לדלג לתוכן

אריכות חיים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 9: שורה 9:
[[קובץ:Life_Expectancy_in_OECD.svg|ממוזער| תוחלת החיים במדינות ה-OECD בין השנים 2000 עד 2020]]
[[קובץ:Life_Expectancy_in_OECD.svg|ממוזער| תוחלת החיים במדינות ה-OECD בין השנים 2000 עד 2020]]
גורמים שונים תורמים לאריכות החיים של אנשים אינדיבידואלים. הגורמים המשמעותיים שמשפיעים על תוחלת החיים הם [[מגדר]], [[גנטיקה]], גישה לשירותי בריאות, [[היגיינה]], [[דיאטה|משטר/דפוסי התזונה של האדם]], [[תזונה|אספקת כל חומרי המזון הנחוצים]], [[פעילות גופנית]], [[לייף סטייל|אורח החיים של האדם]], ושיעורי הפשיעה במיקום בו האדם גר.
גורמים שונים תורמים לאריכות החיים של אנשים אינדיבידואלים. הגורמים המשמעותיים שמשפיעים על תוחלת החיים הם [[מגדר]], [[גנטיקה]], גישה לשירותי בריאות, [[היגיינה]], [[דיאטה|משטר/דפוסי התזונה של האדם]], [[תזונה|אספקת כל חומרי המזון הנחוצים]], [[פעילות גופנית]], [[לייף סטייל|אורח החיים של האדם]], ושיעורי הפשיעה במיקום בו האדם גר.
* לפי הערכה משנת 2010 תוחלת החיים ב[[מדינה מפותחת|מדינות המפותחות]] הייתה בין 77 ל-90 שנים (למשל תוחלת החיים ב[[קנדה]] הייתה 81.29 שנים)
* לפי הערכה משנת 2010 תוחלת החיים ב[[מדינה מפותחת|מדינות המפותחות]] הייתה בין 77 ל-90 שנים (למשל תוחלת החיים ב[[קנדה]] הייתה 81.29 שנים).{{הערה|שם=ciawfb2010|[https://www.cia.gov/the-world-factbook/field/life-expectancy-at-birth/country-comparison]}}
* לפי הערכה משנת 2010 תוחלת החיים ב[[מדינה מתפתחת|מדינות המתפתחות]] הייתה בין 32 ל-80 שנים (למשל תוחלת החיים ב[[מוזמביק]] הייתה 41.37 שנים)
* לפי הערכה משנת 2010 תוחלת החיים ב[[מדינה מתפתחת|מדינות המתפתחות]] הייתה בין 32 ל-80 שנים (למשל תוחלת החיים ב[[מוזמביק]] הייתה 41.37 שנים).{{הערה|שם=ciawfb2010}}


באופן כללי [[לוח תמותה|אריכות החיים של האוכלוסייה]] גדלה ככל שתוחלת החיים ברחבי העולם גדלה:<ref name=CIA>{{cite web|url=https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/fields/2102.html|title=Life expectancy at birth, Country Comparison to the World|publisher=US Central Intelligence Agency|date=n.d.|work=CIA World Factbook|access-date=12 Jan 2011 |archive-url=https://web.archive.org/web/20070613003434/https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/fields/2102.html |archive-date=2007-06-13}}</ref><ref name="ciawfb2002">The US Central Intelligence Agency, 2002, CIA World Factbook, retrieved 12 January 2011, [http://www.theodora.com/wfb/2002/index.html theodora.com] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20210210121008/https://www.theodora.com/wfb/2002/index.html |date=2021-02-10 }}</ref>
באופן כללי [[לוח תמותה|אריכות החיים של האוכלוסייה]] גדלה ככל שתוחלת החיים ברחבי העולם גדלה:
* לפי הערכה משנת 2010 תוחלת החיים ב[[אוסטרליה]] הייתה 80 שנים ב-2002, בעוד שהיא הייתה 81.72 שנים ב-2010.
* לפי הערכה משנת 2010 תוחלת החיים ב[[אוסטרליה]] הייתה 80 שנים ב-2002, בעוד שהיא הייתה 81.72 שנים ב-2010.
* לפי הערכה משנת 2010 תוחלת החיים ב[[צרפת]] הייתה 79.05 שנים ב-2002, בעוד שהיא הייתה 81.09 שנים ב-2010.
* לפי הערכה משנת 2010 תוחלת החיים ב[[צרפת]] הייתה 79.05 שנים ב-2002, בעוד שהיא הייתה 81.09 שנים ב-2010.
שורה 37: שורה 37:


=== גנטיקה ===
=== גנטיקה ===
[[מחקרי תאומים]] העריכו כי בסביבות 20 עד 30 אחוזים מהשונות בתוחלת החיים של האדם יכולה להיות קשורה ל[[גנטיקה]] של האדם, בעוד שהגורמים האחרים שמשפיעים במיוחד על תוחלת החיים של האדם קשורים לדפוסי ההתנהגות של אינדיבידואלים וגורמים [[גורם סביבתי|סביבתיים]] שונים אשר ניתנים לשינוי. למרות שמעל ל-200 וריאנטים שונים של גנים קשורים לאריכות החיים על פי הנתונים של מחקר אמריקאי-בלגי-בריטי הממוקד בוריאנטים הגנטיים של בני האדם, מידע זה מספק הסבר רק לחלק קטן מהגורמים שעוברים בתורשה.
[[מחקרי תאומים]] העריכו כי בסביבות 20 עד 30 אחוזים מהשונות בתוחלת החיים של האדם יכולה להיות קשורה ל[[גנטיקה]] של האדם, בעוד שהגורמים האחרים שמשפיעים במיוחד על תוחלת החיים של האדם קשורים לדפוסי ההתנהגות של אינדיבידואלים וגורמים [[גורם סביבתי|סביבתיים]] שונים אשר ניתנים לשינוי.<ref>{{cite journal | vauthors = vB Hjelmborg J, Iachine I, Skytthe A, Vaupel JW, McGue M, Koskenvuo M, Kaprio J, Pedersen NL, Christensen K | display-authors = 6 | title = Genetic influence on human lifespan and longevity | journal = Human Genetics | volume = 119 | issue = 3 | pages = 312–321 | date = April 2006 | pmid = 16463022 | doi = 10.1007/s00439-006-0144-y }}</ref> למרות שמעל ל-200 וריאנטים שונים של גנים קשורים לאריכות החיים על פי הנתונים של מחקר אמריקאי-בלגי-בריטי הממוקד בוריאנטים הגנטיים של בני האדם<ref>{{Cite web|title=LongevityMap|url=http://genomics.senescence.info/longevity/|access-date=2013-09-23|work=Human Ageing Genomic Resources|publisher=senescence.info by João Pedro de Magalhães|date=n.d.|archive-date=2013-09-21|archive-url=https://web.archive.org/web/20130921223946/http://genomics.senescence.info/longevity/|url-status=live}}</ref>, מידע זה מספק הסבר רק לחלק קטן מהגורמים שעוברים בתורשה.<ref>{{cite journal | vauthors = Budovsky A, Craig T, Wang J, Tacutu R, Csordas A, Lourenço J, Fraifeld VE, de Magalhães JP | display-authors = 6 | title = LongevityMap: a database of human genetic variants associated with longevity | journal = Trends in Genetics | volume = 29 | issue = 10 | pages = 559–560 | date = October 2013 | pmid = 23998809 | doi = 10.1016/j.tig.2013.08.003 }}</ref>


בתאים הלימפובלסטאידיים שנבדקו בדגימות דם אנשים [[גיל מאה|בני מאה]] יש פעילות גבוהה באופן משמעותי של החלבון PARP אשר אחראי לתיקון ה-DNA בהשוואה לתאים הלימפובלסטאידיים של אנשים צעירים יותר (בני 20 עד 70). לתאים הלימפוציטים של בני מאה יש מאפיינים אופייניים לתאים הלימפוציטים של אנשים צעירים, הן ביכולתם לקדם את מנגנון התיקון לאחר שנגרם נזק ל-DNA על ידי [[מימן על-חמצני]] והן בביטוי הגנים שלהם לחלבון PARP. הממצאים הללו מצביעים על כך שהימצאות גבוהה יותר של הגן PARP תורם לאריכות החיים בקרב אנשים מעל לגיל מאה, בהתאם לתאוריית נזקי ה-DNA בתהליך ההזדקנות.
בתאים הלימפובלסטאידיים שנבדקו בדגימות דם אנשים [[גיל מאה|בני מאה]] יש פעילות גבוהה באופן משמעותי של החלבון PARP אשר אחראי לתיקון ה-DNA בהשוואה לתאים הלימפובלסטאידיים של אנשים צעירים יותר (בני 20 עד 70).<ref name="pmid9587069">{{cite journal | vauthors = Muiras ML, Müller M, Schächter F, Bürkle A | title = Increased poly(ADP-ribose) polymerase activity in lymphoblastoid cell lines from centenarians | journal = Journal of Molecular Medicine | volume = 76 | issue = 5 | pages = 346–354 | date = April 1998 | pmid = 9587069 | doi = 10.1007/s001090050226 }}</ref> לתאים הלימפוציטים של בני מאה יש מאפיינים אופייניים לתאים הלימפוציטים של אנשים צעירים, הן ביכולתם לקדם את מנגנון התיקון לאחר שנגרם נזק ל-DNA על ידי [[מימן על-חמצני]] והן בביטוי הגנים שלהם לחלבון PARP.<ref name="pmid17518695">{{cite journal | vauthors = Chevanne M, Calia C, Zampieri M, Cecchinelli B, Caldini R, Monti D, Bucci L, Franceschi C, Caiafa P | display-authors = 6 | title = Oxidative DNA damage repair and parp 1 and parp 2 expression in Epstein-Barr virus-immortalized B lymphocyte cells from young subjects, old subjects, and centenarians | journal = Rejuvenation Research | volume = 10 | issue = 2 | pages = 191–204 | date = June 2007 | pmid = 17518695 | doi = 10.1089/rej.2006.0514 }}</ref> הממצאים הללו מצביעים על כך שהימצאות גבוהה יותר של הגן PARP תורם לאריכות החיים בקרב אנשים מעל לגיל מאה, בהתאם ל[[תאוריית נזקי ה-DNA בתהליך ההזדקנות]]{{אנ|DNA damage theory of aging}}.<ref>[https://www.novapublishers.com/catalog/product_info.php?products_id=43247 Bernstein H, Payne CM, Bernstein C, Garewal H, Dvorak K (2008). Cancer and aging as consequences of un-repaired DNA damage. In: New Research on DNA Damages (Editors: Honoka Kimura and Aoi Suzuki)] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20141025091740/https://www.novapublishers.com/catalog/product_info.php?products_id=43247 |date=2014-10-25 }} Nova Science Publishers, Inc., New York, Chapter 1, pp. 1-47. open access, but read only {{ISBN|1604565810}} {{ISBN|978-1604565812}}</ref>


ביולי [[2020 במדע|2020]] מדענים שהסתמכו על נתונים ביולוגיים ציבוריים של קרוב ל-1.75 מיליון אנשים הצליחו לזהות 10 [[לוקוס (גנטיקה)|לוקוסים גנומיים]] אשר לפי ההערכות משפיעים באופן מהותי על אריכות החיים של בני האדם. המחקר הצביע על כך שכנראה רמות גבוהות של ברזל בדם, והגנים המעורבים בחילוף החומרים של הברזל, עשויים להגדיל את כמות השנים הבריאות של בני אדם.
ביולי [[2020 במדע|2020]] מדענים שהסתמכו על נתונים ביולוגיים ציבוריים של קרוב ל-1.75 מיליון אנשים הצליחו לזהות 10 [[לוקוס (גנטיקה)|לוקוסים גנומיים]] אשר לפי ההערכות משפיעים באופן מהותי על אריכות החיים של בני האדם. המחקר הצביע על כך שכנראה רמות גבוהות של ברזל בדם, והגנים המעורבים בחילוף החומרים של הברזל, עשויים להגדיל את כמות השנים הבריאות של בני אדם.<ref name="ironmeta">{{cite news |title=Blood iron levels could be key to slowing ageing, gene study shows |url=https://phys.org/news/2020-07-blood-iron-key-ageing-gene.html |access-date=18 August 2020 |work=phys.org |language=en |archive-date=16 March 2022 |archive-url=https://web.archive.org/web/20220316201154/https://phys.org/news/2020-07-blood-iron-key-ageing-gene.html |url-status=live }}</ref><ref name="Multivariate">{{cite journal | vauthors = Timmers PR, Wilson JF, Joshi PK, Deelen J | title = Multivariate genomic scan implicates novel loci and haem metabolism in human ageing | journal = Nature Communications | volume = 11 | issue = 1 | pages = 3570 | date = July 2020 | pmid = 32678081 | pmc = 7366647 | doi = 10.1038/s41467-020-17312-3 | bibcode = 2020NatCo..11.3570T | doi-access = free }} [[File:CC-BY icon.svg|50px]] Text and images are available under a [https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/ Creative Commons Attribution 4.0 International License] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20171016050101/https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/ |date=2017-10-16 }}.</ref>


=== סגנון חיים ===
=== סגנון חיים ===
שורה 47: שורה 47:


==== משטר התזונה ====
==== משטר התזונה ====
נכון לשנת 2021, אין [[רפואה מבוססת ראיות|ראיות קליניות]] לכך שמשטר התזונה מסוימים תורמים לאריכות החיים של בני אדם.
נכון לשנת 2021, אין [[רפואה מבוססת ראיות|ראיות קליניות]] לכך שמשטר התזונה מסוימים תורמים לאריכות החיים של בני אדם.<ref name="lee">{{cite journal |vauthors=Lee MB, Hill CM, Bitto A, Kaeberlein M |date=November 2021 |title=Antiaging diets: Separating fact from fiction |journal=Science |volume=374 |issue=6570 |pages=eabe7365 |doi=10.1126/science.abe7365 |pmc=8841109 |pmid=34793210}}</ref>


=== מסלולים ביולוגיים ===
=== מסלולים ביולוגיים ===
שורה 53: שורה 53:


=== אוטופגיה ===
=== אוטופגיה ===
מנגנון ה[[אוטופגיה]], אשר גורם להרס ופירוק של מרכיבים תאיים, ממלא גם תפקיד מרכזי בתוחלת החיים של בני אדם ותורם לאריכות החיים של אנשים.
מנגנון ה[[אוטופגיה]], אשר גורם להרס ופירוק של מרכיבים תאיים, ממלא גם תפקיד מרכזי בתוחלת החיים של בני אדם ותורם לאריכות החיים של אנשים.<ref name=":0">{{cite journal | vauthors = Bareja A, Lee DE, White JP | title = Maximizing Longevity and Healthspan: Multiple Approaches All Converging on Autophagy | language = English | journal = Frontiers in Cell and Developmental Biology | volume = 7 | pages = 183 | date = 2019 | pmid = 31555646 | pmc = 6742954 | doi = 10.3389/fcell.2019.00183 | doi-access = free }}</ref><ref>{{cite journal | vauthors = Madeo F, Tavernarakis N, Kroemer G | title = Can autophagy promote longevity? | journal = Nature Cell Biology | volume = 12 | issue = 9 | pages = 842–846 | date = September 2010 | pmid = 20811357 | doi = 10.1038/ncb0910-842 }}</ref>


== ראו גם ==
== ראו גם ==

גרסה מ־03:11, 7 בנובמבר 2023

השוואה בין תוחלת החיים של האוכלוסייה הכללית (גברים ונשים) במדינות שונות ברחבי העולם בשנת 2019, על סמך נתוני ארגון הבריאות העולמי. ניתן לפתוח את קובץ ה-svg המקורי ולשים את הסמן מעל לנקודות השונות על מנת לראות איפה נמצאת כל מדינה בדיאגרמה.

המונח אריכות חיים מתייחס לאנשים מסוימים שחיו חיים ארוכים במיוחד, בעוד שהמונח "תוחלת החיים" מתייחס למספר השנים הממוצע מבחינה סטטיסטית שנותרו לאדם לחיות בגיל נתון. לדוגמה, תוחלת החיים של כל האוכלוסייה שנולדה בשנה מסוימת תהיה זהה לגיל הממוצע שאותן השנתון אמור למות מבחינה סטטיסטית.

מחקרים העוסקים באריכות חיים עשויים לכלול שיטות שונות אשר לפי ההשערות בהווה עשויות לסייע בהארכת החיים. אריכות חיים הוא נושא שמעסיק לא רק את הקהילה המדעית אלא גם סופרים שכתבו לאורך השנים ספרי מסעות, מדע בדיוני ורומנים אוטופיים. ההיסטוריון היווני הרודוטוס, בן המאה החמישית לפנה"ס, היה זה שכתב במקור על מעיין הנעורים ביצירותיו.

ישנם קשיים באימות תוחלת החיים הארוכה ביותר של בני אנוש, בשל מקרים רבים מדיי של מידע סטטיסטי לא מדויק אודות תאריכי הלידה של אנשים בעבר. כמו כן, בעבר במקרים רבים בסיפורת, באגדות ובפולקלור היה נהוג לציין שאנשים רבים היו מסוגלים לחיות כמות גדולה במיוחד של שנים בהשוואה לכמות השנים שאנשים רבים חיו בפועל (כפי שידוע כיום כל סמך בדיקות שאומתו בעת המודרנית).

תוחלת החיים בעולם נכון ל-2010

תוחלת החיים במדינות ה-OECD בין השנים 2000 עד 2020

גורמים שונים תורמים לאריכות החיים של אנשים אינדיבידואלים. הגורמים המשמעותיים שמשפיעים על תוחלת החיים הם מגדר, גנטיקה, גישה לשירותי בריאות, היגיינה, משטר/דפוסי התזונה של האדם, אספקת כל חומרי המזון הנחוצים, פעילות גופנית, אורח החיים של האדם, ושיעורי הפשיעה במיקום בו האדם גר.

באופן כללי אריכות החיים של האוכלוסייה גדלה ככל שתוחלת החיים ברחבי העולם גדלה:[2][3]

  • לפי הערכה משנת 2010 תוחלת החיים באוסטרליה הייתה 80 שנים ב-2002, בעוד שהיא הייתה 81.72 שנים ב-2010.
  • לפי הערכה משנת 2010 תוחלת החיים בצרפת הייתה 79.05 שנים ב-2002, בעוד שהיא הייתה 81.09 שנים ב-2010.
  • לפי הערכה משנת 2010 תוחלת החיים בגרמניה הייתה 77.78 שנים ב-2002, בעוד שהיא הייתה 79.41 שנים ב-2010.
  • לפי הערכה משנת 2010 תוחלת החיים באיטליה הייתה 79.25 שנים ב-2002, בעוד שהיא הייתה 80.33 שנים ב-2010.
  • לפי הערכה משנת 2010 תוחלת החיים ביפן הייתה 81.56 שנים ב-2002, בעוד שהיא הייתה 82.84 שנים ב-2010.
  • לפי הערכה משנת 2010 תוחלת החיים במונקו הייתה 79.12 שנים ב-2002, בעוד שהיא הייתה 79.73 שנים ב-2011.
  • לפי הערכה משנת 2010 תוחלת החיים בספרד הייתה 79.06 שנים ב-2002, בעוד שהיא הייתה 81.07 שנים ב-2010.
  • לפי הערכה משנת 2010 תוחלת החיים בבריטניה הייתה 80 שנים ב-2002, בעוד שהיא הייתה 81.73 שנים ב-2010.
  • לפי הערכה משנת 2010 תוחלת החיים בארצות הברית הייתה 77.4 שנים ב-2002, בעוד שהיא הייתה 78.24 שנים ב-2010.

אינדיבידואלים להם הייתה אריכות חיים גדולה במיוחד

זוג קשישים בפורטוגל
  • הגבר הנורווגי איילף פיליפסן (1682–1785, חי במשך 102 שנים ו-333 ימים) - האדם הראשון שהגיע לגיל 100 (ב-21 ביולי 1782) וגילו ידוע בוודאות.
  • הגבר ההולנדי חירט אדריאנס בומחארט (1788–1899, חי במשך 110 שנים ו-135 ימים) - האדם הראשון שהגיע לגיל 110 (ב-21 בספטמבר 1898) וגילו ידוע בוודאות.
  • האישה הבריטית מרגרט אן נב (18 במאי 1792 – 4 באפריל 1903, חיה במשך 110 שנים ו-346 ימים) - האדם הראשון שהגיע לגיל 110 (ב-18 במאי 1902) וגילו ידוע בוודאות.
  • האישה הצרפתייה ז'אן לואיז קלמן (1875–1997, חיה במשך 122 שנים ו-164 ימים) - קלמן היא היא האדם המבוגר ביותר שחי מאז ומעולם, וגילו ידוע בוודאות.
  • האישה האמריקנית שרה קנהאוס (1880–1999, חיה במשך 119 שנים ו-97 ימים) - האדם השלישי בזקנותה לאחר ז'אן לואיז קלמן וקנה טנקה בעת החדשה והיא האדם האמריקאי המבוגר ביותר שחי מאז ומעולם שגילו ידוע בוודאות.
  • הגבר היפני ג'ירואמון קימורה (1897–2013, חי במשך 116 שנים ו-54 ימים) - היה הגבר המבוגר ביותר מאז ומעולם שגילו ידוע בוודאות.
  • האישה היפנית קנה טנאקה (1903–2022, חיה במשך 119 שנים ו-107 ימים) - הייתה האדם השני במיקומו ברשימת האנשים המבוגרים ביותר שתועדו אי פעם, שגילם ידוע בוודאות והאדם היפני המבוגר ביותר שחי מאז ומעולם שגילו ידוע בוודאות.

גורמים מרכזיים

מחקרים המתבססים על עדויות מצביעים על כך שאורך החיים מבוסס על שני גורמים עיקריים: גנטיקה ואורח חיים.

גנטיקה

מחקרי תאומים העריכו כי בסביבות 20 עד 30 אחוזים מהשונות בתוחלת החיים של האדם יכולה להיות קשורה לגנטיקה של האדם, בעוד שהגורמים האחרים שמשפיעים במיוחד על תוחלת החיים של האדם קשורים לדפוסי ההתנהגות של אינדיבידואלים וגורמים סביבתיים שונים אשר ניתנים לשינוי.[4] למרות שמעל ל-200 וריאנטים שונים של גנים קשורים לאריכות החיים על פי הנתונים של מחקר אמריקאי-בלגי-בריטי הממוקד בוריאנטים הגנטיים של בני האדם[5], מידע זה מספק הסבר רק לחלק קטן מהגורמים שעוברים בתורשה.[6]

בתאים הלימפובלסטאידיים שנבדקו בדגימות דם אנשים בני מאה יש פעילות גבוהה באופן משמעותי של החלבון PARP אשר אחראי לתיקון ה-DNA בהשוואה לתאים הלימפובלסטאידיים של אנשים צעירים יותר (בני 20 עד 70).[7] לתאים הלימפוציטים של בני מאה יש מאפיינים אופייניים לתאים הלימפוציטים של אנשים צעירים, הן ביכולתם לקדם את מנגנון התיקון לאחר שנגרם נזק ל-DNA על ידי מימן על-חמצני והן בביטוי הגנים שלהם לחלבון PARP.[8] הממצאים הללו מצביעים על כך שהימצאות גבוהה יותר של הגן PARP תורם לאריכות החיים בקרב אנשים מעל לגיל מאה, בהתאם לתאוריית נזקי ה-DNA בתהליך ההזדקנות(אנ').[9]

ביולי 2020 מדענים שהסתמכו על נתונים ביולוגיים ציבוריים של קרוב ל-1.75 מיליון אנשים הצליחו לזהות 10 לוקוסים גנומיים אשר לפי ההערכות משפיעים באופן מהותי על אריכות החיים של בני האדם. המחקר הצביע על כך שכנראה רמות גבוהות של ברזל בדם, והגנים המעורבים בחילוף החומרים של הברזל, עשויים להגדיל את כמות השנים הבריאות של בני אדם.[10][11]

סגנון חיים

אריכות החיים קשורה גם לסגנון החיים של האדם, ובפרט ההתמדה או אי ההתמדה של האינדיבידואל בעיסוק בפעילות גופנית, השמירה או אי השמירה של האינדיבידואל על הרגלי תזונה בריאים, תנאי המחיה של האינדיבידואל, וכמו גם השימוש או השימוש בתרופות, ותוספי מזון. מחקר משנת 2012 מצא שאפילו כאשר אדם בוחר לשלב בחייו כמות קטנה יחסית של פעילות גופנית בשעות הפנאי, יכולה להיות לכך השפעה רבה ותוחלת החיים של האדם יכולה כתוצאה מכך לגדול ב-4.5 שנים.

משטר התזונה

נכון לשנת 2021, אין ראיות קליניות לכך שמשטר התזונה מסוימים תורמים לאריכות החיים של בני אדם.[12]

מסלולים ביולוגיים


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

אוטופגיה

מנגנון האוטופגיה, אשר גורם להרס ופירוק של מרכיבים תאיים, ממלא גם תפקיד מרכזי בתוחלת החיים של בני אדם ותורם לאריכות החיים של אנשים.[13][14]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אריכות חיים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 [1]
  2. ^ "Life expectancy at birth, Country Comparison to the World". CIA World Factbook. US Central Intelligence Agency. n.d. אורכב מ-המקור ב-2007-06-13. נבדק ב-12 ינו' 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ The US Central Intelligence Agency, 2002, CIA World Factbook, retrieved 12 January 2011, theodora.com (אורכב 10.02.2021 בארכיון Wayback Machine)
  4. ^ vB Hjelmborg J, Iachine I, Skytthe A, Vaupel JW, McGue M, Koskenvuo M, et al. (באפריל 2006). "Genetic influence on human lifespan and longevity". Human Genetics. 119 (3): 312–321. doi:10.1007/s00439-006-0144-y. PMID 16463022. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ^ "LongevityMap". Human Ageing Genomic Resources. senescence.info by João Pedro de Magalhães. n.d. ארכיון מ-2013-09-21. נבדק ב-2013-09-23.
  6. ^ Budovsky A, Craig T, Wang J, Tacutu R, Csordas A, Lourenço J, et al. (באוקטובר 2013). "LongevityMap: a database of human genetic variants associated with longevity". Trends in Genetics. 29 (10): 559–560. doi:10.1016/j.tig.2013.08.003. PMID 23998809. {{cite journal}}: (עזרה)
  7. ^ Muiras ML, Müller M, Schächter F, Bürkle A (באפריל 1998). "Increased poly(ADP-ribose) polymerase activity in lymphoblastoid cell lines from centenarians". Journal of Molecular Medicine. 76 (5): 346–354. doi:10.1007/s001090050226. PMID 9587069. {{cite journal}}: (עזרה)
  8. ^ Chevanne M, Calia C, Zampieri M, Cecchinelli B, Caldini R, Monti D, et al. (ביוני 2007). "Oxidative DNA damage repair and parp 1 and parp 2 expression in Epstein-Barr virus-immortalized B lymphocyte cells from young subjects, old subjects, and centenarians". Rejuvenation Research. 10 (2): 191–204. doi:10.1089/rej.2006.0514. PMID 17518695. {{cite journal}}: (עזרה)
  9. ^ Bernstein H, Payne CM, Bernstein C, Garewal H, Dvorak K (2008). Cancer and aging as consequences of un-repaired DNA damage. In: New Research on DNA Damages (Editors: Honoka Kimura and Aoi Suzuki) (אורכב 25.10.2014 בארכיון Wayback Machine) Nova Science Publishers, Inc., New York, Chapter 1, pp. 1-47. open access, but read only ISBN 1604565810 ISBN 978-1604565812
  10. ^ "Blood iron levels could be key to slowing ageing, gene study shows". phys.org (באנגלית). ארכיון מ-16 במרץ 2022. נבדק ב-18 באוגוסט 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ Timmers PR, Wilson JF, Joshi PK, Deelen J (ביולי 2020). "Multivariate genomic scan implicates novel loci and haem metabolism in human ageing". Nature Communications. 11 (1): 3570. Bibcode:2020NatCo..11.3570T. doi:10.1038/s41467-020-17312-3. PMC 7366647. PMID 32678081. {{cite journal}}: (עזרה) Text and images are available under a Creative Commons Attribution 4.0 International License (אורכב 16.10.2017 בארכיון Wayback Machine).
  12. ^ Lee MB, Hill CM, Bitto A, Kaeberlein M (בנובמבר 2021). "Antiaging diets: Separating fact from fiction". Science. 374 (6570): eabe7365. doi:10.1126/science.abe7365. PMC 8841109. PMID 34793210. {{cite journal}}: (עזרה)
  13. ^ Bareja A, Lee DE, White JP (2019). "Maximizing Longevity and Healthspan: Multiple Approaches All Converging on Autophagy". Frontiers in Cell and Developmental Biology (באנגלית). 7: 183. doi:10.3389/fcell.2019.00183. PMC 6742954. PMID 31555646.
  14. ^ Madeo F, Tavernarakis N, Kroemer G (בספטמבר 2010). "Can autophagy promote longevity?". Nature Cell Biology. 12 (9): 842–846. doi:10.1038/ncb0910-842. PMID 20811357. {{cite journal}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אריכות_חיים&oldid=37431913"