אברהם שדמי
 | |
| לידה |
25 בדצמבר 1910 ה'תר"ע מינסק   בלארוס |
|---|---|
| פטירה |
6 ביולי 1971 (בגיל 60) י"ג בתמוז ה'תשל"א ירושלים  ישראל |
| מקום פעילות |
ירושלים, ישראל |
| השתייכות | ציונות דתית - חרדית |
| תחומי עיסוק | ראש ישיבת בית זבול |
| תפקידים נוספים |
ראש ישיבה  |
| רבותיו | הרב יעקב משה חרל"פ |
| חיבוריו | דברי אברהם |
| בת זוג | מרים דבורה שדמי-חרל"פ |
| צאצאים | הרב זבולון שדמי, הרב אהרן שדמי, ועוד |
  | |
הרב אברהם שדמי-פשדמייסקי (כ"ד בכסלו ה'תרע"א, 25 בדצמבר 1910 - י"ג בתמוז ה'תשל"א, 6 ביולי 1971) היה ראש ישיבת בית זבול בירושלים, מחבר ספרים, מזכה הרבים, ותלמידו וחתנו של הרב יעקב משה חרל"פ.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד במינסק לרב אריה לייב שדמי[1] ולבתיה לאה. למד בישיבת "שואבי המים" במינסק אצל ר' יהושע הורדנר (צימבליסט) מתוך מסירות נפש מפני רדיפת המשטר הסובייטי. בתקופה זו למד בחברותא עם הרב דוד סלומון, לימים רב שכונת כפר אברהם שבפתח תקווה ועם הרב שאול ישראלי, לימים ראש ישיבת "מרכז הרב" בירושלים.
ברצותם לעלות לארץ ישראל ובשל הסיכון הרב הכרוך בבריחה מהמדינה, פנו שלושת הבחורים לרב יעקב קלמס ממוסקבה (לימים חבר מועצת הרבנות הראשית) על מנת שיכריע בעניין. הרב קלמס התחבט בשאלה והחליט לערוך עבורם "גורל הגר"א". הגורל נפל על הפסוק "פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדל נהר פרת" (ספר דברים, פרק א', פסוק ו'), ובכך הותר הספק והשלושה החליטו לחצות את הגבול.
בכ"ג בשבט ה'תרצ"ג (1933) יצאו באישון ליל כשהם מכוסים בסדינים לבנים וחצו את נהר פרוט הקפוא הגובל עם פולין. הם נתפסו על ידי משמר הגבול הפולני והובאו למעצר. בתחילה רצו הפולנים למסור אותם לידי הרוסים, אולם לאחר מכן הסכימו לבקשת העצורים לסרטיפיקטים – אישורי כניסה לארץ. הם פנו במכתב לרב אברהם יצחק הכהן קוק רב יפו והמושבות וראש ישיבת מרכז הרב, שינסה להשיג להם את האישורים הנצרכים. הרב קוק נענה לפנייתם וביקש מהנציב הבריטי העליון את האישורים. לאחר קבלת הסרטיפיקטים לארץ ישראל הם שוחררו.
עם עלייתו לארץ החל ללמוד בישיבת מרכז הרב[2] ונעשה תלמידו של הרב יעקב משה חרל"פ, עמו למד רבות בחברותא. כמו כן סייע לרבו בסידור כתביו ומאמריו.
נישא לבתו של הרב חרל"פ, מרים דבורה, ולזוג נולדו חמישה ילדים. אחד מהם הוא הרב אהרון שדמי שהמשיך את מפעל חייו בראשות הישיבה בית זבול בירושלים. בן נוסף, הרב זבולון שדמי, היה חבר הרבנות בתל אביב וראש מחלקת כשרות אולמות בעיר.
בשנים 1964 ו-1971 הוענק לו פרס הרב קוק לספרות תורנית מקורית על ספרו "דברי אברהם"[3][4]
הרב שדמי הוציא לאור כמה ספרים, ולאחר פטירתו הקים בנו רבי אהרון שדמי מכון בשם 'יד אברהם' להוצאת ספרי אביו וכתבי ידו שלו והן תשובותיו בהלכה וכן חידושים שנשא ונתן עם חמיו הרב חרל"פ.
בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל היה הרב אברהם שדמי חבר בצוות שגיבש הרב הראשי יצחק הרצוג ליצירת חוקה לישראל על פי התורה[5][6].
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דברי אברהם - ארבעה כרכים, חידושים על התלמוד בהלכה ואגדה.
- שיחות על פרשיות השבוע : שנאמרו בסעודה שלישית בשעת רעוא דרעוין / מאת מרן יעקב משה חרל"פ - ירושלים תשכ"ט, מוסד הרב קוק.
- אברהם במחזה (תשל"ח) - חידושים מהתכתבויות של הרב שדמי עם תלמידי חכמים מגדולי דורו.