אוריאל עיטם

**הרב אוריאל עיטם**
	הרב אוריאל עיטם
לידה	19 בדצמבר 1967 (בן 56); י"ז בכסלו ה'תשכ"ח
מדינה	ישראל
מקום פעילות	ישיבת ההסדר ירוחם, ראש הישיבה
השתייכות	דתי-לאומי
רבותיו	הרב אהרון ליכטנשטיין, הרב יהודה עמיטל, הרב אליהו בלומנצויג
חיבוריו	"ונהר יוצא מעדן", "שערים למשנתו של הרב יהודא ליאון אשכנזי (מניטו)", "להשקות את הגן"

הרב אוריאל עיטם (נולד ב-19 בדצמבר 1967, י"ז בכסלו ה'תשכ"ח) הוא ראש ישיבת ההסדר ירוחם, מחבר ספרים במחשבת ישראל ובאמונה, ומומחה להגותו ולכתביו של הראי"ה קוק.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם אוריאל ציפסר לאברהם ויהודית ציפסר. גדל בפתח תקווה, ולמד בתיכון אמי"ת בר-אילן. למד בישיבת הר עציון כשמונה שנים, ושירת בצה"ל במסגרת מסלול ההסדר. במהלך השנים הוא למד לתקופות קצרות גם בישיבת מרכז הרב ובישיבת הר המור. גיסו הוא הרב חננאל אתרוג, ראש ישיבת שבי חברון.

נמנה עם הצוות שהקים את ישיבת ההסדר בירוחם בשנת תשנ"ג בראשות הרב אליהו בלומנצויג. בשנים הראשונות לאחר הקמת הישיבה הוא התמקד בהוראת תנ"ך, אמונה ומחשבת ישראל. במהלך השנים הוא לימד בישיבה גם תלמוד והלכה. באלול תשע"ח הוא מונה לסגן ראש הישיבה, בשותפות עם הרב חיים וולפסון. שניהם כיהנו שנתיים לצד ראש הישיבה, הרב בלומנצויג. בשנת תש"פ הרב בלומנצויג פרש מתפקידו כראש הישיבה, והרבנים עיטם ווולפסון מונו לראשי הישיבה. בישיבה הוא משמש כאחראי על תוכנית המחשבה, ומוביל תוכניות בלימוד מחשבה ואמונה הן לתלמידי הישיבה והן לבוגריה.

מכהן כחבר מערכת כתב העת "אסיף".

נשוי לשלומית לבית נוסבוים, בתו של פרופ' יוסי נוסבוים, והם הורים לשבעה ילדים.

שיטתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר עיסוקו וכתיבתו של הרב עיטם היא בלימוד, כתיבה והוראה שיטתיים של מחשבת ישראל ואמונה. במהלך השנים הוא העביר סדרות מקיפות של שיעורים בנושאים רבים באמונה, והוא משמש כראש תוכנית המחשבה בישיבת ההסדר בירוחם.

לימוד שיטתי של הוגי דעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גישה אחת בתורתו היא לימוד שיטתי של הוגה דעות. בין ההוגים בהם עוסק הרב עיטם באופן מקיף הראי"ה קוק, רמח"ל, מהר"ל, והוגים רבים נוספים. אחד ההוגים בני העת החדשה בהם עסק הרב עיטם בהרחבה הוא הרב מניטו. ספרו שערים למשנתו של הרב יהודה ליאון אשכנזי (מניטו) יצא בהוצאת מגיד-קורן.

לימוד שיטתי של נושאים בהגות היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף, עוסק הרב עיטם באופן שיטתי בנושאים שונים באמונה ובמחשבת ישראל ובוחן אותם לאורך ציר הזמן, החל מדברי חז"ל, דרך ההוגים הראשונים, בהם רס"ג, הרמב"ם, הרמב"ן ואחרים, דרך הגותו של האר"י, המהר"ל, והרמח"ל, ועד להגותם של גדולי החסידות וההוגים בני העת החדשה. בין הנושאים בהם הוא עסק, יש למנות את טעם הבריאה וייעוד האדם, הבחירה החופשית, התפילה, ועוד.

פרשת גן עדן כיסוד למועדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאפיין אחד של שיטתו היא עיסוקו הייחודי בפרשיות הבריאה. בספריו ונהר יוצא מעדן, הוא מראה כיצד שרשיהם של המועדים טמונים בפרשת גן עדן. הספרים יצאו בתחילה כסדרת חוברות על המועדים השונים. בהמשך יצאה סדרה של שלשה ספרים – כרך א' על ראש השנה, יום הכיפורים וסוכות, כרך ב' על חנוכה, ט"ו בשבט ופורים, וכרך ג' על פסח, ימי הספירה ושבועות.

הגותו וכתביו של הראי"ה קוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב עיטם לימד לאורך השנים סדרות רבות של שיעורים במשנתו של הרב קוק, בין השאר על אורות הקודש, ועל חמשת יסודות שיטתו של הרב קוק, שהם גם חמשת החלקים של אורות הקודש ב': הקודש הכללי, החיות העולמית, האחדות הכוללת, הטוב הכללי והתעלות העולם. הרב עיטם נחשב למומחה בכתבי היד של הרב קוק. במאמר שפרסם בשנת תשס"ד, "סקירת כתבי ההגות של הראי"ה (לרגל מאה שנה לעלייתו לארץ)"^[1] הוא מנתח את התקופות השונות בהגותו של הרב קוק. לאחר מכן הוא מתאר את השלבים השונים בפרסום כתבי היד של הרב קוק, ומבאר את החשיבות של ההוצאה לאור של השמונה קבצים. לסיום הוא מנתח את כתבי היד שטרם פורסמו נכון לאותה תקופה, ומראה שישנם עוד כתבי יד רבים הממתינים לראות אור. לימים, הרב עיטם סייע וייעץ בהוצאה לאור של כמה כרכים של הכתבים הגנוזים של הרב קוק, בסדרת קבצים מכתב יד קדשו בעריכת הרב בעז אופן (כרכים א,ב,ג).

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ונהר יוצא מעדן – על שורשם של מועדי ישראל בגן עדן (שלושה כרכים)
להשקות את הגן – על מחשבת ההלכה במסכת סוכה
שערים למשנתו של הרב יהודא ליאון אשכנזי (מניטו) - על משנתו של הרב יהודא ליאון אשכנזי, ירושלים : מגיד, 2021.