אווה בראון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אווה בראון ואדולף היטלר

אווה בראון או בשמה המלא אווה אנה פאולה בראוןגרמנית: Eva Anna Paula Braun) ומאוחר יותר אווה היטלר (6 בפברואר 1912 - 30 באפריל 1945) הייתה פילגשו של אדולף היטלר במשך שנים ארוכות ואשתו במהלך השעות האחרונות לחייהם. בשנת 2014 התברר שאווה בראון היתה יהודיה, למרות שהיא עצמה לא היתה מודעת למוצאה היהודי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אווה בראון נולדה במינכן, האמצעית מבין שלוש בנות למשפחה מהמעמד הבינוני. אביה היה מורה ואמה עבדה כתופרת לפני נישואיה. ב-1930 נפגשה עם אדולף היטלר, כאשר עבדה אצל צלם החצר שלו, היינריך הופמן.

היטלר התאושש באותו הזמן ממערכת יחסיו הטראגית עם אחייניתו גלי ראובל, שהסתיימה בהתאבדותה (ויש האומרים ברציחתה) של ראובל ב-1931. מבנה האישיות של אווה בראון תאם, כפי הנראה, את דרישותיו של היטלר. מדובר באשה פשוטה, שהציעה להיטלר כניעות וצייתנות. יחסי השניים התהדקו לאחר מותה של ראובל.

בשנת 1936 הפכה אווה לחלק ממשק ביתו של היטלר. תיאור מעניין של יחסיה עם היטלר נותן בזכרונותיו אלברט שפר, שר החימוש ואדריכל החצר, שהיה בין הידידים האישיים המועטים של היטלר. לדברי שפר, הורשתה אווה לקחת חלק בחיי החברה באוברזאלצברג, משכנו ההררי של היטלר, רק בצורה מוגבלת, ואם היה מגיע אורח רם מעלה, הייתה מורחקת לחדרה, שהיה סמוך לזה של היטלר. היטלר רחש כלפיה זלזול והיה מכנה אותה "Tschapperl", שפירושו בגרמנית "מטומטמת". רק בשנת 1939 הורשתה אווה לגור במשכנו של היטלר בברלין, בחדר שינה הסמוך לחדרו. היא הורשתה להיכנס אל הבית רק מכניסה צדדית, ובמדרגות אחוריות.

היטלר לא נתן פומבי ליחסיו עם בראון מפני שביקש לשמור על תדמיתו כאדם המקדיש את כל חייו, ואף את חייו הפרטיים, לטובת המטרה. בנוסף, חלק ניכר מהיחסים שבינו לבין העם הגרמני היה מבוסס על משיכה ארוטית חזקה, ונישואין, או בת זוג קבועה, עלולים היו לפגום במשיכה זו. היטלר התייחס לנקודה זו במוצהר מספר פעמים, והיה מודע להשפעתו הארוטית על ההמונים.

ברור כי יחסיו עם אווה בראון לא היו יחסים בין שווי ערך, אלא התבססו על שליטה מוחלטת והכנעתה של אווה לרצונו של היטלר.

אווה בראון הייתה אדם א-פוליטי, ומעולם לא הייתה חברה במפלגה הנאצית. על אף קרבתה אל המנהיג, שנתנה לה פוטנציאל לכוח רב, מעולם לא התערבה בעניינים פוליטיים ולא ניסתה לנצל השפעתה לצרכים כלשהם. המחשה דרמטית לעניין זה ניתנה כאשר בימיו האחרונים הורה היטלר להוציא להורג את גיסה של אווה, הרמן פגליין, קצין אס אס שהיה איש הקשר בין היינריך הימלר לבין היטלר שהיה נצור בבונקר. פאגליין נתפס בדירה בברלין לבוש בבגדים אזרחיים, והדבר עורר חשד כי בכוונתו לברוח. משהורה היטלר על הוצאתו להורג, לא פעלה אווה בראון לביטול רוע הגזירה, על אף העובדה שפאגליין היה נשוי לאחותה, גרטל.

נאמנה עד הסוף, נותרה אווה בראון בברלין כאשר התבצר היטלר בבונקר שמתחת ללשכת הקנצלר, בעוד הצבא האדום סוגר עליו מכל הכיוונים וכל אנשי ממשלו מנסים למלט את עורם. ב-29 באפריל 1945, נישא היטלר לבראון. אל הבונקר הובא חבר של מועצת העירייה, והוא שהשיא את השניים. על תעודת הנישואין החלה אווה לחתום "אווה ב..." אך מחקה את האות "ב" וחתמה "אווה היטלר". יוזף גבלס ומרטין בורמן חתמו כעדים על תעודת הנישואין, שהייתה גם, למעשה, תעודת הפטירה של אשתו של היטלר.

לאחר הנישואין, ולאחר "מסיבה" בה נכחו מזכירותיו של היטלר ונאמנים נוספים, בהם גבלס ואשתו מגדה, ולאחר שהכתיב היטלר את צוואתו למזכירתו, ב-30 באפריל 1945 הסתגרו השניים בחדר. היטלר ירה בראשו, ובראון בלעה גלולת רעל. גופותיהם של השניים הושלכו אל תוך בור שיצר פגז בחצר לשכת הקאנצלר, שהייתה בטווח התותחים הרוסיים. נהגו של היטלר, אריך קמפקה, שפך על הגוויות שלהם מעט בנזין, והגופות נשרפו, כשמסביבם עומדים מספר קצינים נאצים ומצדיעים במועל היד, בטרם ייכנסו בחזרה לבונקר כדי להימלט מן ההפגזות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]