מסוגלות עצמית – הבדלי גרסאות
AnnieBunny1 (שיחה | תרומות) מ קישורים פנימיים |
Sjustdoitright (שיחה | תרומות) הוספת מידע, הערות שוליים וקישורים פנימיים |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מסוגלות עצמית''' או '''יעילות עצמית''' היא מושג שפיתח ה[[פסיכולוגיה חברתית|פסיכולוג החברתי]] [[אלברט בנדורה]], והיא מתייחסת לדרך בה אנחנו תופסים את היכולת שלנו לבצע [[התנהגות]] שתביא לתוצאה מסוימת. מדובר ב[[אמונה]] של האדם לגבי יכולתו לבצע משימה |
'''מסוגלות עצמית''' או '''יעילות עצמית''' היא מושג שפיתח ה[[פסיכולוגיה חברתית|פסיכולוג החברתי]] [[אלברט בנדורה]], והיא מתייחסת לדרך בה אנחנו תופסים את היכולת שלנו לבצע [[התנהגות]] שתביא לתוצאה מסוימת. מסוגלות עצמית משפיעה על כל תחום בעשייה האנושית. מדובר ב[[אמונה]] של האדם לגבי יכולתו לבצע משימה, להתמודד עם אתגרים ובהתאם לכך על ההחלטות והבחירות שאדם עשוי לבחור בחייו כמו ב[[בריאות]]<ref>{{צ-ספר|מחבר=Luszczynska, A. & Schwarzer, R.|שם=Predicting health behaviour|מקום הוצאה=Buckingham, England:|מו"ל=Open University Press|שנת הוצאה=2005|עמ=127–169|מהדורה=2nd ed. rev. ed.|פרק=Social cognitive theory|עריכה=M. Conner & P. Norman .}}</ref>, [[חינוך]]<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Krishnan, Pramila; Krutikova, Sofya .|שם=Non-cognitive skill formation in poor neighbourhoods .of urban India|כתב עת=Labour Economics|כרך=24|עמ=68–85|שנת הוצאה=2013}}</ref> ו[[חקלאות]]<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Wuepper, David; Lybbert, Travis J.|שם=Perceived Self-Efficacy, Poverty, and Economic Development|כתב עת=Annual Review of Resource Economics|עמ=383–404|doi=10.1146/annurev-resource-100516-053709|כרך=9|סדרה=1|שנת הוצאה=2017}}</ref>. אדם בעל תחושת מסוגלות עצמית גבוהה מעריך את יכולתו להתמודד בהצלחה עם מטלה כגבוהה, וזה מוביל אותו להשקיע מאמץ בביצוע גם לנוכח קשיים ומכשולים. |
||
== השפעות המסוגלות העצמית == |
== השפעות המסוגלות העצמית == |
||
אדם בעל מסוגלות עצמית גבוהה, מעריך את יכולתו להתמודד בהצלחה עם מטלה מסוימת כגבוהה. מסוגלות עצמית גבוהה מגבירה את הנטייה להשקיע מאמצים בביצוע המשימה. לעומת זאת, מסוגלות עצמית נמוכה מחלישה את ה[[מוטיבציה]] להתאמץ לשם ביצוע המשימה, וגוררת מחשבות על [[כישלון]]. כשאדם תופס את המשימה המוטלת עליו ככזו שלא תואמת את יכולותיו, כפי שהוא מעריך אותן - הוא לרוב יפסיק להשקיע מאמצים במטלה, בעוד תפיסתו את המשימה ככזו שתואמת את יכולותיו תגרום להשקעת מאמץ יתר, גם לנוכח קשיים ומכשולים. |
אדם בעל מסוגלות עצמית גבוהה, מעריך את יכולתו להתמודד בהצלחה עם מטלה מסוימת כגבוהה. מסוגלות עצמית גבוהה מגבירה את הנטייה להשקיע מאמצים בביצוע המשימה. לעומת זאת, מסוגלות עצמית נמוכה מחלישה את ה[[מוטיבציה]] להתאמץ לשם ביצוע המשימה, וגוררת מחשבות על [[כישלון]] ו[[דיכאון קליני|דיכאון]] <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Bandura, A.|שם=Self-Efficacy|כתב עת=The Corsini Encyclopedia of Psychology, American Cancer Society|עמ=1-3|doi=10.1002/9780470479216.corpsy0836|שנת הוצאה=2010}}</ref>. כשאדם תופס את המשימה המוטלת עליו ככזו שלא תואמת את יכולותיו, כפי שהוא מעריך אותן - הוא לרוב יפסיק להשקיע מאמצים במטלה, בעוד תפיסתו את המשימה ככזו שתואמת את יכולותיו תגרום להשקעת מאמץ יתר, גם לנוכח קשיים ומכשולים. |
||
לפיכך, תפיסת המסוגלות העצמית של האדם משפיעה על התנהגותו בדרכים שונות. היא עשויה להשפיע על המוטיבציה שלו להשקיע מאמץ במשימה, ואף על עצם הבחירה של המשימות שיבצע או ההימנעות מהן. אנשים בעלי הערכת יתר של יכולותיהם, באופן שגבוה בהרבה מהיכולת האמיתית שלהם, עלולים לבצע משימות שהן מעל ומעבר לכוחותיהם, ואף לגרום לנזקים בשל כך. לעומתם, בעלי תחושת מסוגלות נמוכה בהרבה מיכולותיהם האמיתיות, עשויים להימנע מביצוע משימות וכך לא לבטא ולפתח יכולות אלו. תפיסת המסוגלות משפיעה גם על דרכי [[חשיבה]] ולעיתים יוצרת [[הטיה קוגניטיבית|הטיות קוגניטיביות]] - למשל בעלי מסוגלות נמוכה נוטים לחשוב שמשימות הן קשות מכפי שהן באמת, מה שמשפיע על תכנון וביצוע המשימה. |
לפיכך, תפיסת המסוגלות העצמית של האדם משפיעה על התנהגותו בדרכים שונות. היא עשויה להשפיע על המוטיבציה שלו להשקיע מאמץ במשימה, ואף על עצם הבחירה של המשימות שיבצע או ההימנעות מהן. אנשים בעלי הערכת יתר של יכולותיהם, באופן שגבוה בהרבה מהיכולת האמיתית שלהם, עלולים לבצע משימות שהן מעל ומעבר לכוחותיהם, ואף לגרום לנזקים בשל כך. לעומתם, בעלי תחושת מסוגלות נמוכה בהרבה מיכולותיהם האמיתיות, עשויים להימנע מביצוע משימות וכך לא לבטא ולפתח יכולות אלו. תפיסת המסוגלות משפיעה גם על דרכי [[חשיבה]] ולעיתים יוצרת [[הטיה קוגניטיבית|הטיות קוגניטיביות]] - למשל בעלי מסוגלות נמוכה נוטים לחשוב שמשימות הן קשות מכפי שהן באמת, מה שמשפיע על תכנון וביצוע המשימה. |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
# '''עוררות רגשית''' - עוררות רגשית גבוהה, כגון תחושת [[מתח נפשי]], גורמת לאדם לשינויים פיזיולוגיים של תחושת אי נוחות, שמורידה את תפיסת המסוגלות העצמית. לעומת זאת, תחושת [[רוגע]] תורמת ליצירת תחושת מסוגלות גבוהה. |
# '''עוררות רגשית''' - עוררות רגשית גבוהה, כגון תחושת [[מתח נפשי]], גורמת לאדם לשינויים פיזיולוגיים של תחושת אי נוחות, שמורידה את תפיסת המסוגלות העצמית. לעומת זאת, תחושת [[רוגע]] תורמת ליצירת תחושת מסוגלות גבוהה. |
||
== מסוגלות עצמית |
== היבטים של מסוגלות עצמית == |
||
=== מסוגלות לימודית אקדמית === |
|||
תחושת המסוגלות האקדמית של הורים עבור ילדם קשורה להישגים הלימודיים של ילדיהם.נמצא קשר בין יכולות ושאיפות אקדמיות גבוהות של הורים עבור ילדם, לבין התפיסות של הילד עצמו שיחלוק את אותן אמונות. תפיסות ההורים מקדמות מסוגלות עצמית אקדמית עבור הילד, ומוביל להישגים לימודיים של הילד. כמו כן, זה מוביל להתנהגות פרו-חברתית, ומפחית את הפגיעות לתחושות של חוסר תועלת ודיכאון<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Bandura, A.; Barbaranelli, C.; Caprara, G. V.; Pastorelli, C.|שם=Multifaceted Impact of Self-Efficacy Beliefs on Academic Functioning|כתב עת=Child Development|כרך=67|סדרה=3|עמ=1206–1222|שנת הוצאה=1996}}</ref>.קיים קשר בין מסוגלות עצמית נמוכה לדיכאון<ref>{{צ-ספר|מחבר=Maddux, James E.; Meier, Lisa J.|שם=Self-Efficacy, Adaptation, and Adjustment. The Plenum Series in Social/Clinical Psychology.|מו"ל=Plenum Press.|שנת הוצאה=1995|עמ=143–169|פרק=Self-Efficacy and Depression|עריכה=Maddux, James E. (ed.).|ISBN=978-1-4757-6498-7.}}</ref>. במחקר, רוב קבוצת התלמידים שנשאלו חשו שיש להם קושי בהקשבה בסיטואציות בכיתה. לאחר מכן, המדריכים עזרו לחזק את כישורי ההקשבה שלהם על ידי כך שהם מודעים לאופן שבו השימוש באסטרטגיות שונות יכול להניב תוצאות טובות יותר. בדרך זו, רמות המסוגלות העצמית שלהם השתפרו ככל שהם המשיכו להבין אילו אסטרטגיות עובדות עבורם<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Graham, S.|שם=Self-efficacy and academic listening|כתב עת=Journal of English for Academic Purposes.|כרך=10|סדרה=2|עמ=113–117|doi=10.1016/j.jeap.2011.04.001|שנת הוצאה=2011}}</ref> |
|||
=== מסוגלות עצמית בלימודי מדעים וטכנולוגיה === |
|||
מסוגלות עצמית הוכחה שימושית במיוחד לסיוע לסטודנטים לתואר ראשון לקבל תובנות לגבי התפתחות הקריירה שלהם בתחומי המדעים, ההנדסה והטכנולוגיה (STEM) חוקרים דיווחו כי מסוגלות עצמית במתמטיקה מנבאת יותר עניין במתמטיקה, בחירת קורסים הקשורים למתמטיקה ומקצועות מתמטיקה מאשר הישגי עבר במתמטיקה או ציפיות לתוצאות<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Pajares, F.|שם=Self-Efficacy Beliefs in Academic Settings|כתב עת=Review of Educational Research.|כרך=66|סדרה=4|עמ=543–578|שנת הוצאה=1996|doi=10.3102/00346543066004543}}</ref> . תיאוריית המסוגלות העצמית יושמה על תחום הקריירה כדי לבחון מדוע נשים נמצאות בתת-ייצוג בתחומי STEM הנשלטים על ידי גברים כגון: מתמטיקה, הנדסה ומדעים. נמצא כי הבדלים מגדריים בציפיות המסוגלות העצמית משפיעים במידה רבה על ההתנהגויות הקשורות לקריירה ועל בחירת הקריירה של נשים צעירות<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Betz, Nancy E.; Hackett, G. .|שם=Applications of Self-Efficacy Theory to Understanding Career Choice Behavior|כתב עת=Journal of Social and Clinical Psychology.|כרך=4|סדרה=3|עמ=279–289|שנת הוצאה=1986}}</ref>. מסוגלות עצמית בתחום הטכני, נמצאה כגורם מכריע להוראת תכנות מחשבים לתלמידי בית ספר. תלמידים בעלי רמות גבוהות יותר של מסוגלות עצמית טכנולוגית משיגים תוצאות למידה גבוהות יותר. השפעת המסוגלות העצמית הטכנית נמצאה חזקה אף יותר מהשפעת המגדר<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Brauner, P.; Leonhardt, T.; Ziefle, M.; Schroeder, U.|שם=The Effect of Tangible Artifacts, Gender and Subjective Technical Competence on Teaching Programming to Seventh Graders|כתב עת=Teaching Fundamentals Concepts of Informatics. Lecture Notes in Computer Science.|עמ=61-71|שנת הוצאה=2010}}</ref> . |
|||
=== מסוגלות עצמית במידענות === |
|||
במסגרת פעולתו של ה[[מידען]] פעמים רבות מטרתו היא לחזק את תחושת המסוגלות של הלקוח. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר ב[[מידענות רפואית]]. אדם שיש לו את המידע שהוא זקוק לו, מסוגל לפעול ולקבל החלטות באופן שקול, ובכך להגביר את השליטה של עצמו בתהליכים המתרחשים{{הערה|[http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1046/j.1471-1842.2003.00411.x/full The role of the information specialist in the systematic review process: a health information case study]|כיוון=שמאל}}. תפקידו של המידען אינו רק לספק מידע אלא גם לספק ידע שיסייע למטופל, ולהימנע מידע שיערער את התחושה הזאת{{הערה|Shalom, N. (Unprinted). The Health Information Specialist: A New Role for Channeling Web Information to Promote Patient Empowerment|כיוון=שמאל}}. |
במסגרת פעולתו של ה[[מידען]] פעמים רבות מטרתו היא לחזק את תחושת המסוגלות של הלקוח. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר ב[[מידענות רפואית]]. אדם שיש לו את המידע שהוא זקוק לו, מסוגל לפעול ולקבל החלטות באופן שקול, ובכך להגביר את השליטה של עצמו בתהליכים המתרחשים{{הערה|[http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1046/j.1471-1842.2003.00411.x/full The role of the information specialist in the systematic review process: a health information case study]|כיוון=שמאל}}. תפקידו של המידען אינו רק לספק מידע אלא גם לספק ידע שיסייע למטופל, ולהימנע מידע שיערער את התחושה הזאת{{הערה|Shalom, N. (Unprinted). The Health Information Specialist: A New Role for Channeling Web Information to Promote Patient Empowerment|כיוון=שמאל}}. |
||
גרסה מ־12:43, 1 בנובמבר 2021
מסוגלות עצמית או יעילות עצמית היא מושג שפיתח הפסיכולוג החברתי אלברט בנדורה, והיא מתייחסת לדרך בה אנחנו תופסים את היכולת שלנו לבצע התנהגות שתביא לתוצאה מסוימת. מסוגלות עצמית משפיעה על כל תחום בעשייה האנושית. מדובר באמונה של האדם לגבי יכולתו לבצע משימה, להתמודד עם אתגרים ובהתאם לכך על ההחלטות והבחירות שאדם עשוי לבחור בחייו כמו בבריאות[1], חינוך[2] וחקלאות[3]. אדם בעל תחושת מסוגלות עצמית גבוהה מעריך את יכולתו להתמודד בהצלחה עם מטלה כגבוהה, וזה מוביל אותו להשקיע מאמץ בביצוע גם לנוכח קשיים ומכשולים.
השפעות המסוגלות העצמית
אדם בעל מסוגלות עצמית גבוהה, מעריך את יכולתו להתמודד בהצלחה עם מטלה מסוימת כגבוהה. מסוגלות עצמית גבוהה מגבירה את הנטייה להשקיע מאמצים בביצוע המשימה. לעומת זאת, מסוגלות עצמית נמוכה מחלישה את המוטיבציה להתאמץ לשם ביצוע המשימה, וגוררת מחשבות על כישלון ודיכאון [4]. כשאדם תופס את המשימה המוטלת עליו ככזו שלא תואמת את יכולותיו, כפי שהוא מעריך אותן - הוא לרוב יפסיק להשקיע מאמצים במטלה, בעוד תפיסתו את המשימה ככזו שתואמת את יכולותיו תגרום להשקעת מאמץ יתר, גם לנוכח קשיים ומכשולים.
לפיכך, תפיסת המסוגלות העצמית של האדם משפיעה על התנהגותו בדרכים שונות. היא עשויה להשפיע על המוטיבציה שלו להשקיע מאמץ במשימה, ואף על עצם הבחירה של המשימות שיבצע או ההימנעות מהן. אנשים בעלי הערכת יתר של יכולותיהם, באופן שגבוה בהרבה מהיכולת האמיתית שלהם, עלולים לבצע משימות שהן מעל ומעבר לכוחותיהם, ואף לגרום לנזקים בשל כך. לעומתם, בעלי תחושת מסוגלות נמוכה בהרבה מיכולותיהם האמיתיות, עשויים להימנע מביצוע משימות וכך לא לבטא ולפתח יכולות אלו. תפיסת המסוגלות משפיעה גם על דרכי חשיבה ולעיתים יוצרת הטיות קוגניטיביות - למשל בעלי מסוגלות נמוכה נוטים לחשוב שמשימות הן קשות מכפי שהן באמת, מה שמשפיע על תכנון וביצוע המשימה.
בנוסף, על פי תאוריית הייחוס, בעלי מסוגלות גבוהה ייטו לייחס את הסיבות להצלחה שלהם במשימה למקורות פנימיים ("אני מוכשר"), ואת כישלונותיהם למקורות חיצוניים שאינם קשורים בהם ("המשימה הייתה קשה מהרגיל / הייתי חולה"), בעוד בעלי מסוגלות נמוכה נוטים לדפוס הפוך (כישלון - "אני חסר כישרון", הצלחה - "המבחן היה קל הפעם / זה היה רק במקרה..."). בהקשר לכך, בעלי מסוגלות גבוהה נוטים לחוש שליטה גבוהה על חייהם, וכי פעולותיהם שלהם הן אלו שמשפיעות על חייהם. לעומתם, בעלי מסוגלות נמוכה נוטים לחוש פחות שליטה על התנהלות חייהם.
המקורות לתחושת המסוגלות העצמית
תפיסת המסוגלות העצמית מושפעת מארבעה מקורות, שלכל אחד מהם השפעה שונה על המסוגלות העצמית של אדם - על האמונה ביכולתו וכן על נכונותו להתנסות במטלות שונות. המקורות הם:
- התנסות בהשלמת משימות - התוצאות של התנסויות קודמות שביצע האדם משפיעות על תחושת המסוגלות שלו. התנסות בעבר שהסתיימה בהצלחה, מעלה את תחושת המסוגלות העצמית, ואילו כישלון קודם מפחית את תחושת המסוגלות.
- צפייה באחרים (למידה ממודל) - כאשר האדם רואה אחרים מבצעים מטלה דומה בהצלחה, עולה תחושת המסוגלות שלו לבצע מטלה כזו בעצמו. כל זאת בתנאי שהאדם מעריך את יכולותיו של האחר במשימות מסוג זה, כדומות לשלו.
- שכנוע מילולי - כאשר אדם אחר מנסה לשכנע את הפרט ומביע את דעתו כי לפרט יש יכולת גבוהה להצליח, תחושת המסוגלות העצמית של הפרט עולה. השכנוע המילולי יעיל רק כאשר האדם המשכנע הוא קרוב ומשמעותי עבור המשוכנע (למשל הורים), או כשהוא נתפס כבקיא בתחום של המטלה.
- עוררות רגשית - עוררות רגשית גבוהה, כגון תחושת מתח נפשי, גורמת לאדם לשינויים פיזיולוגיים של תחושת אי נוחות, שמורידה את תפיסת המסוגלות העצמית. לעומת זאת, תחושת רוגע תורמת ליצירת תחושת מסוגלות גבוהה.
היבטים של מסוגלות עצמית
מסוגלות לימודית אקדמית
תחושת המסוגלות האקדמית של הורים עבור ילדם קשורה להישגים הלימודיים של ילדיהם.נמצא קשר בין יכולות ושאיפות אקדמיות גבוהות של הורים עבור ילדם, לבין התפיסות של הילד עצמו שיחלוק את אותן אמונות. תפיסות ההורים מקדמות מסוגלות עצמית אקדמית עבור הילד, ומוביל להישגים לימודיים של הילד. כמו כן, זה מוביל להתנהגות פרו-חברתית, ומפחית את הפגיעות לתחושות של חוסר תועלת ודיכאון[5].קיים קשר בין מסוגלות עצמית נמוכה לדיכאון[6]. במחקר, רוב קבוצת התלמידים שנשאלו חשו שיש להם קושי בהקשבה בסיטואציות בכיתה. לאחר מכן, המדריכים עזרו לחזק את כישורי ההקשבה שלהם על ידי כך שהם מודעים לאופן שבו השימוש באסטרטגיות שונות יכול להניב תוצאות טובות יותר. בדרך זו, רמות המסוגלות העצמית שלהם השתפרו ככל שהם המשיכו להבין אילו אסטרטגיות עובדות עבורם[7]
מסוגלות עצמית בלימודי מדעים וטכנולוגיה
מסוגלות עצמית הוכחה שימושית במיוחד לסיוע לסטודנטים לתואר ראשון לקבל תובנות לגבי התפתחות הקריירה שלהם בתחומי המדעים, ההנדסה והטכנולוגיה (STEM) חוקרים דיווחו כי מסוגלות עצמית במתמטיקה מנבאת יותר עניין במתמטיקה, בחירת קורסים הקשורים למתמטיקה ומקצועות מתמטיקה מאשר הישגי עבר במתמטיקה או ציפיות לתוצאות[8] . תיאוריית המסוגלות העצמית יושמה על תחום הקריירה כדי לבחון מדוע נשים נמצאות בתת-ייצוג בתחומי STEM הנשלטים על ידי גברים כגון: מתמטיקה, הנדסה ומדעים. נמצא כי הבדלים מגדריים בציפיות המסוגלות העצמית משפיעים במידה רבה על ההתנהגויות הקשורות לקריירה ועל בחירת הקריירה של נשים צעירות[9]. מסוגלות עצמית בתחום הטכני, נמצאה כגורם מכריע להוראת תכנות מחשבים לתלמידי בית ספר. תלמידים בעלי רמות גבוהות יותר של מסוגלות עצמית טכנולוגית משיגים תוצאות למידה גבוהות יותר. השפעת המסוגלות העצמית הטכנית נמצאה חזקה אף יותר מהשפעת המגדר[10] .
מסוגלות עצמית במידענות
במסגרת פעולתו של המידען פעמים רבות מטרתו היא לחזק את תחושת המסוגלות של הלקוח. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר במידענות רפואית. אדם שיש לו את המידע שהוא זקוק לו, מסוגל לפעול ולקבל החלטות באופן שקול, ובכך להגביר את השליטה של עצמו בתהליכים המתרחשים[11]. תפקידו של המידען אינו רק לספק מידע אלא גם לספק ידע שיסייע למטופל, ולהימנע מידע שיערער את התחושה הזאת[12].
ראו גם
לקריאה נוספת
- Bandura, A. (1982). Self efficacy mechanism in human agency. American psychologist, 37 (2), pp. 122–147.
- Bandura A. (1997). Self efficacy: the exercise of control. New york: W. H. Freeman and Co. publishing.
קישורים חיצוניים
- האתר של אלברט בנדורה על מסוגלות עצמית (באנגלית)
- אורית כהן ודנה פרידמן, בנדורה - גישת הלמידה החברתית: ויסות עצמי ומסוגלות עצמית, באתר מט"ח
- The Trouble With Bright Girls - אצל הנשים היכולת לא תמיד מובילה להערכה עצמית.
הערות שוליים
- ^ Luszczynska, A. & Schwarzer, R., M. Conner & P. Norman . (ע), Social cognitive theory, Predicting health behaviour, 2nd ed. rev. ed., Buckingham, England:: Open University Press, 2005, עמ' 127–169
- ^ Krishnan, Pramila; Krutikova, Sofya ., Non-cognitive skill formation in poor neighbourhoods .of urban India, Labour Economics 24, 2013, עמ' 68–85
- ^ Wuepper, David; Lybbert, Travis J., Perceived Self-Efficacy, Poverty, and Economic Development, Annual Review of Resource Economics, 1 9, 2017, עמ' 383–404 doi: 10.1146/annurev-resource-100516-053709
- ^ Bandura, A., Self-Efficacy, The Corsini Encyclopedia of Psychology, American Cancer Society, 2010, עמ' 1-3 doi: 10.1002/9780470479216.corpsy0836
- ^ Bandura, A.; Barbaranelli, C.; Caprara, G. V.; Pastorelli, C., Multifaceted Impact of Self-Efficacy Beliefs on Academic Functioning, Child Development, 3 67, 1996, עמ' 1206–1222
- ^ Maddux, James E.; Meier, Lisa J., Maddux, James E. (ed.). (ע), Self-Efficacy and Depression, Self-Efficacy, Adaptation, and Adjustment. The Plenum Series in Social/Clinical Psychology., Plenum Press., 1995, עמ' 143–169, ISBN 978-1-4757-6498-7.
- ^ Graham, S., Self-efficacy and academic listening, Journal of English for Academic Purposes., 2 10, 2011, עמ' 113–117 doi: 10.1016/j.jeap.2011.04.001
- ^ Pajares, F., Self-Efficacy Beliefs in Academic Settings, Review of Educational Research., 4 66, 1996, עמ' 543–578 doi: 10.3102/00346543066004543
- ^ Betz, Nancy E.; Hackett, G. ., Applications of Self-Efficacy Theory to Understanding Career Choice Behavior, Journal of Social and Clinical Psychology., 3 4, 1986, עמ' 279–289
- ^ Brauner, P.; Leonhardt, T.; Ziefle, M.; Schroeder, U., The Effect of Tangible Artifacts, Gender and Subjective Technical Competence on Teaching Programming to Seventh Graders, Teaching Fundamentals Concepts of Informatics. Lecture Notes in Computer Science., 2010, עמ' 61-71
- ^ The role of the information specialist in the systematic review process: a health information case study
- ^ Shalom, N. (Unprinted). The Health Information Specialist: A New Role for Channeling Web Information to Promote Patient Empowerment
| התייחסות האדם אל עצמו |
|---|