ישיבת ההסדר ירוחם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ישיבת ההסדר ירוחם
Hayeshiva1.jpg
מיקום בעיירה ירוחם
השתייכות (זרם) ציונות דתית, ישיבות הסדר
מייסדים שמואל בן שלום,הרב אליהו בלומנצוייג
ראש הישיבה כיום הרב אליהו בלומנצוייג
מספר תלמידים כ - 270
מיקום ישיבת ההסדר ירוחם
ישיבת ההסדר ירוחם
ישיבת ההסדר ירוחם

ישיבת ההסדר ירוחם, הינה ישיבת הסדר שהוקמה בירוחם. הישיבה מתנהלת ברוח למדנית מסורתית, ומאופיינת גם בסדר יום חברתי. היוזם והמקים הוא שמואל בן שלום (פרידמן),‏[1] וראש הישיבה הוא הרב אליהו בלומנצוייג.

הקמת הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בירוחם פעל החל משנות השבעים גרעין ציוני דתי, אשר השתקע בירוחם ופעל להתמודד עם בעיות של פערים, ניכור בין חלקי החברה ואיבוד ערכים. גרעין המשפחות התרחב על ידי גרעיני נח"ל משימתיים של בני עקיבא בריכוזו של שמואל בן שלום בשנות השמונים והחל בפעילות חינוכית. לאחר הקמת 'המדרשה ליהדות, חברה וחלוציות - "ביחד"' בירוחם, נראה היה לעומדים בראש הגרעין (הפעילים העיקריים היו שמואל בן שלום וחגי גלנדואר) הצורך בכינון ישיבה בירוחם, כחלק מתנופת הפיתוח החברתי. בתחילה חשבו על הקמת ישיבה לבוגרי צבא, אך לבסוף סיכמו על ישיבת הסדר. הם הציעו לרב אליהו בלומנצוייג, באותו זמן ר"מ בישיבת הר עציון, לכהן כראש הישיבה החדשה שתפתח, והוא נתן את הסכמתו לכך. מחזור התלמידים הראשון החל ללמוד בישיבה באלול תשנ"ג.

בשיחות עם מועמדים ללימודים בישיבה, שתהו האם הישיבה תהיה דומה במאפייניה למרכז הרב או לגוש, חלוקה שהינה מקובלת עקב כך שישיבות רבות הן "בנותיהן" של הישיבות הללו, ענו מייסדי הישיבה כי מדובר בסוג שונה וייחודי - ישיבה חברתית. כתוצאה מכך הגיעה לישיבה בשנה הראשונה, לשיעור א' קבוצה מגוונת של תלמידים, מהישיבות התיכוניות: בית אל, חורב, ישל"צ, כפר הרוא"ה, נווה שמואל ונתיב מאיר. כמו כן הגיעה קבוצת תלמידים משיעורים ג' וה' מישיבת הר עציון, על מנת לחזק את הישיבה הצעירה בראשית דרכה.

לאחרונה עברה הישיבה למשכנה החדש והמפואר שנבנה בסמיכות למבנה הקודם.

דרכה של הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגמה בישיבה היא לתת ביטוי לגישות והשקפות שונות. הישיבה ממשיכה את מסורת הלימוד מבית ישיבת הר עציון ממנה יצאה, דבר המתבטא בשני גורמים עיקריים: הלימוד העיוני והעיסוק החברתי. מצד שני, בתחום המחשבה הישיבה התקרבה מאוד לישיבות המזוהות עם מרכז הרב, דבר המתבטא במרכזיות העיסוק בתורת הרב קוק בישיבה ואמירות רוחניות קרובות, זאת למרות מחלוקות מהותיות עמם, כמו בשאלת מכוני ההוראה ואופי השיוך לעולם המעשה. עדות להתקרבות זו, היא הזיהוי המוחלט שנוצר בין הישיבה לגישת הממלכתיות ופעילותה הנרחבת במסגרת "פנים אל פנים".

למדנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישיבת ירוחם מדגישה את חשיבות לימוד הגמרא בעיון בכלל ועל פי שיטת בריסק בפרט, אך עם דגש לדרכו המיוחדת של הרב בלומנצוייג - שאיפה למצוא את הסברה ואת הייחודיות בכל שיטה בסוגיה. בישיבה מונהג סדר יום הכולל שני סדרי גמרא בעיון וסדר גמרא בבקיאות אחד. בכך מושם דגש רב על הבנת הגמרא בעמקות, לעומת הספק הדפים אותו רוכשים בלימודי הבקיאות.

בנוסף ללימוד הגמרא האינטנסיבי מתקיימת בישיבה גם תוכנית לימוד הלכה לקראת רבנות, והלומדים בה (בדרך כלל תלמידים מבוגרים יחסית בישיבה) אף ניגשים לבחינות ההסמכה של הרבנות הראשית לישראל. כמו בלימוד הגמרא, גם בתוכנית לימוד ההלכה מושם דגש על לימוד עיוני של הסוגיות ההלכתיות.

מעורבות חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה מחנכת את תלמידיה לפתח אוזן קשבת לצורכי החברה ולעשייה חברתית, העיסוק החברתי בישיבה נובע מתוך גישה הדוגלת באינטגרציה ובפעילות חינוכית כמפתח לפתרון בעיות הפער החברתי. כל התלמידים בישיבה, החל משנה א', מתנדבים בעיירה בדרכים שונות, בעיקר בתחומי החינוך. כמו כן, קיימת בישיבה תוכנית מיוחדת בשם "יעדים" לתלמידים מקרב העדה האתיופית. רבים מבוגרי הישיבה נשארים לגור בירוחם גם לאחר תקופת לימודיהם בה.

מחשבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה מכוונת את תלמידיה להשתית את עולמם הרוחני על שיטותיהם של ריה"ל והמהר"ל מפראג, ובהתאם להשקפתו של הראי"ה קוק. עם זאת, בישיבה קיים מגוון רחב של דעות, ונלמדים בה גם משנתו של רמח"ל, ספרי חסידות וגישות שכלתניות אחרות כדוגמת שיטות הרמב"ם והרב סולובייצ'יק.

הישיבה רואה חשיבות גדולה בלימודי התנ"ך, והיא מקדישה לכך מספר שעות שבועיות. שיעורי התנ"ך מועברים על ידי רבנים מהישיבה עצמה וממכללת הרצוג שעל ידי ישיבת הר עציון, ביניהם הרב יוסי אליצור, ועד לשנת תשס"ו גם הרב יעקב מדן.

הצוות החינוכי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישיבה מלמדים, מלבד הרב בלומנצוייג, הרבנים אוריאל עיטם, חיים וולפסון, עודד מיטלמן, עידו הבר, שי גניזי, אחיה בן פזי, אשר וייס ושמואל גלייזר (ארבעת האחרונים הם בוגרי הישיבה בעצמם). כמו כן מועברים בישיבה שיעורים קבועים מפי הרבנים אלי בזק, ויוסי אליצור.

בעבר לימדו בה הרבנים מיכאל אברהם, ניר וינברג, אבי בלידשטיין, מאיר כהנא (שהתמנה לדיין בבתי הדין האזוריים), יאיר יעקובי (שכיום משמש כראש הישיבה התיכונית "בלבב שלם"), אלי הורוביץ (נרצח בפיגוע בקרית ארבע) ואהוד ברזילי זצ"ל.

הישיבה התיכונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשס"ז הוקמה לצד ישיבת ההסדר, ישיבה תיכונית "בלבב שלם", בראשותו של אחד מהר"מים הוותיקים בישיבת ההסדר - הרב יאיר יעקובי. בשנתה הראשונה נמנו כ-35 תלמידים על המחזור הראשון. הקמת הישיבה התיכונית היא חלק מהמטרה הכוללת של ישיבת ההסדר - סיוע לעיירות הפיתוח כדוגמת ירוחם וקידומן, בראש ובראשונה בתחום החינוכי. מסיבה זו נעשה מאמץ שבישיבה ילמדו תלמידים רבים מהאזור לצד תלמידים הבאים מקהילות ציוניות דתיות מבוססות, כך שהישיבה תהיה מוסד לימודים איכותי שהורים ישלחו את בניהם אליו מבחירה ולא מחוסר ברירה.

בישיבה ניתן דגש על התחום החברתי. הדבר בא לידי ביטוי בשמה של הישיבה, "בלבב שלם", המבוסס על פסקה של הראי"ה קוק אודות עבודת ה' שלמה מתוך חיבור לזולת, בפעילויות חסד שונות ובשיעורים בנושא.

ביום העצמאות ה-64 למדינת ישראל (ד' באייר, ה'תשע"ב) הוכתר תלמיד הישיבה, אלחנן בלוך, בתואר חתן התנ"ך העולמי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ממדבר מתנה - עלון חודשי לחיילי הישיבה (הנמצאים בפרק השירות הצבאי), תלמידיה ובוגריה.
  • אורייתא תליתאי ששמו החדש נחליאל - קובץ מאמרים פנים ישיבתי היוצא כשלוש פעמים בשנה.
  • מישרים - ביטאונה החד שנתי(במקור) של ישיבת ההסדר ירוחם. בפועל יצאו עד היום רק 6 כרכים ב20 שנים.
  • כתנות אור - בירור אמוני בסוגיית הצניעות, בעריכת תלמידי הישיבה.
  • עלי עשור - חוברת לציון עשר שנים להקמת הישיבה.
  • החזית שבעורף - ספר מאמרים על השירות הצבאי העורפי, בעריכת תלמידי הישיבה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 30°59′07″N 34°55′39″E / 30.9853882°N 34.9274340°E / 30.9853882; 34.9274340

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כיום כבר כמעט אינו פעיל בה.