אורורו
 דגל אורורו | |
 | |
| מדינה |
 בוליביה |
|---|---|
| מחוז | מחוז אורורו |
| תאריך ייסוד | 1 בנובמבר 1606 |
| שמות קודמים | ריאל וילה דה סן פליפה דה אוסטריה |
| שטח | 293.3 קמ"ר |
| גובה | 3,735 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 302,643 (2020) |
| ‑ במטרופולין | 390,000 (2012) |
| ‑ צפיפות | 903.35 נפש לקמ"ר (2020) |
| קואורדינטות | 17°58′00″S 67°07′00″W / 17.966666666667°S 67.116666666667°W |
| http://oruroweb.com/ | |
  | |
אורורו (בספרדית: Oruro) היא העיר החמישית בגודלה בבוליביה ובירת מחוז הקרוי על שמה. אוכלוסייתה, נכון לשנת 2020, עולה על 300,000 תושבים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיר נוסדה ב־1 בנובמבר 1606 בשם ריאל וילה דה סן פליפה דה אוסטריה על שמו של פליפה השלישי, מלך ספרד. היא שימשה כמרכז לכריית כסף אך לאחר זמן מה ננטשה עקב הידלדלות המחצב באזור.[1] העיר הוקמה מחדש בסוף המאה ה־19 כמרכז לכריית בדיל, אך ההתיישבות פחתה פעם נוספת עקב הידלדלות המחצב.[2]
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עקב מיקומה של העיר באלטיפלאנו (רמה בהרי האנדים), גובהה הממוצע עומד על 3,735 מטרים מעל פני הים. היא נמצאת במזרח מחוז אורורו. מדרום לה נמצאים שני אגמים: אגם פופו (אנ') ואגם אורו אורו (אנ'). העיר נמצאת כ־110 קילומטרים מדרום־מערב לקוצ'במבה וכ־200 קילומטרים מדרום־מזרח ללה פאס, עיר הבירה בפועל של המדינה. הגבול עם צ'ילה מרוחק מעט יותר מ־200 קילומטרים מערבה.
אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
האקלים בעיר מוגדר כאקלים ימי (Cwb לפי שיטת קפן) הגובל באקלים צחיח למחצה. כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 845.6 מילימטרים. הטמפרטורות הממוצעות בעיר יחסית נמוכות, אך הן עלולות לעלות אל מעל ל־30 מעלות צלזיוס. הטמפרטורות עלולות לרדת אל מתחת ל־0 מעלות צלזיוס בעיקר באמצע השנה. החודשים דצמבר–מרץ הם הגשומים ביותר, במהלכם יורדת לרוב מעל מחצית כמות המשקעים השנתית הממוצעת.
| אקלים באורורו | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנה |
| שיא טמפרטורה מרבית (C°) | 26.6 | 30.8 | 30.8 | 30.3 | 24.7 | 21.2 | 21.4 | 22.8 | 26.2 | 33.6 | 30.2 | 27.6 | 33.6 |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 19.2 | 19 | 19.4 | 19.3 | 17.3 | 15.9 | 16.1 | 17.5 | 18.9 | 20.6 | 21.2 | 20.4 | 18.7 |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | 5.4 | 5.2 | 4.3 | -0.9 | -3.9 | -6.3 | -6.1 | -4.1 | -1.2 | 1.3 | 3.3 | 4.6 | 0.3 |
| שיא טמפרטורה מזערית (C°) | -4 | -2.1 | -4 | -10 | -12.8 | -14 | -13.9 | -13.9 | -12.3 | -9.3 | -6.4 | -5.3 | -14 |
| משקעים ממוצעים (מ"מ) | 136.9 | 137.7 | 92.4 | 58.8 | 33.4 | 30.7 | 26.9 | 43.3 | 64 | 47.4 | 60.9 | 113.2 | 845.6 |
| מקור: [3] | |||||||||||||
תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעיר ממוקם נמל התעופה חואן מנדוסה (אנ') ולו מסלול טיסה בודד באורך 4 קילומטרים. ישנה טיסה קבועה של חברת התעופה בוליביאנה דה אביאסיון לקוצ'במבה.
בעיר חולפים תוואי מסלולם של שני קווי רכבת: מלה פאס לקוצ'במבה ומהעיר דרומה עד למשולש הגבולות ארגנטינה–בוליביה–צ'ילה. תחנת הרכבת נמצאת במרכז העיר.
בעיר ובסביבתה חולפים מספר כבישים. להלן העיקריים שבהם:
- כביש 1, המתחיל בדרום בגבול עם ארגנטינה, ממשיך לפוטוסי, חוצה את העיר וממשיך צפונה ללה פאס.
- כביש 4, החוצה את המדינה ממערב למזרח – מהגבול עם צ'ילה דרך קוצ'במבה וסנטה קרוז לגבול עם מדינת מאטו גרוסו דו סול בברזיל – עובר כ־20 קילומטרים מצפון לעיר.
- כביש 6, המוביל לעיר הבירה הרשמית סוקרה ולגבול עם פרגוואי.
- כביש 12, המוביל לגבול בוליביה–צ'ילה.
כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעבר, כלכלת העיר התבססה בעיקר על כריית מחצבים. מסוף המאה ה־20 התיירות באזור שגשגה והפכה לענף כלכלה חשוב גם כן.
כלכלת העיר צמחה גם בעקבות הקשרים הטובים עם צ'ילה, המדינה השכנה: דרך העיר עברו מוצרים וסחורות שיוצאו דרך הנמלים בערים הצ'יליאניות איקיקה ואנטופגסטה לרחבי העולם.[4] בנוסף, הודות לסלילת כבישים מואצת באזור, העיר משמשת כתחנת ביניים למעבר סחורות מנמל העיר סנטוס בברזיל אל לה פאס.[5]
תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעיר מתקיים (בחודשים פברואר–מרץ) ה"קרנבל דה אורורו" (אנ'). באורורו יושבת גם תזמורת סימפונית הקרויה על שמה (אנ').
חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
באורורו ממוקמת אוניברסיטה טכנית הקרויה על שמה (אנ'). בעבר היה באזור בית ספר לדוברי גרמנית עקב המספר הגדול של גרמנים שהתגוררו באזור, שרובם היו מהגרים שהגיעו לעבוד במכרות.[6]
ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאורורו 4 ערים תאומות:
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
מרכז העיר -
-
קתדרלת אורורו -
הלבוש המיוחד בקרנבל של העיר -
-
כיכר בעיר
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אורורו
- אורורו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Oscar Cornblit. Power and Violence in the Colonial City: Oruro from the Mining Renaissance to the Rebellion of Tupac Amaru (1740-1782). Trans. Elizabeth Ladd Glick. New York: Cambridge University Press 1995.
- ^ "Oruro: History". Lonely Planet.
- ^ "Daily Summaries Station Details". National Oceanic and Atmospheric Administration. נבדק ב-2 בינואר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Ancalle, Milka Ruth Cayoja (2012). Oruro Como Centro Estratégico Comercial Internacional de Bolivia: Competitividad y Consecuencias del Proceso (PDF). (Master's Thesis, Pontifical Catholic University of Chile). Institute of Urban and Regional Studies, Pontifical Catholic University of Chile. אורכב מ-המקור (PDF) ב-8 פברואר 2014. נבדק ב-8 פברואר 2014.
- ^ Ancalle 2012, p. 27
- ^ "Deutscher Bundestag 4. Wahlperiode Drucksache IV/3672" ((אורכב 12.03.2016 בארכיון Wayback Machine)). Bundestag (West Germany). 23 June 1965. Retrieved on 12 March 2016. p. 18/51.
