מחסור בוויטמין D – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
העריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
יצירה באמצעות תרגום הדף "Vitamin D deficiency"
(אין הבדלים)

גרסה מ־18:32, 28 בדצמבר 2020

מחסור בוויטמין D, או hypovitaminosis D מוגדר כרמת ויטמין D הנמצאת מתחת לנורמה. לרוב זה קורה אצל אנשים כאשר יש להם חשיפה לא מספקת לאור השמש (בפרט לאור שמש עם קרני B אולטרה סגולות נאותות (UVB)). [1] [2] [3] מחסור בוויטמין D יכול להיגרם גם בגלל צריכה תזונתית לא מספקת של ויטמין D, הפרעות המגבילות את ספיגת ויטמין D ומצבים הפוגעים בהפיכת ויטמין D למטבוליטים פעילים - כולל הפרעות מסוימות בכבד, בכליות ובתורשה . מחסור פוגע במינרליזציה של העצם, מה שמוביל למחלות ריכוך העצם כמו רככת אצל ילדים. זה יכול גם להחמיר אוסטאומלציה ואוסטיאופורוזיס אצל מבוגרים, מה שמוביל לסיכון מוגבר לשברים בעצמות . חולשת שרירים היא גם תסמין שכיח למחסור בוויטמין D, מה שמגדיל עוד יותר את הסיכון לנפילות ושברים בעצמות אצל מבוגרים. מחסור בוויטמין D קשור להתפתחות סכיזופרניה . [4]

UVB מאור השמש הוא מקור גדול של ויטמין D. דגים שמנים כמו סלמון, הרינג ומקרל הם גם מקורות לויטמין D, וכך גם פטריות . חלב מועשר לעיתים קרובות בויטמין D ולעיתים לחם, מיצים ומוצרי חלב אחרים מועשרים גם בויטמין D. [1] מולטי ויטמינים רבים מכילים כיום ויטמין D בכמויות שונות.

סיווגים

מיפוי של מספר מחלות עצם על רמות ויטמין D (קלצידיול) בדם [5]
עצם רגילה לעומת אוסטאופורוזיס

מחסור בוויטמין D מאובחן בדרך כלל על ידי מדידת ריכוז ה- 25-hydroxyvitamin D בדם, שהוא המדד המדויק ביותר של מאגרי ויטמין D בגוף. [1] [6] [2] אחת ננוגרם לכל מיליליטר (1 ננוגרם / מ"ל) הוא שווה ערך ל 2.5 nanomoles לליטר (2.5 nmol / L).

  • מחסור חמור: <12 ng / mL = <30 nmol / L [2]
  • מחסור: <20 ng / mL = <50 nmol / L.
  • לא מספיק: 20–29 ng / mL = 50-75 nmol / L.
  • רגיל: 30-50 ng / mL = 75-125 nmol / L.

רמות ויטמין D הנמצאות בטווח נורמלי זה מונעות ביטויים קליניים של אי ספיקה בוויטמין D וכן רעילות לויטמין D. [1] [6] [2]

סימנים וסימפטומים

ילד עם רככת

ניתן לגלות מחסור בוויטמין D רק בבדיקות דם, אך הוא הגורם למחלות עצמות מסוימות וקשור במצבים אחרים: [1]

  • רככת, מחלת ילדים המאופיינת בצמיחה ועיוות של העצמות הארוכות . [7] הסימן המוקדם ביותר לוויטמין תת קליני מחסור ב- D הוא קרניוטאב, ריכוך חריג או דילול הגולגולת. [8]
  • רככת, מחלה-דליל עצם המתרחשת באופן בלעדי אצל מבוגרים ו מאופיין הפרוקסימלי חולש שרירים שבריריות עצם.
  • אוסטאופורוזיס, מצב המאופיין בצפיפות מינרלים בעצמות מופחתת ושבירות עצם מוגברת.
  • סיכון מוגבר לשבר [9] [10]
  • כאבי שרירים, חולשה ועוויתות ( קשיים ), עקב ירידה בסידן בדם ( היפוקלצמיה ). [3] [11]
  • דלקת חניכיים, אובדן עצם דלקתי מקומי העלול לגרום לאובדן שיניים. [12]
  • רעלת הריון : היה קשר של מחסור בוויטמין D ונשים המפתחות רעלת הריון בהריון. היחס המדויק של תנאים אלה אינו מובן היטב. [13] מחסור בויטמין D אימהי עלול להשפיע על התינוק, ולגרום למחלת עצם גלויה לפני הלידה ולפגיעה באיכות העצם לאחר הלידה. [14]
  • זיהומים בדרכי הנשימה ו- COVID-19 : מחסור בויטמין D מגביר את הסיכון לזיהומים חריפים בדרכי הנשימה ול- COPD . [15] [16] מחקרים מתעוררים הציעו קשר בין מחסור בוויטמין D לבין תסמיני COVID-19 . [17] סקירה הראתה כי מחסור בוויטמין D אינו קשור לסיכוי גבוה יותר לחלות ב- COVID-19, אך הוא קשור לחומרה גדולה יותר של המחלה, כולל עלייה של 80% בשיעורי האשפוז והתמותה. [18]
  • סכיזופרניה : מחסור בוויטמין D קשור להתפתחות סכיזופרניה . [4] לאנשים עם סכיזופרניה בדרך כלל יש רמות נמוכות יותר של ויטמין D. [19] גורמי הסיכון הסביבתיים של עונתיות של לידה, קו רוחב והגירה, הקשורים לסכיזופרניה, גורמים כולם למחסור בוויטמין D, כמו גם מצבים בריאותיים אחרים כמו השמנת יתר מצד האם. [20] ויטמין D חיוני להתפתחות תקינה של מערכת העצבים. מחסור בויטמין D אימהי עלול לגרום למומים נוירו-התפתחותיים טרום לידתיים, המשפיעים על העברה עצבית, שינוי מקצבי המוח וחילוף החומרים של דופמין . קולטני ויטמין D, CYP27B1 ו- CYP24A1, נמצאים באזורים שונים במוח, ומראים כי ויטמין D הוא הורמון נוירואקטיבי, נוירוסטרואידי, החיוני להתפתחות המוח ולתפקוד תקין. דלקת כגורם סיבתי בסכיזופרניה מדוכאת בדרך כלל על ידי ויטמין D.

פתופיזיולוגיה

ירידה בחשיפה של העור לאור השמש היא גורם שכיח למחסור בוויטמין D. [1] אנשים עם פיגמנט עור כהה יותר עם כמויות מוגברות של מלנין עשויים להיות ירידה בייצור ויטמין D. [3] מלנין סופג קרינת B אולטרה סגולה מהשמש ומפחית את ייצור ויטמין D. קרם הגנה יכול גם להפחית את ייצור ויטמין D. תרופות עשויות להאיץ את חילוף החומרים של ויטמין D ולגרום למחסור.

מחלות כבד: הכבד נדרש כדי להפוך את ויטמין D ל- 25-hydroxyvitamin D. זהו מטבוליט לא פעיל של ויטמין D אך הוא מבשר הכרחי (אבן בניין) ליצירת הצורה הפעילה של ויטמין D. [1]

מחלת כליות: הכליות אחראיות להמרת 25-hydroxyvitamin D ל- 1,25-hydroxyvitamin D. זוהי הצורה הפעילה של ויטמין D בגוף. מחלת כליות מפחיתה היווצרות 1,25-hydroxyvitamin D, מה שמוביל להשפעות חסרות של ויטמין D. [1]

מצבי מעיים שגורמים לספיגה לא טובה של חומרים מזינים עשויים לתרום גם למחסור בוויטמין D על ידי הפחתת כמות ויטמין D הנספגת באמצעות תזונה. [1] בנוסף, מחסור בוויטמין D עלול לגרום לירידה בספיגת הסידן במעיים, וכתוצאה מכך לייצור מוגבר של אוסטאוקלסטים העלולים לפרק את מטריצת העצם של האדם. במצבים של היפוקלצמיה סידן יעזוב את העצמות ו עשוי להוליד היפרפראתירואידיזם משני, שהוא תגובה של הגוף להגברת רמות הסידן בסרום. הגוף עושה זאת על ידי הגברת צריכת הסידן בכליות והמשיכה לקחת סידן מהעצמות. אם הוא ממושך, זה עלול להוביל לאוסטאופורוזיס אצל מבוגרים ורככת בקרב ילדים. [21]

גורמי סיכון

אלו הסבירות ביותר להיפגע ממחסור בוויטמין D הם אנשים עם מעט חשיפה לאור השמש. אקלים מסוים, הרגלי לבוש, הימנעות מחשיפה לשמש ושימוש בהגנה רבה מדי על קרם הגנה יכולים להגביל את ייצור ויטמין D. [22]

גיל

לקשישים יש סיכון גבוה יותר לחסר בוויטמין D עקב שילוב של מספר גורמי סיכון, כולל: ירידה בחשיפה לאור השמש, ירידה בצריכת ויטמין D בתזונה, וירידה בעובי העור שמוביל לירידה נוספת בספיגת ויטמין D אוֹר שֶׁמֶשׁ. [23]

אחוז שומן

מכיוון שוויטמין D 3 ( כולקלציפרול ) וויטמין D 2 ( ארגוקלציפרול ) מסיסים בשומן, בני אדם ובעלי חיים אחרים עם שלד צריכים לאגור מעט שומן . ללא שומן, בעל החיים יתקשה לספוג ויטמין D 2 וויטמין D 3 וככל שאחוזי השומן נמוכים יותר, כך הסיכון למחסור בוויטמינים יהיה גדול יותר, וזה נכון אצל חלק מהספורטאים השואפים להיות רזים ככל האפשר. [24]

תת תזונה

אף על פי שכיום רככת ואוסטיאומלציה נדירות בבריטניה, התפרצויות אוסטאומלציה בחלק מקהילות המהגרים כללו נשים עם חשיפה חיצונית נאותה לכאורה לאור יום ולבוש בגדים מערביים טיפוסיים. [25] בעל עור כהה יותר וחשיפה מופחתת לשמש לא ייצר רככת אלא אם כן התזונה חרגה מדפוס אוכל-כל מערבי המאופיין בצריכה גבוהה של בשר, דגים וביצים, וצריכה נמוכה של דגני מיצוי גבוהים. [26] [27] [28] במדינות שטופות שמש בהן רככת מופיעה בקרב פעוטות מבוגרים וילדים, מחסור בוויטמין D יוחס לצריכת סידן בתזונה נמוכה. זה אופייני לדיאטות על בסיס דגני בוקר עם גישה מוגבלת למוצרי חלב. רככת הייתה בעבר בעיה מרכזית בבריאות הציבור בקרב אוכלוסיית ארה"ב; בדנבר, שם קרניים אולטרה סגולות חזקות בכ -20% לעומת פני הים באותו קו רוחב, [29] כמעט שני שלישים מ -500 ילדים סבלו מרככת קלות בסוף שנות העשרים. [30] עלייה בשיעור החלבון מן החי בתזונה האמריקאית של המאה העשרים יחד עם צריכה מוגברת של חלב מועשר בכמויות קטנות יחסית של ויטמין D, בקנה אחד עם ירידה דרמטית במספר מקרי הרככת. [31] [32] מחקר אחד שנערך על ילדים בבית חולים באוגנדה, לעומת זאת, לא הראה הבדל משמעותי ברמות ויטמין D של ילדים בתת תזונה בהשוואה לילדים שאינם מתת תזונה. מכיוון ששתי הקבוצות היו בסיכון בגלל פיגמנטציה כהה יותר של העור, לשתי הקבוצות היה מחסור בוויטמין D. נראה כי המצב התזונתי לא מילא תפקיד במחקר זה. [33]

הַשׁמָנָה

קיים סיכון מוגבר למחסור בוויטמין D אצל אנשים שנחשבים עודף משקל או השמנת יתר בהתבסס על מדידת מסת הגוף (BMI) שלהם. [34] הקשר בין תנאים אלה אינו מובן היטב. ישנם גורמים שונים שיכולים לתרום לקשר זה, במיוחד דיאטה וחשיפה לאור השמש. לחלופין, ויטמין D מסיס בשומן ולכן ניתן לאחסן כמויות עודפות ברקמת השומן ולהשתמש בו בחורף, כאשר חשיפה לשמש מוגבלת. [35]

חשיפה לשמש

השימוש בקרם הגנה עם מקדם הגנה מפני השמש 8 יכול באופן תיאורטי לעכב יותר מ 95% מייצור ויטמין D בעור. [31] אולם בפועל, קרם הגנה מוחל על מנת להשפיע באופן זניח על מצב ויטמין D. [36] מצב ויטמין D של אלה באוסטרליה וניו זילנד, ככל הנראה לא הושפע מקמפיינים המצדדים בקרם הגנה מפני השמש. [37] במקום זאת, לבוש בגדים יעיל יותר בהפחתת כמות העור החשוף ל- UVB והפחתת סינתזת ויטמין D טבעית. לבוש המכסה חלק גדול מהעור, כאשר הוא נלבש באופן עקבי וקבוע, כמו בורקה, נמצא בקורלציה עם רמות ויטמין D נמוכות יותר ושכיחות מוגברת של מחסור בוויטמין D. [38]

באזורים המרוחקים מקו המשווה יש שינוי עונתי גבוה של כמות ועוצמת אור השמש. בבריטניה השכיחות של מצב ויטמין D נמוך אצל ילדים ובני נוער נמצאת גבוהה יותר בחורף מאשר בקיץ.(לא הצליח פה להוסיך הערת שוליים אז לעשות את זהההה!!) גורמים באורח החיים כמו עבודה פנימית לעומת חיצונית ובילוי בבילוי בחוץ משחקים תפקיד חשוב.

בנוסף, מחסור בויטמין D נקשר לעיור הן מבחינת זיהום האוויר, החוסם אור UV והן עלייה במספר האנשים העובדים בבית. קשישים נחשפים בדרך כלל לפחות אור UV בגלל אשפוז, חוסר תנועה, מיסוד והיותם כרוכים בבית, מה שמוביל לירידה ברמות של ויטמין D. [39]

צבע עור כהה יותר

הפיגמנטציה המופחתת של אנשים בעלי עור בהיר עלולה לגרום לרמות ויטמין D גבוהות יותר, מכיוון שמלנין פועל כמו גוש שמש, אנשים כהי עור, במיוחד, עשויים לדרוש ויטמין D נוסף כדי למנוע מחסור בקווי רוחב גבוהים יותר. [5]

ספיגה לקויה

שיעורי המחסור בוויטמין D גבוהים יותר בקרב אנשים הסובלים ממחלת צליאק לא מטופלת, [40] [41] מחלות מעי דלקתיות, אי ספיקה בלבלב אקסוקרינית מסיסטיק פיברוזיס ותסמונת המעי הדק, אשר כולם עלולים לייצר בעיות של ספיגה . מחסור בוויטמין D שכיח יותר גם לאחר הליכים כירורגיים המפחיתים את הספיגה מהמעי, כולל הליכי הרזיה. [42]

מחלה קשה

מחסור בוויטמין D קשור לתמותה מוגברת במחלות קריטיות. [43] אנשים הנוטלים תוספי ויטמין D לפני קבלתם לטיפול נמרץ נוטים למות פחות מאלה שאינם נוטלים תוספי ויטמין D. בנוסף, רמות ויטמין D יורדות במהלך שהייה בטיפול נמרץ. [44] ויטמין D3 (כולקלציפרול) או קלציטריול הניתן דרך הפה עשויים להפחית את שיעור התמותה ללא תופעות לוואי משמעותיות.

אִבחוּן

ריכוז הסרום של קלצידידיול, הנקרא גם 25-hydroxyvitamin D (בקיצור 25 (OH) D), משמש בדרך כלל לקביעת מצב ויטמין D. רוב ויטמין D מומר ל 25 (OH) D בסרום, מה שמקבל תמונה מדויקת של מצב ויטמין D. [45] רמת הסרום 1,25 (OH) D אינה משמשת בדרך כלל לקביעת מצב ויטמין D מכיוון שלעתים קרובות הוא מווסת על ידי הורמונים אחרים בגוף כגון הורמון הפרתירואיד . הרמות של 1,25 (OH) D יכולות להישאר תקינות גם כאשר אדם עלול להיות חסר בוויטמין D. רמת הסרום של 25 (OH) D היא בדיקת המעבדה שהוזמנה לציין אם לאדם יש מחסור בוויטמין D או אי ספיקה. כמו כן, זה נחשב סביר לטפל באנשים בסיכון עם תוספי ויטמין D מבלי לבדוק את רמת ה- 25 (OH) D בסרום, מכיוון שרק לעיתים נדירות דווח כי רעילות ויטמין D מתרחשת.

רמות של 25 (OH) D הנמצאות באופן עקבי מעל 200 ננוגרם למיליליטר (ng / mL) (או 500 ננומוליות לליטר, nmol / L) נחשבות כעלולות רעילות, אם כי הנתונים מבני אדם הם דלילים.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור
שימוש בפרמטרים מיושנים [ תאריך ] [דרוש מקור] רעילות ויטמין D נובעת בדרך כלל מנטילת תוספי מזון עודפים. [46] היפרקלצמיה היא לעתים קרובות הגורם לתסמינים, ורמות של 25 (OH) D מעל 150 ng / mL (375 nmol / L) נמצאים בדרך כלל, אם כי במקרים מסוימים 25 (OH) D עשויות להיראות תקינות. מומלץ מדידה תקופתית של סידן בסרום אצל אנשים המקבלים מינונים גדולים של ויטמין D.

סְרִיקָה

ההמלצה הרשמית של כוח המשימה לשירותי מניעה של ארצות הברית היא כי לאנשים שאינם נכללים באוכלוסייה בסיכון ונמצאים ללא תסמינים, אין מספיק ראיות כדי להוכיח שיש תועלת כלשהי בבדיקת מחסור בוויטמין D. [47]

טיפול

תוספי ויטמין D 2

בארצות הברית ובקנדה החל משנת 2016, כמות הוויטמינים D המומלצת היא 400 IU ליום לילדים, 600 IU ליום למבוגרים ו- 800 IU ליום לאנשים מעל גיל 70. [48] [49] האגודה לילדים בקנדה ממליצה לנשים בהריון או מניקות לשקול ליטול 2000 יח"ל / יום, שכל התינוקות שיונקים באופן בלעדי יקבלו תוספת של 400 יח"ד ליום, ותינוקות החיים צפונית ל -55 מעלות צלזיוס יקבלו 800 יח"ל ליום מאוקטובר עד אַפּרִיל. [50]

הטיפול במחסור בוויטמין D תלוי בחומרת הגירעון. [51] הטיפול כולל שלב טיפול ראשוני במינון גבוה עד להשגת רמות הסרום הנדרשות, ואחריו שמירה על הרמות הנרכשות. ככל שריכוז הסרום 25 (OH) D נמוך לפני הטיפול, כך המינון הנחוץ גבוה יותר על מנת להגיע במהירות לרמת סרום מקובלת.

הטיפול במינון גבוה ראשוני יכול להינתן על בסיס יומי או שבועי או יכול להינתן בצורה של מנה אחת או כמה מנות בודדות (המכונה גם טיפול בסטוס, מהמילה הגרמנית "Stoßen" שפירושה לדחוף ). [52]

מרשמי הטיפול משתנים, ואין עדיין הסכמה לגבי הדרך הטובה ביותר להגיע לרמת סרום מיטבית. אמנם יש עדויות לכך שויטמין D 3 מעלה את רמות הדם של 25 (OH) D בצורה יעילה יותר מויטמין D 2, [53] עדויות אחרות מצביעות על כך ש- D 2 ו- D 3 שווים לשמירה על מצב 25 (OH) D. [51]

שלב ראשוני

מנה יומית או שבועית או חודשית

לטיפול ברככת, האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AAP) המליצה לחולי ילדים לקבל טיפול ראשוני של חודשיים-שלושה בטיפול "ויטמין D במינון גבוה". במשטר זה, המינון היומי של כולקלציפרול הוא 1,000 IU לתינוקות, 1,000 עד 5,000 IU לתינוקות בני שנה עד 12 חודשים ו -5,000 IU לחולים מעל גיל שנה. [52]

למבוגרים נקראו מינונים אחרים. סקירה של המינונים המומלצים לשנת 2008/2009 של 1,000 IU כולקלציפרול ל -10 ng / ml נדרש העלאת סרום, שיינתן מדי יום במשך חודשיים-שלושה. [54] בהנחיית מינון טעינה נוספת של כולקלציפרול למבוגרים חסרי ויטמין D, ניתן מינון שבועי, עד לכמות כוללת היחסית לעליית הסרום הנדרשת (עד לרמה של 75 ננומטר / ליטר), ובמשקל גוף מסוים. גבולות, למשקל הגוף. [55]

על פי נתונים ושיטות עבודה חדשות הרלוונטיות לרמות ויטמין D באוכלוסייה הכללית בצרפת כדי לקבוע מצב ויטמין D מיטבי ותדירות של מינון תוספי לסירוגין, [56] חולים עם או בסיכון גבוה לאוסטיאופורוזיס ומחסור בוויטמין D צריכים להתחיל להשלים עם שלב טעינה המורכב מ- 50,000 IE שבועי של ויטמין D למשך 8 שבועות בחולים עם רמות <20 ng / mL ו- 50,000 IU לשבוע למשך 4 שבועות בחולים עם רמות בין 20 ל- 30 ng / mL. לאחר מכן, יש לקבוע תוספת לטווח ארוך כ- 50,000 IU לחודש. במידה ויהיו זמינים טפסים פרמצבטיים המתאימים לתוספים יומיים, חולים המציגים דבקות טובה בטיפול יכולים לקחת מנה יומית הנקבעת על פי רמת 25 (OH) D.

עד כה, אין נתונים עקביים המצביעים על משטר אידיאלי של תוספי ויטמין D, ושאלת הזמן האידיאלי בין המינון עדיין ניתנת לדיון. איש-שלום ואח '. [57] ביצע מחקר בקרב נשים מבוגרות להשוואת היעילות והבטיחות של מנה יומית של 1500 IU למינון שבועי של 10,500 IU ולמינון של 45,000 IU הניתן כל 28 יום למשך חודשיים. הם הגיעו למסקנה כי ניתן להשיג תוספי ויטמין D באותה מידה בתדירות מינון יומית, שבועית או חודשית. מחקר נוסף המשווה תוספי תזונה יומיים, שבועיים וחודשיים של ויטמין D בחולה חסר פורסם על ידי Takacs et al. [58] הם דיווחו על יעילות שווה של 1000 IU שנלקחו מדי יום, 7000 IU שנלקחו מדי שבוע ו- 30,000 IU שנלקחו מדי חודש. עם זאת, ממצאים עקביים אלה שונים מהדוח של צ'ל ואח '. [59] שבו מינון יומי היה יעיל יותר מאשר מנה חודשית. במחקר זה, חישוב התאימות יכול להיות מוטל בספק, מכיוון שרק דגימות אקראיות של התרופות שהוחזרו נספרו. במחקר של De Niet et al. [60] 60 נבדקים עם מחסור בוויטמין D חולקו באקראי לקבלת 2,000 IU ויטמין D3 מדי יום או 50,000 IU מדי חודש. הם דיווחו על יעילות דומה של שני תדרי המינון, כאשר המינון החודשי מספק נורמליזציה מהירה יותר של רמות ויטמין D.

טיפול במינון יחיד

לחלופין, משתמשים במינון חד פעמי למשל אם יש חשש לציות המטופל. הטיפול במינון יחיד יכול להינתן כזריקה, אך ניתן בדרך כלל בצורה של תרופה דרך הפה. [52]

מינונים של ויטמין D וארוחות

נוכחות של ארוחה ותכולת השומן של אותה ארוחה עשויים גם הם להיות חשובים. מכיוון שויטמין D מסיס בשומן, ההשערה היא שהספיגה תשתפר אם המטופלים יונחו לקחת את התוסף שלהם בארוחה. ריימונדו ואח '. [61] [62] ביצע מחקרים שונים המאשרים כי ארוחה עתירת שומן הגבירה את ספיגת ויטמין D3 כפי שנמדדה בסרום 25 (OH) D. דוח קליני הצביע על כך שרמות ה- 25 (OH) D בסרום עלו בממוצע ב- 57 % על פני חודשיים עד 3 חודשים אצל 17 חולי מרפאה לאחר שהונחו לקחת את המינון הרגיל של ויטמין D עם הארוחה הגדולה ביותר ביום. [63] מחקר אחר שנערך בקרב 152 גברים ונשים בריאים הגיע למסקנה כי דיאטות עשירות בחומצות שומן חד בלתי רוויות עשויות להשתפר ואלה העשירות בחומצות שומן רב בלתי רוויות עשויות להפחית את היעילות של תוספי ויטמין D3 [64] . במחקר אחר שביצע Cavalier E. et al. [65] 88 נבדקים קיבלו דרך הפה מנה אחת של 50,000 IU של ויטמין D3 מסודרת בתמיסה שמנונית כשתי אמפולות המכילות כל אחת 25,000 IU (D-CURE®, מעבדות SMB SA, בריסל, בלגיה) עם או בלי שומן עשיר סטנדרטי. ארוחת בוקר. לא נצפה הבדל מובהק בין צום לעומת תנאי האכלה.

שלב התחזוקה

לאחר שהושגה רמת הסרום הרצויה, בין אם על ידי מינון יומי או שבועי או חודשי גבוה או על ידי טיפול במינון יחיד, המלצת AAP דורשת תוספת תחזוקה של 400 IU לכל קבוצות הגיל, כאשר המינון הזה יוכפל תינוקות פגים, תינוקות כהי עור וילדים, ילדים השוהים באזורים עם חשיפה מוגבלת לשמש (> רוחב 37.5 מעלות), חולים שמנים ואלה בתרופות מסוימות. [52]

מקרים מיוחדים

כדי לשמור על רמות הסידן בדם, לפעמים ניתנים מינונים של ויטמין D טיפולי (עד 100,000 IU או 2.5 מ"ג מדי יום) לחולים שהסירו את בלוטות התריס שלהם (לרוב חולי דיאליזה בכליות שעברו היפרפראתירואידיזם שלישוני, אך גם לחולים עם היפרפרתירואידיזם ראשוני ) או עם היפופראתירואידיזם . [66] חולים עם מחלת כבד כרונית או הפרעות ספיגה במעי עשויים להזדקק למינונים גדולים יותר של ויטמין D (עד 40,000 IU או 1 מ"ג (1000 מיקרוגרם) מדי יום).

אֶפִּידֶמִיוֹלוֹגִיָה

האחוז המשוער של האוכלוסייה עם מחסור בוויטמין D משתנה בהתאם לסף המשמש להגדרת מחסור.

אחוז מאוכלוסיית ארה"ב הגדרת אי ספיקה לימוד התייחסות
69.5% 25 (OH) D פחות מ -30 ng / mL צ'ודורי ואח '. 2014 [67]
77% 25 (OH) D פחות מ -30 ng / mL גינדה ואח '. 2009 [68]
36% 25 (OH) D פחות מ -20 ng / mL גינדה ואח '. 2009
6% 25 (OH) D פחות מ -10 ng / mL גינדה ואח '. 2009

ההמלצות לרמות בסרום 25 (OH) D משתנות בין הרשויות, וכנראה משתנות בהתאם לגורמים כמו גיל; חישובים לאפידמיולוגיה של מחסור בוויטמין D תלויים ברמה המומלצת. [69]

דו"ח מכון לרפואה משנת 2011 (IOM) קבע את רמת הסיפוק ל -20 ng / ml (50 nmol / l), בעוד באותה שנה האגודה האנדוקרינית הגדירה רמות מספיקות של סרום בגיל 30 ng / ml ואחרים הגדירו את הרמה עד 60 ng / ml. [70] נכון לשנת 2011, מרבית מעבדות הייחוס השתמשו ב- 30 תקן ng / ml. [51] [71] : 435

החלת תקן ה- IOM לנתוני NHANES על רמות הסרום, בתקופה שבין 1988 ל -1994 22% מאוכלוסיית ארה"ב הייתה חסרה ו -36% היו חסרים לתקופה שבין 2001 ל -2004; בהחלת התקן של האגודה האנדוקרינית, 55% מאוכלוסיית ארה"ב הייתה חסרה בין 1988 ל -1994, ו -77% היו חסרים לתקופה שבין 2001 ל -2004. [70]

בשנת 2011, המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן יישמו את תקן ה- IOM על נתוני NHANES על רמות הסרום שנאספו בין השנים 2001-2006, וקבעו כי 32% מהאמריקאים היו חסרים בתקופה זו (8% בסיכון לחסר, ו -24% בסיכון. של חוסר התאמה). [70] [72]

הִיסטוֹרִיָה

תפקיד הדיאטה בפיתוח רככת נקבע על ידי אדוארד מלאנבי בין השנים 1918 עד 1920. [73] בשנת 1921 זיהה אלמר מקולום חומר אנטי - מרכיבי שנמצא בשומנים מסוימים העלול למנוע רככת. מכיוון שהחומר שהתגלה לאחרונה היה הוויטמין הרביעי שזוהה, הוא נקרא ויטמין D. פרס נובל לכימיה לשנת 1928 הוענק לאדולף ווינדאוס, שגילה את הסטרואיד 7-דההידרוכלסטרול, קודמו של ויטמין D.

לפני ביצור מוצרי חלב עם ויטמין D, רככת הייתה בעיה מרכזית בבריאות הציבור. בארצות הברית החלב הועשר ב -10 מיקרוגרם (400 IU ) של ויטמין D לרבעון מאז שנות השלושים, מה שהוביל לירידה דרמטית במספר מקרי הרככת. [31]

מחקר

מחקר רב נערך בכדי להבין האם רמות נמוכות של ויטמין D עלולות לגרום או להיות תוצאה של מצבים אחרים.

עדויות מסוימות מצביעות על כך שמחסור בוויטמין D עשוי להיות קשור לתוצאה גרועה יותר עבור סוגי סרטן מסוימים, אך אין ראיות בכדי להמליץ על מתן ויטמין D לאנשים חולי סרטן. [74] לנטילת תוספי ויטמין D אין השפעה משמעותית על הסיכון לסרטן. [75] עם זאת, נראה כי ויטמין D 3 מקטין את הסיכון למוות מסרטן, אך קיים חשש לאיכות הנתונים. [76]

מחסור בוויטמין D נחשב כממלא תפקיד בפתוגנזה של מחלת כבד שומנית לא אלכוהולית . [77] [78]

מחקרים מסוימים הראו כי מחסור בוויטמין D עשוי למלא תפקיד בחסינות . אלו עם מחסור בוויטמין D עשויים להתקשות להדוף סוגים מסוימים של זיהומים. זה נחשב גם לתאם עם מחלות לב וכלי דם, סוכרת סוג 1, סוכרת סוג 2, וכמה סוגי סרטן. [6]

מחקרי סקירה ראו גם קשר בין מחסור בוויטמין D לבין רעלת הריון . [79]

ראה גם

הערות שוליים

קישורים חיצוניים

[[קטגוריה:Category:ויטמין D]] [[קטגוריה:Category:חוסר בויטמינים]] [[קטגוריה:דפים עם תרגומים שלא נסקרו]]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 "Office of Dietary Supplements - Vitamin D". ods.od.nih.gov (באנגלית). נבדק ב-31 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 3 4 Amrein, K; Scherkl, M; Hoffmann, M; Neuwersch-Sommeregger, S; Köstenberger, M; Tmava Berisha, A; Martucci, G; Pilz, S; Malle, O (20 בינואר 2020). "Vitamin D deficiency 2.0: an update on the current status worldwide". European Journal of Clinical Nutrition. 74 (11): 1498–1513. doi:10.1038/s41430-020-0558-y. PMC 7091696. PMID 31959942. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 3 "Vitamin D deficiency: a worldwide problem with health consequences". The American Journal of Clinical Nutrition. 87 (4): 1080S–6S. באפריל 2008. doi:10.1093/ajcn/87.4.1080S. PMID 18400738free {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  4. ^ 1 2 "Vitamin D in schizophrenia: a clinical review". Evidence-Based Mental Health. 19 (1): 6–9. בפברואר 2016. doi:10.1136/eb-2015-102117. PMID 26767392. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 "Functional indices of vitamin D status and ramifications of vitamin D deficiency". The American Journal of Clinical Nutrition. 80 (6 Suppl): 1706S–9S. בדצמבר 2004. doi:10.1093/ajcn/80.6.1706S. PMID 15585791free {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  6. ^ 1 2 3 "Vitamin D deficiency in India: prevalence, causalities and interventions". Nutrients. 6 (2): 729–75. בפברואר 2014. doi:10.3390/nu6020729. PMC 3942730. PMID 24566435. {{cite journal}}: (עזרה)
  7. ^ "The Return of Congenital Rickets, Are We Missing Occult Cases?". Calcified Tissue International (Review). 99 (3): 227–36. בספטמבר 2016. doi:10.1007/s00223-016-0146-2. PMID 27245342. {{cite journal}}: (עזרה)
  8. ^ "Craniotabes in normal newborns: the earliest sign of subclinical vitamin D deficiency". The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. 93 (5): 1784–8. במאי 2008. doi:10.1210/jc.2007-2254. PMID 18270256free {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  9. ^ "Hypovitaminosis D: a widespread epidemic". Geriatrics. 63 (4): 24–30. באפריל 2008. PMID 18376898. {{cite journal}}: (עזרה)
  10. ^ "Vitamin D and bone health in childhood and adolescence". Calcified Tissue International (Review). 92 (2): 140–50. בפברואר 2013. doi:10.1007/s00223-012-9615-4. PMID 22710658. {{cite journal}}: (עזרה)
  11. ^ "Vitamin D: a D-Lightful health perspective". Nutrition Reviews. 66 (10 Suppl 2): S182–94. באוקטובר 2008. doi:10.1111/j.1753-4887.2008.00104.x. PMID 18844847. {{cite journal}}: (עזרה)
  12. ^ "Osteoporosis and Periodontitis". Current Osteoporosis Reports. 14 (6): 284–291. בדצמבר 2016. doi:10.1007/s11914-016-0330-3. PMC 5654540. PMID 27696284. {{cite journal}}: (עזרה)
  13. ^ "Comparison of Vitamin D levels in cases with preeclampsia, eclampsia and healthy pregnant women". International Journal of Clinical and Experimental Medicine. 8 (9): 16280–6. 15 בספטמבר 2015. PMC 4659033. PMID 26629145. {{cite journal}}: (עזרה)
  14. ^ "Congenital rickets due to vitamin D deficiency in the mothers". Clinical Nutrition (Review). 34 (5): 793–8. באוקטובר 2015. doi:10.1016/j.clnu.2014.12.006. PMID 25552383. {{cite journal}}: (עזרה)
  15. ^ "Vitamin D supplementation to prevent acute respiratory tract infections: systematic review and meta-analysis of individual participant data". BMJ. 356: i6583. בפברואר 2017. doi:10.1136/bmj.i6583. PMC 5310969. PMID 28202713. {{cite journal}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע |displayauthors= (הצעה: |display-authors=) (עזרה)
  16. ^ "Vitamin D to prevent exacerbations of COPD: systematic review and meta-analysis of individual participant data from randomised controlled trials". Thorax. 74 (4): 337–345. באפריל 2019. doi:10.1136/thoraxjnl-2018-212092. PMID 30630893. {{cite journal}}: (עזרה)
  17. ^ "Vitamin D deficiency increased risk of COVID in healthcare workers, new UK study shows". University of Birmingham. 7 באוקטובר 2020. נבדק ב-20 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "Vitamin D deficiency aggravates COVID-19: systematic review and meta-analysis". Critical Reviews in Food Science and Nutrition: 1–9. בנובמבר 2020. doi:10.1080/10408398.2020.1841090. PMID 33146028. {{cite journal}}: (עזרה)
  19. ^ "Vitamin D deficiency: infertility and neurodevelopmental diseases (attention deficit hyperactivity disorder, autism, and schizophrenia)". American Journal of Physiology. Cell Physiology. 314 (2): C135–C151. 1 בפברואר 2018. doi:10.1152/ajpcell.00188.2017. PMID 29070492. {{cite journal}}: (עזרה)
  20. ^ "Maternal Obesity as a Risk Factor for Brain Development and Mental Health in the Offspring". Neuroscience. 447: 122–135. 5 בפברואר 2020. doi:10.1016/j.neuroscience.2020.01.023. PMID 32032668. {{cite journal}}: (עזרה)
  21. ^ "The use of calcium and vitamin D in the management of osteoporosis". Therapeutics and Clinical Risk Management. 4 (4): 827–36. באוגוסט 2008. doi:10.2147/tcrm.s3552. PMC 2621390. PMID 19209265. {{cite journal}}: (עזרה)
  22. ^ Kennel, Kurt, MD et al., Vitamin D Deficiency in Adults: When to Test and How to Treat, Mayo Clinic Proceedings, August 2010, pp752–758
  23. ^ "Vitamin D deficiency, muscle function, and falls in elderly people". The American Journal of Clinical Nutrition. 75 (4): 611–5. באפריל 2002. doi:10.1093/ajcn/75.4.611. PMID 11916748free {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  24. ^ "15 Negative Effects of Having a Low Body-fat Percentage". 2017-12-30.
  25. ^ "An epidemiological model of privational rickets and osteomalacia". The Proceedings of the Nutrition Society. 56 (3): 939–56. בנובמבר 1997. doi:10.1079/PNS19970100. PMID 9483661free {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  26. ^ "The role of cereals in the aetiology of nutritional rickets: the lesson of the Irish National Nutrition Survey 1943-8". The British Journal of Nutrition. 45 (1): 17–22. בינואר 1981. doi:10.1079/BJN19810073. PMID 6970590free {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  27. ^ "The problem of rickets in UK Asians". Journal of Human Nutrition and Dietetics. 2 (2): 105–116. 1989. doi:10.1111/j.1365-277X.1989.tb00015.x.
  28. ^ "Nutritional rickets: deficiency of vitamin D, calcium, or both?". The American Journal of Clinical Nutrition. 80 (6 Suppl): 1725S–9S. בדצמבר 2004. doi:10.1093/ajcn/80.6.1725S. PMID 15585795free {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  29. ^ "Review Article Vitamin D Deficiency, Role in Chronic Diseases" (PDF). International Journal of Scientific & Engineering Research. 7: 2229–5518. בנובמבר 2016. {{cite journal}}: (עזרה)
  30. ^ "A history of rickets in the United States". The American Journal of Clinical Nutrition. 20 (11): 1234–41. בנובמבר 1967. doi:10.1093/ajcn/20.11.1234. PMID 4862158. {{cite journal}}: (עזרה)
  31. ^ 1 2 3 "Sunlight and vitamin D for bone health and prevention of autoimmune diseases, cancers, and cardiovascular disease". The American Journal of Clinical Nutrition. 80 (6 Suppl): 1678S–88S. בדצמבר 2004. doi:10.1093/ajcn/80.6.1678S. PMID 15585788free {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  32. ^ Garrison, R., Jr., Somer, E., The nutrition desk reference(1997)
  33. ^ "Serum vitamin D status in children with protein-energy malnutrition admitted to a national referral hospital in Uganda". BMC Research Notes. 8: 418. בספטמבר 2015. doi:10.1186/s13104-015-1395-2. PMC 4562347. PMID 26346815. {{cite journal}}: (עזרה)
  34. ^ "Obesity and vitamin D deficiency: a systematic review and meta-analysis". Obesity Reviews. 16 (4): 341–9. באפריל 2015. doi:10.1111/obr.12239. PMID 25688659. {{cite journal}}: (עזרה)
  35. ^ "The effects of vitamin D deficiency and insufficiency on the endocrine and paracrine systems". Biological Research for Nursing. 9 (2): 117–29. באוקטובר 2007. doi:10.1177/1099800407308057. PMID 17909164. {{cite journal}}: (עזרה)
  36. ^ "Does chronic sunscreen use reduce vitamin D production to insufficient levels?". The British Journal of Dermatology. 161 (4): 732–6. באוקטובר 2009. doi:10.1111/j.1365-2133.2009.09332.x. PMID 19663879. {{cite journal}}: (עזרה)
  37. ^ "Vitamin D intake and vitamin D status of Australians". The Medical Journal of Australia. 177 (3): 149–52. באוגוסט 2002. doi:10.5694/j.1326-5377.2002.tb04702.x. PMID 12149085. {{cite journal}}: (עזרה)
  38. ^ "Vitamin D and hip fractures: Indian scenario". The Journal of the Association of Physicians of India. 58 (September 2010): 535–7. בספטמבר 2010. PMID 21391371. נבדק ב-2010-09-15. Social and religious customs that require people to wear concealing clothing, veiling and traditional attire, such as the burqa, salvar kameez, and sari significantly prevents sun exposure. {{cite journal}}: (עזרה)
  39. ^ "Global vitamin D status and determinants of hypovitaminosis D" (PDF). Osteoporosis International. 20 (11): 1807–20. בנובמבר 2009. doi:10.1007/s00198-009-0954-6. PMID 19543765. {{cite journal}}: (עזרה)
  40. ^ "Appropriate nutrient supplementation in celiac disease". Annals of Medicine (Review). 45 (8): 522–31. בדצמבר 2013. doi:10.3109/07853890.2013.849383. PMID 24195595. {{cite journal}}: (עזרה)
  41. ^ "Vitamin D deficiency in patients with intestinal malabsorption syndromes--think in and outside the gut". Journal of Digestive Diseases (Review). 16 (11): 617–33. בנובמבר 2015. doi:10.1111/1751-2980.12283. PMID 26316334. {{cite journal}}: (עזרה)
  42. ^ "Guidelines on vitamin D replacement in bariatric surgery: Identification and systematic appraisal". Metabolism. 65 (4): 586–97. באפריל 2016. doi:10.1016/j.metabol.2015.12.013. PMC 4792722. PMID 26833101. {{cite journal}}: (עזרה)
  43. ^ "Vitamin D supplementation for prevention of mortality in adults". The Cochrane Database of Systematic Reviews. 1 (1): CD007470. בינואר 2014. doi:10.1002/14651858.CD007470.pub3. PMID 24414552. {{cite journal}}: (עזרה)
  44. ^ "Vitamin D and outcomes in adult critically ill patients. A systematic review and meta-analysis of randomized trials". Journal of Critical Care. 38: 109–114. באפריל 2017. doi:10.1016/j.jcrc.2016.10.029. PMID 27883968. {{cite journal}}: (עזרה)
  45. ^ "Vitamin D deficiency in adults: when to test and how to treat". Mayo Clinic Proceedings. 85 (8): 752–7, quiz 757–8. באוגוסט 2010. doi:10.4065/mcp.2010.0138. PMC 2912737. PMID 20675513. {{cite journal}}: (עזרה)
  46. ^ "Vitamin D: deficiency, sufficiency and toxicity". Nutrients. 5 (9): 3605–16. בספטמבר 2013. doi:10.3390/nu5093605. PMC 3798924. PMID 24067388. {{cite journal}}: (עזרה)
  47. ^ "Final Recommendation Statement: Vitamin D Deficiency: Screening - US Preventive Services Task Force". www.uspreventiveservicestaskforce.org (באנגלית). נבדק ב-2017-12-01.
  48. ^ "Dietary Reference Intakes for Calcium and Vitamin D : Health and Medicine Division". www.nationalacademies.org (באנגלית). נבדק ב-2017-12-14.
  49. ^ "Federal Register May 27, 2016 Food Labeling: Revision of the Nutrition and Supplement Facts Labels. FR page 33982" (PDF).
  50. ^ "Vitamin D supplementation: Recommendations for Canadian mothers and infants". Canadian Paediatric Society. נבדק ב-2017-12-14.
  51. ^ 1 2 3 "Evaluation, treatment, and prevention of vitamin D deficiency: an Endocrine Society clinical practice guideline". The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. 96 (7): 1911–30. ביולי 2011. doi:10.1210/jc.2011-0385. PMID 21646368free {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  52. ^ 1 2 3 4 "A review on vitamin d deficiency treatment in pediatric patients". The Journal of Pediatric Pharmacology and Therapeutics (Review). 18 (4): 277–91. באוקטובר 2013. doi:10.5863/1551-6776-18.4.277. PMC 3979050. PMID 24719588. {{cite journal}}: (עזרה)
  53. ^ "Comparison of vitamin D2 and vitamin D3 supplementation in raising serum 25-hydroxyvitamin D status: a systematic review and meta-analysis". The American Journal of Clinical Nutrition. 95 (6): 1357–64. ביוני 2012. doi:10.3945/ajcn.111.031070. PMC 3349454. PMID 22552031. {{cite journal}}: (עזרה)
  54. ^ "Vitamin D: a rapid review". Dermatology Nursing. 21 (1): 25–30, 55. 2009. PMID 19283958. Section Dosage of Vitamin D Needed To Achieve 35 to 40 ng/ml (90–100 nmol/L). Re-published from "Vitamin D: a rapid review". Urologic Nursing (Review). 28 (5): 343–9, 384, quiz 350. באוקטובר 2008. PMID 18980100. {{cite journal}}: (עזרה)
  55. ^ "Cholecalciferol loading dose guideline for vitamin D-deficient adults". European Journal of Endocrinology. 162 (4): 805–11. באפריל 2010. doi:10.1530/EJE-09-0932. PMID 20139241free {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  56. ^ "Vitamin D supplementation in France in patients with or at risk for osteoporosis: recent data and new practices" (PDF). Joint Bone Spine. 87 (1): 25–29. 2019. doi:10.1016/j.jbspin.2019.04.004. PMID 31051244.
  57. ^ "Comparison of daily, weekly, and monthly vitamin D3 in ethanol dosing protocols for two months in elderly hip fracture patients". The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. 93 (9): 3430–3435. 2008. doi:10.1210/jc.2008-0241. PMID 18544622free{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  58. ^ "Randomized clinical trial to comparing efficacy of daily, weekly and monthly administration of vitamin D3". Endocrine. 55 (55): 60–65. 2016. doi:10.1007/s12020-016-1137-9. PMID 27718150.
  59. ^ "Efficacy of different doses and time intervals of oral vitamin D supplementation with or without calcium in elderly nursing home residents". Osteoporos. Int. 19 (5): 663–671. 2008. doi:10.1007/s00198-007-0465-2. PMC 2277446. PMID 17874029.
  60. ^ "A Randomized study to compare a monthly to a daily Administration of Vitamin D₃ Supplementation". Nutrients. 10 (6): 659. 2018. doi:10.3390/nu10060659. PMC 6024703. PMID 29882841.
  61. ^ "Effect of high- versus low-fat meal on serum 25-hydroxyvitaminD levels after a single dose of vitamin D: a single-blind, parallel, randomized trial". International Journal of Endocrinology. 2011: 809069. 2011. doi:10.1155/2011/809069. PMC 3235461. PMID 22190928.
  62. ^ "Effect of fat on serum 25-hydroxyvitamin D3 levels after a single oral dose of vitamin D in young healthy adults: a double-blind randomized placebo-controlled study". Eur J Nutr. 54 (3): 391–6. 2015. doi:10.1007/s00394-014-0718-8. PMID 24853643.
  63. ^ "Taking Vitamin D With the Largest Meal Improves Absorption and Results in Higher Serum Levels of 25-Hydroxyvitamin D3". Journal of Bone and Mineral Research. 25 (4): 928–930. 2010. doi:10.1002/jbmr.67. PMID 20200983.
  64. ^ "Type of dietary fat is associated with the 25-hydroxyvitaminD increment in response to vitamin D supplementation". The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. 10 (96): 3170–3174. 2011. doi:10.1210/jc.2011-1518. PMC 3200243. PMID 21816779.
  65. ^ "A Randomised, Cross-Over Study to Estimate the Influence of Food on the 25-Hydroxyvitamin D3 Serum Level after Vitamin D3 Supplementation". Nutrients. 5 (8): 309. 2016. doi:10.3390/nu8050309. PMC 4882721. PMID 27213447.
  66. ^ "The vitamin D epidemic and its health consequences". The Journal of Nutrition. 135 (11): 2739S–48S. בנובמבר 2005. doi:10.1093/jn/135.11.2739S. PMID 16251641free {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  67. ^ "Vitamin D and risk of cause specific death: systematic review and meta-analysis of observational cohort and randomised intervention studies". BMJ. 348: g1903. באפריל 2014. doi:10.1136/bmj.g1903. PMC 3972416. PMID 24690623. {{cite journal}}: (עזרה)
  68. ^ "Demographic differences and trends of vitamin D insufficiency in the US population, 1988-2004". Archives of Internal Medicine. 169 (6): 626–32. במרץ 2009. doi:10.1001/archinternmed.2008.604. PMC 3447083. PMID 19307527. {{cite journal}}: (עזרה)
  69. ^ "Vitamin D". NIH Office of Dietary Supplements. 11 בפברואר 2016. נבדק ב-6 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  70. ^ 1 2 3 "The risks and benefits of sun exposure 2016". Dermato-Endocrinology. 8 (1): e1248325. 19 באוקטובר 2016. doi:10.1080/19381980.2016.1248325. PMC 5129901. PMID 27942349. {{cite journal}}: (עזרה)
  71. ^ Ross AC, Taylor CL, Yaktine AL, Del Valle HB (2011). Dietary Reference Intakes for Calcium and Vitamin D. Washington, D.C: National Academies Press. doi:10.17226/13050. ISBN 978-0-309-16394-1. PMID 21796828.
  72. ^ "Vitamin D Status: United States, 2001–2006" (PDF). CDC NCHS Data Brief (59). במרץ 2011. {{cite journal}}: (עזרה)
  73. ^ "Vitamin D, cod-liver oil, sunlight, and rickets: a historical perspective". Pediatrics. 112 (2): e132–5. באוגוסט 2003. doi:10.1542/peds.112.2.e132. PMID 12897318. {{cite journal}}: (עזרה)
  74. ^ "Prognostic role of vitamin d status and efficacy of vitamin D supplementation in cancer patients: a systematic review". The Oncologist. 16 (9): 1215–27. 2011. doi:10.1634/theoncologist.2011-0098. PMC 3228169. PMID 21835895.
  75. ^ "The effect of vitamin D supplementation on skeletal, vascular, or cancer outcomes: a trial sequential meta-analysis". The Lancet. Diabetes & Endocrinology. 2 (4): 307–20. באפריל 2014. doi:10.1016/S2213-8587(13)70212-2. PMID 24703049. {{cite journal}}: (עזרה)
  76. ^ "Vitamin D supplementation for prevention of mortality in adults". The Cochrane Database of Systematic Reviews. 1 (1): CD007470. בינואר 2014. doi:10.1002/14651858.cd007470.pub3. PMID 24414552. {{cite journal}}: (עזרה)
  77. ^ "Meta-analysis: vitamin D and non-alcoholic fatty liver disease". Alimentary Pharmacology & Therapeutics. 38 (3): 246–54. באוגוסט 2013. doi:10.1111/apt.12377. PMID 23786213. {{cite journal}}: (עזרה)
  78. ^ "Association between vitamin D and non-alcoholic fatty liver disease/non-alcoholic steatohepatitis: results from a meta-analysis". International Journal of Clinical and Experimental Medicine. 8 (10): 17221–34. 2015. PMC 4694215. PMID 26770315.
  79. ^ "Association of vitamin D level and vitamin D deficiency with risk of preeclampsia: A systematic review and updated meta-analysis". Taiwanese Journal of Obstetrics & Gynecology. 57 (2): 241–247. באפריל 2018. doi:10.1016/j.tjog.2018.02.013. PMID 29673668free {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מחסור_בוויטמין_D&oldid=30226652"