אבשלום שמואלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אבשלום שמואלי
אבשלום שמואלי, 1967
לידה 1925
ראשון לציון, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1981 (בגיל 56 בערך)
תל אביב, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי גאוגרפיה ישובית
עיסוק קמ"ן בצה"ל, מרצה באקדמיה
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים
מוסדות אוניברסיטת תל אביב
תרומות עיקריות
חקר החברה הבדואית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אבשלום שמואלי (1925–1981) היה גאוגרף ומזרחן, קצין מודיעין בשירותו הצבאי וחבר סגל החוג לגאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבשלום שמואלי נולד בראשון לציון. היה חניך תנועת הנוער העובד וחבר הכשרה בקיבוץ אשדות יעקב שבמסגרתה יצא ב-1944 לעבודה במפעל המלח בסדום. היה בין ראשוני קיבוץ קדמה שעלה על הקרקע ב-1946 בהקמת י"א הנקודות בנגב. התגייס לצה"ל ומילא שורת תפקידים מגוונים, בעיקר בתחומי המודיעין. נפצע במהלך פעילות צבאית ומשהחלים יצא ללימודים באוניברסיטה העברית בירושלים בחוג להיסטוריה של ארצות האסלאם ובחוג לגאוגרפיה. בסיום לימודיו חזר לשירות הצבאי ומילא תפקיד קמ"ן פיקוד הדרום. אחרי פרישתו המשיך את לימודיו בארצות הברית. ב-1973 השלים את כתיבת מחקרו בנושא "התנחלות הנוודים במרחב ירושלים במאה העשרים" והוענק לו תואר דוקטור מטעם האוניברסיטה העברית. שמואלי הצטרף לסגל החוג לגאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב (לימים החוג לגאוגרפיה וסביבת האדם). מלבד עיסוקו בהוראה ובמחקר פעל רבות לשיתוף הפעולה בין מחלקה זו ובין צה"ל וחתר לשיתוף פעולה בין המחלקות לגאוגרפיה באוניברסיטאות השונות.

מחקרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטען הידע שנחל בשירותו הצבאי על אודות האוכלוסייה הערבית השפיע על עיסוקו האקדמי. הוא עסק בחקר התמורות באזור יהודה ושומרון לאחר שנת 1967, שאז פנה לעיסוק ביישובים הכפריים והעירוניים הפלשתינאיים. היחסים שבין טבע הארץ ונופיה ובין התושבים המקומיים היוו מוקד למחקריו, ובין היתר חקר את מקומה של החקלאות המסורתית בעיצוב הנוף.

שמואלי, תלמידם של דוד עמירן, יהודה קרמון ודב ניר, אימץ את גישתם הרגיונליסטית לעיון הגאוגרפי. הוא היה הרוח החיה במערכת "ארץ", שהוציאה לאור סדרת קובצי מחקרים רגיונליים על חבלי הארץ בשיתוף ההוצאה לאור של משרד הביטחון. בכתיבת קובצי הסדרה היו מעורבים עמיתים מכל האוניברסיטאות בישראל בצד חוקרים מהאזורים השונים. כותרות הקבצים, שהופיעו במהלך שנות השבעים והשמונים, קיבלו את שמות האזורים שנחקרו: ארצות הגליל, מחקרי יהודה ושומרון, השרון בין ירקון לכרמל, ספר הנגב, סיני ואגן הים התיכון.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • התנחלות הבדווים של מדבר יהודה, תל אביב: גומא, 1970
  • (עם יהודה קרמון), חברון – דמותה של עיר הררית, תל אביב: גומא, 1970
  • (עם יהודה קרמון ודן יהב), מחקר וכתיבה, מדריך למקורות, למיפוי ולכלי עזר גאוגרפים, תל אביב: הוצאת צ'ריקובר, 1976
  • (עם משה ידעיה), נופים בגליל המערבי, חיפה: איילון, 1977
  • (עם דוד גרוסמן ורחבעם זאבי, עורכים), יהודה ושומרון, פרקים בגיאוגרפיה יישובית, תל אביב: הוצאת משרד הביטחון, 1978
  • (עם יהודה גרדוס, עורכים), ארץ הנגב, אדם ומידבר, הוצאת משרד הביטחון, 1979
  • (עם יצחק שנל), איתור ומיפוי בעיות פיתוח במיגזר הערבי: היבטים מרחביים, תל אביב: המרכז לפיתוח על שם פנחס ספיר, אוניברסיטת תל אביב, 1980
  • קץ הנוודות – חברת בדווים בתהליכי התיישבות, תל אביב: דביר, רשפים, 1980
  • (עם יהודה קרמון, עורכים), 1982, מפות ומיפוי, ירושלים: הוצאת כתר, 1982
  • (עם משה ברוור, עורכים), ספר נתניה, תל אביב: עם עובד, 1982
  • (עם ארנון סופר ונורית קליאוט, עורכים), ארצות הגליל, הוצאת משרד הביטחון, 1983
  • (עם יהודה קרמון וגבריאל הורביץ, עורכים), ארצות אגן הים התיכון, הוצאת משרד הביטחון, 1984
  • (עם יצחק שנל וארנון סופר), המשולש הקטן, גלגולו של אזור, חיפה: המרכז היהודי ערבי, אוניברסיטת חיפה, 1985
  • (עם גדליהו גבירצמן וחוב', עורכים), סיני, הוצאת משרד הביטחון, 1987
  • (עם אבי דגני ודוד גרוסמן, עורכים), השרון, בין ירקון לכרמל, הוצאת משרד הביטחון, 1990

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]