם הוא שוכן עד היום.

בעקבות אירועים כמו טבח הספורטאים במינכן והפיגוע במעלות, ניכר הצורך ביחידה משטרתית מיוחדת שתתמחה באירועי השתלטות ומיקוח, בשל כך הוקמה בשנת 1974 יחידת הימ"מ. היחידה הוכפפה ישירות למפקד מג"ב. לוחמי היחידה הם אנשי קבע לאחר סיום שירות החובה, שהפעילות ביחידה היא המקצוע שלהם. בתחילה נתקלה היחידה בחוסר אמון, וסיירת מטכ"ל הועדפה על פניה, אולם עם השנים, בעקבות אירועים כמו אוטובוס האמהות, סיכול פיגועים ותפיסת מבוקשים, זכתה למוניטין רב.‏[27]

משמר הגבול המשיך להוות גורם מרכזי באבטחת אישים ואבטח את נשיא ארצות הברית, ריצ'רד ניקסון, ואת אנואר סדאת בעת ביקוריהם בארץ. בשנת 1980 הוקמה האנדרטה לזכר חללי משמר הגבול ליד צומת עירון, מול קיבוץ ברקאי.‏[28]

לפני מלחמת לבנון נטל צה"ל את האחריות על גבול הצפון ממג"ב, שכן זה הפך להיות לגבול המסוכן ביותר של מדינת ישראל. בשנת 1982 פרצה מלחמת לבנון הראשונה וצה"ל פלש ללבנון. מיד אחרי כוחות צה"ל נכנסו פלוגות של משמר הגבול ללבנון וסייעו במלחמה בארגוני הטרור על ידי ביצוע מעצרים והשלטת סדר. בשני אסונות צור נפגעו שוטרי מג"ב רבים: באסון צור הראשון נפלו 34 שוטרי מג"ב ולאחר פחות משנה, באסון צור השני נפלו 17 שוטרי מג"ב.‏[29] כשנסוג צה"ל לרצועת הביטחון ב-1985 הוצאו כוחות מג"ב מלבנון.

ב-1987 פרצה האינתיפאדה הראשונה. למשמר הגבול היה חלק מרכזי בהתמודדות עם ההתקוממות הערבית. המהומות בוצעו על ידי אוכלוסייה אזרחית, לכן נדרש כוח שיטור מבצעי וחזק כנגדן. בשל סיבות אלו, ערכה המשטרה את מבצע מחשבה תחילה, במסגרתו מג"ב הוגדל משמעותית.‏[30] כנגד מהומות האינתיפאדה הוקמו גם יחידות הימ"ס (יחידת מסתערבים) של מג"ב: בשנת 1989 הוקמה יחידה ראשונה בעזה, ב-1991 באיו"ש וב-1994 הוקמה יחידה שלישית בירושלים.‏[31] בסוכות 1990 אירעו מהומות הר הבית, כוחות מג"ב בהר היו אלו שפעלו באירוע הקשה.‏[32]

במהלך מלחמת המפרץ ב-1990-1991 שימשו שוטרי מג"ב ככוח עיקרי בשמירת ביטחון העורף המותקף.‏[33]

מהאינתיפאדה הראשונה עד היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוטר מג"ב שומר בתוך מערת המכפלה
שוטרי מג"ב חמושים באמצעים לפיזור הפגנות באיו"ש
חיילי חטיבת כפיר לצד רכב של מג"ב בירושלים

האינתיפאדה הסתיימה בסופו של דבר עם חתימת הסכמי אוסלו. במסגרת ההסכם נדרשו שוטרי מג"ב לערוך סיורים משותפים עם המשטרה הפלסטינית, כך יכלו לטפל ביעילות הן בבעיות שהתעוררו מהצד הישראלי והן מהצד הפלסטיני.‏[34] סיורים משותפים אלו נפסקו בשנת 1996, בעקבות אירועי ברזל לוהט, במהלכם ירו שוטרים פלסטיניים לעבר שוטרי מג"ב. מג"ב השתתף באופן פעיל בדיכוי מהומות אלו ובמהלכן נהרגו מספר שוטרי מג"ב. לאחר שנפסקו המהומות חודשו הסיורים המשותפים.‏[35]

לאחר סיום האינתיפאדה ובמהלכה נערכו שינויים במבנה מג"ב: תוך כדי האירועים הוגדלו ואורגנו מחדש כוחות מג"ב בעזה וביו"ש. ב-1994 הוקם מחט"ב מרכז שמפקדתו ישבה בבית דגן ומאוחר יותר עברה לבסיס אייל. ב-1996 הוקמה יחידת מתיל"ן (מארבים, תצפיות, יירוטים, לוחמה ניידת) שתפקידה היה להוות כוח מחץ באזורים הכפריים של קו התפר. ב-1995 שולבו לראשונה נשים לוחמות במשמר הגבול, בכך היה משמר הגבול לחיל הראשון ששילב נשים כלוחמות מן המניין.‏[36] מאוחר יותר, בשנת 2002 הוקם מערך מילואים במשמר הגבול שיוכל לתגבר את הכוחות במקרה הצורך.‏[37]

בשנת 2000 פרצה האינתיפאדה השנייה המכונה 'אירועי גאות ושפל', באינתיפאדה זו משמר הגבול היווה כוח מרכזי בטיפול במהומות. עם תחילת האינתיפאדה, בשל רצח של שוטר מג"ב, פקד יוסף טבג'ה על ידי שוטר פלסטיני, בוטלו הסיורים המשותפים.‏[38] בהתפרעויות בקבר יוסף, נלכדו מספר שוטרי מג"ב במתחם הקבר וניהלו שם קרב במשך שישה ימים, במהלך הקרב נהרג שוטר מג"ב מדחת יוסף שנפצע, בשל חוסר יכולת לחלצו.‏[39] במהלך אירועי אוקטובר שוטרי משמר הגבול נאבקו בהפרות סדר קשות, במהלכן השתמשו באמצעים שונים שכללו ירי גז מדמיע, ירי כדורי גומי ולעתים גם אש חיה. לאחר האירועים הוקמה ועדת אור במסגרתה הוטחה ביקורת במשמר הגבול שהביאה להקמת בית ספר להפרות סדר בבסיס האימונים של מג"ב בבית חורון. בפיגוע בציר המתפללים לחמו שוטרי מג"ב במחבלים וחמישה לוחמי מג"ב נהרגו. לכל אורך שנות האינתיפאדה פעלו שוטרי מג"ב למניעת טרור ולטיפול בהפרות הסדר ואף שילמו מחיר דמים.

בעקבות הלחימה הקשה ברצועת עזה, שחרגה מתפקידו של חיל משטרתי, הוחלט בשנת 2003 לסגור את מג"ב עזה ולהעביר אותו לגבול ישראל מצרים. שם נקרא מג"ב רמון ועסק במניעת הברחות והסתננות. בשנת 2008 הועבר מג"ב רמון לגבול ישראל ירדן ועסק באבטחת גבול הערבה. במקביל לתקופה זו הוקמו יחידות הימ"ג במג"ב וכן יחידות לביטחון אישי שעסקו בלוחמה בפשיעה קשה בערים. בשנת 2002 הוקמה במסגרת מג"ב ירושלים מפקדת 'עוטף ירושלים' שעסקה באבטחת ירושלים מסביב לה ובאבטחת גדר ההפרדה. באותה תקופה פעלה במג"ב גם 'מפקדת קו התפר', שעסקה באבטחת גדר ההפרדה והקו הירוק לכל אורכו, בצפון ובמרכז.

בתוכנית ההתנתקות שנערכה ב-2005 השתתף מג"ב והפעיל כוחות גדולים לשם פינוי מתיישבי גוש קטיף, לרבות כוחות מילואים.‏[40] שוטרי מג"ב השתתפו גם באירועי עמונה ובעוד כמה פינויי יישובים.‏[41]

במהלך מלחמת לבנון השנייה הופעלו כוחות גדולים של מג"ב באזור הצפון לסיוע וטיפול בעורף הישראלי. גם במהלך מבצע עופרת יצוקה ובמבצע עמוד ענן שימש מג"ב כוח חשוב באבטחת העורף הישראלי המותקף.

בתחילת העשור השני של המאה ה-21 נערכו במג"ב מספר שינויים ארגוניים גדולים. בשנת 2011 נסגר מג"ב ערבה, באותה שנה הוקם מחט"ב חדש במג"ב - מג"ב חוף. באותה תקופה נסגרו יחידות הימ"ג, יחידות הבט"א (יחידות לביטחון אישי) וחלק מפלוגות מג"ב ובמקומם קמו יחידות שחר 101. בשנת 2013 הוקמה באזור המועצה האזורית מטה יהודה 'תחנה ירוקה', תחנת משטרה ראשונה בעלת אחריות טריטוריאלית בה משרתים אך ורך שוטרי מג"ב.‏[42]

מבנה משמר הגבול[עריכת קוד מקור | עריכה]

משמר הגבול הוא חיל בעל מעמד של מחוז משטרתי, שבראשו עומד קצין בדרגת ניצב, הכפוף ישירות למפכ"ל המשטרה. החיל מחולק לשמונה מפקדות: שש מחטב"ים (מפקדות חטיבה), בה"ד מג"ב (בסיס הדרכה) והימ"מ. לכל אחת משש המחט"בים ישנה גזרה שעליה היא אחראית, בכפוף למפקד המחוז המשטרתי, או למפקד צה"ל באזור. במג"ב ישנם סוגים רבים של יחידות המתאימים למשימות המגוונות להן נדרש החיל, כמה מן היחידות נחשבות ליחידות מיוחדות.

מרחבי מג"ב ומפקדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוטרי מג"ב בהפגנה במרכז הארץ
לוחמי משמר הגבול בירושלים

מג"ב דרום[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מג"ב דרום

בשנת 1954 הוקם גדוד 1 של מג"ב שמנה שתי פלוגות והיה אמון על שמירת הגבולות בגזרה הדרומית ביותר של מג"ב - אזור ירושלים. לאחר מבצע קדש ב-1958 פורק גדוד 1 והשוטרים שבו שולבו בגדוד 2, שהיה אחראי מאז גם על אזור הדרום וגם על אזור מרכז הארץ. בשנת 1969 הפך גדוד 2 למחט"ב מג"ב דרום והמשיך לפעול בגזרתו. בשנת 1994 פוצל מג"ב מרכז ממג"ב דרום ומאז שטח האחריות של מג"ב דרום הוא רק דרום הארץ, חופף לשטח מחוז דרום של משטרת ישראל, והוא הגדול בשטחו מבין מרחבי מג"ב. במרחב יחידות כפריות, סמ"ג יחידת שחר 101, ויחידת מסתערבים. מפקדת מרחב זו האמונה על פעילות מג"ב באזור הדרום, יושבת בבית גוברין. מפקד המרחב הוא קצין בדרגת ניצב משנה.

מג"ב עזה-רמון-ערבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מג"ב עזה-רמון-ערבה

בשנת 1989, בשל אירועי האינתיפאדה הראשונה, הוקם מחט"ב נפרד לאזור חבל עזה. במג"ב עזה פעלו מספר פלוגות ויחידת מסתערבים. בשל הלחימה העזה ברצועת עזה בשנות האינתיפאדה השנייה הוחלט להעביר את האחריות ברצועה על צה"ל ומג"ב עזה פורק ב-2003. כוחות מג"ב עזה עברו לגבול ישראל מצרים, נקראו מג"ב רמון ועסקו באבטחת גבול ישראל מצרים - מניעת הברחות והסתננויות. מג"ב רמון היה למג"ב ערבה בשנת 2008 ועבר לאבטח את גבול הערבה עד שפורק ב-2011.

מג"ב מרכז[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מג"ב מרכז

בשנת 1994 התחדדה מסקנה כי שטח מג"ב דרום רחב מדי ובשל כך פוצל מג"ב מרכז ממג"ב דרום והיה למחט"ב עצמאי. מג"ב מרכז אחראי על תחומי אחריות מג"ב באזור המרכז, בחופף לשטח מחוז מרכז ומחוז תל אביב של משטרת ישראל. מפקדתו יושבת בבסיס אייל. במחט"ב יחידות סמ"ג, יחידות שחר 101, יחידות כפריות ופלוגה לאבטחת נציגויות בתל אביב (פלוגה י"ג). מפקד המרחב הוא קצין בדרגת ניצב משנה.

מג"ב צפון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מג"ב צפון

בשנת 1954 הוקם גדוד 3 של מג"ב שמנה שתי פלוגות והיה אחראי על הקטע הצפוני של גבול ישראל ירדן ועל גבול הצפון. בשנת 1969 הוקם על בסיס גדוד זה מחט"ב מג"ב צפון, שמאז ועד היום אחראי על משימות מג"ב באזור הצפון. שטח האחריות של מג"ב צפון חופף ברובו לשטח מחוז הצפון למעט רמת הגולן, בעבר היו פלוגות מג"ב שפעלו ברמה, אולם היום למעט מקרים חריגים אין פעילות של מג"ב בשטח זה. מפקדת מג"ב צפון יושבת בבסיס גן נר. במחט"ב יחידות כפריות ויחידת שחר 101. מפקד המרחב הוא קצין בדרגת ניצב משנה.

מג"ב חוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מג"ב חוף

בשנת 2011, לצורך יצירת התאמה עם המשטרה הכחולה שהקימה את מחוז חוף פוצל מג"ב חוף ממג"ב צפון והפך למחט"ב עצמאי שמפקדתו יושב בחריש. מג"ב חוף אחראי על משימות מג"ב בשטח מחוז חוף. במחט"ב יחידה כפרית, סמ"ג, יחידת שחר 101 ומספר יחידות אבטחת מתקנים. מפקד המרחב הוא קצין בדרגת ניצב משנה.

מג"ב ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מג"ב ירושלים

בשנת 1976 כחלק מהערכות מחודשת של משמר הגבול, הוקם מג"ב ירושלים. המחט"ב אחראי על משימות מג"ב בשטח מחוז ירושלים ואף מעט מעבר לו, בשטחי עוטף ירושלים. מפקדת המחט"ב יושבת בבסיס יהודאי, סמוך למטה הארצי של המשטרה. מג"ב ירושלים הוא הגדול במרחבי מג"ב מבחינת מספר השוטרים. במחט"ב פלוגת בט"ש לעיר העתיקה (פלוגה ג'), יחידות 101 בט"ש, יחידת שחר 101, יחידת סמ"ג ויחידות כפריות. מפקד המרחב הוא קצין בדרגת תת-ניצב.

בשנת 2002 הוקמה בו מפקדת משנה: 'מג"ב עוטף ירושלים' העוסקת באבטחת השטחים שסביב לעיר ובאבטחת גדר ההפרדה, במפקדה פלוגות בט"ש רבות. בשנת 2013 הוקמה במסגרת מג"ב ירושלים 'תחנה ירוקה' - תחנת משטרה לה אחריות טריטוריאלית בשטח המועצה אזורית מטה יהודה המורכבת משוטרי מג"ב בלבד.

מג"ב איו"ש (אזור יהודה ושומרון)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מג"ב איו"ש
שוטרי מג"ב בפעילות

קצת לאחר מלחמת ששת הימים, בשנת 1967 הוקם גדוד 4 של מג"ב, שתפקידו היה להשליט סדר בשטחי יהודה ושומרון שנכבשו. הקמת הגדוד באה להחליף את כלל פלוגות מג"ב שנכנסו לשטחי יהודה ושומרון ופעלו שם מיד לאחר המלחמה ולאפשר להן לשוב לגזרותיהן. בשנת 1975 הפך גדוד 4 למחט"ב מג"ב איו"ש והמשיך בפעילותו בשטחי הגדה המערבית. כוחות מג"ב איו"ש כפופים לאוגדת איו"ש, לפיכך מג"ב איו"ש הוא מרחב מג"ב היחידי הכפוף לצה"ל ולא למחוז משטרתי, מסיבה זו אין במג"ב איו"ש יחידות המתעסקות בלחימה בפשיעה. שטח האחריות של מרחב זה הוא כמעט כל שטחי יהודה ושומרון, למעט שטחי מזרח ירושלים ועוטף ירושלים. במג"ב איו"ש פלוגות בט"ש רבות ויחידת מסתערבים. מפקדת המרחב יושבת בבסיס בית אל. מפקד המרחב הוא קצין בדרגת תת-ניצב.

בה"ד מג"ב[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הקמת משמר הגבול עברו שוטרי מג"ב הכשרה בבסיס האימונים של משטרת ישראל בשפרעם. ב-1964 הוקם לראשונה בסיס אימונים של מג"ב בראש העין. בתחילת שנות השבעים של המאה העשרים הוקם בסיס האימונים של מג"ב בבית חורון.

כיום בסיס ההדרכה של משמר הגבול שוכן בבית חורון, לבה"ד מג"ב בסיס נוסף במכמש המשמש כבסיס טירונים. בבה"ד מג"ב מוכשרים לוחמי מג"ב, נערכים הקורסים החיליים של מג"ב כגון: קורס מכ"ים, קורס ימ"ס וקורס קציני מג"ב. בבה"ד ישנן כמה מגמות אימונים מתקדמות כגון מגמת לוט"ר ומגמת הפס"ד. הבה"ד מפעיל שתי יחידות מבצעיות: יחידות הפרות סדר ארציות (ספיר וקורל). מפקד בה"ד מג"ב הוא קצין בדרגת תת-ניצב.

סוגי יחידות במג"ב[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלוגות ביטחון שוטף (בט"ש) ויחידות 101 בט"ש[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידות לביטחון שוטף. תפקידם העיקרי: אבטחה, שמירה על הסדר ומניעת פח"ע (פעילות חבלנית עוינת). לכל אחת מפלוגות הבט"ש ישנה גזרה בה היא יושבת דרך קבע. בעבר מרבית יחידות מג"ב פעלו במבנה של פלוגות, אך בשנים האחרונות מבנה זה מפנה את מקומו לסוגי יחידות נוספות, כיום קימות פלוגות בט"ש בירושלים ובעוטף ירושלים, באיו"ש ופלוגה בודדת לאבטחת נציגויות בתל אביב. במחט"ב ירושלים, בשל מספר פלוגות רב שהיו בו, הוחלט לאחד כל 2 פלוגות בט"ש ליחידת 101 בט"ש אחת.

סיירת משמר הגבול (סמ"ג)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סיירת משמר הגבול

במרבית מחט"בי מג"ב (למעט מג"ב צפון ומג"ב איו"ש) ישנה פלוגה או שתיים של סיירת משמר הגבול. לוחמי הסמ"ג עוברים הכשרה נוספת לאחר הטירונות שלהם (קורס יסמ"ג) ומתמחים במאבק בהפרות סדר ופח"ע. לוחמי סמ"ג משתמשים רבות באמצעים לפיזור הפגנות. יחידות אלו הן המקבילה במג"ב ליחידת היס"מ של המשטרה הכחולה.

שחר 101[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שחר 101

יחידות שחר 101 הן יחידות בנות 101 שוטרים, שהוקמו בשנים 2011-2012 על ידי איחוד של שתי פלוגות לכל יחידה. יחידות אלו קיימות בכל מחט"ב למעט מג"ב איו"ש, ומתמחות בבילוש ומאבק בפשיעה, בנוסף להכשרת הבט"ש שלהן. יחידות אלו באו כהמשך וכתחליף ליחידות הימ"ג ויחידות הבט"א (ביטחון אישי) שפעלו בעבר במשמר הגבול ונאבקו בפשיעה באזורים העירוניים. בכל יחידת שחר 101 קיימת יחידת בילוש, הלוחמים שבה עוברים הכשרה מיוחדת ופועלים בבגדים אזרחיים כנגד הפשיעה בערים.‏[43]

יחידת מסתערבים (ימ"ס)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ימ"ס

במג"ב ישנן שלוש יחידות מסתערבים (במג"ב דרום, מג"ב איו"ש ובמג"ב ירושלים) העושות פעילות הסתערבות, תפיסת מבוקשים ופעילויות מיוחדות נוספות.‏[44] יחידות הימ"ס קמו כתגובה לאירועי האינתיפאדה הראשונה, בה נדרשו שוטרי מג"ב להתמודד עם התקוממות עממית גדולה. לוחמי הימ"ס התמחו בחדירה ללב ההפגנות תוך התחפשות לערבים ושליפת המתפרעים מתוך ההפגנה לצורך עצירתם. מאז החל הימ"ס לשמש ככוח מיוחד ללוחמה בטרור, לאו דווקא בדרכים מסוערבות.‏[45] לוחמי הימ"ס עוברים קורס נוסף לאחר הטירונות שלהם לפני שהם מוכשרים כלוחמים ביחידה.

במסגרת ימ"ס ירושלים קיימת יחידה קטנה של מתיל"ן (מארבים תצפיות יירוטים ולוחמה ניידת). יחידה טקטית מיוחדת לאיסוף מודיעין וליירוט מבוקשים.‏[46]

יחידה מרכזית מיוחדת (ימ"מ)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ימ"מ

היחידה המשטרתית המיוחדת ללוחמה בטרור היא יחידת עלית מיוחדת משטרתית ויחידת השתלטות בה משרתים אנשי קבע בלבד, שרואים בשירות ביחידה את מקצועם. היחידה מתמחת בלחימה בטרור, בעיקר בהתמודדות עם אירועי השתלטות, בני ערובה ומיקוח. לצד פעולות השתלטות הימ"מ מבצעת גם מבצעי יירוט מבוקשים (מעצר או סיכול ממוקד) בשטחי יהודה ושומרון, משימות מיוחדות עבור שירות הביטחון הכללי (שב"כ) וכן פעילות משטרתית מיוחדת. היחידה מפעילה בין השאר לוחמי פריצה וטג"ח (טיפוס, גלישה וחילוץ), צלפים, חבלנים וכלבנים.‏[47]

היחידה קמה כהפקת לקחים מאירועי הטבח במעלות, חטיפת מטוס סבנה וטבח הספורטאים במינכן. בשנותיה הראשונות נתקלה היחידה בחשדנות ובאירועים כמו אירוע קו 300 וחטיפת נחשון וקסמן הועדפה סיירת מטכ"ל על פניה, אולם עם השנים, בעקבות הצלחות מבצעיות רבות של היחידה זכתה היחידה למוניטין רב. היחידה פעלה באופן נרחב באינתיפאדה השנייה וסיכלה מאות פיגועי טרור, כולל הריגה של כ-180 מחבלים, מהם 50 מחבלים מתאבדים. כיום נחשבת הימ"מ לאחת היחידות הטובות בעולם בתחומי לחימה בטרור.‏[48] הימ"מ לא שייכת לאף אחד ממרחבי מג"ב והיא נחשבת למפקדה נפרדת במסגרת משמר הגבול.

יחידה כפרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל מרחב מג"ב (למעט מג"ב איו"ש) ישנה יחידה כפרית וימ"ר כפרי (יחידה מקבילה לימ"ר של המשטרה הכחולה, אך עוסקת בפשיעה חקלאית). יחידות אלו מתמקדות בפשיעה במגזר הכפרי: לחימה בגנבות חקלאיות, סיור ושמירה על הסדר. למג"ב אחריות בלעדית במדינת ישראל על השיטור הכפרי.

מתנדבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במג"ב קיים מערך מתנדבים רחב. במערך אזרחים רבים העוברים הכשרות במג"ב ומשתתפים בפעילות שיטור באזור מגוריהם במסגרת משמר הגבול.‏[49] מערך המתנדבים במג"ב מכונה 'מתמי"ד' (מתנדבים במדים) והוא פועל בשיתוף עם המועצות האזוריות. במג"ב קיים בית ספר למתנדבים ואף קורס קצינים למתנדבים. מתנדבי משמר הגבול מסייעים לחייל בפעולות ובמבצעים רבים.

יחידות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במג"ב יחידות נוספות הנמצאות במקומות בודדים כגון: יחידות כלבנים (במג"ב מרכז, במג"ב חוף ובמג"ב ירושלים) - יחידות המפעילות כלבים לצורכי שיטור בתחומי העיסוק של מג"ב. יחידות יחידות חבלה (במג"ב איו"ש). יחידת ליווי עצורים (במג"ב איו"ש). יחידת בט"פ (ביטחון פנים) אילת (במג"ב דרום) - יחידה האמונה על ביטחון הפנים בעיר הדרומית. יחידת סיירות ירושלים - יחידה לסיור ואבטחה באזורים העירוניים, בה משרתות נשים בלבד. ויחידות ארציות למאבק בהפרות סדר (יחידות 'ספיר' ו'קורל').

נשק ואמצעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוחם מג"ב חמוש ב-M16 קצר

הנשק התקני של לוחמי משמר הגבול הוא רובה סער M16 מדגמים "מקוצרים": CAR-15 ו-M4 קרבין, לחלק מן הלוחמים מצורף מטול רימונים M-203. קציני ונגדי מג"ב, וכן לוחמים ביחידות המיוחדות נושאים אקדחים מסוג גלוק 17, גלוק 19, יריחו או FN HP. יחידות מסוימות, כגון יחידת סיירות ירושלים נושאות אקדח ברטה 0.22. המאג משמש כנשק היחידתי במרבית יחידות מג"ב. בסיירות המיוחדות משתמשים במגוון כלי נשק אישיים ויחידתיים נוספים.

במג"ב נעשה שימוש רב באמצעים לפיזור הפגנות. לוחמי מג"ב משתמשים בין השאר באלות ובמגנים, ברימוני גז מדמיע ורימוני הלם, בכדורי גומי ובמכת"זים.

במג"ב נעשה שימוש בכלי רכב מסוג סופה, קרקל, דוד ובמגוון נידות ורכבי סיור. בכמה יחידות במג"ב נעשה שימוש באופנועים.

ההכשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכדי להגיע למג"ב נדרש פרופיל רפואי של לוחם (82 ומעלה) ולסמן את מג"ב כאחד מהאפשרויות הראשונות בשאלון ההעדפות. לוחמי מג"ב עוברים טירונות של כארבעה חודשים בבה"ד מג"ב במהלכה הם עוברים הכשרות נשק, קליעה, לוחמה בשטח פתוח ובשטח בנוי, שדאות, תפקידי משטרה, לוחמה בטרור, מאבק בהפרות סדר וביטחון פנים.‏[50] מסיימי טירונות מג"ב מוכשרים כרובאי 05. לאחר הטירונות יוצאים המתאימים לקורס מ"כים, קורס חובשים, קורס יסמ"ג (המכשיר לתפקידי יס"מ וסמ"ג) או לגיבוש ימ"ס. כלל הלוחמים מתפזרים ליחידות מג"ב שם עוברים חלק מן הלוחמים הכשרות נוספות כגון הכשרת בילוש. העוברים את הגיבוש לימ"ס עוברים קורס מתקדם בבה"ד מג"ב, בן 12 שבועות, המכשיר אותם כלוחמים בימ"ס.

בכדי להגיע לימ"מ יש לסיים שירות קרבי בצה"ל או במג"ב וקורס פיקודי (רובאי 08) ולעבור גיבוש לימ"מ וכן קורס ימ"מ במחנה האימונים של הימ"מ כדי להיות מוכשרים כלוחמים ביחידה.

מדי מג"ב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדי יצוג של מג"ב. ניתן לראות את הכומתה הירוקה עליה סמל משטרת ישראל, את שרוך הייצוג הירוק, את סמל משמר הגבול על הזרוע וסיכת לוחם על החזה

בשל העובדה שחלק ניכר מהפעילות המבצעית של מג"ב נערך בסביבה אזרחית, המדים התקניים של מג"ב משמשים בדרך כלל גם כמדי א' וגם כמדי ב'. צבע המדים הוא ירוק בקבוק עם חגורה ירוקה או שחורה. על החזה יש מקום לצמדנים (סקוצ'ים): בצד ימין - צמדן ובו שמו של השוטר (תג שם), ובצד שמאל - צמדן ובו סיכת לוחם אם השוטר זכאי לה. מפני שאלו גם מדי ב' לא נענדות סיכות נוספות על מדים אלו.

לעתים לובשים שוטרי מג"ב מדי ב' של צה"ל בזמן עבודה ובמקרים מסוימים אף מדי עבודה של מג"ב. לעתים עונדים השוטרים את תג השם שלהם על כתף ימין.

מדי הייצוג של משמר הגבול מורכבים מחולצה בצבע צהוב בהיר ומכנסיים בצבע חום-אפור. על מדי הייצוג נענד תמיד שרוך, בדרך כלל ירוק, אך לעתים בצבע שונה על פי תפקיד השוטר (שרוך רס"ר, שרוך חינוך, שרוך ת"ש וכו'). על מדי הייצוג נענד תג שם ממתכת וכן סיכות להן זכאי השוטר - סיכת לוחם ממתכת, סיכות יחידה וכדומה. מדי הייצוג נלבשים בטקסים.

הדרגות במשמר הגבול זהות לדרגות משטרת ישראל והן נענדות בצורה זהה: דרגות שוטרי חובה ושוטרי קבע זוטרים על צווארון החולצה, דרגות קצינים ונגדים בכירים על הכותפת.

סמלי מג"ב[עריכת קוד מקור | עריכה]

כומתת משמר הגבול היא ירוקה ועליה סמל משטרת ישראל. הצבע הירוק נבחר כי הוא מאפיין את צבע הגבול של מדינת ישראל לפני מלחמת ששת הימים המכונה "הקו הירוק" ומשמש היום כקו תפר בין ישראל לאיו"ש.

על זרוע שמאל, בכל סוג של מדים, נענד סמל משמר הגבול. סמל משמר הגבול הוא מצודת הטגארט של נבי יושע - מצודת כ"ח.‏[51] המצודה נבחרה לסמל מג"ב בשל העוצמה שהיא מייצגת, בשל היותה מוצבת בגבולות הארץ, ובשל קרב הגבורה של לוחמי הפלמ"ח לכיבוש המצודה במלחמת השחרור. ובנוסף לכך, המצודה שימשה בסיס של מג"ב מאז הקמתו.‏[52]

סיכת הלוחם של מג"ב הוענקה לראשונה ללוחמים בשנת 2001. על הסיכה מופיע מגדל מצודת הטגארט שבסמל מג"ב, שני עלי זית, חרב המסמלת את היות מג"ב חיל לוחם וג'יפ המרמז לאופי הפעילות של מג"ב. בשנת 2010 הוענקה סיכת לוחם מוזהבת ללוחמים שצברו יותר משנתיים של פעילות מבצעית. כיום סיכה מוזהבת כבר לא מחולקת, אך היא עדיין נענדת על ידי לוחמים שקיבלו אותה בעבר.

שילוב אוכלוסיות במג"ב[עריכת קוד מקור | עריכה]

שילוב בני מיעוטים במג"ב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוחמת מג"ב בפעילות

החל משנותיו הראשונות של מג"ב, בעיקר בשל בעיות כוח אדם, שולבו בו בני מיעוטים: דרוזים, בדואים וצ'רקסים. תחילה במחלקות נפרדות להם, אולם בהמשך פוזרו בכלל המחלקות ביחד עם לוחמי מג"ב היהודים.‏[53] מאז ועד היום משרתים בני מיעוטים בכל יחידות מג"ב לצד יהודים והם שווי זכויות חובות וסמכויות. במרוצת השנים התגייסו לחיל גם עולים חדשים רבים, ערבים ישראלים ואפילו ערביות ישראליות.‏[54] מג"ב תומך בבני המיעוטים המשרתים בו ומסייע להם להשתלב בחברה הישראלית. בני המיעוטים משרתים ומפקדים בכל יחידות מג"ב לרבות היחידות המיוחדות.

במשמר הגבול משרתים בני מיעוטים אף בתפקידי קצונה ואפילו בתפקידי פיקוד בכירים. בשנת 1974 נתמנה מוחסן דגש למפקד פלוגה כ' ובכך היה למפקד הפלוגה הדרוזי הראשון במג"ב.‏[55] בשנת 1989 מונה נאש מימת לשמש כמפקד מג"ב עזה ובך היה למפקד המרחב הצ'רקסי הראשון במג"ב. בשנת 2004 נתמנה חסיין פארס, הניצב הדרוזי הראשון במשטרת ישראל, לפקד על משמר הגבול.‏[56]

שילוב נשים במג"ב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1995 קבע מפקד מג"ב ישראל סדן כי יפתחו בפני נשים תפקידי לחימה במג"ב, כך היה מג"ב לחיל הראשון בישראל ששילב נשים בתפקידי לוחמה. במג"ב כל התפקידים פתוחים בפני נשים, כולל היחידות המיוחדות כמו הסמ"ג, הימ"ס‏[57] והימ"מ. נשים משרתות ביחידות מג"ב לצד לוחמים גברים ומשתתפות בפעילות מבצעית ככל לוחמי מג"ב, נשים משמשות במג"ב אף בתפקידי פיקוד קרביים. במג"ב ירושלים קיימת יחידת סיירות ירושלים - יחידת סיור מבצעית באזורים העירוניים בבירה על טהרת הנשים בלבד.‏[58]

מפקדי משמר הגבול[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל משמר הגבול על דלתות הכניסה לחדר משמר הגבול במוזיאון מורשת משטרת ישראל, במרכז ללימודי משטרה בקריית אתא
שם שנות הפיקוד הערות
פנחס קופל 1964 - 1953 בהמשך כיהן כמפכ"ל המשטרה השלישי.
שמעון אשד 1972 - 1964 בהמשך כיהן כמפקד מחוז הצפון.
חיים לוי 1976 - 1972 בהמשך כיהן כנציב שירות בתי הסוהר.
צבי בר 1983 - 1976 בהמשך כיהן כראש אג"ם במשטרה, כיום מכהן כראש עיריית רמת גן.
פנחס שחר 1989 - 1983 בעל עיטור המופת.
משולם עמית 1993 - 1989 בהמשך כיהן תקופה קצרה כממלא מקום ראש עיריית ירושלים והיה מועמד לכנסת מטעם מפלגת מולדת.
יצחק אהרונוביץ' 1995 - 1993 בהמשך כיהן כהן כמפקד מחוז ש"י, מפקד מחוז הדרום וסמפכ"ל המשטרה. כיום מכהן כשר לביטחון פנים מטעם מפלגת ישראל ביתנו.
ישראל סדן 1998 - 1995 בהמשך כיהן כראש עיריית חדרה.
יצחק דדון 2001 - 1998 בעל עיטור השירות.
יעקב גנות 2002 - 2001 בעל עיטור המופת. בהמשך כיהן כנציב בתי הסוהר. כיום מכהן כמנכ"ל רשות שדות התעופה.
דוד צור 2004 - 2002 בעל עיטור האומץ. בהמשך כיהן כמפקד מחוז תל אביב. כיום מכהן כחבר כנסת מטעם מפלגת התנועה.
חסין פארס 2007 - 2004 בעל עיטור השירות. הניצב הדרוזי הראשון במשטרת ישראל.
ישראל יצחק 2011 - 2007 בעל עיטור השירות. בהמשך כיהן כסמפכ"ל.
יורם הלוי 2012 - 2011 כיום מכהן כמפקד מחוז הדרום.
עמוס יעקב מאוקטובר 2012 בעל עיטור האומץ.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה גבעתי, אביר 21 - סיפורו של אלי אברם מפקד יחידת המסתערבים, הוצאת 'רעות', 2003.
  • יוסף ארגמן, הגבול- פרשיות בתולדות מג"ב, ישראל: משמר הגבול, עמותת "הכומתות הירוקות" וההוצאה לאור של משרד הביטחון, תשנ"ו-1996.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על המשמר, מאז ועד היום, באתר משטרת ישראל
  2. ^ יוסף ארגמן, הגבול - פרשיות בתולדות מג"ב, משרד הביטחון, תשנ"ו, עמ' 17-18.
  3. ^ יוסף ארגמן, הגבול עמ' 24.
  4. ^ ספר האירועים של משטרת ישראל כרך א' (עורך: אלי הוד), עמ' 77-79.
  5. ^ יוסף ארגמן, הגבול עמ' 27.
  6. ^ טל משגב, משמר הגבול לקראת מלחמת סיני ובמהלכה - בין צבא למשטרה, ברעום המנועים - 50 שנה למלחמת סיני (עורכים: חגי גולן ושאול שי), משרד הביטחון, תשס"ו, עמ' 207.
  7. ^ טל משגב, מ"השומר" ועד מג"ב - קורות כוחות המשמר והמשטרה בארץ ישראל, עת-מול גיליון 198, יד בן צבי, תשס"ח, עמ' 26-30.
  8. ^ טל משגב, מלחמת סיני, עמ 208-209.
  9. ^ יוסף ארגמן, הגבול עמ' 54-56.
  10. ^ יוסף ארגמן, הגבול עמ' 28-30.
  11. ^ על הקמת מג"ב והשנים הראשונות שלו באתר משטרת ישראל.
  12. ^ יוסף ארגמן, הגבול עמ' 20-23.
  13. ^ טל משגב, מלחמת סיני, עמ' 211.
  14. ^ טל משגב, מלחמת סיני, עמ' 214-219.
  15. ^ יוסף ארגמן, הגבול עמ' 73-76.
  16. ^ טל משגב, בין גבולות במציאות משתנה - משמר הגבול לקראת מלחמת ששת הימים ובמהלכה, נחשונים - 40 שנה למלחמת ששת הימים (עורכים: חגי גולן ושאול שי), משרד הביטחון, תשס"ז, עמ' 239.
  17. ^ ספר האירועים א', עמ' 287.
  18. ^ טל משגב, מלחמת ששת הימים, עמ' 244-246.
  19. ^ טל משגב, מלחמת ששת הימים, עמ' 249.
  20. ^ זאב דרורי, אש בקווים - מלחמת ההתשה בחזית המזרחית 1967-1970, מודן ומשרד הביטחון, תשע"ב, עמ' 238-241.
  21. ^ יוסף ארגמן, הגבול, עמ' 108-110.
  22. ^ סמ"ש יוסף וקיל באתר הגבורה.
  23. ^ יוסף ארגמן, הגבול, עמ' 134-135.
  24. ^ יוסף ארגמן, הגבול, עמ' 142-143.
  25. ^ ספר האירועים ב', עמ' 33-35.
  26. ^ יוסף ארגמן, הגבול, עמ' 153.
  27. ^ צבי בר, כמו צמח בר, משרד הביטחון, תשס"ט, עמ' 288-321.
  28. ^ צבי בר, כמו צמח בר, עמ' 254-256.
  29. ^ יוסף ארגמן, הגבול, עמ' 179-181.
  30. ^ יוסף ארגמן, הגבול, עמ' 225.
  31. ^ יוסף ארגמן, הגבול, עמ' 223-238.
  32. ^ יוסף ארגמן, הגבול, עמ' 253-257.
  33. ^ יוסף ארגמן, הגבול, עמ' 260.
  34. ^ נוסח המסמך המסדיר זאת.
  35. ^ ביטול הסיורים וחידושם באתר מבקר המדינה.
  36. ^ על לוחמות במג"ב באתר עולים על מדים.
  37. ^ מבקר המדינהמשמר הגבול - ארגון ותקינה, דוח שנתי 60א לשנת 2009, ע' 27. (על מערך המילואים במג"ב)
  38. ^ כתבי ynet "השוטר הפלסטיני ירה למוות בעמיתו הישראלי", ynet, ה-9 בספטמבר 2000.
  39. ^ עמיקם חורש ולינוי בר גפן "קרובי מדחת יוסף, שנהרג בשכם, המומים וכועסים", ynet, ה-2 באוקטובר 2000.
  40. ^ עמוס הראל, עקיבא אלדר, יואב שטרן וארנון רגולר "חיילי מילואים של מג"ב יגויסו בעת ההתנתקות", וואלה, ה-14 במרץ 2005.
  41. ^ אורית בר גיל "שוטר מג"ב מואשם באלימות בפינוי מאחז עמונה", גלובס, ה-23 בנובמבר 2006.
  42. ^ על התחנה הירוקה באתר המועצה המקומית מטה יהודה.
  43. ^ כתבה על יחידת 101 מרכז באתר פז"ם.
  44. ^ מיכל דניאלי, ‏נטמעים בשטח: יחידת המסתערבים של מג"ב, באתר ‏mako‏‏, ‏4 בספטמבר 2011‏
  45. ^ אמיר בוכבוט, "כך פועלים מסתערבי מג"ב: מי-ם ועד הנגב", מעריב 4 בספטמבר 2008.
  46. ^ כתבה על המתיל"ן באתר יחידה.
  47. ^ על הימ"מ באתר שבוז חיילים.
  48. ^ אבי אשכנזי, "הכי טובים" - אנשי החוק, מעריב, 29 במרץ 2010.
  49. ^ על המתנדבים במג"ב באתר המועצות האזוריות.
  50. ^ מג"ב באתר עולים על מדים.
  51. ^ למעשה המצודה איננה מצודת טאגרט רגילה אלא אחת ממצודות גדר הצפון שתוכננו גם הן על ידי אותו מתכנן - צ'ארלס טגארט.
  52. ^ טל משגב, בניין "הכח" של משמר הגבול - סיפורה של מצודת ישע - מצודת כ"ח, עת-מול גיליון 222, יד בן צבי, תשע"ב, עמ' 23-26.
  53. ^ מוחסן דגש, קצין ההתשה לא הותש, עמותת הכומתות הירוקות, תשס"ה, עמ' 15.
  54. ^ לוחמת ערבייה במשמר הגבול, באתר שבוז חיילים.
  55. ^ מוחסן דגש, קצין ההתשה , עמ' 58.
  56. ^ טל ימין-וולבוביץ "אין שמח וגאה ממני היום", מעריב, ה-2 באוגוסט 2004.
  57. ^ אבי אשכנזי, "המסתערבת הראשונה בתולדות משמר הגבול", nrg, ה-30 באוקטובר 2012.
  58. ^ כתבה על סיירות מג"ב ירושלים באתר פז"ם.


ערך מומלץ
Article MediumPurple.svg